קרב בארות יצחק – סיפור גבורה שלא סופר
ב-1959, כעשור לאחר פרוץ מלחמת העצמאות, פרסם משרד הביטחון ספר על קורות מלחמת הקוממיות. זה היה המסמך הרשמי הראשון שיצא בנושא, בתום עשור של מאבק על ניסוחים והגדרות בתוך הצבא. בחלק שהוקדש לסיפור הגבורה של קיבוץ בארות יצחק, שהניס את הצבא המצרי שפלש לקיבוץ, הופיעה תמונה של מגדל המים המפורסם, שהיה השריד האחרון שנותר מהקיבוץ. אלא שמתחת לתמונה נכתב: "מגדל המים של נגבה".האם היתה זו טעות עריכה תמימה או חלק מוויכוח אידיאולוגי הארץ 03.02.2013
"את הסיפור של בארות יצחק לא סיפרו מעולם. כשאתה משווה את נפח המידע על קרבות אחרים – ביד מרדכי או בנגבה, למשל, שנכנסו לכל ספרי ההיסטוריה – אתה רואה שאין שום פרופורציה". הד"ר נחום ברוכי
קיבוץ בארות יצחק
ראשוני הקבוצה היו עולים מתנועת "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד), שהתיישבו בהכשרה בפרדס חנה בשנת 1936 וקראו לקבוצתם "רמת השומרון". בכ"ב בשבט תש"ג (26 בינואר 1943) עלו 12 חברים הראשונים והתחילו לבנות את הקיבוץ, כ-5 קילומטר מדרום-מזרח לעזה בשטחים בבעלות יהודית שריכזה קק״ל. יתרת חברי ההכשרה הצרפו לאחר סיום הקמת המחנה רק בקיץ תש"ה.
מקור השם החדש של הישוב, "בארות יצחק", על שם הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי תנועת המזרחי בפולין שנספה באותה תקופה בגטו ורשה. שם היישוב השתלב היטב בסיפור המקראי העוסק ביצחק אבינו שנטה את אוהלו בארץ גרר, חפר בארות מים והיה לעברי הראשון שמצא את פרנסתו מעבודת האדמה (בראשית כ"ו, 12).
השתתפות הקיבוץ בפעולות הפלמ״ח
הקיבוץ מילא תפקידים ביטחוניים עוד לפני מלחמת העצמאות.
- בליל הגשרים יצאה מבארות יצחק יחידת פלמ"ח ופוצצה את הגשר מעל נחל הבשור ליד עזה.
- בעליית 11 הנקודות להתיישבות בנגב יצאו מבארות יצחק שיירות שהקימו את כפר דרום, בארי ותקומה.
קרב בארות יצחק
למעשה, קרב בארות יצחק התחיל מיום הכרזת המדינה בכ״ט נובמבר 1947 כאשר כל חברי הקיבוץ התמסרו לעבודות ביצורים – גם בשבתות בגלל פיקוח נפש.
בח' בתמוז תש"ח (15 במאי 1948) החלה הפגזה קשה בארטילריה ובהפצצת מטוסים. בלילה פונו במהירות האמהות והילדים למרכז הארץ. נשארו 60 חברות וחברים. לעומתם, הצבא המצרי הטיל למערכה כ-800 חיילים. המצרים המשיכו בהפגזות עד ההפוגה הראשונה ב-12 ביוני 1948. הליחמה לא תמה עד 15 ביולי 1948.
לאחר כשלונות הצבא המצרי לכבוש את קיבוץ נגבה (12 ביולי 1948) ואת קיבוץ גל און (14 ביולי 1948), פנו המצרים לכבוש את בארות יצחק (בח' בתמוז תש"ח 15 ביולי 1948). היתה הפצצה והפגזה מאסיביות. גדוד מצרי פרץ וכבש את חלקו של הקיבוץ. מגדל המים נפגע, והמים הציפו את תעלות המגן. המשק נהרס לחלוטין ומצב המגינים היה נואש. גדוד הפשיטה 9 של חטיבת הנגב ניסה לתגבר את הישוב אך נהדפו על ידי על ידי הפצצה אווירית מצרית. אמנם הצליחו לקדם פלגה של שני תותחי שדה 65 מ"מ ("נפוליאונצ'יק") שגרמו לבהלה ונסיגת מנוסה של המצרים. כך בנס הוכרע הקרב בעזרת שני תותחים מיושנים (נפוליאונצ'יקים). המחיר להדיפת המצרים היה יקר מאד. אבדות המגינים היו 17 הרוגים, 15 פצועים והקיבוץ נהרס כולו. לצבא המצרי נהרגו באותו קרב 100 חיילים ו-120 נפצעו.
במשך שלושים שנה סירבה המדינה להעניק ללוחמי קיבוץ בארות יצחק את 'נס הקוממיות'. ראש הממשלה, דוד בן גוריון קבעכי הוא יינתן "רק ליישובים היושבים על אדמתם". בארות יצחק, שהעתיק את מקומו, לא זכה לקבל את האות. רק ב-1955,כשהוענק אות הקוממיות ליישובים שלחמו במלחמת העצמאות, לא הוענק האות לבארות יצחק – בין היתר מחישובים פוליטים. רק ב-1981 האות הוענק לקיבוץ.
בארות יצחק היום
קיבוץ בארות יצחק החדש הוא קיבוץ דתי שיתופי ממזרח ליהוד. קיבוץ בארות יצחק הישן הוקם תחילה בצפון-מערב הנגב, אולם בעקבות נזק רב שנגרם לו במלחמת העצמאות, ובעקבות ויכוחים רבים, עבר למקומו במרכז הארץ. החברים העידו על עצמם כי היו פגועים נפשית וסבלו מהלם קרב. ההחלטה הייתה לשקם את חברי הקבוצה תוך כדי וויתור על שיקום היישוב.
שנת 1966 הוקם בסמוך לקיבוץ הישן קיבוץ עלומים, מעין המשך של קיבוץ בארות יצחק.
אתר הנצחה לבארות יצחק בנגב – בארות יצחק הישנה
מהקיבוץ הישן נשאר רק מגדל המים המחורר הנמצא בשדה פתוח בין קיבוץ עלומים ונחל עוז. ב-2013 המקום שודרג והפך אתר הנצחה מרשים. דרך בטון מובילה למגדל, הוכשרה חנייה, נבנו מדרכות, הותקנו ספסלי ישיבה עליהם מוטבעים צילומים והסברים על הקיבוץ ועמידתו במלחמת העצמאות. אתר בארות יצחק הישנה (מגדל המים) פתוח לביקורים בכל ימות השבוע, ללא תשלום.
בארות בנגב
בקיבוץ עלומים נפתח בנין בארות בנגב ובו מערכת מולטימדיה על בארות יצחק הישנה. מרכז המורשת מכיל את מרכז המבקרים בקיבוץ עלומים, ואת מגדל המים הישן של הקיבוץ. בארות בנגב משמש כמרכז מבקרים המביא את סיפורו המלא של קיבוץ בארות יצחק, מהיווסדו ועד הקרב העקוב מדם שנערך בגבולה הדרומי של ישראל הצעירה.
להזמנת סיורים:
- טלפקס: 08-9937106
- מייל: tiyulim@alumim.co.il
- פתיחה: בימי חול, בתיאום מראש בלבד
- הכניסה בתשלום
- בארות בנגב – מרכז מורשת והדרכה קיבוץ עלומים ד.נ נגב 85138
- ברכב פרטי – ירידה ימינה מכביש 232, כ- חצי קילומטר לפני שער עלומים עם השילוט לכיוון מגדל המים. השביל עובר דרך מאגר נחל עוז ועוקף את החממות ממזרח.
- באוטובוסים – דרך קיבוץ עלומים בלבד. (עליכם להיכנס לקיבוץ ולצאת מהשער האחורי של המשק).
הוראות הגעה למרכז המבקרים