IMG_1516

שיחין

זכיתי ביום שישי. 18.10.2013 להשתתף בסיור בתל שיחין (ליד צפורי והושעיה) בהדרכת ד"ר מוטי אביעם, מנהל המכון לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. הסיור אורגן על ידי דוגרינט, אתר של עמותת הגליל לחינוך ערכי.  ד"ר אביעם ערך למשתתפים את הסיור בחן ובהומור. היתה חוויה של מפגש אותנטי עם עולם הארכיאולוגיה באתר חפירות אמיתי שנמצא עדיין בתהליך חפירה.  חשנו את התלהבותו מכל גילוי במקום למדנו אודות שאיפותיו לגילויים עתידיים וקשיי הפענוח של ממצאים. בין ההסברים היה לי זמן לצלם את האירוע. הסיור היה פשוט מעולה.

דליה מזורי | 4/8/2013 מעריב  NRG

כמויות גדולות של כלי חרס, תבניות ליציקה של נרות חרס ויסודות של בית כנסת שנחשפו בתל עתיקות כשני ק"מ צפונית לציפורי שבגליל, הביאו לזיהויו של הכפר היהודי העתיק שיחין. שיחין מוזכרת במקורות כעיר של קדרים הקרובה לציפורי, ובשנות ה-90 נמצאה על גבעה בשולי הגן הלאומי ציפורי, פסולת מרובה של ייצור קרמיקה.

ד"ר מרדכי אביעם, מהמכון לארכיאולוגיה גלילית במכללת כנרת, החליט לבדוק אם ייתכן שאותה גבעה מלאת שברי חרסים, הינה שיחין העתיקה.

"החלטנו לחפור באתר הזה דווקא, וזה לא פשוט להרים פרויקט כזה", אמר אביעם. "זו עונת החפירות השנייה שלנו באתר, ומה שמצאנו זו בעיקר עדות מאד רצינית, מסיבית, לכמויות של ייצור כלי חרס מטיפוסים שונים, כמו קנקנים, פכים ונרות שמן.

IMG_1524

בנוסף, התגלו שבע תבניות ליציקה של נרות שמן, שאותם לא בונים על אבנים אלא ביציקות. זו כמות שלא התגלתה באף כפר אחר בארץ", הוסיף.

אחד משברי הנר שנמצאו מעוטר במנורה ולולב. מה שמצביע על כך שמדובר ביישוב של יהודים. שיחין מוזכרת בתלמוד כישוב שבו הכלים שמיוצרים בהם אינם נשברים בקלות. "אנחנו מצאנו את השברים, שהם פסולת הייצור של הכלים, שנזרקו החוצה, מכיוון שלא היו ראויים לשימוש", הסביר אביעם. "עכשיו כשחפרנו שם אנחנו יודעים שיש לפנינו ישוב יהודי של קדרים, סמוך לציפורי, כך שללא ספק מדובר בשיחין".

כמו כן, בחפירות נחשפו יסודות של מבנה גדול בנוי היטב ופריטים אדריכלים שמאפיינים את בתי הכנסת של הגליל, במרכזו עמוד דמוי לב ושברי כותרות וסיפים.  לדברי ד"ר אביעם, נראה כי היישוב ננטש במאה הרביעית לספירה, ככל הנראה בעקבות רעש האדמה כתוצאה ממרד גאלוס שהתרחש בשנת 351. החפירות, אשר נערכו על ידי משלחת מהמכללה האקדמית כנרת ומשלחות מארה"ב, יימשכו בשנים הבאות בניסיון לחשוף את בית הכנסת, מתקני הייצור ובתי המגורים.

*****

IMG_1545

המשכנו בסיור מתל שיחין לג'בל קט הסמוך לגלות סוגי גלוסקמאות של בית הקברות של שיחין.

 

שִׁיחִין (נקראה גם אסוכיס) היה יישוב יהודי עתיק מימי בית שני המשנה והתלמוד. בתלמוד מוזכר שמהמצודה של ציפורי ראו שריפה שפרצה בחצרו של רבי יוסף בן סימאי שגר בשיחין. מקומו של היישוב זוהה עם האתר ארכולוגי השוכן מצפון ליישוב העתיק ציפורי ליד הושעיה. בעבר ההשערה הייתה שהיישוב שכן בתל חנתון.

ביישוב ישבה משמרת הכהנים ממשפחת ישבאב. שיחין נודעה גם ביצירת כלי החרס, שהתפרסמו באיכותם הגבוהה, תודות לאדמת הטין המשובחת המהווה חומר גלם ליצירתם, שהייתה בשפע באזור.

בתוספתא, מתייחס רבי יוסי אל תעשיית הקדרות ביישוב ואומר "העושין בעפר שחור, כגון כפר חנניה וחברותיה כפר שיחין וחברותיה"‏.

בתלמוד הבבלי נכתב "אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר"‏. בתלמוד נאמר גם, שעסקו בה גם בייצור נרות. יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים מציין את שיחין כאחד היישובים היהודיים הראשונים בגליל בימי הבית השני.

לאחר כיבוש הגליל על ידי אנטיגונוס הראשון ועלייתו לשלטון של אחיו, אלכסנדר ינאי, פלש בשנת 103 לפנה"ס לגליל התחתון תלמי לאתירוס מלך קיפרוס. בין היישובים החשובים שנתקל בהם היו שיחין וציפורי. בשנת 102 לפנה"ס הוא הצליח לכבוש את שיחין, לאחר שהפתיע את תושביה היהודים כשהתקיף אותם בשבת. תושבי ציפורי הספיקו להתכונן להתקפה והצליחו להדוף את ניסיון כבוש העיר.‏

%d בלוגרים אהבו את זה: