הורד (9)

קמפוס אילת חלק א'

מה זה קמפוס"?

קמפוס אילת : בלקסיקון של מורי דרך "קמפוס" משמעותו יציאה לשטח ולמידה דרך הרגלים בניגוד ללמידה פרונטלית.  ננסה להציג בפניכם אופציה של לימוד האתרים החשובים והאטרקציות של אזור אילת. כמובן תוכלו לשנות ואף להפוך את הסדר ולבנות את ה-itinerary  בהתאם להתעניינויות שלכם וגילאים ורצונות של המשתתפים בטיול. נשמח לשמוע את דעתכם אודות היעדים המומלצים כאן.

THE NEGEV SHALL BLOSSOM
THE NEGEV SHALL BLOSSOM

ז

את מדליה שהונפקה עם ערך נקוב לכבוד פיתוח הנגב . בעברית כתוב "יפרח ישראל" ואילו באנגלית המדליה משווקת כמטבע  "THE NEGEV SHALL BLOSSOM" . בסיורנו בדרום נבחן עד כמה חלום הפרחת הנגב מתגשם.

קיימת גם תנועה של נוצרים מאמינים תומכי ישראל שסיסמתם "The Desert Will Bloom"  שהיא פעילה במיוחד באזור הנגב.

 

המסלול:


View Larger Map

חצבה: נוסעים  מן הצפון בכביש 6 דרום וממשיכים בדרך 40 לבאר שבע עד כביש 25 לכיוון דימונה עד כביש 90 – כביש הערבה. בכביש 90 נוסעים דרומה עד חצבה. עיא אובות, עין חצבה, מו"פ ערבה וקטע של דרך השלום נמצאים כאן.

פארק ספיר: לנסוע דרוצה בכביש 90 עד מושב ספיר.

מואה: לנסוע דרומה בכביש 90 עד צופר.

סמר: לנסוע דרוצה בכביש 90 עד סמר.

עיר אובות

images (15)

המקום עבר לידיים ישראליות בשנת 1948 בעת מבצע לוט , נקודת הישוב שימש את חטיבת גולני כנקודת היציאה במסלול לכיבוש העיר אילת , בסוף שנות השישים הגיע למקום יהודי ובשם שמחה ספקטור והקים חווה חקלאית בשם עיר אובות,, בנו אף נפל במלחמת לבנון , לישוב הצטרפו יהודים דתיים ואנשים מארצות הברית בעלי השקפות דתיות על פי אמונתם , לאחר מותו של היהודי התימהוני התפזרה הקהילה, את הזכויות למקום לביתו זכתה עמותת נוצרים אוהבי יהודים בשם פריחת הורד , המקימים אט אט מרכז להפצת משנתם, כיום במקום פועל מרכז ללימוד המדבר וחיי המדבר בדגש על סיורים בסביבה ולימוד ושימור שיטות מחייה מדבריות מימים ימימה .

עין חצבה

הורד (8)

עין חצבה: שנים על שנים חלמו העוברים בנתיבי המדבר המאובקים על המנוחה שתהיה מנת חלקם בצל העצים המצלים על עין חצבה השופע. בינתיים, בעקבות קידוחי מים, המעיין בעין חצבה יבש למדי, אך עץ השיזף הענק שצומח כאן מזכיר לכל את הימים הטובים. השיזף הזה מתחרה, וכנראה מנצח, בתחרות על עץ השיזף הגדול בישראל. רשות הטבע והגנים משקה את העץ כדי שימשיך לחיות ולשמור על תארו הרם. המצודה ניצלה את מימיו של מעין עין חוסוב (חצבה) הסמוך שלידו צומח עץ שיזף בן אלף  שנים, הקשיש בעצי ארצנו. מומחים קראו לו בשמו המדעי: "סיסיפוס-ספינה-קריסטי". הרוב קראו לו "העץ", שכן לא היה עץ אחר בסביבה.

סמוך למעיין נראים שרידי מצד חצבה. המבנה המבוצר, מתקופת מלכי ישראל, חלש על הדרך הקדומה שעברה כאן.  על חורבות המצד קמה מאוחר יותר תחנת דרכים נבטית, ועליה נבנתה מצודה רומית.  סמוך למצודה נחשפו שרידי בית מרחץ קטן. בסך הכל לא היה כאן כל כך רע, במקום שאותו מזהים החוקרים עם תמר המקראית. 

מצד חצבה הוא הישוב המקראי – תמר ותמרה הביזנטית. שרידי עיר מצודה רבועה של הישוב היהודי הקדום ביותר מתקופת המקרא שנמצא באזור (בימי שלמה המלך). במקום התגלו מקדש אדומי ושרידי בית מרחץ רומי שנבנו על צומת הדרכים לים סוף ולמעלה עקרבים ונמצאו בו כלי פולחן, כלי חרס , מטבעות וכן שרידי אכסניה נבטית שישבה על הדרך  מפטרה לממשית, שחזור של שרידי מצודות ומבנים כמו בית ארבעת המרחבים – בית טיפוסי  לתקופת בית ראשון ועדות לחיים יהודיים בערבה.

המקום אף מצוין במפת מדבא מהמאה השישית לספירה כרצפת כנסייה מפסיפס בעבר הירדן המזרחי ,מיקומו של הישוב שמוקם בנקודת מעבר והימצאות המים שימש את מתיישבי המקום לאורך הדורות, בעת החפירות לעומק חמש שכבות ,נתגלו שרידי שלוש מצודות אחת מעל השנייה ,כאשר משערים כי התחתונה מתוארכת למאה השביעית שמינית לפני הספירה, בימי המלך חזקיהו. מצודה זאת ואלו שנבנו לאחריה החזיקו עד שנת 586 לפני הספירה ,בתקופת נפילת הבית הראשון ,בממצאי החפירות נתגלו שרידי מקדש אדומי ,כך משערים ,הממצאים נתגלו מחוץ לחומת המצודה , בשרידי המקדש נמצאו שברי חרסים ,כלים וצלמיות , כיוון שהממצאים נתגלו מנופצים משערים שהם נופצו בידי תושבי המקום היהודים , על פי הידוע האדומים הגיעו לאזור בתקופת סוף ימי בית הראשון. על חורבות ההרס הרומאי בנו הנבטים תחנת מעבר ואכסניה בדרך הבשמים בין תימן לבין עזה , כאשר דרך המלך הובילה מהעבר המזרחי של הירדן ופנתה לחציית המדבר במסלול הבשמים לעזה, נקודות שמירה ועמדות משמר הוקמו באזורי הערבה ובאזור ים המלח במאה השלישית רביעית לפני הספירה, המצודה הרומאית כללה חומות רחבות ומגדלי שמירה חזקים , בניית מצידיות אלו בידי הרומאים על מנת להגן על גבולם מפני כיבוש , בישוב הרומאים ניתן לראות מחסני אחסון גדולים ובורות מים , וכמנהג הרומאים נבנה במקום בית רחצה מחוץ לחומות הישוב, המבנה שאני פנטזתי עליו בתחילת סיורי ובור המים שאליו נאגרו מי המעיין.

על מנת להגן על העוברים ועל תושבי המקום נבנתה מצודה מרובעת מוקפת חומה וחצר, במאה השלישית לספירה ,שאת שרידיה אנו רואים בין שרידי ההתיישבויות השונות כיוון שהמקום עבר שתי רעידות אדמה בין המאה השלישית והרביעית.
לאחר הכיבוש המוסלמי המוקדם של האזור במאה השביעית לספירה , הוקם במקום ישוב חקלאי כחווה , אך הוא ננטש במהרה והמקום שימש שבטיים בדואיים שגרו באזור, בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1930 הוקם מוצב צבאי למשטרת הרוכבים הבריטית , במבני המוצב הבריטי שהוקם, השתמשו הבונים באבני שרידי המצודות , שופצה הבאר,הוקמה משאבה לשאיבת המים,שוקת להשקיית הגמלים והסוסים , כמו כן הוקמה במקום קנטינה לשימוש המחנה הבריטי במקום, התחנה נעזבה לפני קום המדינה כיוון שאת החיילים הכריעה מחלת הקדחת ,בעייה נוספת הייתה אי הסתגלות הסוסים לאזור .

ממש בסמוך למתחם של עיר אובות, האתר הארכאולוגי ועץ השיזף, נמצאת חוות הקרוקודילים, נחמד למשפחות וילדים כאשר  מסיירים בחוות התנינים , מקבלים הסברים וצופים בקרוקודילים קטנים שרק בקעו מהביצים, חוות קרוקדולו.

 

מו"פ ערבה

מחקר ופיתוח (מו"פ) ערבה תיכונה וצפונית: מחקר ופיתוח בערבה הוקם  בשנת 1986,במסגרת מו"פ נגב ערבה, במטרה לשרת את צרכי הפיתוח של ההתיישבות באזורים מועדפים לאורך גבולות ישראל בנגב ובערבה. הפעילות מתבצעת בתחנות הניסיונות ובמשקי חקלאים. המידע הנצבר מועבר למגדלים בהדרכה שוטפת, בכנסי סיכום עונה, דרך לוח מודעות האינטרנט האזורי ובפרסומים המופצים למגדלים. כמו-כן נערכים ימים פתוחים, הרצאות וסיורים בנושאים שונים. פעילות המו"פ מתקיימת בתחומי המועצה האזורית תמר עם שלושה מושבים: נאות-הכיכר, עין-תמר וחווה חקלאית- עין חצבה, ובמועצה אזורית ערבה תיכונה עם חמישה מושבים: עידן, חצבה, עין-יהב, צופר ופארן ושני ישובים קהילתיים: מרכז ספיר וצוקים. תחנת יאיר נמצאת בסמוך לכביש 90 (כביש הערבה) מצפון לבית ספר שדה חצבה.

קטע מדרך השלום

דרך השלום הוא נתיב טיול בצפון הערבה, המוליך לאורך גבול ישראל עם ירדן, מהיישוב עידן בצפון דרך מושב חצבה ועד לעין יהב בדרום. דרך השלום היא שמו של נתיב נסיעה מרתק, העובר לאורך הגבול שבין מדינת ישראל לממלכת ירדן. לאורך הדרך יכולים המטיילים ליהנות ממראה השדות החקלאיים של המושבים עידן, חצבה ועין יהב, ממצפורי נוף הצופים לעבר נופי נחל הערבה והרי אדום, ממראה מאגרי המים המרווים את שדות הערבה ומסיורים בבתרונות הציוריים של סלעי חוואר הלשון.

דרך השלום ושמורת חולות שיזףסמוך לשער מושב עידן פונה דרומה דרך עפר (סימון ירוק). זוהי "דרך השלום", שאורכה כ- 24 קילומטרים. הדרך, העוברת לאורך גבול השלום שבין ישראל לירדן, משולטת לכל אורכה ומתאימה לכל רכב. התחנה הראשונה בדרך היא מאגר חצבה – מאגר ענק בקיבולת 1.8 מיליון מ"ק. המאגר קולט מי שיטפונות וקק"ל הקימה אותו כדי להוסיף מים לשדות הערבה. "מצפור השלום", בהמשך הדרך, משקיף על נופי נחל הערבה והרי אדום. מעט הלאה משם, ממש לפני הגדר של מושב חצבה, נמצא חניון קטן, לזכרו של אורן ליאור, שנפל בקרב בקרבת מקום.

peace-road-shade

 

 

הגבול בין ישראל לממלכת ירדן נקבע לראשונה בימי המנדט (1922). בגזרה של דרך השלום הותווה הקו המפריד במרכז נחל הערבה. בהסכם השלום עם ירדן (1994) התברר שחלק משדות המושבים חצבה ועידן שוכנים מעבר לנחל הערבה. אבל, כשרוצים שלום, שום דבר אינו עומד למכשול. הירדנים קיבלו שטחים חלופיים בתמורה לשטחים החקלאיים של היישובים הישראליים שנשארו בידיהם. סיור בדרך השלום ממחיש היטב את הדבר.

 

 

פארק ספיר


פארק ואגם ספיר: פארק ספיר, ליד היישוב מרכז ספיר, נראה כמו פטה מורגנה. ככה סתם אגם בלב הערבה? בעבר נבע במקום מעיין בשם עין ווהייבה, שממנו גזר מושב עין יהב את שמו. קבוצת הדקלים שצמחה ליד המעיין המקורי שולבה בפארק. הוסיפו מדשאה, עצים, צמחי נוי, מפל מלאכותי קטן וגם ביתן תאילנדי, והרי לכם פארק לתפארת. "חיים במדבר", סמוך לפארק ספיר שוכן אתר נוף תרבות "חיים במדבר" – מיזם סביבתי שיצרו אומני הערבה. לאורך מסלול הליכה קצרצר ניצבות יצירות המבטאות את רוח המדבר ואת החיים בו. תוכלו לשוטט כאן בין בני דמותם של זוג בדווים המכינים קפה, מכלאת צאן, מחסה סלע ופסלים של בעלי חיים מדבריים.

