שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1
- צבע הסימון בשביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1:
- בחורבת רומה סימון מקומי של רשות הטבע והגנים
- בתוך מנהרות המסתור סימון מחזירי אור של רשות הטבע והגנים
- נקודת מוצא: מחלף הושעיה
- נקודת סיום: חורבת רומה בערב אל הייב
- רמת קושי:
- קלה
- הזחילה למיטיבי לכת
- אופי ההליכה: דרכי עפר רחבות למעט הזחילה למחילת המסתור והעלייה לגבעה 217
- אורך המסלול: 4 ק״מ
- משך הטיול: שעה וחצי הליכה ועוד חצי שעה זחילה
- עונת השנה: כל השנה. בקיץ לא באמצע היום
חורבת רומא – ח׳ירבת א-רומא
שביל יזרעאל-קק״ל מקטע 1: חורבת רומה (חורבת רומא) היא גבעה נמוכה מצפון לציפורי, בקרבת הכפר רומת הייב. שמו של המקום שומר על שם קדום המוזכר במקורות יהודיים. עיקר ייחודו של האתר במערכת מסתור גדולה ומסועפת באורך כ- 100 מ' ובה שני אולמות, שני בורות מים ו- 11 חדרים קטנים. לחורבת רומה ניתן להגיע מהכפר רומת הייב.
הכניסה לחורבת רומה בשעות היום בלבד – זו גן לאומי השייך לגן לאומי ציפורי. ניתן לטייל ולבקר בחורבת רומה בלבד.
ילד הכפר הבדואי רומת אל הייב, במסגרת החינוך הלא פורמאלי ובשיתוף המועצה האזורית אל באטוף גוייסו לשיקום האתר הארכאולוגי בחורבת רומא.
צילום: מפוכח
- הממצאים המוקדמים ביותר שנתגלו בחורבת רומא בבקעת בית נטופה מתוארכים מהמאה ה-4 לפנה"ס.
- בחורבת רומא שכנה יישוב יהודי בשם ״רומא״ (רומה, רומי). מוצאה של זבודה בת פדיה אמו של יהויקים, מלך יהודה הוא מהעיר רומה:
בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, זבידה (זְבוּדָּה) בַת-פְּדָיָה מִן-רוּמָה. (מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ו)
- בקטעי אנלים (ספרי השנים) מתעד תגלת-פלאסר השלישי את כיבוש העיר אַרֻמַ. ייתכן שזאת רומה המזכרת בספר מלכים.
- בתלמוד מופיעים תנאים ואמוראים שהתגוררו ברומא או רומי: רבי אלעזר דמן רומה ורבי יוסה תודוס איש רומי, תודוס איש רומי – אם כי לא ברור אם מדובר בעיר בגליל או באיטליה.
- בתולדות מלחמת היהודים ברומאים יוסף בן מתתיהו את האחים האחים נטירס ופיליפוס, בני רומא, שנלחמו ביודפת. (על שמם "הר האחים" הסמוך.)
ואחריו הפליאו לעשות גבורה שני האחים נטירא ופיליפוס, אנשי כפר רומא, גם הם ילידי הגליל, כי קפצו אל תוך הלגיון …ובכל מקום אשר פנו שמה הפיצו את כל האויבים מפניהם. (מלחמת היהודים, ג' ז')
- בספרי ״משרא קטרין" של המקובל רבי אברהם בן אליעזר הלוי, ״סדר הדורות״ של הרב יחיאל בן שלמה היילפרין, ו״שושנת העמקים״ של משה בן חיים אלשיך נכתב שממקום ממנו ייצא משיח בן דוד הוא שער ״רומי״.
מחילות המסתור בחורבת רומא
לפי המסורת, בין ביתו של רבי יהודה הנשיא בציפורי לרומי הייתה מערה, ודרכה היה הולך אנטונינוס ללמוד עמו. במקום קיימת עד היום מערכת מחילות מפותחות ובעלות גימור מהוקצע המזכירות את המחילות בשפלת יהודה. לא ברור אם המחילות נחפרו לפני המרד הגדול או לפני מרד בר כוכבא. ליד בור מים מוקף בגדר נמצאת הכניסה למערת המסתור.
אין לדעת אם נחצבו על ידי אנשים שבאו מיהודה לגליל, ושידעו כי מערכות מסוג זה עשויות להציל חיים. מערכות מסתור רבות נחצבו מתוך בורות מים, וחציבתן גרמה להפסקת השימוש בבורות לאגירת מים. ייתכן שהן מעידות על מצוקה שנקלעה אליה האוכלוסייה היהודית בגליל בתקופה הרומית הקדומה, מצוקה שגרמה לה להעדיף מקומות מסתור על פני מקורות מים זמינים.
מערכת המחילות והחדרונים מסתכם במאות מטרים. בחלל המחילות מתקדמים בזחילה או בהליכה על ארבע.
- הוראות בטיחות: אל תשכחו להביא פנס!
- ציוד מומתץ: חבל לסימון המסלול, פנסים קטנים או נרונים לסימון המסלול.
- אין קליטה סלולרית בתוך המחילו.
- אין להכנס לבד ורצוי להשאיר חבר נוסף בכניסה לביטחון.
בית רימון – בקעת רימון
במקרא מוזכר היישוב ״רימון״ שבנחלת זבולון, מעט צפונית לציפורי. שמו השתמר בשם הכפר המוסלמי הסמוך רומאנה והישוב הבידואי רומת אל הייב (רומת של שבט הייב).
רימון מוזכרת בתלמוד:
מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון. (הירושלמי, מסכת חגיגה, טו, ג.)
השם רימון היה מאד. קיימות לפחות 8 הצעות שונות לזיהוי במקומות שונים בארץ בתקופות שונות.
בירושלמי מציינים את בקעת בית רימון כמקום בו התכנסו שבעה זקנים לעבר את השנה אחר מרד בר כוכבא. קיימים חילוקי דעות לגבי זיהוי המקום הזה אם מדובר ברימון ליד ציפורי אורימון (חורבת אום א-רממין) בדרום שפלת יהודהסמוך לקיבוץ להב.
רבי יונה בשם רבי חייה בר בא: מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון. ומי היו? רבי מאיר ור' יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, רבי נחמיה ורבי ליעזר בן יעקב ורבי יוחנן הסנדלר. (ירושלמי, חגיגה פ"ג דף עח טור ד /ה"א) ,
בבית רימון אנדריאנוס שחיק עצמות ביצע את אחד ממעשי הטבח הגדולים ביותר:
אדריאנוס שחיק עצמות הושיב שלש משמרות, חדא בחמתא וחדא בכפר לקיטיא וחדא בבית אל דיהוד. אמר דערוק מן הכא יתצד מן הכא ודערוק מן הכא יתצד מן הכא, והוה מפיק כרוזין ומכריזין ואומרים אן דאית יהודאי ייתי דמלכא בעו למיתן ליה מילא… דאיתבוננו לא נפקו ואילין דלא איתבוננו נכנסו כולהון לבקעת בית אמר לשר צבא שלו: עד שאני אוכל קרן גלוסקאן זו וירך דתרנגול זה, אבקש 4 רמון, אחד מהן ולא אמצא. מיד הקיפם לגיונותיו והרגום והיה הדם בוקע והולך עד שהגיע 5 לקיפרוס נהר, ורוח הקדש צווחת ואומרת 'על אלה אני בוכיה'. (איכה רבה פרשה א מה).
רומאנה – رمانة
כפר ערביבקעת בית רימון (בקעת בית נטופה) השייך למועצה אזורית אל-בטוף.
לפי הסברה רומאנה הוא רימון המקראית. אשתורי הפרחי בעל כפתור ופרח זיהה את רומאנה כעיר המקראית "רימון" שבנחלת שבט זבולון.
וּמִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה, גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין; וְיָצָא רִמּוֹן הַמְּתֹאָר, הַנֵּעָה (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ג.)
"מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון". (תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'.)
בתקופת המשנה והתלמוד נקרא המקום גם "בית רימון", ומכאן שם היישוב הסמוך בית רימון.
עוזייר
עֻזֵיר (العزير) הוא כפר מוסלמי של פלאחים על המרגלות הצפוניים של הר תורען בבקעת בית נטופה. מקור השם עוזייר בא מהנביא עוזייר ששהה בכפר. עוזייר מזוהה במסורת המוסלמית עם עזרא הסופר.
רומת אל הייב – رُومة الهـَيـْب
השבט בבדואי אל-הייב התיישב בשלהי התקופה העות'מאנית בשולי עמק החולה. בימי המנדט הבריטי עברו חלק מבני השבט לכפר טובא-זנגרייה, וחלקם נדדו לרומת אל הייב בבקעת בית רימון (בקעת בית נטופה) ולגבעות שפרעם. זה כפר הבדואי המודרני. תחילה קראו לישוב ערב אל-הייב. בשנת 1968 הוסב שם הישוב לרומת אל הייב. שמו של הכפר בפי הבדואים המקומיים "פרוש רומאנה" (״שדות רומאנה") – על שם הכפר הסמוך, רומאנה.
הרחוב ראשי של רומת אל הייב ומועדון הנוער שבכפר נקרא על שם רחבעם זאבי (גנדי), כאות תודה לתרומתו ועזרתו בבניית היישוב, ויש אומרים כי גנדי היה היחיד שדאג למסוקים ליולדות של בשבט.
השבט ידוע בקשריו הטובים עם צה"ל. השבט הבדואי אל-חייב היה אחד מבעלי ברית הבדואיים של הכוחות הצבאיים היהודיים במלחמת השחרור. הם השתתף באופן פעיל בהבטחת הגליל התחתון ועמק בית שאן מידי כוחות צבאיים ערביים וצבא השחרור הערבי. מאוחר יותר היוו לוחמי אל-חייב את ליבת יחידת המיעוטים של צה"ל.
צילום: hoda saleh
קבר בנימין בן יעקב
אחת המסורות, ואולי לא המבוססת ביניהן, ממקמת את קבר בנימין בן יעקב, קברו של "המוז'יניק" של יעקב אבינו, כלומר בנו הקטן בנימין, בח'ירבת רומא ליד רומת אל הייב לא רחוק מהושעיה.
הדרך הרומית בצומת הושעיה
ליד חורבת רומה, בכניסה לרומת אל הייב, נמצאים שרידי קטע דרך רומית. האתר אינו מסומן.
מצפה סנדו
משפחת זילברמן מציפורי חכרה שטחי מרעה באזור הושעיה וסבלה מהתנכלויות חוזרות ונשנות. החליט אחד מבני המשפחה לעבור להתגורר בדרך קבע בשטח המרעה (נקודה הקרואה כיום בשם 'מצפה סנדו'), על מנת לשמור על המרעה והשטח מפני ההתנכלויות. ארגון השומר החדש הוקם בשנת 2007 על ידי קבוצת פעילים צעירים תושבי הנגב והגליל לסייע לחקלאים ובוקרים להתמודד עם איומים על ביטחונם, רכושם וזכויותיהם – כדבריהם:
"להשיב את האומץ לחקלאים לבוקרים ולכל אדם שאינו חש ביטחון במדינת ישראל".
שיחין – Shikhin
שִׁיחִין (אסוכיס – Asochis) היה יישוב יהודי מימי בית שני, המשנה, והתלמוד שישבו בו תנאים ואמוראים השוכן מצפון לציפורי העתיקה ומדרום לכביש 77 ליד הושעיה. משמעות השם "שיחין" היא מאגר מים לא מקורה, ארוך וצר. שיחין נודעה גם ביצירת כלי החרס שלה, שהתפרסמו באיכותם הגבוהה, תודות לאדמת הטין המשובחת המהווה חומר גלם ליצירתם, שהייתה בשפע באזור. בתוספתא, מתייחס רבי יוסי אל תעשיית הקדרות ביישוב ואומר "העושין בעפר שחור, כגון כפר חנניה וחברותיה כפר שיחין וחברותיה" (תוספתא, בבא מציעא, פרק ו, הלכה ג׳). בתלמוד הבבלי נכתב "אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר" (מסכת שבת, דף ק"כ, עמוד ב').
ג׳בל קט – בית הקברות של שיחין
חוג סיור של מצפה הושעיה ביקר בבית הקברות של שיחין.
