רוג'ום אל־הירי *

רוג'ום אל־הירי צילום: אסף.צ

רוג׳ום – רוגם – رُجْم‎

רוג׳ום הוא תל עפר ואבנים (בעיקר אבנים) המורמים מעל קבר או קברים. זה סוג של אנדרטה או גלעד. מן התקופה הפרהיסטורי הנאוליתית המוקדמת, נחשפו תלי רוג׳ום בצורת מלבן או טרפז שכנראה שמשו מספר קברים. רוג׳ום מכונה גם: תל קבורה, טומולוס, או קורגאן. קורגאן – kurgan מוצאה טורקי והיא הושאלה מהשפה הרוסית. טומולוס – tumulus בלטינית הוא גבעה נמוכה או ערמה. [צילום כותרת: אסף.צ]

דולמן

תאי קבורה מהתקופה הניאוליטית – מבנה מגליתי מאבנים גדולות שבמקור היו מכוסים באבנים או באדמה. שדה שבו כ-700 דולמנים נמצא ליד העיר העתיקה גמלא. הדולמן המוכר ביותר בישראל הוא זה שנמצא במרכז גלגל רפאים שברמת הגולן.

רוגמים בישראל

בישראל קיימים רוגמים בשדות קבורה ברמת עבר הירדן המזרחי, במישורי הבזלת בגולן, בבקעת הירדן והר הנגב. הריכוזים הגדולים של רגמים נתגלו בראשי רכסים ובגבעות הסמוכות ליישובים בהר הנגב כדוגמת חורבת הר ירוחם. בסמוך לגבולותיה המערביים של ירושלים (בבית זית, עיר גנים, קריית מנחם וגבעת משואה) תועדו 19 רוגמים. חלק מהרוגמים נפגעו או נהרסו בשל הבנייה המודרנית.

רוג'ום אל־הירי – גלגל רפאים – גילגל רפאים – رُجْم‎ الهِرّي

רוג'ום אל־הירי משמעותו בערבית ״גל האבנים של חתולי הבר״. מקור שם זה אינו ידוע אך מופיע במפות הצבא הסורי שנמצאו לאחר מלחמת ששת הימים. השם המקובל בעברית הוא גלגל (או גילגל) רפאים על שם הרפאים שישבו בארץ בני עמון. מאחרוני הרפאים היה גם עוג מלך הבשן – שזה כמובן בגרמת הגולן. רוג'ום אל־הירי הוא מעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק ברמת הגולן, בקרבת מושב (דתי) יונתן כ-16 ק״מ מזרחית לחופה הצפוני של הכנרת. הרוג׳ום שוכן במרכז שטח רחב שמכוסה במאות דולמנים. רוג'ום אל־הירי נחשף בסוף שנות השישים על ידי הארכיאולוג שמריהו גוטמן. שביל הגולן המסומן ירוק-כחול-לבן עובר במקום בקטעו התשיעי. במוזיאון העתיקות של הגולן נמצא דגם מדויק של גלגל רפאים, המלווה במצגת שבה אפקטים קוליים וצבעוניים, וכן הסבר בשבע שפות על מהות המקום. לא ברור מדוע נבנה המבנה. לא ברור מי בנה אותו. ולא ברור מתי בנו אותו. חוקרים מצאו שהדולמן המרכזי כנראה בנוי מעל למבנה קדום יותר. בכל מקרה הוא ייחודי.

מבנה האתר: האתר נראה הכי טוב בצילום אויר. במתחם שלשה מעגלי אבני בזלת. היקף החומה החיצונית ביותר קרוב לחצי קילומטר וקוטרה הוא יותר מ-150 מטרים. המשקל הכולל של אבני הבזלת שמרכיבות את הדבר הזה – 37,000 טונות. במבנה כולו יש יותר מ-42 אלף אבנים. במרכז המעגלים נמצא רוג׳ום – תל אבנים, בנוי מאבנים קטנות יחסית, שגובהו 6-5 מטרים וקוטרו 25-20 מטרים. יש חוקרים הטוענים שהמתחם נראה כמו "מנדלה" ענקית. במבנה המרכזי (שנחפר ע"י ד"ר יוני מזרחי) התגלה דולמן גדול במיוחד, מה שמחזק את ההשערה שמדובר באתר קבורה של אישיות מכובדת. מה שברור שבוני הקבר לא היו בוניו המקוריים של המתחם.

ייעוד האתר: רוג׳ום אל-הירי המיסתורי זכה לתואר "סטונהנג' של הגולן". ייעודו של המבנה אינו ברור לגמרי לחוקרים. סוברים שהוא נבנה לפני כ-5,000 שנה. יש הסבורים שמקום זה הוא קברו של גלית המקראי או של עוג מלך הבשן. גם עדת נאמני החייזרים ו״שוחרי העידן החדש״ יש להם מה להגיד כאן. המבנה שימש כנראה כמקום פולחן והתכנסויות – אבל לאיזו מטרה?.

  • אתר קבורה
  • קבורת שמים – פתוח בו יכולים נשרים לאכול את בשרו
  • פולחן אלילי
  • לוח שנה
  • תצפיות אסטרונומיות

נחל דליות – רוג'ום אל־הירי

נחל דליות זורם משם מערבה מהר פרס ומנקז מעיינות ברדלה, או א-דנניר, שעבניה (מאגר דליות) ומנסורה. בהמשך הנחל יוצר קניון עמוק, ומפל מרשים, על יד חניון דליות. ליד חניון דליות הנחל  נשפך לנחל בזלת.

המסיל של נחל דליות – רוג'ום אל־הירי

המעיינות הגדולים של נחל דליות יוצרים תופעה מיוחדת הקרויה בערבית מסיל – תעלה רדודה המנקזת את מי המעיין. במקום הנביעה המסילים יוצרים לעתים, בעיקר בחורף, אחו לח וביצות קטנות. במהלך זרימתם המסילים מתפתחים לערוצים ואלה מתחברים לערוץ נחל גדול כגון נחל דליות.

בסרטון בשפה הסינית יש צילומים יפים של חדר הקבורה בדולמן (דקה 1.55) וסרטוטים של חישובי עונות השנה (דקה 232) .

רוג'ום אל־הירי נמצא כ-3 ק"מ דרומית, למושב יונתן. נוסעים בכביש 808 לכיוון קצרין עד צומת דליות (מפגש של כביש 808 ו-869). מצומת דליות ממשיכים עד לתחנת האוטובוס ומשם כ-100 מטר נוספים. מימין שער בקר ועליו סימון כחול-ירוק-לבן (סימון שביל הגולן). כאן חונים וממשיכים ברגל צפונה (כ-2 ק"מ לכל כיוון במישור) בדרך עפר העוקפת מצפון את "מאגר הדליות" (שעבניה) לצפון מזרח. המסלול עובר דרך כפר סורי נטוש "אל ארבעין" ומעיין עין אל חדיר. כדי להגיע אליו יש לחצות את אפיק נחל דליות (מסיל דליות) הזורם כל השנה.

שימו לב: 

  • האתר נמצא בתוך שטח אימונים של צה"ל, ולכן יש לתאם את הביקור עם החטיבה המרחבית של צפון רמת הגולן. לרוב יאושר הטיול רק בימי שישי ושבת.
  • האזור שמעבר לשטח המגודר חשוד במיקוש. אין לחצות גדרות.
  • האתר הוא גן לאומי ואין להיכנס לתוך העתיקות על מנת שלא לפגוע בהם.

%d בלוגרים אהבו את זה: