ראשון לציון נוסדה ב-1882, כמושבה חקלאית ציונית, בעזרה הברון רוטשילד, בראשות זלמן דוד לבונטין (זד"ל) ראש ועד חלוצי יסוד המעלה ביפו. השלטון העות׳מאני לא אפשר לאזרחי רוסיה לרכוש אדמות ולכן חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עין-קרא (על שמה מחלף עין הקורא). בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה בתמיכה של הברון רוטשילד – שעל שמו הרחוב הראשי במושבה.
- 1882: הביל"ויים מצטרפים למושבה.
- 1884: ראשית עיבוד חלקת הקרקע שליד הבאר למשתלה ולתחנת ניסיונות, בניית מקווה לטבילה על – יד באר המושבה
- 1885: הנפת דגל כחול –לבן כדוגמת טלית ומגן-דוד במרכזו, הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול
- 1886: בניית בית הספר במושבה
- 1887: ביקור הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאידה, שמואל כהן, איכר במושבה, מתאים לחן עממי רומני למילות "התקוה"
- 1888: לימוד כל המקצועות בשפה העברית בבית-הספר, בניית בית הרפואות (בניין המוזיאון כיום), בניית אורוות הברון ובית הפקידות
- 1889: בניית מבנה היקב, הקמת "אגודת קרן-קימת"
מקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלם מְבַשֵׂר אֶתֵּן" (ישעיהו, מ"א, כ"ז)
בית העירייה הישן ברחוב רוטשילד בראשון לציון היה בעברו בית פקידות אשר נבנה במימון הברון רוטשילד בשנת 1888, ושימש כמקום מגורים למנהלי היקב הראשון במושבה ראשון לציון וכבית הרופא האזורי.
ההיסטוריה של ראשון לציון "על קצה המזלג
ראשון לציון – ערים ראשונות
ראשון לציון – "ראשוני הראשונים"
היקב בראשון לציון
יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל") היא חברה ישראלית לייצור יין. שני היקבים הראשונים שלה הוקמו ב-1889 במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, והם פעילים עד היום.
ייצור יין בזכרון יעקב בשנות ה-90 של המאה ה-19 – נחלת הכלל
אנשי היקב רצו להתהדר כיקב ותיק יחסית ועל כן הציגו את שנת הווסד היקב כשנת 1882, השנה בה נוסדה המושבה ראשון לציון.
צילום: Neukoln
סמל יקבי כרמל: סמל החברה, מציג את המרגלים שנשלחו על ידי משה רבנו לתור את הארץ ושבו עם אשכול ענבים "וישאוהו במוט בשניים" (במדבר י"ג, כ"ג). הסמליל נרכש במקור מיקבי אפרת, ומאוחר יותר אומץ הדימוי גם על ידימשרד התיירות כסמל הרשמי לתיירות ישראל. בשנת השמיטה תרנ"ו (1896) היקב המשיך לעבוד כרגיל, בהסתמך על היתר המכירה, שנערך בשנה זו על ידי הרב נפתלי הרץ, רבה של יפו.
גן המושבה, ראשון לציון
גן המושבה הוא הגן העתיק והמרכזי בעיר. הגן ננטע עוד ב-1883 והחל כחלקות חקלאיות אך בהמשך הפך לפארק עירוני. ברבות השנים נגסו בשטחי הגן מבני ציבור שונים. הגן משתרע על שטח של 40 דונם.
ב-2015 ניזוקה קשות שדרת הדקלים המפורסמת של גן המושבה ועשרות עצים מתו מפגיעת חדקונית הדקל האדומה. עיריית ראשון לציון נאלצה לכרות את הדקלים המתים.
צילום:MathKnight
באר ״מצאנו מים״ של ראשון לציון
באר "מצאנו מים" (ע"ש יוסף פיינברג) היא הבאר הראשונה בה נמצאו מים בראשון לציון. חפירת הבאר הושלמה ב-ט״ז אדר א', 23 בפברואר 1883, עם ההגעה לעומק של 48 מטרים. לצד הבאר נבנו בית מרחץ ומקווה, בריכות מים ומגדל מים.
סמל העיר ראשון לציון נובע מבאר ״מצאנו מים״
הקריאה "מצאנו מים!", שעלתה ממעמקי הבאר, נחקקה בסמל העיר והעניקה לבאר את שמה.
בית ספר חביב, ראשון לציון
בית הספר "חביב" הוא בית הספר העברי הראשון בעולם ובארץ ישראל שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית. בית הספר הוקם בשנת ה'תרמ"ו (1886)ברחוב אחד העם, בסמוך לבית הכנסת הגדול ולבית פקידי הברון. בין מורי בית הספר היו מרדכי חביב לובמן, המורה הראשי ומנהלו הראשון. הוא חיבר את ספר לימוד טבע בעברית. בן דודו דוד יודלוביץ כתב ספר בגאוגרפיה. מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה חיבר עבור תלמידי בית הספר את "דברי ימי ישראל" ובכך החל למעשה החינוך העברי בארץ.
צילום: MathKnight
בית הכנסת הגדול, ראשון לציון
בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889 פסגת גבעה, בקצה רחוב רוטשילד וכיכר המייסדים במפגש עם רחוב אחד העם, והוא בולט למרחוק. בניית בית הכנסת נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי.
האורכסטרה של ראשון לציון – שמעון ישראלי
האוֹרְקֶסְטְרה של ראשון היא התזמורת הראשונה בתקופת היישוב. האורקסטרה (=תזמורת) של ראשון נוסדה בראשון לציון בשנת 1895 על ידי בוריס אוסוביצקי, שהיה יינן ביקב ומנצחה הראשון.
העיתון הצבי פרסם בתאריך 1896 את הכתבה :"ראשון-לציון מארש! – איזה ארקסתר ! נחמד נעים המראה". שמה של התזמורת הפך למיתוס, ובשנות ה-60 נכתב על ידי דן אלמגור השיר "האורקסטרה של ראשון", שהולחן והושר על ידי שמעון ישראלי.
מדרחוב רוטשילד בראשון לציון
בלב העיר ההיסטורית, שוכן רחוב רוטשילד. הוא ליבה ההיסטורי של העיר ואחד הרחובות הראשונים במושבה ראשון לציון. מדרחוב רוטשילד יחבר רחוב רוטשילד, כיכר המייסדים, בית כנסת הגדול, כיכר הבאר, מגדל המים, ורחוב דרור.
דגל ישראל
בראשון לציון עוצב דגל ישראל (המקביל לסופר האוסטרי היהודי לודוויג אוגוסט פרנקל ב-1864). בשנת 1885 הניף ישראל בלקינד, מחלוצי תנועת ביל"ו, את הדגל במתכונת דומה לדגל ישראל כיום אותו הכין יחד עם פאני מאירוביץ' ("יריעת אריג לבנה: שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה דוגמת הטלית שלנו ומגן דוד של תכלת באמצע"), בחגיגות שלוש שנים להיווסדה של המושבה ראשון לציון. דגל זה, שכונה "דגל ראשון לציון".
מוזיאון אגם החדש בראשון לציון