שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 3 – ו
- צבע הסימון: סימון מקומי של רשות הטבע והגנים
- נקודת מוצא: כניסה לגן לאומי ציפורי
- נקודת סיום: מחניה מערבית בגן הלאומי ציפורי
- רמת קושי:
- קלה למסלול
- בינוני למקטע הזחילה במנהרת הפירים
- אופי ההליכה: שבילי רגל מסודרים, תחנות ועצירות רבות
- אורך המסלול: משתנה בהתאם להליכה בגן הלאומי
- משך הטיול: בין שעתיים ליום שלם
- עונת השנה: כל השנה. באביב פריחת חרציות
הכניסה לגן לאומי ציפורי
ניתן לטייל סיור קלאסי במרכז גן לאומי ציפורי במאגר המים, מנהרת הפירים (להביא פנסים), מבואת הגן הלאומי, רחובות העיר העתיקה, פסיפסי הנילוס, דיויסוס, בית הכנסת, והתיאטרון.
הכניסה לגן לאומי ציפורי בתשלום.
הכנסייה הפרנציסקנית על שם אנה הקדושה בציפורי
לפי המסורת הנוצרית, אנה הייתה אימה של מרים הקדושה. אנה ובעלה יואחים, אחרי שנים בלי ילדים, קיבלו ביקור ממלאך שבישר להם שהם יקבלו ילד.
אנה ויואחים הקדושים חיו בציפורי. הצלבנים בנו כנסייה לזכרה של אנה הקדושה בציפורי. אם מבקשים מהנזיר לפתוח את הכנסיה אפשר להיכנס מתחם כנסייה צלבנית עתיקה. בתחומי הכנסייה הצלבנית העתיקה, במורד הגבעה מצד מערב, נמצאו שרידים של שני בתי-כנסת. מצפון לכנסייה, סמוך לגדר האבנים המקיפה את חצר הכנסייה, נגלה פסיפס בית-כנסת ובו הכתובת: "דכיר (לטב) רבי יודן (בר תנ)חום (ב)ר… דיהב חד(א)… " שפירושה: "זכור לטוב רבי יודן בן תנחום בן… שנתן (דינר) אחד… ". זוהי מזכרת לאחד התורמים לבניין בית-הכנסת הזה, כפי שהיה נהוג אז בגליל. בתי-כנסת היו נבנים אז תרומותיהם של אנשים אחדים. הכתובת שמורה עתה בחדר משמאל לאפסיס (גומחת-התפילה) של הכנסייה הצלבנית.
בתוך חצר הכנסייה נשען על הקיר, משמאל לשער, משקוף-אבן ועליו כתובת יוונית מהמאה החמישית לספירה, וזה תרגומה: "על-ידי גלסיוס (יצחק) המפורסם המלומד בנו של אאטיוס השר, על-ידי יהודה ראש בית הכנסת ועל-ידי סידוניוס ראש בית-הכנסת (ניבנו) החומות האלה לכבוד יאנס (יוחנן) אפרו (דיסיוס), ראש בית-הכנסת המפורסם של אנשי צור".
הכותרות המפוארות ועמודי הגרניט המוחלקים למשעי שייכים למבנים מהתקופה הרומית. ייתכן, כי אלה אינם אלא שרידי בתי-כנסת ובניינים אחרים של ציפורי מתקופתו של רבי. מן המקורות אנו למדים על הגדול בבתי הכנסת – "כנישתא רבתא דציפורין" – וכן על "בית המדרש הגדול" שבו לימד הנשיא. ייתכן כי על אחד מעמודי-הגרניט הללו נשען רבי בעת התפילה.
קבר יהודה נשיאה
כאן קבור, במאוזולאום האבן, רבי יהודה נשיאה, דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא – רבי יהודה הנשיא. התוספת "נְשִׂיאָה" לשמו משמעותה, בארמית, "הנשיא". הקבר נמצא בציפורי דרום-מערבית לגן לאומי ציפורי. רבי יהודה הנשיא (הראשון) קבור בבית שערים.
הרחבות
גן לאומי בית שערים – סנהדרין בגליל – בעקבות רבי יהודה הנשיא
גן לאומי ציפורי – הנוף כנרטיב מורכב
[צילום כותרת: מבט אווירי על ציפורי – צילום: AVRAMGR]
