קמפוס אילת חלק ב'

[צילום השיטפון במפל נטפים בוצע על ידי מורן גאלדור. בטעות לא ציינתי את זכויותיה בעת חיבור הפוסט. מורן, איתך הסליחה.] 

אי אפשר להקיף את כל האטרקציות באזור אילת לא ביום – ולא ביומיים. מי שרוצה לחרוש את השטח באופן יסודי רצוי שיפנה לפחות 4-5 ימים. האתרים כה מגוונים כך שניתן למצוא עניין לכל גיל ולכל מצב כושר ונגישות. ביום ב' של קמפוס אילת פגשתי אתרים שהם "חברים וותיקים". בעין נטפים כבר ביקרתי עם סוסיתא! ישנתי בחאן שחרות היוצא דופן עם קבוצת מטיילי שביל ישראל. אני שמח לחדש את הידידות שלי עם אתרים "החברים" שלי. עכשיו הם יהיו החברים שלכם.

המסלול:


View Larger Map

להר צפחות: לנסוע דרומה בכביש 90 מעבר טאבה כ- 30 ק"מ ופנה ימינה להר צפחות לפי השילוט

לקניון שחורת: לנסוע צפונה בכביש 90 לכיוון ים המלח. לפנות שמאלה לפי השילוט לשביל המוביל לקניון שחרות

לעין נטפים: לנסוע דרומה בכביש 90 לכיוון אילת. לפנות ימינה לשביל המוביל לנחל נטפים

לקניון האדום: לנסוע דרומה בכביש 90 לכיוון אילת . לפנות ימינה בשדרות ששת הימים ודרך הימים עד כביש 12. לפנות ימינה לדרך יותם-כביש 12 עד הקניון האדום.

לחאן שחרות: לנסוע צפונה בכביש 12 לכיוון באר שבע. לפנות ימינה לנחל שחרות וסע עד לשחרות.

להר עיט: לחזור בנחל שחרות משחרות עד כביש 12. ךפנות ימינה לכביש 40 לכיוון אילת. סע עד הר עיט.

ללוטן: סע בכביש 40 לכיוון אילת עד כביש 90. לפנות ימינה לכיוון אילךת בכביש 90 ומיד שמאלה ללוטן.

מאגר בולי הנגב
מאגר בולי הנגב

 הר צפחות (רצוי בזריחה)

הר צפחות הוא ההר הבולט הקרוב ביותר לעיר אילת, מה שמאפשר תצפית יפה לקראת השקיעה על השקיעה האדומה, הים הכחול והאורות הנדלקים וגם מספיק זמן לרדת לפני חשיכה. אפשר לטייל גם בשעות אחרות בימים לא חמים. צפחה היא סלע בעל מבנה לוחי, דהיינו מתפצל ללוחות שטוחים מקבילים זה לזה. השימוש המקובל בעולם לצפחות הוא ככסוי לגגות, כרעפים, או לריצוף מדרכות. כן משתמשים בלוחות הצפחה העדינים יותר כלוחות לכתיבה בגיר או בחרט. סלעים אלה נוצרו בתהליך התמרה(מטמורפוזה) איטי של חרסיות קדומות בהשפעת חום ולחץ, לאחר שכוסו בשכבות עבות של סלעי משקע מאוחרים יותר שהעיקו עליהם. הצפחות בהר זה נקראות צפחות נציץ, כי בולטים בהם גבישי הנציץ המבריקים המנצנצים בנפול עליהם האור. מהפינה הדרום-מערבית של החנייה של קלאב אין יוצא שביל כחול, תחילה לצפון מערב ובהמשך לדרום מערב בעלייה מתונה . לאחר 2 ק"מ מגיעים לפסגת הר צפחות. כאן מתגלה המפרץ במלוא יופיו – אילת, חופה הצפוני ונמליה. ממול נראית עקבה הירדנית. מהפסגה נשקף הנוף לכל רוחות השמיים, נוכל לצפות גם דרומה עד לגבול האופק, אל 4 מדינות: מצרים,סעודיה, ירדן וישראל. מראה המפרץ הצר והארוך נמשך הבקע הסורי-אפריקני החודר לערבה שבין רכס הרי אדום ממזרח והרי הנגב ממערב . מוטב לצפות בו בשעות אחר הצהרים, כשהשמש בגבנו. [מעיין, דווקא קיבלנו המלצה להגיע לכאן בזריחה. צריך לנסות את שניהם ולהשוות.]

 הקניון האדום


-20 ק"מ מהעיר אילת, תמצאו את אחד המסלולים המהנים ביותר באזור, טיול במסלול מעגלי בתוך קניון פסטורלי, עם אבן חול נובית בצבע אדום שהזמן, המים והרוח פיסלו בה ויצרו יצירת פאר שקשה לא להתפעל ממנה. במסלול תפגשו גם סולמות ומעקה שיסייעו לכם לרדת קטעים גבוהים בקלות ובביטחה.
יוצאים מחניית הרכבים, מומלץ לקחת איתכם בקבוק מים וכובע, למרות שרובו הגדול של המסלול הוא בתוך ערוץ הנחל המוצל. כבר בחנייה תמצאו סימון שבילים ירוק וסימון שבילים שחור: הסימון הירוק, מוביל אותנו אל תוך ערוץ הנחל, קטע קצר, מהנה ויפה שבסופו אנו "נשפכים" לערוץ גדול יותר, הנקרא נחל שני. סימון השבילים השחור, יוביל אותנו לשביל שמטפס מעלה וצופה אל אותו ערוץ נחל, שימו לב שאחרי העליה מגיעה ירידה חזקה ותלולה, רדו אותה בזהירות. בסיום הירידה תתחברו אל אותו ערוץ גדול של נחל שני.
בנחל שני נפגוש סלע גדול ויפיפה, שנראה כאילו בקע מהאדמה ופרץ החוצה. אפשר לטפס על האבן לצילומים ועצירת מים.
ממשיכים ללכת אחרי סימון השבילים הירוק, ונכנסים אל הקניון האדום. הנחל נהיה צר יותר ומגלה לנו את עוצמתו של הטבע במלוא הדרו. מומלץ לעצור, לצלם, להתבונן על קירות האבן המיוחדים. בדרך תרדו בסולמות מיוחדים ותגלשו ממעקה, ירידה קלה מאוד ומהנה.
בסיום ערוץ הנחל הצר תגיעו שוב לנחל רחב ופתוח, שם תפנו ימינה, עם סימון השבילים השחור לשביל שמטפס ועולה מעל לערוץ הקניון. בשביל זה תוכלו לעצור ולראות את המטיילים בנחל. במהלך הטיפוס תיפגשו מעקה בטיחות בו תוכלו לאחוז. בסיום הטיפוס תחזרו שוב לנחל שני ומשם חזרה למכוניות באותה הדרך בה הגעתם. מעט גיאולוגיה – אבן החול הקשה בה חתור הקניון היא תוצר של התלכדות גרגרי קוורץ שהוא עצמו תוצר של בליה ארוכת שנים מסלעי יסוד כמו גרניט. לפני מאות מיליוני שנים הורבדו גרגרי החול בנחלי ענק והתלכדו לאבן. מאוחר יותר התייבש האזור ותחמוצות של מתכות שונות צבעו חלק מאבני החול בצבעים שונים. בקניון זה הצבע האדום הגיע ברובו מתחמוצות ברזל (כמו חלודה). בקירות הקניון רואים גם כדורי גבישים של קוורץ.

 קניון שחורת

קניון שחורת נמצא בין סלעים שנוצרו לפני מאות מיליוני שנים בעקבות התפרצות לבה; כשזו התקררה, נוצרו אט אט סלעים ענקיים, עוצרי נשימה ומלאי צבעים. קניון שחורת עצמו נוצר בעקבות שטפונות באיזור בגלל הסלעים הקשים, שאינם מאפשרים למים לחלחל לאדמה. בעקבות כך, המים חיפשו דרך לזרום ועד היום הם חוצבים בסלע הקשה. כך נוצר קניון שאורכו כ-1200 מטרים והצבעים הבולטים בו הם שחור, ורוד ואדום.

תצפית הר חזקיה

רוב הרי אילת נקראים על שם מלכי יהודה שלטו באזור, החל משלמה שהחזיק בה נמל וכרה נחושת, דרך עוזיהו, יותם, אמציה ועוד. הר חזקיהו הוא הגבוה מבין ההרים, גובהו 838 מטרים (ולא 833 כפי שמסומן בטעות במפות הישנות), הוא נקרא ע"ש המלך חזקיהו שהחזיר את אילת מידי האדומים לשליטת ישראלית עובדה שאינה כתובה במפורש אלא רק נרמזה (דברי הימים א' פרק ד'): "וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת, בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיַּכּוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת הַמְּעוּנִים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ שָׁמָּה, וַיַּחֲרִימֻם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם, כִּי מִרְעֶה לְצֹאנָם שָׁם. וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם. וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה". שהרי אילת נכבשה ע"י עוזיהו (מלכים ב' פרק יד) וחזרה ונכבשה ע"י רצין מלך ארם בימי בנו אחז (מלכים ב' פרק טז) ושוב אינה מוזכרת בימי חזקיהו בנו, אלא באופן עקיף, כאמור.

הר חזקיהו עשוי גרניט אדומה. מדרום לו בקעה רחבה שמנוקזת לנחל פארן (הגדול בנחלי הנגב, שנשפך לנחל הערבה ואיתו לים המלח), סיירי הפלמ"ח שהגיעו למקום זה בדרכם לאילת, נדהמו למראה הבקעה וכינו אותה בשם "בקעת הירח". לימים הוקם בה שדה תעופה צבאי בשם "עציון", ממנו המריאו המטוסים שהפציצו את הכור בעיראק. שדה זה נהרס במסגרת הנסיגה מסיני, למעט מסלוליו שהועברו לידי המצרים, ומאז הם משמשים כשדה התעופה טאבה. כפיצוי בנו האמריקאים את שדה התעופה עובדה השוכן כ 40 ק"מ מצפון לאילת.

עין נטפים

 

המסלול מתחיל מהכביש אילת-צומת שיזפון (‎12) – קיים שילוט במקום ומשטח חנייה . המסלול יורד לכיוון צפון אל עין נטפים – מעיין הנמצא בתוך נחל נטפים לרגלי מפל שבנחל . המים יוצאים בטפטוף מתוך הסלע ונאגרים בבריכה קטנה . המסלול יורד אל הנחל ועובר בתוך מצוק. מהמצוק תצפית יפה אל נחל נטפים . שכבות סלע יפות לאורך הירידה אל הנחל. מסלול קל, חשוף לכל אורכו . סיום המסלול – חזרה אל נקודת ההתחלה.

 

תצפית לבקע: הר עיט/ מצפה שחרות

תצפית מהר עיט
תצפית מהר עיט

הר עיט, בגובה 480 מ', מתנשא לגובה כ- 350 מטרים מעל לבקע הערבה, ומציע תצפית נפלאה על דרום הערבה ועל הרי אדום.
תצפית זו, נמצאת לצד כביש 40 בראש מעלה גרופית, ונגישה לכל רכב ולכל גיל.
התצפית מרשימה במיוחד בשל דיונות החול המרהיבות הנמצאות למרגלות הרי אדום בערבה הירדנית, לערך מול המצפור.הר עיט הוא אחת הפסגות הבולטות בראש צוקי שיירות – מצוקי ההעתקים הדרומיים, הנמשכים ברצף מאזור קיבוץ יהל ועד פארק תמנע. מרשים במיוחד הנוף בצד הירדני, בו נמצא מרחב גדול של חולות (חולות רחמה), המוגדרים כיום כאזור שמור ירדני, אחד הבודדים בממלכה השכנה.
שחרות ישוב קהילתי בערבה, ממוקם על שפת מצוק ההעתקים, 550 מטר מעל פני הים ממערב לקיבוץ יטבתה, על כביש מצפה רמון – אילת ומסופח למועצה אזורית חבל איילות. היישוב נוסד בשנת 1985 ושמו ניתן לו בשל הר שחרות הנמצא בסמוך לו. הבתים ביישוב בנויים בבנייה אקולוגית תוך שימוש בחומרים טבעיים המותאמים וידידותיים לאקלים ולנוף המדברי. בחצרות הבתים ניתן למצוא בוסתנים קטנים ובהם גינת ירק ,תרנגולות, ארנבות, סוסים,חמורים, עיזים וגמלים.

חאן שחרות – מצוק נישא מעל הערבה, בגובה 540 מטר מעל פני הים. הנוף הנשקף מן האתר מרהיב. הרי אדום נפרשים למולנו מעקבה שבדרום, ועד צומת מנוחה בצפון. למרגלותינו יטבתה, גרופית וקטורה (זו האחרונה נזכרת בספר בראשית פרק כ"ה כרעייתו של אברהם אבינו, ואימו של מדיין, שאנו בתחומי ארצו המקראית. בחאן הרוגע ניתן ליהנות מארוחות, מסיורי גמלים מודרכים וממגוון סדנאות מיוחדות (כדאי לתאם את הביקור מראש).

בקעת עובדה

בקעת עובדה היא שטח חולי רחב ידיים ועטור גבעות מכל עבריו. רבים עוברים בה בדרכם לאילת, אך כדאי להתעכב בה, להתוודע אליה מקרוב ולהכיר את אפשרויות הטיול הרבות שהיא מזמנת. אחד מהמוקדים הראויים לביקור בבקעה הוא חאן שחרות, מרכז אירוח מדברי ייחודי. בדרכנו אליו נעצור בדיונות החול הזהובות של נחל כסוי,

מקדש הנמרים חולות כסוי

הורד (15)

מקדש הנמרים – במזרח בקעת עובדה התגלו הרבה אתרים עתיקים מעניינים, אחד היפים שביניהם הוא מקדש הנמרים, שנקרא כך מפני תוואי הנמרים, שנעשו עם אבנים קטנות, על הרצפה. נוסעים על הכביש לכיוון בסיס עובדה וקצת לפני הפנייה לשחרות נמצא המקדש מצד מזרח. המקדש הוא מסוג המקדשים הפתוחים. הוא מסומל על ידי ריבוע של אבנים נמוכות שמסמל את השטח, בפינת הריבוע, לכיוון מערב, ישנו מתחם אליפטי בגודל 3 מטר על מטר ובאמצעו 4 אבנים בינוניות ממוקמות בצורת טרפז ובתוככי הטרפז 19 אבנים עומדות קטנות. האליפסה מעט מוגבהת מסביבתה.

בנוסף לבמה ול"ציורים" יש במקדש הנמרים כמה כירות מלאכותיות מרוצפות אבנים ששימשו, כנראה, לצורך הדלקת אש ואולי הכנת ארוחות טקסיות.

 

הורד (14)

חולות כיסוי – הדיונות שבחולות כסוי הן תופעה מקומית ייחודיות מסוגה בדרום הנגב: 300 מ' של דיונות שאפשר למצוא רק בבקעת עובדה. 40% מהחול הזה הוא קוורץ, 60% זה מבלייה של סלעי משקע ימי ובהם מאובנים זעירים שניתן לראות במיקרוסקופ.

 

לוטן-יישוב אקולוגי

lotan

בקיבוץ לוטן, ששוכן באחד האזורים החמים ביותר בארץ, הבינו שחיים במדבר מצריכים צורות חשיבה ושיטות בנייה מסוג אחר. את הידע שצברו הם מעבירים הלאה בקמפוס אקולוגי שהקימו בישוב.

קיבוץ לוטן מוכר כקהילה אקולוגית בלב ליבו של המדבר. הקהילה ממוקמת בעמק הערבה בדרום הארץ, חברים בה עולים ממקומות בעולם והיא מנהלת אורח חיים יהודי רפורמי. תושבי הקיבוץ פועלים מתוך המודעות לכך שתנאי הסביבה המדבריים הכתיבו במשך הדורות חיי נדודים לאלה שבחרו להתיישב בו. האזור שבו הוקם הקיבוץ מתאפיין בתנאים אקלימיים קיצוניים של יובש, תעוקות חום גבוהות והבדלי טמפרטורה גדולים בין היום והלילה. טכניקות בנייה סטנדרטיות יצרו מבנים שאינם מספקים בידוד סביר ומחייבים חימום וקירור אינטנסיביים, המעלים בצורה משמעותית את הוצאות האנרגיה של יושביהם.
מודעות הולכת וגוברת לחשיבות התכנון הקהילתי בר הקיימא הניעה את לוטן לעשות מעשה, וכך החלו להשתמש בחומרים ממוחזרים בכל פרויקט בנייה חדש. הקיבוץ בנה לעצמו, תרתי משמע, מעמד כאחד הישובים המובילים בישראל בתחום הבנייה האלטרנטיבית.

 

 

 

 

 

ציוד
אוכל ושתייה ליום הראשון.  האוכל ליתר הימים יסופק על ידי בית המלון.

נעלי הליכה, כובע, קרם הגנה , מים בכמות מספקת (בין 3-5 ליטרים לאדם ליום), לבוש חם לשעות הבוקר והערב.

 ביבליוגרפיה:

 אילת –  אדם ים ומדבר, אריאל 93-94, 1993.

 סקר נוף – חבל אילות 1978-79, מנחם מרכוס, המועצה האזורית חבל אילות.

 אדם ונוף בבקעת תמנע, חנן גינת, אסף הולצר, אריאל 105-106, 1994.

 אילת והערבה, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, רשות העתיקות, 1995.

הרי אילת, יעקב דפני, הוצאת יעלה, 2010.

עזרא כהן, לא סתם חושות, הוצאת משעולים.

 

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה
מדריך: יוני שטרן

%d בלוגרים אהבו את זה: