כפר דרום

קרב כפר דרום

מדוע לא מספרים אודות 222 הימי הגבורה של כפר דרום שעצרו את הפולש המצרי? מדוע הושתק זכר עמידתם הנפלאה בתנאי בדידות איומה במלחמת העצמאות.

כפר דרום הישן – ההתיישבות הראשונה

בשנות השלושים הפרדסן טוביה מילר רכש קרקע ביצתית סמוך לדיר אל בלח מערביי האזור, נטע במקום פרדס תמרים וחפר באר. המקום ננטש בעקבות המרד הערבי הגדול – מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939 – 1936) ומאוחר יותר נמכרה הקרקע לקק"ל. במוצאי יום הכיפורים תש"ז – 1946 התיישב במקום גרעין של הפועל המזרחי, כחלק ממבצע 11 הנקודות בנגב (אורים, בארי, גל און, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל, תקומה). כפר דרום הוקם כ- 1 ק"מ מזרחית לתחנת הרכבת של דיר אל בלח. גרעין הפועל המזרחי עלה על אדמות דיר אל בלח, מבסיס יציאה בבארות יצחק. מקור השם ״כפר דרום״ הוא מקום מושבו של התנא רבי אלעזר בן יצחק איש כפר דרום, איש הדור השלישי לתנאים המוזכר במסכת סוטה.

קרב כפר דרום

מטרתו העיקרית של הצבא המצרי היתה כיבוש תל-אביב בתוך יומיים מתחילת הפלישה. בדרכם לתל-אביב, נתקלו המצרים בהתנגדות מצד היישובים נירים, כפר דרום ויד-מרדכי.

בתקופה בין כ״ט נובמבר 1947 להכרזת העצמאות ב-15 במאי 1948 הותקפו בהפגזות מרגמות על ידי האוכלוסיה הערבית המקומית. עוד לפני הכרזה העצמאות יחידה סודנית של הצבא המצרי תקפה את היישוב רגלית לאחר הרעשה ארטילרית. ההתקפה נהדפה על ידי מגיני היישוב, שמנו כ-60 אנשים בלבד. יום לפני הכרזת העצמאות היתה שוב התקפה רגלית, הפעם בסיוע שני טנקים. גם ההתקפה הזו נהדפה על ידי המגינים. לאחר הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948 ועד ההפוגה הראשונה כפר דרום היה במצור והתקפות מטוסים, ארטילריה וכוחות רגליים. מצב המגינים היה בכי רע. מטוסי חיל האויר לא הצליחו להטיל לישוב אספקה של מזון ותחמושת. המודיעים של צה״ל גילה שהצבא המצרי החליט לכבוש את כפר דרום. תושבי הישוב לא נטשו את ישובם. נתקבלה החלטה בצה״ל וניתנה הוראה לפנות את הישוב ב-8 ביולי 1948. רוב המגינים הצליחו לצאת מן הישוב והצבא המצרי נכנס לכפר דרום. עד סוף מלחמת העצמאות צה״ל לא הצליח לכבוש חזרה את כפר דרום ובהסכמי רודוס הסכימה ישראל להעביר את כל רצועת עזה לשליטה מצרית.

כפר דרום היה אחד מעשרת הקיבוצים של הקיבוץ הדתי לפני פרוץ מלחמת השחרור. בתום המלחמה נותרו רק חמישה קיבוצים. כפר עציון, משואות יצחק ועין צורים נכבשו. ואילו בארות יצחק וכפר דרום התפנו עקב מצבם החמור.

בני דרום

העלייה לקרקע בבני דרום הייתה בחודש אדר תש"ט (1949 ) על ידי גרעין של חניכי כפר הנוער הדתי – גרעין "נתיבות-כפר דרום". חברי גרעין זה הם אלה שלחמו בכפר דרום שבנגב ונאלצו לנטוש את יישובם המקורי. בתחילה כונה היישוב "קבוצת נתיבות"‏. בעקבות מחלוקת לגבי לינה משפחתית, החליטו חברי הקיבוץ בשנת 1961 שהישוב יהפוך למושב שיתופי.

האחזות כפר דרום – ההתיישבות השנייה

באוקטובר 1970, כשלוש שנים לאחר המלחמת ששת הימים הוקמה בעידודה של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, צפונית-מזרחית למיקומו הראשון של היישוב, היאחזות נח"ל של גרעיני בני עקיבא. גם כאן היתה מעורבות פוליטית כשקיבוצי השומר הצעיר גינו את ההתשייבות במקום. בני עקיבא לא שלחה למקום גרעינים נוספים. היישוב ננטש מאזרחים ונשאר בו כוח צבאי קטן.  ברצועת עזה הוקמו עוד היאחזויות (נצרים, מורג), כדוגמת היאחזות כפר דרום, שהיו בבחינת מחנה צבאי אך תפקדו כיישוב נח"ל לכל דבר, אם בגידול ירק או בפיתוחים חקלאיים שונים.

כפר דרום החדש – ההתיישבות השלישית (ז״ל)

שר הביטחון יצחק רבין אישר את יישובו מחדש של המקום וב-1990 עלה גרעין הקבע. בהתאם להסכמי אוסלו, גוש קטיף נותר בשליטה ישראלית מלאה, ואילו כפר דרום, שנמצא מצפון לו, נותר כמובלעת בשליטה ישראלית בתוך שטח הנתון לשליטת הרשות הפלסטינית. ביישוב הוקם מכון התורה והארץ וגן המוות – שמוזכר בצילום לעיל.

ראש הממשלה אריאל שרון החליט ב- 2005 לפנות את כל האזרחים והחיילים הישראלים מרצועת עזה ולהרוס את כל היישובים הישראלים והמתקנים הצבאיים ברצועה, במסגרת תוכנית ההתנתקות. פונה כפר דרום בכוח ביום י"ג באב תשס"ה, 18 באוגוסט 2005, ובתיו נהרסו בידי צה"ל מאוחר יותר. [זה נושא לפוסט אחר.]

שבי דרום

ממשלת ישראל אישרה את הקמתו של ישוב חדש עבור תושבי כפר דרום השלישי, שפונו בהוראת הממשלה במסגרת תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005. היישוב החדש, שבי דרום, הוקם בתחומי המושב ניר עקיבא, וממערב לו  שבנגב המערבי.

%d בלוגרים אהבו את זה: