שלוחת שיירות - רכס שיירות

שלוחת שיירות – רכס שיירות *

היכן שלוחת שיירות – רכס שיירות

שלוחת שיירות – רכס שיירות נמצאת מדרום לנחל נחשון (בו עובר כיום כביש מס' 1). רכס זה שולט בעין על הקטע המחבר בין שער הגיא (باب الواد – באב אל-ואד) למחלף שורש (סאריס ساريس). מצפון לנחל נחשון נמצאת שלוחת המשלטים. כאשר באו״ם החליטו על סיום המנדט בכ״ט נובמבר 1947, הכפרים הערביים של הרי ירושלים שלטו באש על הכביש המוביל לירושלים. מצב זה הקל עליהם ליצור מצור על ירושלים שהלך והחריף בין דצמבר 1947 למרץ 1948. התקופה הזו מקבילה לנסיגה ההדרגתית של הכוחות הבריטיים מהארץ. עקב שליטתה הטופוגרפית על תוואי הכביש לירושלים, שלוחת שיירות היה יעד מרכזי במלחמת העצמאות, במהלך הקרבות על הדרך לירושלים הנצורה. הרכס קרוי על שמן של השיירות שעלו לירושלים במלחמת העצמאות. כיום הרכס הוא חלק מפארק רבין.

חטיבת הראל נקראה לעלות לירושלים להשתתף במבצע יבוסי בגלל ידיעות מודיעיניות מוטעות שהצבא הבריטי יקדים את פינויו. במשך כל המבצע הופקר הכביש לירושלים והערבים הקימו עליו מחסומים וחפרו תעלות לרוחבו. דוד בן-גוריון לחץ למבצע לפתיחת הדרך. יצחק רבין מונה למפקד המבצע בו השתתפה חטיבת הראל שאליה צורף גדוד 51 מחטיבת גבעתי. השם "מבצע מכבי" נקבע לזכרו של מכבי מוצרי, קצין המנהלה של חטיבת הראל שנפצע קשה ב"שיירת הראל" ב-20 באפריל 1948 ונפטר מספר ימים לאחר מכן.

בשלב א' היה על חטיבת הראל להשתלט על רכסי הכביש משער הגיא מזרחה. על הגדוד החמישי הוטל להשתלט על הרכס הצפוני (שלוחת משלטים). על הגדוד הרביעי הוטל להשתלט על הרכס הדרומי (שלוחת שיירות) בו משלט המסרק והכפר בית מחסיר (بيت محسير) ממנו יצאו מתקיפי השיירות.

ב- 8 במאי 1948 החל מבצע מכבי על ידי חטיבות גבעתי והראל, במטרה לפרוץ את המצור. במהלך מספר ימי לחימה נתפסו משלטי שער הגיא – משלטים 16, משלט 21  ומשלט 17 בשמורת המסרק ומשלטים מצפון לשער הגיא. חלק מהמשלטים עברו מיד ליד אך לבסוף נותרו בשליטת ישראל. כמו כן נכבש הכפר בית מיחסיר (כיום מושב בית מאיר) והועברו שיירות אספקה לירושלים. המבצע הסתיים ב- 17 במאי 1948. ככלל חיילי הפלמ"ח עסקו בכיבוש היעדים שעל הרכס. לכן לאחר מכן העבירו את האחריות לשמירה עליהם ללוחמי החי"ש מגדוד "בית חורון".

לאחר השיירה האחרונה בליל 16-17 במאי 1948 חטיבת הראל נקראה לירושלים לקדם את פלישת הלגיון. הדרך לירושלים נשארה סגורה עד למציאת דרך בורמה. מדרום לשלוחת שיירות הנמצאת נחל דרך בורמה. זה סיפור לפוסט אחר.

שלוחת משלטים מול שלוחת שיירות
שלוחת משלטים מול שלוחת שיירות

מסלול שלוחת שיירות – רכס שיירות

התצפית

המטייל בשביל ישראל מגיע לנקודת תצפית מרשימה על כביש 1 (נחל נחשון). ניתן לשבת בצל עץ אורן גדול. במקום יש ספסל ישיבה.

שלוחת שיירות
שלוחת שיירות

נקודת תצפית מדהימה, מתחתינו שער הגיא, בו מתפתל כביש מס' 1, הדרך הראשית לירושלים.

משלט 16

משלט 16 זהו אחד מהמשלטים שחלשו על דרך בורמה ועל שער הגיא. המשלטים נתפסו בתחילת המלחמה בידי הערבים מהכפר הסמוך בית מיחסיר (بيت محسير כיום מושב בית מאיר), שלטו על הכביש ושיתקו את התנועה האזרחית היהודית לירושלים וממנה. המשלטים נכבשו מחדש בידי לוחמי הפלמ"ח בליל 9-10 במאי 1948, במסגרת מבצע "מכבי", כחלק מהמערכה על הדרך לירושלים. באתר (הר ארנה) יש עמודי זיכרון לחללי הפלמ"ח, ותבליט מרשים המנציח את שדות הקרב של מחלקת פלמ"ח מקיבוץ נען.

משלט 16
משלט 16

משלט 17

הפסגה של שמורת המסרק הייתה משלט 17. בתחום שמורת המסרק נמצא גם קבר שייח' אחמד אל עג`אמי. לפי וילנאי אל עג`מי היה הספר של הנביא מוחמד, אולם נראה כי אין בסיס לאגדה זו. ניתן להבחין בשרידי תעלות הגנה כמו גם במערכת בונקרים מבטון בפסגתה בסמוך לקבר השיח. כמה מפתיע שביצורים אלה אינם שייכים למלחמת השחרור. אלה הם שייכים לביצורי הגנה של תושבי בית מאיר שבעת מלחמת סיני (1956) נערכו להגנה היקפית סביב פסגת השמורה למקרה של הצטרפות ממלכת ירדן למלחמה.

משלט 17
משלט 17

משלט 21

במקום נמצא שילוט הסבר ואפשר גם לזהות שרידים של אחת מעמדות ההגנה במשלט. המקום שולט על שער הגיא עצמו. מדרום לנו קל לראות את תוואי "דרך הג'יפים" (חלקה המזרחי של דרך בורמה) ומעבר לה את מושב בית מאיר. הטיפוס הרגלי מעט מתאתגר ונהיגה ב- 4X4 מאד חווייתית.

שער הגיא

על הקרבות באזור זה בתש"ח נכתב השיר המרגש "באב אל-ואד, לנצח זכור נא את שמותינו".

כביש 1 – משער הגיא אל סחרוב  – היום

נולד דור שאינו מכיר שיירות, פלמ״ח, הראל, ובאב אל ואד – בשבילו זה כביש מספר 1.

קרא גם: רכס שיירות

מסלול המומלץ:

אתר ההנצחה בלטרון , "דרך בורמה", שער הגיא, שלוחת שיירות, אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, הקסטל , בית הקברות הצבאי בקרית ענבים

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. תשעה קבין, יצחק לוי (לוויצה), הוצאת מערכות, 1986.

  2. אטלס כרטא מתש"ך לתש"ח, מתל חי עד קום המדינה.

  3. דרך בורמה, אריה יצחקי.

  4. חברים מספרים על ג'ימי, הוצאת אריאל.

%d בלוגרים אהבו את זה: