
בהושעיה שפע של יערות אורנים וחורש ים-תיכוני טבעי, אך מי שנכסף לבו לטייל ביער אמיתי וטבעי של אלונים יכול לממש את חלומו בנסיעה קצרה ברכב משפחתי לכביש מספר 7513 המוביל מצומת אלונים לכיוון אלונים אלוני אבא ובית לחם הגלילית. המסלול של הכביש מעניק מבט על אחת משכיות החמדה של הנוף הישראלי ואפשרות להכיר כמה מצורות ההתישבות המגוונות של עמק יזרעאל.
כל בני המשפחה יכולים למצוא ענין באיזור מגוון זה. אביא כאן רק מעט מן האטרקציות בהן ניתן לבקר בטיול ליום או לחצי יום. כדאי לבחור ביום חמים ונאה. רצוי לכין כריכים, כובעים וכמובן שתיה.
בכביש מספר 75 בין רמת ישי ובין קרית טבעון, פונים לכביש 7513 בקניון חוצות אלונים שהנמצא בצומת אלונים. הקניון מהווה תחנת מנוחה לנהגי אגד בנסיעות הארוכות מהצפון. הקניון מתנהל על טהרת חילול שבת כנאה למפעל קיבוצי.לא תמצאו בו אפילו מסעדה כשרה אחת. בעבר היה סניף מק-דונלד'ס קטן כשר אך נסגר לאחר שיפוץ המבנה. כביש זה הוא ללא מוצא ולאחר שנגיע בסופו לבית לחם הגלילית נסתובב ונחזור בחזרה באותו כביש.
עוברים ליד אלונים, קיבוץ של הקיבוץ המאוחד, בעלותו של קניון חוצות אלונים. שימו לב לשדות החקלאיים הנרחבים. הנוף מציג קשת של צבעים המשתנה תדיר עם עונות הגידולים השונות. כולם מטופלים היטב. תצפו על יישובי המועצה האיזורית עמק יזרעאל. יתכן שתראו כל כמה מאות מטר קבוצות של מטיילים משפחתיים שחנו והתחילו לסייר להנאתם בשטח. אנו נחכה ונמשיך עד לשמורה. זה יעד המסלול של היום.
ממשיכים בכביש לכיוון אלוני אבא מושב שיתופי על שם אבא ברדיצ'ב. היזהרו בסיבובים. היישוב שם ואלדהיים (השם נשמר בתחנת הנסיונות של משרד החקלאות נווה יער הסמוך.) נוסד על ידי מתישבים לא יהודיים מגרמניה חברי הכת הדתית של הטמפלרים. המושב הנוכחי הוקם לאחר שהתושבים הגרמנים הטמפלרים נטשו את המקום במלחמת השחרור. מבנים רבים של הטמפלרים נשארו במקום ושווה לבקר שם. בכביש הכפרי הנעים ועוברים בין שדות מרעה וחלקות יער.
מול הכניסה לאלוני אבא נפנה שמאלה לשמורת טבע אלוני אבא.
כאן תמצאו יער אלונים מדהים.

זה היער שראו אבותינו. זה היער ששרפו התורכים בקטר של רכת העמק. השמורה משולטת, דפי הסבר (אם נותרו) ומסודרת עם חניה נוחה. יש מסלולים רבים לטיול רגלי נוח וכייפי. לפי "חוק שילוב דתיים" בטוח שתפגשו איזו דודה או מכר וותיק מפתח תקוה. הכינו סנדוויצים מראש ותצאו לדרך.אל תשכחו את המצלמה. תנו לילדים לנווט.
חוזרים לרכב ונוסעים לכיוון בית לחם הגלילית שהוא מושב עובדים. הישוב שומר את שמו של הישוב העברי הקדום במקום. גם הבית לחם הגלילית התקיימה קהילה של הטמפלרים עד מלחמת השחרור. במקום מוזיאון לתיאור התקופה, מסעדות, בתי קפה, גלריות ואטרקציות שונות ואפילו מסעדה כשרה.
לפני השער של בית לחם הגלילית פונים ימינה לדרך חקלאית משובשת אך עבירה. עוברים ליד מטע סבר'ס מעניין.

בסוף השביל נמצאת חוות דרך התבלינים .

במקום ניתן לסייר בין הערוגות במסלול נוח כשלכל ערוגה הסבר מרתק.
חנות הממכר כולל כל מה שחיפשתם בשוק בהודו או בתורכיה – אך בנקיון מופתי. תבלינים לסלט, לחליטה, לבישול, לריח, ולכל מטרה שעולה על דעתכם. ממש דיסנילנד של תבלינים.

החנות מוכרת את המוצרים שנארזים בבית האריזה במקום. המוצרים כשרים עם הכשר, אך בית הקפה הסמוך לדאבוננו אינו כשר.
ניתן להתאים את היום להרכב המשפחתי, להדגיש יותר את הטבע או להדגיש יותר את הקניות ואוכל. המסלול מאד מומלץ.
One comment
Pingback: 2010 in review « Hoshvilim Weblog