577028_434510276587793_1944637359_n

רכיבה כיפית בלי עליות ? יש דבר כזה ! – 17

DSC_4588

רכיבה כיפית בלי עליות ? יש דבר כזה !

רכיבת אופניים נחשב לספורט אתגרי.
איך אני יודע ? פשוט.
תשאלו את סוכן הביטוח. כל השתתפות בתחרות, או ארוע עממי, דורשת ביטוח מתאים.
האמת- זה מאד חשוב. ויותר אמת מזה, אנחנו רוכבי האופניים, אוהבים מידי פעם לקחת את העסק עד הקצה. יורדים מידי פעם ירידות מטורפות, מדורדרות ומסולעות, ורחמנא ליצלן, אפילו נהנים מזה מאד, כך שביטוח תאונות אישיות מתאים, הוא ממש לא מותרות, אלא חובה לאדם אחראי.
אני מרגיש שבקרב רוכבי האופניים, ואני ביניהם, נוצר מצב שרוכב האופניים מוצא את עצמו מאתגר את הגוף והיכולת ללא הפסקה. הוא רודף כל הזמן אחרי המסלול הקשה יותר, הירידה התלולה ביותר, העליה הקשה ביותר, לטפס את ההר הגבוה ביותר – עד כדי כך, שבלי איזה עליה מטורפת, ההרגשה שלא עשינו כלום ברכיבה. ממש ככה.
אז זהו, שלא !
זה לא חייב להיות ככה.
אפשר גם אחרת.
רכיבה מישורית, בנוף מדהים יכולה להיות כיפית באותה מידה. לא צריך לרדוף כל הזמן אחרי העליות המטורפות, או הסינגל הכי טכני שיש ביער. רכיבה מישורית, עם החברים, בקצב טוב, יכולה להיות אתגרית באותה מידה, ותתפלאו, גם אם מאיטים מידי פעם כדי לנשום ולהנות, אף אחד לא מת מזה.
וכן, עוד משהו…..רכיבה עם הילדים היא הנאה אמיתית. קחו את הילדים לרכיבה בטבע. אז האמת, שלא תזיעו כל כך, והדופק לא יהיה 90% מהדופק המקסימלי, אבל ההנאה והחיבור עם הילדים יהיו בלתי נשכחים ממש… וגם תרויחו כמה נקודות זכות מהאשה….גם חשוב (בראיה ארוכת טווח של השדרוג הבא, כמובן….) !
לצורך ביצוע המשימה, הרשו לי להציע לכם מסלול מאד נחמד, מתאים למתחילים, למשפחות ולילדים, שהתוודעתי אליו בפעם הראשונה ברכיבה שעשיתי ביום שישי האחרון עם החברים במועדון "מצמן את מרוץ, טבריה". התחלנו את המסלול בצומת גדות, ממש בחורשה שמול בסיס משטרה הצבאית ז"ל. מהצומת רוכבים על הכביש לגשר בנות יעקב, עוברים את הגשר, ממשיכים עם הכביש עוד כ 200 מטר לכיוון צומת בית המכס, ונכנסים למסלול מסומן בשחור שמאלה לשטח. קילומטר אחד טיפה בוצי ומגיעים למפגש עם כביש גדות-גונן, ליד לגשר הפקק (הרוכבים עם ילדים יכולים להגיע לגשר הפקק ברכב, ולהתחיל משם). חוצים את הכביש, ורוכבים לאורך הירדן. הנוף מדהים, הירדן זורם בעוז, עם שפע המים (יחסית) שיש בעונה הזו. הרכיבה פשוטה בשביל לבן כבוש היטב, שמתאים גם לאופני ילדים קטני גלגלים. רוכבים "שרוטים" יכולים לתפוס מהירות וקצב, ורוכבי הטיולים יכולים להתענג על הנוף והאויר. רוכבים לאורך הירדן, עד שמגיעים לאגמון החולה. סיבוב קצר באתר, תצפית על העופות הנודדים בעונה, הסבר קצר לילדים, ואפשר לחזור על הגדה השניה של הירדן חזרה לכיוון המכונית, עד גשר הפקק, מי שחנה בגדות, יכול לחזור לשם על הכביש או דרך השביל שאיתו הגיע.
מסלול פשוט, קליל, משובב נפש, שהילדים מאד יהנו ממנו. וגם מבוגרים. המסלול המלא הוא של כ 32 ק"מ, שאפשר לקצר אותו בכל שלב, בגשרים שעל הירדן, או לרכוב הלוך וחזור באותה דרך, הכל כפי הזמן, היכולת, והסבלנות של האבא.
מי שממש קשה לו בלי להזיע ולהתאמץ, יכול לפדל בקדנס (סיבובי רגלים) גבוה, שיעלה את הדופק ואת המהירות, ולעשות אימון אירובי מאד מאד משמעותי, מהנה, ולא קל !
אני מוכרח להגיד לכם שמאד נהנתי מהטיול הזה. מישור מישור ומישור, איזה חידוש מרענן. מסתבר שלא חייבים להגיע ל 180 דופק בעליה כדי להנות, ואפילו להנות מאד.
המעז, מנצח.
נסו ותהנו.
שבת שלום.

http://elibike.wordpress.com
emosko@gmail.com

%d בלוגרים אהבו את זה: