קיבוץ סאסא *

סאסא הוא קיבוץ של הקיבוץ הארצי במועצה אזורית הגליל העליון. הוא שוכן בהרי מרום הגליל, בגובה 856 מטרים מעל פני הים, כ-10 קילומטרים ממזרח למעלות תרשיחא וכ-15 קילומטרים ממערב לצפת. קיבוץ סאסא הוא בין הקיבוצים האחרונים שאינו מופרט כלל ונשאר שיתופי ושוויוני. היישוב נמנה בין עשרת הקיבוצים העשירים ביותר בישראל – בזכות פלסן סאסא.

הקמת קיבוץ סאסא

היישוב הוקם בשנת 1949 על חורבותיו של הכפר הערבי סעסע –  سعسع שנכבש במלחמת העצמאות במבצע חירם. מייסדיו הם חברי "גרעין עליה ה' " של תנועת "השומר הצעיר" מצפון אמריקה.

מקור השם ״סאסא״

מקור השם סאסא במשנה ופרושו "מלען", שערה מן השערות שבראש השיבולת. בתלמוד נזכר כפר סיסאי כעיירה יהודית בגליל העליון: "והלא כפר סיסאי מובלעת בתחום ארץ ישראל וקרובה לציפורי יותר מעכו." (בבלי, גיטין, דף ו', עמוד ב'.)

עתיקות סאסא

שסאס הוקמה על אתר מתקופת הברונזה, כ-2,000 שנה לפני הספירה. נחשפו במקום חומות, קברים, בורות, גתות, ומפרכת זיתים.

יצחק חילו היה נוסע יהודי. הוא עלה לארץ ישראל ב-1333 (שנת ה'צ"ג). מכתביו, בעברית, למשפחתו בספרד נשתמרו בספרייה הלאומית של צרפת וכתב היד המקורי אבד. לדבריו התגוררה ביישוב קהילה יהודית והיה בו בית כנסת ובית מדרש.

ויקטור גרן – Victor-Honoré Guérin ביקר בכפר ב-1875. הוא מתאר כפר עם 350 תושבים והרבה בתים פרטיים שחציים חרבים. שרידי מתחם מבוצר, בריכה עגולה גדולה חצובה בסלע. בשנת 1881 חוקרי ה-PEC  מצאו 300 תושבים ועצי זית, עצי תאנה, וכרמי ענבים. גם גרן וגם חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל PEC איתרו  שרידי בית כנסת עתיק. גרן העלה השערה ששרידים של עמודים ואבני גזית נאות שראה בכפר הם שרידי המבנים מהתקופה אותה תיאר חילו.

חפירה משנות ה-60 של המאה ה-20 גילתה חרסים מן המאות ה-14-13לספירה. מספר בתים של כפר סעסע עדיין עומדים על תילם ומשמשים את הקיבוץ, בניין שנפגע וננטש בשנת 1960, נקבע על ידי ארכאולוגים כי נבנה במאה הרביעית לספירה.

תולדות סעסע – سعسع

סַעסַע (سعسع) היה כפר ערבי בהרי הגליל העליון, 12 קילומטר צפונית-מערבית לצפת. בתחילת התקופה העות׳מאנית סעסע היתה נקודת ביקורת ומכס. במאה ה-18 סעסע היתה כפר מבוצר של בנו של דאהר אל-עומר, עלי. במפקד העות׳מאני בשנת 1887 נמצאו 1,740 תושבים – כולם מוסלמים.

על פי מפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 היו 634 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד של 1931 היו בכפר 840 תושבים, כולם מוסלמים, ו-154 בתים נושבים. בתקופת מאורעות 1936–1939 הכפר שימש כבסיס לפעולות המרד הערבי בצפון. על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי שהתקיים בשנת 1945 בארץ ישראל מספר התושבים הוערך כ-1,130.

סעסע במלחמת העצמאות

ב-15 בפברואר 1948 פשט כוח מהגדוד השלישי של הפלמ"ח על הכפר. במהלך הפשיטה פוצצו 20 בתים ונפגעו כ-60 מתושביו. גם במלחמת העצמאות שימשה סעסע כבסיס ללוחמים ערבים שבאו מהכפר במלחמתם כנגד היהודים. בסעסע שכנה מפקדת "חטיבת ירמוכ השנייה" ואחת הפלוגות של החטיבה של צבא ההצלה. ב-30 באוקטובר 1948 נכבש הכפר על ידי חטיבה 7 במבצע חירם. כיבוש סעסע הביא לנסיגה כוללת של צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י מהגליל ללבנון ב״דרך קאוקג׳י״ דרך תל ראש הסמוך לאלקוש (דיר אל-קאסי) לכפר הלבנוני רומייש. מספר בתים עדיין עומדים על תילם ומשמשים את הקיבוץ. מבנה המסגד של סעסע משמש כמוזיאון קיבוץ סאסא. בחלק של אדמות הכפר ניטע יער של קק״ל.

חדר האוכל של קיבוץ סאסא

קיר אמנות על חזית בניין חדר האוכל נוצר על ידי חבר הקיבוץ יצחק קמינר (בעל עיטור העוז שנפצע ב-8 בפברואר 1968 ב"ארץ המרדפים"). [תודה לEli Srugo עבור התיקון הזה: יצחק קמינר ז"ל נפטר כתוצאה מהפציעה שלו בתאריך 16.11.1976 יהי זכרו ברוך היה איש משכמו ומעלה.]

יצחק קמינר

ביום ה-8 בפברואר 1968, ליד עוג'ה, באיזור יריחו, נתקל מארב שלנו בחוליה, שמנתה 7 מחבלים. בחילופי היריות נהרג חייל מכוחותינו ושלושה חיילים נפצעו. סגן יצחק קמינר חש למקום התקרית ברכבו. בהגיעו למקום נפתחה עליו אש. תוך נסיעה פתח באש והרג מחבל אחד, קפץ מהמכונית ונפצע קשה ברגלו. בהיותו פצוע ירה והרג מחבל שני והמשיך וירה במחבל שלישי. לבסוף פקד על הכוח בסריקת השטח ורק לאחר מכן הועבר לבית חולים. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

פלסן סאסא

פלסן סאסא היתה במקום הנכון, בזמן הנכון ועם סל המוצרים הנכון. לאחר כמעט שני עשורים של פעילות מנומנמת, הגיעה ההזדמנות הגדולה ובפלסן תפסו אותה בשתי ידיים. ההסתבכות האמריקאית במלחמה בעירק לפני כשש שנים הקפיצה את עקומת הביקוש העולמי למיגון כלי רכב. פלסן, שהיה ביכולתה לספק את הסחורה, טיפסה לפסגה של חברות המיגון בעולם. מוצרי החברה כוללים: מיגון בליסטי לכלי רכב, כלי טיס ושיט, מיגון קשיח אישי, ןחלקים מסיבי פחמן לתעשיית הרכב האזרחית. החברה היא חברה פרטית בבעלות מלאה של קיבוץ סאסא, מחזיקה במפעלים בישראל, צרפת ובארצות הברית, מרבית תוצרתה (מעל 95%) היא ייצוא המיועד לכוחות המזוינים של ארצות הברית.

קברים קדושים

בשטח הקיבוץ נמצאים ציוני הקברים של התנאים לוי בר סיסי ויוסי בר סיסי, שבסמוך אליהם אותרו עוד במאה ה-19 על ידי החוקר הצרפתי ויקטור גרן ועל ידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל שרידי בית כנסת עתיק. לוי בר סיסי היה מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא (רבי). הוא  חכם ארץ ישראלי בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים. רבי לוי בר סיסי נקבר באחוזת קבר יחד עם אביו ואחיו יוסי בר סיסי.

גלידריה בוזה

אדם זיו, קיבוצניק מקיבוץ סאסא התמחה בג'לטריות שונות והתמחות ארוכה במיוחד עשה בכפר איטלקי סמוך לפירנצה. החלום להכין גלידה משלו לא הרפה ועם חזרתו ארצה, הוא חבר למסעדן עלאא סוויטת והשניים הקימו יחד את גלידריית בוזה.

בגלידריה בוזה בקיבוץ סאסא מציעים: סיורים לקבוצות (מיועד למבוגרים), סיורים לכל המשפחה (מיועד לקבוצות ילדים ולפרטיים), אירועים משפחתיים, אירועים עיסקיים, בר מצות, וחתונות.

יצירת קשר:

• טל׳ 054-227-8358
• sharonk@thebuza.com

פארק חבלים ״אתגר בהר״

פארק אתגר בהר ממוקם בחורשת עצי אורן בקיבוץ סאסא אשר בגליל העליון. פארק אתגרי ממוקם בלב חורש ים תיכוני מול נופם עוצר הנשימה של הרי מרון והר חרמון, הרי הגולן והרי דרום לבנון. הפעילות מתאימה לילדים מגיל שנתיים ועד מבוגרים. הפארק מתאים לסדנאות ODT, ימי גיעבוש, מסעות מנהיגות, ימי הולדת, סדנאות הישרדות, ירי פיינטבול, ונשפנים.

ב״אתגר בהר״ יש שלושה פארקי חבלים -חוויה אתגרית לכל גיל:

• פארק חבלים נמוך – מתאים לילדים מגיל שנתיים עד 8
• פארק חבלים בינוני – לילדים מגיל 6 עד 9, הילדים עושים את הפארק הנמוך ואז את הבינוני. בפארק הנמוך והבינוני ההורה מלווה את הילד מהקרקע, המלווה לא משלם.
• פארק חבלים גבוה – מתאים לילדים מגיל 9 ועד מבוגרים. הפארק הגבוה מאתגר ומומלץ גם למבוגרים, כל מי שעולה משלם .

הפארק פתוח בימי הקיץ גם בשבתות. בימים א-ו מומלץ לתאם.

יצירת קשר:  נייח: 04-6988626,  נייד: 054-287-4311  – עדי שרף