קאצר אל יהוד

קאצר אל יהוד *

אתר הטבילה בקאצר אל-יהוד

אתר הטבילה בקאצר אל יהוד נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים. זה יעד איכותי לסיורי כל העדות הנוצריות. לכל הדתות המונותאיסטיות שם אחר לאתר: אבותינו קראו לו ״עברה", "בית ברה", "בית הערבה״ או ״בית עניה״. בערבית הוא נקרא المغطس‎‎ (אלמע'טס – מקום הטבילה). ביוונית  בתאבארא (Βηθαβαρά) במערב וספסאפאס (Σαπσαφάς) במזרח. משמעות המילה ״קאצר״ (מבוטא קאסר) היא ״ארמון״ לכבוד ״כנסיית יוחנן המטביל״ המפוארת.  סברה אחרת לפירוש “קאצר אל יהוד”  היא ״שבר היהודים״ לפי ספר יהושע כשעבר את הירדן “נכרתו” מי הירדן –  דהיינו נשברו.

מורה דרך יכול להרחיב כאן מהתנ״ך ומהברית החדשה. יש מקום גם לגיאולוגיה ומלחמות מדינת ישראל. למעשה יש כאן זוג אתרים תואמים – ממזרח וממערב לנהר הירדן. מדינת ישראל וממלכת ירדן מתחרות על תיירות צלייני הטבילה הנוצרית.

בית ברה – בית הערבה לפי התנ״ך

בית עברה, מלשון מעברות (הירדן), שוכנת בסמוך למקום בו לפי המסורת חצו שבטי ישראל את הירדן בדרכם לארץ ישראל. המקום מוזכר בתנ״ך בכמה ורסיות.

  • "וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל-הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר, רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת-הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת-הַיַּרְדֵּן; וַיִּצָּעֵק כָּל-אִישׁ אֶפְרַיִם, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת-הַיַּרְדֵּן"  (שופטים, פרק ז', כ"ד)
  • "וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ. וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם וּבֵית-אֵל"  (יהושע, פרק י"ח, כ"א-כ"ב)

קאצר אל-יהוד במסורת הנוצרית

בית עברה, בגדה המזרחית של הירדן, שוכנת מול קאצר אל-יהוד השוכנת בגדה המערבית של נהר הירדן. כאן הטביל, על פי המסורת הנוצרית, יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו. בנוסח היווני של הברית החדשה התגלגלו השמות "בית עברה", "בית ברה" או "בית הערבה", והפכו לבית עניה (Bethania ואחר כך Bethany). על הר הצופים קיים בבית עניה אחר.

המקור הנוצרי הראשון למקום הטבילה של ישו מתיחס לבית עברה בגדה המזרחית של הירדן.

  • "זאת הייתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם"  (John 1:28)

בתקופה הרומית המאוחרת נקשר נהר הירדן עם עליית הנצרות כמקום שבו, לפי האמונה הנוצרית, פעל יוחנן המטביל. בגלל אמונת ה-prefiguration בנצרות בין אליהו ליוחנן המטביל, מזהים את בית עברה עם המקום ליד הירדן בו עלה אליהו לשמים. (מלכים ב', ב', פסוקים ז'-ח', י"א – ראה למטה)

במפת מידבא מהמאה ה-6 מופיעים שני אתרים זה מול זה על גדות הירדן.  על הגדה המזרחית מופיע הכיתוב: ״אינון, מקום בו כיום הוא ספסאפאס״ (Σαπσαφάς). על הגדה המערבית, כיום קאצר אל-יהוד, נזכר השם היווני המקורי: "בתאבארא (Βηθαβαρά) בה יוחנן הקדוש מטביל". [חוקרים מאוחרים קבעו את בית עברה בגדה המזרחית.]

מקום טבילתו של ישו במפת מדבא צילום: Disdero
מקום טבילתו של ישו במפת מדבא
צילום: Disdero

חוקרים שונים טענו שאתר הטבילה של ישו היה במקום אחר (אחד מהם תל שלם ליד טירת צבי). בסופו של יום קיבלו את הסברה כי בית עברה היא אכן המקום בו נטבל ישו. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר במקום במרץ 2000 וערך בו מיסה תחת כיפת השמיים. אחת הכנסיות העתיקות במקום הוקדשה לו לאחר מכן. ב-2009 ביקר גם האפיפיור בנדיקטוס ה-16. לאחר ביקורו נפתח המקום לקהל הרחב בשנת 2011.

קאצר אל יהוד

קאצר אל יהוד

סמל היונה מטבלת ישו

איזור תפילה - קאצר אל יהוד

איזור תפילה - קאצר אל יהוד

קאצר אל יהוד

איזור תפילה - קאצר אל יהוד

קאצר אל יהוד

גובה פני המים בשטפון של 2013

קאצר אל יהוד - קפלות פרנציסקניות

צילום של שטפון

קאצר אל יהוד - קפלות פרנציסקניות

קאצר אל יהוד - קפלות פרנציסקניות

קאצר אל יהוד - קפלות פרנציסקניות

קאצר אל יהוד - אתר הטבילה

קאצר אל יהוד - קפלות פרנציסקניות

קאצר אל יהוד - אתר הטבילה

קאצר אל יהוד - אתר הטבילה הירדני

קאצר אל יהוד - אתר הטבילה

קאצר אל יהוד - אתר הטבילה הירדני

קאצר אל יהוד - אתר הטבילה

2017-07-12-22.52.331

קאצר אל יהוד - אתר הטבילה

קאצר אל יהוד - נהר הירדן

קאצר אל יהוד - חנות מזכרות

קאצר אל יהוד - שטחים סגורים

קאצר אל יהוד - שטחים סגורים

קאצר אל יהוד - שטחים סגורים

קאצר אל יהוד - שטחים סגורים

אתר קאצר אל-יהוד היום

הכנסייה הראשונה שהוקמה ב״ארץ המנזרים״ היתה כנסיית יוחנן המטביל, בתקופה הביזנטית. על שום צורתה המפוארת (המבנה המבוצר שלה ומיקומה הגבוה) היא כונתה ״קאצר אל-יהוד״. שם זה משמש את המתחם כולו. כנסיית יוחנן המטביל שופצה על ידי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בשנות ה-50 של המאה ה-20. הכנסייה שימשה גם כבית הארחה לצליינים. ולידו בית קברות.

קאצר אל-יהוד
קאצר אל-יהוד

צליינים רבים טובלים במי הירדן עם בשמלות לבנות, כשבידיהם שמלה לבנה נוספת שגם אותה הטבילו במי הירדן. השמלה השניה תשמש אותם כתכריכים ביום שיאסף אל אבותיהם.

בין כנסיית יוחנן המטביל לבין אתר הטבילה עצמו הוקמו קפלות פרנציסקניות:

 

רעידת אדמה ב-1956 פגעה במבנים. במלחמת ששת הימים השתלטה ישראל על אזור המנזרים, הם ננטשו מיושביהם והופסקו טקסי טבילה בקאצר אל-יהוד. גדר מערכת נמתחה ממערב למתחם, ולאורכה הוטמנו מוקשים.  כחלופה למקום, הוקם ב-1981 אתר הטבילה ירדנית מדרום לכנרת. בשנות ה-80, בעקבות פניית הפטריארכיה היוונית למִנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון, חידשה העדה היוונית-אורתודוכסית את מסורת הטקסים במקום ובעקבותיה הלכו עוד עדות. הטקסים נערכים בשני מועדים עיקריים: בחג הפסחא (באפריל) ובחג  ההתגלות (אפיפניה) ב-18­-19 בינואר.

לקראת שנת המילניאום 2000  אכן נחת במקום האפיפיור פאולוס ה-2 וערך מיסה פרטית. השיפוצים התעכבו עקב האינתיפאדה השניה ושטפונות בשנת 2003. לבסוף האתר נפתח שוב לטבילת צליינים רק ב-2011.

מדרום לאתר הטבילה, לאורך הנהר, נבנו מנזרים וכנסיות נוספים, ובהם מנזר סורי-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל שחרב בחלקו ברעש אדמה בשנת 1956, מנזר קופטי על שם יוחנן המטביל, המבנה המשושה של הקפלה הרוסית על שם יוחנן המטביל, קפלה קטנה יותר, המכונה קפלת הפעמונים, מנזר חבשי  של השילוש הקדוש ("דיר אל-חבש"). במנזר האתיופי יש כנסייה וחדרי אירוח לצליינים.  לידו נמצא המנזר הרומני על שם יוחנן המטביל. כנסיית המנזר, הניכרת בגג בעל כיפה ירוקה, הוקמה בשנת 1934.  

מנזר חבשי ("דיר אל-חבש")
מנזר חבשי ("דיר אל-חבש")

בית עברה או בית עניה מעבר לירדן

בית עברה או בית עניה מעבר לירדן ( ספסאפאס, Σαπσαφάς, المغطس – "מקום הטבילה"), הוא המקום בו הטביל יוחנן המטביל את ישו בן דודו. בית עברה שוכנת בממלכת ירדן על הגדה המזרחית של נהר הירדן. אתר הטבילה הירדני נמצא מול אתר הטבילה הישראלי, קאסר אל-יהוד. אין לבלבל בין בית עברה (המכונה גם "בית עניה מעבר לירדן") לבין בית עניה באזור הכפר אלעיזריה שעל הר הצופים, בו, לפי המסורת הנוצרית, הקים ישו את לזרוס מהמתים. בשנת 2015 הוכרז המקום ״בית עניה מעבר לירדן״ מורשת עולמית. תודה UNESCO.

 

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

בית עניה מעבר לירדן

האתר שוכן במספר מוקדים לאורכו של וואדי אל-חראר, יובלו של הירדן, שהיה ידוע בשמו היווני "ספסאפאס" – כפי שמכונה במפת מידבא. בית עניה מעבר לירדן משתרע בין הכנסייה המודרנית שבגאון הירדן לבין מרכז המבקרים הנמצא בכיכר הירדן, כשלושה קילומטרים מזרחית משם. המבנה המרשים ביותר הוא הכנסייה היוונית אורתודוקסית המודרנית הניצבת ממש על קו המים, ולה גג מוזהב.

  • גאון הירדן (זור): המדרגה התחתונה בבקעת הירדן המהווה את מישור ההצפה של הירדן. זהו בית גידול לח ומלוח, לאורך הירדן גדלים בצפיפות עצים כמו צפצפת הפרת ואשל היאור.
  • כיכר הירדן (ע'ור) המדרגה העליונה בבקעת הירדן בה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות, וכביש הבקעה (מס' 90). שולט כאן צומח של אדמות מלוחות בתנאי יובש: מצפון לארגמן שיחים כמו מלחית אשונה ומלוח קיפח, ודרומה יותר מלחית קשקשנית ואוכם ארץ ישראלי. בדרום הבקעה לעתים אין כל צומח על הבתרונות.
הכנסייה היוונית אורתודוקסית בבית עניה מעבר לירדן
הכנסייה היוונית אורתודוקסית בבית עניה מעבר לירדן

בסמוך לכנסייה היוונית אורתודוקסית המודרנית רציף ומדרגות המובילות אל מי הנהר. ממזרח לאתר הארכאולוגי, הוקמו בריכות טבילה מודרניות אליהן מוזרמים מימיו של הנהר לאחר טיהורם.

בית עניה מעבר לירדן
בית עניה מעבר לירדן

אתר ארכאולוגי מרכזי שוכן כ-200 מטרים מזרחית לכנסייה זו, ובו שרידהן של שלוש כנסיות ביזנטיות שהוקמו זו על גבי זו החל במאה ה-5 או ה-6, לאחר שנהרסו על ידי שטפונות. בקצה המזרחי של האתר נמצא "תל אליהו" המזוהה עם המקום ממנו עלה הנביא אל השמים. מרכז מבקרים מודרני הוקם במרחק של כקילומטר נוסף צפונית מזרחית לתל אליהו, ובסמוך לכביש הגישה אל האתר.

קאסר אל-יהוד במסורת היהודית

קאסר אל-יהוד ( قصر اليهود,  "ארמון היהודים") הוא המקום שבו חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען בימי יהושע. המקום כ-8.5 ק"מ צפונית למקום שפכו אל ים המלח וכתשעה קילומטרים ממזרח למרכז העיר יריחו.

יהושע א׳ – נס מעבר הירדן של יהושע

א וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה–עֶבֶד יְהוָה; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר.  ב מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  ג כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ–לָכֶם נְתַתִּיו:  כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה.  ד מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ–יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם.  ה לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:  כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.  ו חֲזַק, וֶאֱמָץ:  כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם.  ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה–אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול:  לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.  ח לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ:  כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.  ט הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת:  כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.  {פ}
י וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ, אֶת-שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר.  יא עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה, וְצַוּוּ אֶת-הָעָם לֵאמֹר, הָכִינוּ לָכֶם, צֵידָה:  כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ.  {פ}
יב וְלָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה–אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, לֵאמֹר.  יג זָכוֹר, אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לֵאמֹר:  יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם, וְנָתַן לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת.  יד נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם, וּמִקְנֵיכֶם, יֵשְׁבוּ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם, אוֹתָם.  טו עַד אֲשֶׁר-יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם, כָּכֶם, וְיָרְשׁוּ גַם-הֵמָּה, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם; וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם, וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ.  טז וַיַּעֲנוּ, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:  כֹּל אֲשֶׁר-צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה, וְאֶל-כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ.  יז כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁמַעְנוּ אֶל-מֹשֶׁה, כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ:  רַק יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עִמָּךְ, כַּאֲשֶׁר הָיָה, עִם-מֹשֶׁה.  יח כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ, וְלֹא-יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר-תְּצַוֶּנּוּ–יוּמָת:  רַק, חֲזַק וֶאֱמָץ.  {פ}

יהושע ג׳ – נס מעבר הירדן של יהושע

א וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים, וַיָּבֹאוּ עַד-הַיַּרְדֵּן–הוּא, וְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּלִנוּ שָׁם, טֶרֶם יַעֲבֹרוּ.  ב וַיְהִי, מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים, בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה.  ג וַיְצַוּוּ, אֶת-הָעָם לֵאמֹר, כִּרְאֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ–וְאַתֶּם, תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם, וַהֲלַכְתֶּם, אַחֲרָיו.  ד אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה, בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו, כְּאַלְפַּיִם אַמָּה, בַּמִּדָּה:  אַל-תִּקְרְבוּ אֵלָיו, לְמַעַן אֲשֶׁר-תֵּדְעוּ אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ–כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.  {פ}
ה וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הָעָם, הִתְקַדָּשׁוּ:  כִּי מָחָר, יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם–נִפְלָאוֹת.  ו וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, אֶל-הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר, שְׂאוּ אֶת-אֲרוֹן הַבְּרִית, וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם; וַיִּשְׂאוּ אֶת-אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם.  {ס}  ז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ, בְּעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר, יֵדְעוּן, כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה עִמָּךְ.  ח וְאַתָּה, תְּצַוֶּה אֶת-הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן-הַבְּרִית, לֵאמֹר:  כְּבֹאֲכֶם, עַד-קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן, בַּיַּרְדֵּן, תַּעֲמֹדוּ.  {פ}
ט וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  גֹּשׁוּ הֵנָּה–וְשִׁמְעוּ, אֶת-דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  י וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ–בְּזֹאת תֵּדְעוּן, כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם; וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַחִוִּי, וְאֶת-הַפְּרִזִּי וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי.  יא הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, עֹבֵר לִפְנֵיכֶם, בַּיַּרְדֵּן.  יב וְעַתָּה, קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ, מִשִּׁבְטֵי, יִשְׂרָאֵל–אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד, לַשָּׁבֶט.  יג וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה; וְיַעַמְדוּ, נֵד אֶחָד.  יד וַיְהִי, בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם, לַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן; וְהַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית–לִפְנֵי הָעָם.  טו וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, עַד-הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם; וְהַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו, כֹּל, יְמֵי קָצִיר.  טז וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד-אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח, תַּמּוּ נִכְרָתוּ; וְהָעָם עָבְרוּ, נֶגֶד יְרִיחוֹ.  יז וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית-יְהוָה בֶּחָרָבָה, בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן–הָכֵן; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, עַד אֲשֶׁר-תַּמּוּ כָּל-הַגּוֹי, לַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן.

יהושע ד׳- נס מעבר הירדן של יהושע

א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-תַּמּוּ כָל-הַגּוֹי, לַעֲבוֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן;  {פ}
וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר.  ב קְחוּ לָכֶם מִן-הָעָם, שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים–אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד, מִשָּׁבֶט.  ג וְצַוּוּ אוֹתָם, לֵאמֹר, שְׂאוּ-לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, הָכִין שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים; וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם, עִמָּכֶם, וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם, בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר-תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה.  {ס}  ד וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ, אֲשֶׁר הֵכִין, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל–אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד, מִשָּׁבֶט.  ה וַיֹּאמֶר לָהֶם, יְהוֹשֻׁעַ, עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶל-תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן; וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת, עַל-שִׁכְמוֹ, לְמִסְפַּר, שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל.  ו לְמַעַן, תִּהְיֶה זֹאת אוֹת–בְּקִרְבְּכֶם:  כִּי-יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם.  ז וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם, אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה–בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן, נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן; וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל–עַד-עוֹלָם.  ח וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל-הַמָּלוֹן, וַיַּנִּחוּם שָׁם.  ט וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן–תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית; וַיִּהְיוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  י וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, עַד תֹּם כָּל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל-הָעָם, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה מֹשֶׁה אֶת-יְהוֹשֻׁעַ; וַיְמַהֲרוּ הָעָם, וַיַּעֲבֹרוּ.  יא וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-תַּם כָּל-הָעָם, לַעֲבוֹר; וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן-יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים, לִפְנֵי הָעָם.  יב וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, חֲמֻשִׁים, לִפְנֵי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם, מֹשֶׁה.  יג כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף, חֲלוּצֵי הַצָּבָא–עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה, לַמִּלְחָמָה, אֶל, עַרְבוֹת יְרִיחוֹ.  {ס}  יד בַּיּוֹם הַהוּא, גִּדַּל יְהוָה אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, בְּעֵינֵי, כָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת-מֹשֶׁה כָּל-יְמֵי חַיָּיו.  {פ}
טו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר.  טז צַוֵּה, אֶת-הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי, אֲרוֹן הָעֵדוּת; וְיַעֲלוּ, מִן-הַיַּרְדֵּן.  יז וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ, אֶת-הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר:  עֲלוּ, מִן-הַיַּרְדֵּן.  יח וַיְהִי בעלות (כַּעֲלוֹת) הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, אֶל הֶחָרָבָה; וַיָּשֻׁבוּ מֵי-הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם, וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל-שִׁלְשׁוֹם עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו.  יט וְהָעָם, עָלוּ מִן-הַיַּרְדֵּן, בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן; וַיַּחֲנוּ, בַּגִּלְגָּל, בִּקְצֵה, מִזְרַח יְרִיחוֹ.  כ וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן-הַיַּרְדֵּן–הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ, בַּגִּלְגָּל.  כא וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת-אֲבוֹתָם לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה.  כב וְהוֹדַעְתֶּם, אֶת-בְּנֵיכֶם לֵאמֹר:  בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  כג אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת-מֵי הַיַּרְדֵּן, מִפְּנֵיכֶם–עַד-עָבְרְכֶם:  כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם-סוּף אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ, עַד-עָבְרֵנוּ.  כד לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶת-יַד יְהוָה, כִּי חֲזָקָה, הִיא–לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כָּל-הַיָּמִים.  {פ}

מלכים ב׳ ב׳ – פרידת אליהו מאלישע ועליתו במרכבות האש השמיימה

א וַיְהִי, בְּהַעֲלוֹת יְהוָה אֶת-אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה, הַשָּׁמָיִם; וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע, מִן-הַגִּלְגָּל.  ב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל-אֱלִישָׁע שֵׁב-נָא פֹה, כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי עַד-בֵּית-אֵל, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, חַי-יְהוָה וְחֵי-נַפְשְׁךָ אִם-אֶעֶזְבֶךָּ; וַיֵּרְדוּ, בֵּית-אֵל.  ג וַיֵּצְאוּ בְנֵי-הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר-בֵּית-אֵל, אֶל-אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת-אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ; וַיֹּאמֶר גַּם-אֲנִי יָדַעְתִּי, הֶחֱשׁוּ.  ד וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ אֱלִישָׁע שֵׁב-נָא פֹה, כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ, וַיֹּאמֶר, חַי-יְהוָה וְחֵי-נַפְשְׁךָ אִם-אֶעֶזְבֶךָּ; וַיָּבֹאוּ, יְרִיחוֹ.  ה וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי-הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר-בִּירִיחוֹ, אֶל-אֱלִישָׁע, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת-אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ; וַיֹּאמֶר גַּם-אֲנִי יָדַעְתִּי, הֶחֱשׁוּ.  ו וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֵׁב-נָא פֹה, כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה, וַיֹּאמֶר, חַי-יְהוָה וְחֵי-נַפְשְׁךָ אִם-אֶעֶזְבֶךָּ; וַיֵּלְכוּ, שְׁנֵיהֶם.  ז וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים, הָלְכוּ, וַיַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד, מֵרָחוֹק; וּשְׁנֵיהֶם, עָמְדוּ עַל-הַיַּרְדֵּן.  ח וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה; וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם, בֶּחָרָבָה ט וַיְהִי כְעָבְרָם, וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל-אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, בְּטֶרֶם, אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, וִיהִי נָא פִּי-שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי.  י וַיֹּאמֶר, הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל; אִם-תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ, יְהִי-לְךָ כֵן, וְאִם-אַיִן, לֹא יִהְיֶה.  יא וַיְהִי, הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם; וַיַּעַל, אֵלִיָּהוּ, בַּסְעָרָה, הַשָּׁמָיִם יב וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה, וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו, וְלֹא רָאָהוּ, עוֹד; וַיַּחֲזֵק, בִּבְגָדָיו, וַיִּקְרָעֵם, לִשְׁנַיִם קְרָעִים.  יג וַיָּרֶם אֶת-אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו; וַיָּשָׁב וַיַּעֲמֹד, עַל-שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.  יד וַיִּקַּח אֶת-אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר-נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֹּאמַר, אַיֵּה יְהוָה אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ; אַף-הוּא וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעֲבֹר, אֱלִישָׁע.  טו וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי-הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר-בִּירִיחוֹ, מִנֶּגֶד, וַיֹּאמְרוּ, נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל-אֱלִישָׁע; וַיָּבֹאוּ, לִקְרָאתוֹ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ, אָרְצָה.  טז וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה-נָא יֵשׁ-אֶת-עֲבָדֶיךָ חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל, יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת-אֲדֹנֶיךָ–פֶּן-נְשָׂאוֹ רוּחַ יְהוָה, וַיַּשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הֶהָרִים אוֹ בְּאַחַת הגיאות (הַגֵּיאָיוֹת); וַיֹּאמֶר, לֹא תִשְׁלָחוּ.  יז וַיִּפְצְרוּ-בוֹ עַד-בֹּשׁ, וַיֹּאמֶר שְׁלָחוּ; וַיִּשְׁלְחוּ חֲמִשִּׁים אִישׁ, וַיְבַקְשׁוּ שְׁלֹשָׁה-יָמִים וְלֹא מְצָאֻהוּ.  יח וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו, וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הֲלֹא-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל-תֵּלֵכוּ.  {ס}  יט וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, אֶל-אֱלִישָׁע, הִנֵּה-נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה; וְהַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת.  כ וַיֹּאמֶר, קְחוּ-לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה, וְשִׂימוּ שָׁם, מֶלַח; וַיִּקְחוּ, אֵלָיו.  כא וַיֵּצֵא אֶל-מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁם מֶלַח; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה–לֹא-יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת.  כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּדְבַר אֱלִישָׁע, אֲשֶׁר דִּבֵּר.  {פ}
כג וַיַּעַל מִשָּׁם, בֵּית-אֵל; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ.  כד וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה; וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן-הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.  כה וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, אֶל-הַר הַכַּרְמֶל; וּמִשָּׁם, שָׁב שֹׁמְרוֹן.  {פ}

מלכים ב׳ ה׳ – נס הרפואה של נעמן בירדן

א וְנַעֲמָן שַׂר-צְבָא מֶלֶךְ-אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו, וּנְשֻׂא פָנִים–כִּי-בוֹ נָתַן-יְהוָה תְּשׁוּעָה, לַאֲרָם; וְהָאִישׁ, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל–מְצֹרָע.  ב וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים, וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה; וַתְּהִי, לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן.  ג וַתֹּאמֶר, אֶל-גְּבִרְתָּהּ, אַחֲלֵי אֲדֹנִי, לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן; אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ, מִצָּרַעְתּוֹ.  ד וַיָּבֹא, וַיַּגֵּד לַאדֹנָיו לֵאמֹר:  כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.  ה וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-אֲרָם לֶךְ-בֹּא, וְאֶשְׁלְחָה סֵפֶר אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ עֶשֶׂר כִּכְּרֵי-כֶסֶף, וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים זָהָב, וְעֶשֶׂר, חֲלִיפוֹת בְּגָדִים.  ו וַיָּבֵא הַסֵּפֶר, אֶל-מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  וְעַתָּה, כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֵלֶיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת-נַעֲמָן עַבְדִּי, וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ.  ז וַיְהִי כִּקְרֹא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַסֵּפֶר וַיִּקְרַע בְּגָדָיו, וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי, לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ:  כִּי אַךְ-דְּעוּ-נָא וּרְאוּ, כִּי-מִתְאַנֶּה הוּא לִי.  ח וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישָׁע אִישׁ-הָאֱלֹהִים, כִּי-קָרַע מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּשְׁלַח אֶל-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, לָמָּה קָרַעְתָּ בְּגָדֶיךָ; יָבֹא-נָא אֵלַי–וְיֵדַע, כִּי יֵשׁ נָבִיא בְּיִשְׂרָאֵל.  ט וַיָּבֹא נַעֲמָן, בְּסוּסָו וּבְרִכְבּוֹ; וַיַּעֲמֹד פֶּתַח-הַבַּיִת, לֶאֱלִישָׁע.  י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע, מַלְאָךְ לֵאמֹר:  הָלוֹךְ, וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע-פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ, וּטְהָר.  יא וַיִּקְצֹף נַעֲמָן, וַיֵּלַךְ; וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָמַרְתִּי אֵלַי יֵצֵא יָצוֹא, וְעָמַד וְקָרָא בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהָיו, וְהֵנִיף יָדוֹ אֶל-הַמָּקוֹם, וְאָסַף הַמְּצֹרָע.  יב הֲלֹא טוֹב אבנה (אֲמָנָה) וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק, מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל–הֲלֹא-אֶרְחַץ בָּהֶם, וְטָהָרְתִּי; וַיִּפֶן, וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה.  יג וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, וַיֹּאמְרוּ אָבִי דָּבָר גָּדוֹל הַנָּבִיא דִּבֶּר אֵלֶיךָ, הֲלוֹא תַעֲשֶׂה; וְאַף כִּי-אָמַר אֵלֶיךָ, רְחַץ וּטְהָר.  יד וַיֵּרֶד, וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים, כִּדְבַר, אִישׁ הָאֱלֹהִים; וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ, כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן–וַיִּטְהָר.  טו וַיָּשָׁב אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל-מַחֲנֵהוּ, וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו, וַיֹּאמֶר הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל-הָאָרֶץ, כִּי אִם-בְּיִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה קַח-נָא בְרָכָה, מֵאֵת עַבְדֶּךָ.  טז וַיֹּאמֶר, חַי-יְהוָה אֲשֶׁר-עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם-אֶקָּח; וַיִּפְצַר-בּוֹ לָקַחַת, וַיְמָאֵן.  יז וַיֹּאמֶר, נַעֲמָן, וָלֹא, יֻתַּן-נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד-פְּרָדִים אֲדָמָה:  כִּי לוֹא-יַעֲשֶׂה עוֹד עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח, לֵאלֹהִים אֲחֵרִים–כִּי, אִם-לַיהוָה.  יח לַדָּבָר הַזֶּה, יִסְלַח יְהוָה לְעַבְדֶּךָ–בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית-רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת שָׁמָּה וְהוּא נִשְׁעָן עַל-יָדִי, וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי בֵּית רִמֹּן, בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתִי בֵּית רִמֹּן, יִסְלַח-נא (  ) יְהוָה לְעַבְדְּךָ בַּדָּבָר הַזֶּה.  יט וַיֹּאמֶר לוֹ, לֵךְ לְשָׁלוֹם; וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ, כִּבְרַת-אָרֶץ.  {ס}  כ וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי, נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ-הָאֱלֹהִים, הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֶת-נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה, מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר-הֵבִיא; חַי-יְהוָה כִּי-אִם-רַצְתִּי אַחֲרָיו, וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה.  כא וַיִּרְדֹּף גֵּיחֲזִי, אַחֲרֵי נַעֲמָן; וַיִּרְאֶה נַעֲמָן, רָץ אַחֲרָיו, וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם.  כב וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם, אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ אֵלַי שְׁנֵי-נְעָרִים מֵהַר אֶפְרַיִם, מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים; תְּנָה-נָּא לָהֶם כִּכַּר-כֶּסֶף, וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים.  כג וַיֹּאמֶר נַעֲמָן, הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם; וַיִּפְרָץ-בּוֹ, וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים וּשְׁתֵּי חֲלִפוֹת בְּגָדִים, וַיִּתֵּן אֶל-שְׁנֵי נְעָרָיו, וַיִּשְׂאוּ לְפָנָיו.  כד וַיָּבֹא, אֶל-הָעֹפֶל, וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיִּפְקֹד בַּבָּיִת; וַיְשַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וַיֵּלֵכוּ.  כה וְהוּא-בָא, וַיַּעֲמֹד אֶל-אֲדֹנָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע, מאן (מֵאַיִן) גֵּחֲזִי; וַיֹּאמֶר, לֹא-הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה.  כו וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא-לִבִּי הָלַךְ, כַּאֲשֶׁר הָפַךְ-אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ; הַעֵת לָקַחַת אֶת-הַכֶּסֶף, וְלָקַחַת בְּגָדִים, וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת.  כז וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק-בְּךָ, וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם; וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו, מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג.

בתקופת בית שני נבנו באזור מספר מבצרים-הצפוני והחשוב שבהם הוא מבצר אלכסנדריון בפסגת הסרטבה.

 רואים את הסרטבה עם המערות שלה
רואים את הסרטבה עם המערות שלה

אתר הטבילה קאצר אל יהוד – רשות הטבע והגנים

אתר הטבילה קאסר אל יהוד של רשות הטבע והגנים פתוח כל ימות השנה מ-8.00 בבוקר ועד שעות הערב ללא דמי כניסה. במקום יש קפלת תפילה, חנות מזכרות (מרכז שירות למטייל), שירותים , מקלחות, ספסלי ישיבה לצפות או להמתין לטובלים. הכניסה ללא צורך בתיאום. כניסה ללא תשלום. ממרפסת ניתן לצפות על מקום הטבילה ועל גדתו המזרחית של הירדן, המזוהה עם בית עברה. אל תוותרו על התצפית על מנזר סנט ג'ורג' ועל הצד הירדני של אתר הטבילה.

בגן לאומי קאסר אל יהוד  מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. התאמות קיימות כיום הן: תצפית על נהר הירדן ללא ירידה לקו המים

מפת מתחמי קאסר אל יהוד
מפת מתחמי קאסר אל יהוד

איך מגיעים: מצומת בית הערבה (כביש 1) נוסעים צפונה בכביש 90 לכיוון יריחו. כ-2.5 ק"מ מצפון לכניסה למנזר דיר חג'לה פונים ימינה (מזרחה) ונוסעים כ-1.5 ק"מ עד שער גדר המערכת הצבאית. ממשיכים היישר לפנים ומגיעים לאתר.

%d בלוגרים אהבו את זה: