שביל הדולמנים – קיבוץ שמיר *

שביל הדולמנים קיבוץ שמיר

שביל הדולמנים – קיבוץ שמיר

דולמנים (מבני אבן מתקופה קדומה) רבים מצויים ליד ובתוך קיבוץ שמיר ובבקרבתו. יצירת שביל הדולמנים בוצעה כמשימת בר מצווה של בני הקיבוץ שהשנה מתגייסים לצה״ל. באחד הדולמנים נתגלו בשנת 2017 עיטורים (חריטות על הסלע) על תקרתו. אפשר לזחול פנימה לצפות בחריטות. החריטות בוצעו או בכלי ברונזה או אבן החרט. הציר הוא מעגלי. גם בישוב חד נס נתגלו דולמנים רבים.

אם אתם מעוניינים לבקר בשביל הדולמנים: כדאי לתאם מראש. התקשרו למורה דרך חביאר, בקיבוץ שמיר. מומלץ לבקר באביב בעונת הפריחה.

קיבוץ שמיר

החל מ-1935-36 גרעינים שונים של תנועת השומר הצעיר ותנועת ורקלויטה-Werkleute מרומניה, מפולין, וגרמניה. הגרעינים עברו הכשרה באתרים שונים: עין שמר, שריד, ליד רמת יוחנן במקום בו שוכנת היום חוות הצופים. הגרעינים התפצלו, התחברו, וסבלו מיחסי אנוש לקויים. הקיבוץ התיישב במקומו הנוכחי בנובמבר 1944. מקור השם: שמו של קיבוץ שמיר סמלי ולקוח מספר יחזקאל – פרושו אבן קשה וחזקה. בשנים הראשונות התעוררו בעיות שונות בעקבות חוסר הבהירות לגבי הגבול ומקרים רבים של ירי על קיבוץ שמיר וחדירות של חיילים סורים. לאחר מלחמת ששת הימים קיבל קיבוץ שמיר שטחי מרעה על רמת הגולן.

דולמן – Dolmen – Cromlech

דולמן (שולחן-אבן) הוא מבנה מגליתי (בנוי מאבנים גדולות) מן התקופות הפרהיסטוריות המאוחרות. לעיתים מבנה פשוט של שתי אבנים מאונכות שעליהן אבן ראשה מאוזנת. במקור מכוסים באבנים נוספות או באדמה, אשר שימשו כתא קבורה. אלו התפזרו עם השנים, ונותר רק המבנה המגליתי. בארץ ישראל מספר רב של דולמנים, ובמיוחד מצויים מאות דולמנים ברמת הגולן. שטח הימצאות הדולמנים הינו מן העיר חלב בסוריה ודרומה עד מען בירדן. לא נתגלו שום קשר בין הדולמנים הללו. שדה שבו כ-700 דולמנים נמצא ליד העיר העתיקה גמלא. דולמן תמיד מוקם על מדרון שיהיה אפשר לגלל סלע כלפי מטה.

דולמן בכניסה לקיבוץ שמיר
דולמן בכניסה לקיבוץ שמיר

טומולוס – Tumulus

רוגם – רוג'ום – رُجْم,  הוא תל עפר ואבנים המורמים מעל קבר או קברים. הוא ידוע גם בשמות: תל קבורה, טומולוס, או קורגאן.

גלגל רפאים ברמת הגולן - רוג'ום אל הירי צילום: ZeevStein
גלגל רפאים ברמת הגולן – רוג'ום אל הירי
צילום: ZeevStein

הגייזר של קיבוץ שמיר – מעיינות חמים בגליל [ז״ל]

עוד אתר מחתרתי-למחצה מגיע בדמות ה"גייזר" של מאגר עורבים, המכונה גם "גייזר שמיר". הגייזר של קיבוץ שמיר הוא מעיין מים חמים הממוקם במורדות המערביים של הגולן, כקילומטר מצפון לקיבוץ שמיר. הוא נוצר בעקבות קידוח מים מתחילת שנות ה-2000 שהגיע לשכבת מים תרמו-מינרליים. כדי לא לפגוע במעיינות האזור המים הוזרמו בצינור לבריכה ומתיזים את מימי הבריכה בצורה שמזכירה מראה של גייזר.

המים יורדים משם הלאה במורד הנחל ויוצרים בריכות רדודות, שככל שהן רחוקות מהגייזר, מימיהן חמים פחות, כך שניתן לבחור את דרגת החום הרצויה. המים נקיים, עומקם 40 סנטימטר והטמפרטורות הנעימות מאפשרות לטבול בהם גם בחורף או בשעות הלילה.

 

מהר מאוד החקלאים של הצפון גילו את הפוטנציאל התיירותי במים החמים האלה, וכבר חושבים להקים מרחצאות בזלת כאן – בעמק החולה, ועד שזה יקרה בעוד כמה שנים, הקפיצה למים היא לגמרי בחינם. כמו כל מקום לא מוסדר, גם לכאן אתם יכולים להגיע ולגלות שמישהו סגר את השיבר. מצד שני, הרווחתם יופי של טיול בגולן.

ההגעה: בכניסה לקיבוץ שמיר פונים שמאלה ונוסעים לאורך הגדר ההיקפית, עד לשער בפינה הצפון-מזרחית של הקיבוץ. יוצאים מהשער וממשיכים צפונה עם השביל המסומן באדום.
כשהדרך נהיית בלתי עבירה לרכב מחנים וממשיכים כמה דקות ברגל, עד שמבחינים בבריכה מצד שמאל.

אם הכול יתקדם כהלכה, יקום בגליל העליון מתחרה ל:"חמי יואב", "חמי געש" ו"חמי טבריה". הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בגליל העליון אישרה לאחרונה תוכנית להקמת מיזם "מרחצאות הבזלת", הכוללת מרכז טיפולים וספא, המבוסס על מים חמים ממאגרים תת קרקעיים המצויים בסמוך לקיבוץ שמיר ("הגייזר").
[לדאבוני במציאות היום שהגייזר אינו פעל. אמנם יש מעין מם ליד צומת להבות הבשן לא רחוק מקיבוץ שמיר אך הוא מתאים רק לשני מתרחצים בבת אחת. Sorry] 

מוזיאון משה כגן

הצייר משה כגן, (1922-2016) היה צייר ישראלי, חבר קיבוץ שמיר. הוא הקים בקיבוץ מוזיאון אזורי לעתיקות וכן גלריה לאמנות. הוא נולד בפולין, עלה ארצה ב-1948, הצטרף לקיבוץ שמיר ומתמסר לעבודה בענף הצאן. כגן השתתף ברוב התערוכות של אגודת הציירים והציג עשרות תערוכות יחיד בארץ ובחו"ל: בתל-אביב (1962, 1976, 1968), בניו יורק (1967), בשוויץ (1976) ועוד. עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים בארץ ובחו"ל.

המוזיאון מנוהל על ידי בנו ובתו של משה. ניתן לבקר במוזיאון משה כגן בהודעה מראש: טל׳ 3391 427 054

משה כגן
משה כגן

יאיר אהרון – פסל סביבתי

יאיר הוא יליד 1963, במקור ממושב פדויים בנגב הצפוני. בתחילת דרכי כאמן פיסלתי בעץ.

עבודותיו הוצגו בתערוכות ברחבי הארץ.

לאחר כשמונה שנים של פיסול בעץ התחיל לחקור ולבדוק חומרים חדשים לעבודה ובשנים האחורות יאיר מתמקד בפיסול סביבתי המתבצע בשיתוף הקהילה בה מוצב הפסל, משלבי התכנון ועד לשלבי הביצוע והגימור. חברי הקיבוץ מסרו שכוס קפה תקבלו אצל יאיר אהרוני.

יעל שפיגלר

יעל שפיגלר – שטיחי קיר אומנותיים – 0505813339  – אורחים מוזמנים. אפשר להשתתף בסדנא.

ביוגרפיה

שירות הידען, ‏נחשף דולמן נדיר עתיק ומסתורי בן למעלה מ-4,000 שנה המעוטר באומנות סלע קדומה, באתר "הידען", 7 במרץ 2017

%d בלוגרים אהבו את זה: