קבר שייח עלי

סיפורי שייח' עלי

לפניכם סיפורו של השייח עלי, אשר מספר רב של קברים, בכל רחבי הארץ מיוחסים לו…קבר שייח עלי שבסיפור שלנו נמצא במרכז שער הגיא, במקום בו מתרחקים הנתיב העולה לירושלים מזה היורד ממנו. בתווך, בין העצים, נמצא קברו של שייח עלי.

image6241
קבר שייח' עלי בבאב אל וואד

 

השייח עלי, כך מספרת המסורת, היה  איש צדיק ואדוק. יום אחד ראה שייח עלי ילדה ענייה שנכשלה ברגב עפר. כד החלב אשר נשאה על ראשה עבור אמה החולה נשפך, והחלב נספג ונבלע כולו על ידי האדמה. עלי ציווה על האדמה להשיב את החלב ולהחזירו לילדה. האדמה אמנם ביצעה את דברו , אולם רחשה טינה עמוקה לעלי. כאשר עלי הלך לעולמו, סירבה האדמה לקבלו לתוכה, ופלטה את גופו כמה וכמה פעמים, במקומות שונים בהם ניסו לקבור אותו. רק לאחר זמן רב, ושיטוטים ארוכים של נאקתו הנאמנה שנשאה אותו על דבשתה, נמצאה מנוחה לגופו, וליד יאזור (אזור של  ימינו) ניצב קברו האחרון…

פעם צמח בעיקולו עץ אלון ענק ועתיק מעל קברו של שייח עלי, ויד רשעה ונעלמה השמידה אותו בשריפה מכוערת. אותו שייח – כך מספרת אחת המסורות שכנראה הומצאו בידי זאב וילנאי המנוח, גדול מספרי הסיפורים והאגדות על ארץ ישראל בדורות האחרונים – היה צדיק תמים, שבניסיונו לעזור לילדה ענייה נכשלה זו ברגב עפר והחלב אשר נשאה לאמה החולה נשפך ונבלע באדמה. ציווה עלי על האדמה לסחוט מעצמה את החלב ולהחזירו לילדה. כנקמה על כך, פלטה האדמה את גופו כמה וכמה פעמים אחרי מותו, עד שנאקתו הנאמנה מצאה מנוח ליד יאזור ושם הוצב קברו.

כל קבריו, שמהם נפלט בזעמה המטומטם והבלתי מובן של האדמה, סומנו ברחבי מעגל שיטוטיה של בהמתו הנבוכה, ואחד מהם הוא קבר השייח אשר על שמו נקרא כל הוואדי העולה לשואבה, ואדי עלי, הוא נחל נחשון.

קבר שיחח' עלי נוסף נמצא בשמורת גבעת גד ליד אמציה.

  http://www.inature.info/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Sheich_ali.jpg

יש כמה קברי שייך קטנים ובעלי כיפה אחת הנקראים גם הם הקבר של שייך עלי – סידנא עלי בהרצליה, למשל.

 

הקבר של שייך עלי נכתב על ידי: אורה בן ארצי

לפני הרבה, הרבה זמן הייתה בצורת קשה בארץ. כל החורף לא ירד גשם, ובחורף שאחרי כן שוב לא ירדה אף טיפה. היה רעב קשה, וגרוע מזה, המעיינות חדלו מלזרום, והבארות יבשו ממים.החלו האנשים לעזוב את בתיהם וכפריהם. שממו הכפרים מאדם.  רק בכפר קטן אחד נשארה אישה חולה אחת, יחד עם בתה. היא הייתה חולה מכדי לעזוב עם שאר האנשים, ובתה הקטנה סרבה לעזוב אותה ולהשאיר אותה לבד בלי מישהו שיהיה אתה ויטפל בה. והאישה קודחת מחום, מתהפכת על משכבה, ולוחשת "מויא, מויא" – מים, מים. ובכד אין ולו טיפה אחת. אמרה הילדה: אני אלך לחפש לך מים, כאשר אמצא מים, אחזור. לא אשאיר אותך כאן לבדך.

אמרה, לקחה את הכד, והלכה. טפסה הילדה הרים, ירדה בקעות – כל הכפרים היו שוממים מאדם, וכל הבארות, כל בורות המים, כל המעינות היו חרבים. אין אף טיפת מים! אבל הילדה לא התייאשה. היא חשבה על אימה החולה המצפה למעט מים, והמשיכה בדרכה. סוף סוף מצאה מעין שהמים עדיין טפטפו בו, הציבה את הכד תחתיו, והמים נטפו אל הכד טיפה אחר טיפה. לאחר זמן רב התמלא הכד. לקחה הילדה את הכד, שמה על כתפה והחלה חוזרת בשמחה לביתה. עוד היא הולכת ורצה בעליזות, והנה נתקלה רגלה באבן. נפלה הילדה, הכד התהפך והמים נזלו ממנו ונספגו באדמה החרבה.
אותו זמן יצא שייך עלי על סוסתו לראות מה נעשה בכפרים בבצורת הנוראה הזאת. שייך עלי היה ידוע בכל הארץ כאדם ישר, הגון ונדיב. אנשים באו אליו כדי שיפשר וישכין שלום, ולכל צורך אחר.
והנה, ראה שייך עלי את הילדה שוכבת על הקרקע ובוכה.
שאל אותה שייך עלי: "מה לך, יא בינתי, בתי, שאת בוכה ככה?"
ענתה הילדה: "איך לא אבכה? עברתי דרך ארוכה כל כך כדי למצוא ולהביא מעט מים לאמי החולה, והנה נפלתי, הכד התהפך המים נזלו ממנו, ונספגו באדמה."
אמר שייך עלי: " אל תבכי ילדתי," התכופף אל האדמה, לקח חופן מן העפר הרטוב וסחט אותו אל תוך הכד. וראה זה פלא: מים זכים נזלו מהעפר הסחוט אל תוך הכד! נטל שייך עלי עוד חופן עפר, וסחט גם אותו, וכך סחט את האדמה עד שהתמלא הכד.
לקחה הילדה את הכד ובשמחה מיהרה ללכת אל אמה החולה.
אמרה האדמה אל שייך עלי: "גם אני הייתי יבשה. גם אני הייתי צמאה, וסוף סוף קיבלתי מעט מים ובאת אתה וסחטת אותי, ייבשת אותי והכאבת לי. תשע פעמים סחטת אותי, וגם אני אחזיר לך כגמולך. כשיבוא יומך, אסרב לקבל אותך אל תוכי."
שייך עלי חי חיים ארוכים והמשיך לעשות רק טוב כל חייו והיה מכובד מאד על כל מיודעיו.
כשבא יומו של שייך עלי התקבצו מכובדים מבל הארץ כדי להביאו לקבורה. הם חפרו את הבור, השכיבו את שייך עלי בתוכו, וכיסו אותו.
אבל מיד לכשכוסה הקבר, פתחה האדמה את פיה והקיאה אותו.
הלכו כל המכובדים למקום אחר, וקברו את שייך עלי שם.
אבל מיד לכשכוסה הקבר פתחה האדמה את פיה והקיאה אותו. וכך שוב ושוב ושוב.
כשהגיעו למקום התשיעי באבו כביר, פתח אחד המכובדים את פיו, ואמר: אדמה אדמה, תשע פעמים סחט אותך שייך עלי, תשע פעמים הכאיב לך. תשע פעמים סירבת לקבל אותו אל חיקך. אנא, סלחי לעוונו, וקבלי אותו אל חיקך הפעם. שמעה האדמה, והפעם לא הקיאה אותו מתוכה.
הקימו האנשים קבר גדול וכיסו אותו בתשע כיפות, לזכר תשע הפעמים שנקבר שייך עלי.




// ]]>

View Larger Map

השאר תגובה

דילוג לתוכן