 

מואה


מוֹאָה הנבטית, או חאן מואה  מוכר בשם הערבי הבדואי "מוית עוואד". המקום שימש תחנת דרכים בערבה צפונית על הציר המפורסם של דרך הבשמים הנבטית בתקופת הרומית, או במינוח הקרוב יותר למציאות ההיסטורית: דרכי המור והלבונה.

במקביל, התפתחה במקום חקלאות ענפה.

 

עפיפון צומת סמר

images (17)

בצומת סמר יש עפיפונים – דרך עתיקה ללכידת צבאים. העפיפונים של הנגב הם מהברונזה הקדומה (כך גם אלו של דרום סיני) בעוד בעבר הירדן העפיפונים הם מהאלף ה – 7 לפנה"ס.

 

חולות סמר

חולות סמר הם גוש החולות המשמעותי האחרון שנותר בדרום הערבה בשטחי מדינת ישראל, לאחר פיתוח חקלאי וכריית חולות במשך השנים.

חולות אלו נוצרו עקב בליית אבני חול בבקעת תמנע והסעת החול למרכז הערבה.

בשטח מתקיים מגוון ייחודי של חי וצומח. מהצומח בולטים כאן שיחי עציון פרסי (פרקרק פרסי), ובין הגיאופיטים פורחים כאן חבצלת הנגב, כתריים אדמדמים ושום סיני. בשנים גשומות בולטת כאן פריחת צמחים חד-שנתיים.

מבין בעלי החיים, יש בחולות שפע זוחלים ומכרסמים, וביניהם הלטאות כוח אפור, נחושית חולות, שממית הערבה וישימונית תמנע, הנחשים נחש חולות ועכן ערבי והמכרסמים ירבוע מצוי וגרביל דרומי.

גם חסרי החוליות כוללים מינים מעניינים וייחודיים כמו עקרבחול יטבתה ועכביש ענק – "סרבלוס אראבנזיס".

בסוף העשור הראשון של שנות ה- 2000, התנהל מאבק ממושך של ארגוני סביבה מקומיים וארציים נגד כריית חולות

 

קיבוץ סמר

samar_bait

קיבוץ סמר הוקם בשנת 1976 ע"י גרעין בני משקים מקיבוצי השומר הצעיר. הרעיון היה להקים קיבוץ קצת שונה ואחר מאלה שבהם גדלנו. השונה והאחר הוא מראיית האדם, חבר הקיבוץ, אישיות שלוקחת על עצמה אחריות על הקהילה, הפיתוח המשקי, החברתי והתרבותי, אך גם מודע לצרכים שונים ואחרים של כלפרט ופרט בנפרד.
כך, עד היום אין תקנון למה צריך או מותר שיהיה בתוך ביתו של כל אחד ואחד, ואפשר לראות שכל אחד חי עם ריהוט או ציוד שונה, ע"פ אופיו, תחביביו, רצונותיו וכו..
כך גם לגבי אופיו וחיצוניותו של ביתו הפרטי. לכן אפשר לראות בסמר בנייה בצורות שונות, חומרים שונים, וגודל שונה ולא ע"פ תקנון כלשהו אלא לפי צרכיו, אופיו ורצונו,של כל פרט, תוך התחשבות בשכניו, וכמובן היכולת הכלכלית של הקיבוץ.

 

 

 

ציוד
אוכל ושתייה ליום הראשון.  האוכל ליתר הימים יסופק על ידי בית המלון.

נעלי הליכה, כובע, קרם הגנה , מים בכמות מספקת (בין 3-5 ליטרים לאדם ליום), לבוש חם לשעות הבוקר והערב.

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה:

 אילת –  אדם ים ומדבר, אריאל 93-94, 1993.

 סקר נוף – חבל אילות 1978-79, מנחם מרכוס, המועצה האזורית חבל אילות.

 אדם ונוף בבקעת תמנע, חנן גינת, אסף הולצר, אריאל 105-106, 1994.

 אילת והערבה, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, רשות העתיקות, 1995.

הרי אילת, יעקב דפני, הוצאת יעלה, 2010.

עזרא כהן, לא סתם חושות, הוצאת משעולים.

 

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה
מדריך: יוני שטרן

%d בלוגרים אהבו את זה: