ציר אלון *

כביש אלון ליד מפגש כבישים 508 ו-458 צילום: Shuki

פוסט זה מוקדש לידידי נחום (נורמן) מרקובסקי ז״ל, בן גרעין יהודה הצעיר 1963-64. נחום עבד עם יגאל אלון וביצע את עבודת ההכנה של מפת תוכנית אלון. לעולם לא אשכח את הביקור בביתו כשהוא פרס על השולחן את המפה המקורית הידנית של התוכנית. הוא הסביר לי בהומור שלו. זה פשוט מאד, אמר, רשמתי קו בין ״יש ערבים״ ובין ״אין ערבים״.

ציר אלון

ציר אלון הוא ציר תנועה בחלק המזרחי של הרי יהודה ושומרון. אורכו הכולל של הציר הוא 87 ק"מ. הכביש צופה מלמעלה מזרחה על בקעת הירדן ועל הנחלים הנשפכים אליה: נחל פרת, ואדי עוג'ה. הציר ממוספר בשלשה מספרי כביש שונים ועוד שני מקטעים:

  • בדרום, מצומת כפר אדומים עד סמוך למגדלים ככביש 458
  • במרכז מצומת מעלה אפרים ועד צומת חמרה ככביש 508
  • בצפון, מצומת בקעות עד צומת מחולה ככביש 578
  • קטע קצר של ארבעה ק"מ בין החלק הדרומי והמרכזי מסומן ככביש 505
  • קטע בן 2 ק"מ בין החלק המרכזי והצפוני ככביש 57.

מקור שם הכביש

תחילה הכביש כונה ״כביש מדבר שומרון החדש״ או ״כביש ספר השומרון״. השם הפופולרי ״ציר אלון״ נקרא על שם הוגה ״תוכנית אלון״, יגאל אלון. ועדת השמות הממשלתית קבעה לכביש, במהלך שנות ה-70, את השם "דרך ספר השומרון". אך כפי שאתם יודעים השם הזה לא זכה לשימוש נרחב. ציר אלון היה הצעד הראשון של ביצוע תוכנית אלון. בנובמבר 1972 הוחל בפריצת הכביש. הניו יורק טיימס  ביקר את סלילת הכביש תוך טענה שהכביש מיועד לממש את תוכנית אלון.

יגאל אלון במהלך מלחמת העצמאות, 1948
יגאל אלון במהלך מלחמת העצמאות, 1948

אז מי היה יגאל אלון?

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (1918 – 1980) היה לוחם נוטר, ״פוש, ו-"הגנה" -כתלמידו של יצחק שדה. אלון היה מפקד הפלמ"ח,מפקד יחידת מסתערבים בסוריה, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף. הוא תכנן ויישם מבצעים נועזים דוגמת ליל הגשרים. לאחר מכן היה פוליטיקאי מראשי מפלגת העבודה, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. הוא אפילו היה ראש ממשלת ישראל בפועל במשך 19 יום. אלון הצבר היה יליד מסחה (כפר תבור) שם הגן על שדות המושבה עוד מנעוריו. הוא הצטרף לאחר מכן לקיבוץ גינוסר. אלון היה מתוסכל מאוד מאי קבלת תוכניתו בממשלה, ואף רצה ב-1968 להתפטר מתפקידו ולחזור לגינוסר, בטענו: "לא הצלחתי לכבוש את המפלגה והקיבוץ המאוחד לדעותי. נכשלתי ברכישת האמון של שותפינו למערך".

ישובים על ציר הכביש

לאורכו של ציר אלון שוכנים כיום 17 יישובים ישראליים.

אלוןיישוב קהילתי משותף שהוקם באפריל 1990 על הגדה הדרומית של נחל פרת (ואדי קלט) על כביש אלון. נקרא על שם יגאל אלון וממוקם בתחילת "כביש אלון".

אלון - שלט למדרשת עין פרת צילום: מדרשת עין פרת
אלון – שלט למדרשת עין פרת
צילום: מדרשת עין פרת

מצפה חגית: שכונת בת של הישוב כפר אדומים בצפון גוש אדומים על כביש אלון השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב הוקם בשנת 1999על ידי משפחת בן דור מכפר אדומים. מצפה חגית נקראת על שמה של חגית זביצקי ז"ל, בת כפר אדומים, שנרצחה עם חברתה ליאת קסטיאל בנחל פרת בשנת 1997.

מצפה חגית צילום: יעקב
מצפה חגית
צילום: יעקב

נווה ארז: כפר חקלאי קהילתי ליברלי על כביש אלון אשר הוקם במקור בשנת 1999 ופונה בשנת 2001 מגבעה סמוכה אל מקומו הנוכחי. היישוב נקרא על שם תא"ל ארז גרשטיין שנפל בלבנון, שהיה מפקדו של אחד החברים שמעון ריקלין. החליטו חברי הגרעין לקרוא למקום על שמו. הישוב שוכן כ-1 ק"מ ממעלה מכמש ("ישוב האם") וממוקם בשטחו. נווה ארז סמוך לשמורת טבע עין מבוע, בלב הערוץ המצוקי של נחל פרת (ואדי קלט).

מעלה מכמש: יישוב קהילתי דתי, באזור מדבר אדומים הסמוך, הוקם ערב בחירות 1981. ברצף של יישובים במזרחו של מדבר אדומים ולאורכו של "כביש אלון" (כביש 458), שנועד להיות קו הגבול לפי תוכנית אלון.

  • בשנת 2004, העתונאי מיקי רוזנטל צילם במעלה מכמש פרק בסדרת התחקירים "בולדוזר" של ערוץ 2. בפרק ניסה רוזנטל להקים מאחז בשם "מעלה מופז". הגיעו למקום כוחות צה"ל ואנשי המנהל האזרחי ודרשו מרוזנטל להתפנות באופן מיידי. רוזנטל עוכב לחקירה במשטרת מטה בנימין והקרוואן שהביא למקום הוחרם. בפרק השתתף גם שמעון ריקלין, יוזם נווה ארז.
  • מקור השם מעלה מכמש: בחלק מהמקורות נכתב "מכמס" מהשורש כ.מ.ס, על שום שהמקום כמוס בין הגבעות. שם ניצח יהונתן בן שאול את הפלשתים. בה חנה צבא סנחריב בדרכו לירושלים. בה ישב יהונתן החשמונאי.
מעלה מכמש בצילום מגבעה סמוכה צילום: Shuki
מעלה מכמש בצילום מגבעה סמוכה
צילום: Shuki

מצפה דני: בעקבות חדירת מחבל ליישוב מעלה מכמש, בשנת 1995, שבה נרצח דני פריי ז"ל (Danny Frei) בביתו, בי' באלול תשנ"ב, הקימו תושבי מעלה מכמש על גבעה סמוכה נקודת תצפית הצופה אל ארץ בנימין כולה, כשכונת בת של הישוב מעלה מכמש. הישוב נקרא על שמו. ב-23 באוקטובר 1998, ביום בו נחתם הסכם וואי, הועלו למקום שני קרוואנים. איציק ספיר, תושב מעלה מכמש, עלה למקום וגר בו במשך חצי שנה, עד שהצטרף אליו חברו ליישוב, שמעון ריקלין. הפלסטינים טוענים שהיישוב הוקם על אדמה פלסטינית פרטית של תושב הכפר הפלסטיני הסמוך דיר דיבוואן.

מצפה דני - מבט מהאוויר, פברואר 2014 צילום: Dvirraz
מצפה דני – מבט מהאוויר, פברואר 2014
צילום: Dvirraz

רימונים: יישוב קהילתי מעורב באזור מזרח השומרון. היישוב ממוקם על גבעה מזרחית לכביש אלון העובר מעל בקעת הירדן. הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1977. בינואר 1979 סוכם עם תנועת חצ"ב שהיא תגבש שני גרעינים שיאזרחו את רימונים וכוכב השחר -אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בגרעין לרימונים היו צעירים ממושבי חבל לכיש. ב-20 באפריל 1980 בקשה אמנה לאזרח את רימונים בגרעין של 25 משפחות שהיו מוכנים לעלייה על הקרקע בסוף יוני 1980. בקשתם נענתה בשלילה מפני שהנקודה הובטחה לגרעין של האיחוד החקלאי שהיה אמור לעלות לנקודה בינואר 1981. אולם בגלל הרצון של הנח"ל לאזרח את המקום והלחץ שאם לא יאוזרח יועבר לידי אמנה, הוקדמה העלייה על הקרקע ל-21 בספטמבר 1980.

  • בתחום הישוב בצד מזרח מצוי אתר עתיקות מהתקופה הביזנטית.
  • מקור השם רימונים הוא הישוב המקראי בנחלת שבט בנימין, הנזכר במעשה פילגש בגבעה, בספר שופטים כ' מ"ז: "…ויפנו וינוסו המדברה, אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חודשים…" את השם סלע רמון שימר הישוב הערבי הסמוך ראמון, וכאן חזר השם המקראי למקורו ברימונים.

כוכב השחר: יישוב קהילתי דתי במזרח הרי בנימין. בשנת 1975 נבנה במקום בסיס צבאי של הנח"ל. בינואר 1979 סוכם עם תנועת חצ"ב שהיא תגבש שני גרעינים שיאזרחו את רימונים וכוכב השחר -אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בגרעין לכוכב השחר היו צעירים יוצאי הנח״ל מרחבי הארץ. בשנת 1980 אוזרח הבסיס על ידי גרעין של כעשרה זוגות צעירים של גוש אמונים. היישוב נקרא על שם ההר הסמוך לו, "קובת א-נג'מה" (قبة النجمة – כיפת הכוכבים), שממנו ניתן לראות את בקעת הירדן וים המלח.

קובת א-נג'מה מכיוון היישוב כוכב השחר צילום: מיכאל יעקובסון
קובת א-נג'מה מכיוון היישוב כוכב השחר
צילום: מיכאל יעקובסון

מעלה אפרים: מועצה מקומית בין בקעת הירדן לשומרון, על כביש אלון, 10 ק"מ מצומת הבקעה ולמרגלות הסרטבה. נוסדה בשנת 1978 על מנת לשמש כמרכז עירוני לכל יישובי בקעת הירדן, גב ההר והמורדות המזרחיים של השומרון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1981. דרומית למעלה אפרים נמצא אתר של מערת נטיפים ובו מין נדיר של חלזון מערות שזו אוכלוסייתו היחידה הידועה בארץ. אין אפשרות לבקר בו ללא היתר מיוחד של רשות הטבע והגנים.

מעלה אפרים ממערב צילום:Stéphanie Gromann
מעלה אפרים ממערב
צילום:Stéphanie Gromann

גיתית: מושב בגבול בקעת הירדן והשומרון על כביש אלון, משתייך לארגון יישובי חירות בית"ר. ההאחזות היתה אמורה לקום בקיץ 1972 על אדמות ממשלה ואדמות נפקדים של הכפר עקרבה. עקב ביקורת ציבורית על שצה"ל ריסס שדות מעובדים ליד עקרבה, הקמת היישוב הושעתה. ב-24 באוגוסט 1972 לאחר שנתקבל אישור להקים את היישוב, מיהר אלוף הפיקוד רחבעם זאבי להעלות את היאחזות "נח"ל גיתית" באישון לילה על הקרקע.

מקור השם גיתית: בעת תכנון היישוב הוא נקרא תל טל על שם הר טוויל הסמוך, אולם רחבעם זאבי העדיף את השם גיתית על שמו של כלי נגינה עתיק הנושא את אותו השם, אשר צורתו מזכירה את צורת הבקעה עליה משקיף היישוב. בינואר 1973 עברה ההיאחזות לנקודת הקבע. ההיאחזות אוזרחה בדצמבר 1975.

נובמבר 1972 הוחל בפריצת הכביש שמחבר את גיתית למכורה וחמרה. בעקבות הסלילה פרסם הניו יורק טיימס את דבר סלילת הכביש תוך טענה שהכביש מיועד לממש את תוכנית אלון ושדבר סלילת הכביש נשמר בסוד.היישוב קם כמושב שיתופי, אולם צורת התיישבות שהשתנתה למושב "רגיל" מאוחר יותר. עד 2003 אכלס היישוב משפחות חילוניות בלבד. עקב היענות נמוכה של מצטרפים חדשים ליישוב, חברי היישוב החליטו לפתוח את שעריו גם למשפחות דתיות.

הישוב גיתית צילום: Meronim
הישוב גיתית
צילום: Meronim

מכורה: מושב שיתופי בבקעת הירדן העליונה -על כביש אלון – ועל אדמות הכפר הפלסטיני עקרבה הוגדרו כאדמות נפקדים והוכשרו על ידי קק"ל. העלייה על הקרקע של ההאחזות התקיימה ב-3 בינואר 1973 בלילה, על ידי גרעין של צעירי אגודת ישראל שכלל גברים בלבדרחבעם זאבי החליט לתת למקום את השם נח"ל מכורה. מכורה אוזרחה ביולי 1976 על ידי גרעין משפחות של האיחוד החקלאי. במהלך השנים, מכורה הפכה למושב עובדים והמשיכה להתפתח כיישוב כפרי שתושביו עוסקים במגוון מקצועות ,בנוסף לחקלאות, ביישוב ומחוצה לו.

חמרה: חמרה היא מושב ממוקם במורדות השומרון, בערוץ נחל תרצה (ואדי פרעה), בחלקה הצפוני של בקעת הירדן. בראשיתו כונה היישוב גם "עטרות" ו"עטרה". לאחר מכן שונה ל-"חמרה" על שם תל חמרה הסמוך. בעת הקמת היישוב חמרה כבר היה מושב בשם עטרות ששכן כ-11 קילומטר צפונית לירושלים, בדיוק במקום בו עומד כיום הכפר הערבי קלנדיה. המונח חמרה הוא אדמה העשירה בתחמוצות ברזל, צבעה אדום-חום. מקור שמה הוא מהמילה הערבית אַחְמָר – "אדום". היישוב הוקם בשנת 1971 כמושב שיתופי. בשנת 1977 הוסב המושב למושב רגיל.

מושב חמרה צילום: עדירל
מושב חמרה
צילום: עדירל


בקעות: מושב עובדים, במזרח השומרון על כביש אלון הצפוני (כביש 578), מצפון לנחל תרצה (ואדי פרעה). היישוב עלה ביום ט"ז תמוז תשל"ב, 28 ביוני 1972 כישוב אזרחי על קרקע שהופקעה מפלסטינים תושבי טובאס.  תחילה התנהל כמושב שיתופי ובתחילת 1975, שונתה למושב עובדים.

בתחילת דרכו נקרא בשם בוקע. שם זה מציין את המבנה הטופוגרפי של האזור: –

  • הבוקיעה הצפוני, היא הבקעה המשתרעת בין הר טמון מדרום-מערב והר אדיר מצפון-מזרח
  • בקעה התחתונה מארגמן וצפונה. השטח בבקעה התחתונה הוא סלעי ואינו מתאים להתיישבות חקלאית.
מושב_בקעות צילום: Nivzu
מושב_בקעות
צילום: Nivzu

רועי: מושב עובדים בבקעת הירדן על כביש אלון, בקצה המזרחי של בקעת טמון. היישוב הוק כהיאחזות נח"ל בתחילת מרץ 1976. העדר תשתיות והעדר תעסוקה מספקת במקום לא אפשרו התנהלות רגילה של היאחזות. ב-4 ביולי 1978 אוזרח המקום. הקרקע ליישוב הופקעה מפלסטינים נפקדים תושבי טובאס.

מקור השם רועי: ראשי תיבות (רמת עוזי יאירי), לזכר עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים, שנהרג בשנת 1975 במהלך מבצע לחילוץ בני הערובה במלון סבוי.

  • השם הוא סמלי, ונלקח מהפסוק "דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי" (ישעיהו, פרק ל"ח, פסוק י"ב)
  • גרסה נוספת ויותר מקובלת מקור השם "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר"  (תהילים כ״ג)
מושב רועי צילום: theplaty
מושב רועי
צילום: theplaty

משכיות: יישוב קהילתי דתי בצפון בקעת הירדן על חלקו הצפוני של כביש אלון. ב-1982 הוקמה במקום היאחזות נח"ל, אך זו ננטשה בהמשך. ב-2002 הקים הרב שלמה אזואלוס, רבה של מועצה אזורית עמק המעיינות, מכינה קדם צבאית ביישוב הנטוש.  לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות, החליטו תושבי שירת הים ממפוני גוש קטיף להתיישב ביישוב זה. הרחבת היישוב משכה התנגדות של המזכיר הכללי של האו״ם, ממשלת אנגליה, האיחוד האירופאי, ומשרד החוץ האמריקאי.

מקור השם משכיותתַּפּוּחֵי זָהָב, בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר, דָּבֻר עַל-אָפְנָיו. (משלי כ״ה, י״א)

אתרים בקרבת היישוב משכיות:-

  • ברג' אל-מלח: כ-4 ק"מ מצפון מערב ליישוב. באתר שרידי מבצר ממלוכי שנועד לשלוט על הכניסה אל ואדי אל-מאליח.
  • חמאם אל-מליח (מעיינות חמים): כ-2 ק"מ מצפון מערב ליישוב. באתר נמצאים מבני מרחצאות פשוטים ולידם מבני מגורים ששימשו את המתרחצים.
  • מצפון ליישוב שוכן 'תל חילו' (אלישע) – במקום אתר ארכאולוגי ותצפית על נחל אל-מאליח. על פי חלק מהחוקרים תל זה הוא אבל מחולה המקראי בו התגורר הנביא אלישע ושם פגש בו אליהו הנביא לראשונה. תושבי היישוב סללו שביל היוצא משער היישוב אל עבר התל.
  • בקרבת היישוב ישנם מספר מעיינות הנובעים כל השנה.
שכונת_הקבע_במשכיותצילום: Ramib
שכונת_הקבע_במשכיותצילום: Ramib

רותם: יישוב קהילתי חילוני-דתי (יח״ד) אקולוגי בבקעת הירדן על כביש אלון. היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1984 ואוזרח בשנת 2001. היישוב יושב על גבעה ששמה בערבית "ראוס אל ג'בסין" – אשר משמעותו קשורה בשכבות משקעי הגבס אשר מצויות בגבעות האזור. הישוב חרת על דגלו את נושא דו-הקיום בצוותא של דתיים וחילונים וחיים בשלום עם הסביבה, על ידי פיתוח נושאים אקולוגיים.

מקור השם רותם: היישוב נקרא רותם על שם שיחי הרותם הנפוץ בסביבה.

רותם צילום: Omer berner
רותם
צילום: Omer berner

מחולה: מחולה היאבכורת יישובי בקעת הירדן. זה מושב דתי על קו התפר שבין בקעת הירדן לבקעת בית שאן, כ-18 ק"מ דרומית לעיר בית שאן, על כביש 90, בין הירדן ממזרח ואזור בקעת בזק ממערב – סמוך לכפר ברדלה – بردلة. הוקם כהיאחזות נח"ל ב-1968 בשם נח"ל סוכות ללא קיום טקס עליה על הקרקע פומבי וללא פירסום. הוחלט להתחיל את ההתיישבות ביהודה ושומרון בהיאחזות שתוקם בקרבת הקו הירוק כהמשך ישיר של יישובי בקעת בית שאן. היישוב אוזרח ב-1969. היאחזות הנח"ל אוזרחה ב-13 בנובמבר 1969. תחילה היישוב התנהל כקיבוץ. בשנת 1978 החליט המושב לבטל את השיתופיות ולהיות מושב עובדים. בתחילת 1984 עברו חברי המושב השיתופי לשדמות מחולה ואזרחו אותה.

מחולה צילום:Idobi
מחולה
צילום:Idobi

מקור השם סוכות:

  • סוכות הוא שם העיר המקראית סוכוֹת בעבר הירדן המזרחי
  • או כשם סוכוֹת בצדו המערבי של נהר הירדן, המזוהה כיום עם חרבת א-סכות (במקום בו נמצא היום מוצב 'ברווז' של צה"ל)

מקור השם מחולה: שם העיר המקראית אבל מחולה, שמקומה המשוער מוצע על ידי ארכאולוגים, ב-2 תלים סמוכים ליישוב: תל אל חילו, דרומית למושב ותל אבו צוץ, מזרחית לכביש 90 במקום בו נמצא כיום מוצב 'אגמית' של צה"ל. ראה –  ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך (מלכים א י״ט ט״ז)

אתרים בקרבת מחולה:

  • שמורת נביעות מחולה: – הממוקמת כ-2.5 ק"מ מצפון-מערב למושב, הכוללת שטח ביצתי ובו שפע של נביעות שמימיהן זורמים בתעלות לנחל מלחה.
  • עין סוכות: – מעיין הנובע מזרחית לכביש 90, באזור שבין מחולה לשדמות מחולה, שמימיו מתנקזים לתוך בריכה טבעית בקוטר של כ-20 מטר ומוקפת קנה מצוי.
עין סוכות צילום: שועל
עין סוכות
צילום: שועל

תולדות הכביש

רעיון סלילת הכביש הועלה על ידי נחמן אלכסנדרון, מנהל האגף בקק״ל. הכביש נועד בראש ובראשונה לחבר את יישובי האזור העילי של בקעת הירדן, עם כביש חוצה שומרון שתוכנן באותה תקופה.

תוכנית אלון

  • הייתה תוכנית לחלוקת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים בין ישראל, ממלכת ירדן, והפלסטינים
  • שטח צפוף האוכלוסין בשדרת ההר, הכולל את הערים הפלסטיניות הגדולות, יקום ממשל שייקבע על ידי תושביהם הפלסטינים (לא מדינה פלסטינית אלא אוטונומיה) או יוחזר לירדן. זה כמשקל נגד למדיניות ה"אף שעל" של רבים מאנשי מפלגתו בעבר, כמו יצחק טבנקין, ושל אישים בכירים כמו דיין, שטען שאין מה למהר להיפרד מהשטחים. לתוכנית אלון הייתה השפעה על מיקום ההתנחלויות בשטחים, שנפרסו בתמיכת אלון על פי גבולות תוכנית זו, עד לעליית הליכוד לשלטון ב-1977.
  • הקמת מדינה דרוזית בגולן
  • החזרת מרבית חצי האי סיני למצרים
  • חלק מהאזורים שנכבשו במלחמה יספחו – גוש עציון, מזרח ירושלים, בקעת הירדן
  • לישראל יסופחו בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות. הגבול יגיע עד חברון.
  • ישראל תשמור ברשותה אזורים בעלי חשיבות ביטחונית, כגון ההרים שסביב פרוזדור ירושלים (אזור גוש עציון, הרי בנימין ומזרח ירושלים), דרום רצועת עזה וחלקים מסיני.

כיצד נהיה כביש פוליטי?

היישובים לאורך הכביש נועדו לסמן את הגבול המערבי של אזור בקעת הירדן שעל פי תוכנית אלון נועד להשאר בשליטה ישראלית, לעומת אזור גב ההר בו קיימים יישובים פלסטינים רבים.

בנובמבר 1972 הוחל בפריצת קטע הראשון. הניו יורק טיימס טען שסלילת הכביש מיועדת לממש את תוכנית אלון ושדבר סלילת הכביש נשמר בסוד. שאר הכביש נסלל בהמשך שנות ה-70. בשנת 1976 כבר נפרץ הכביש לכל אורכו.

החלק המרכזי, המחבר את רימונים וכוכב השחר למעלה אפרים נסלל בשנים 1978-1980 והושלם בסוף אוגוסט 1980. לקראת סוף 1981 החל לנוע על הכביש קו 949 מירושלים לבית שאן. כתוצאה מן התוכנית של הכביש כמעט כל הישובים בכביש אלון הם בצד המזרחי של הכביש (למשל: אלון, רימונים, גיתית)

 

מפת תוכנית אלון. בה סומנו באופן עקרוני חיצים של כבישים שיחברו בין צפון ודרום יהודה ושומרון צילום:Tallicfan20
מפת תוכנית אלון. בה סומנו באופן עקרוני חיצים של כבישים שיחברו בין צפון ודרום יהודה ושומרון
צילום:Tallicfan20

תוכניות עתידיות – כביש 80

ציר אלון תוכנן להפוך לכביש ארצי בשם כביש 80, שיהווה ציר אורך מגבול מצרים, יחצה את הנגב וימשך לאורך מזרח יהודה ושמרון. בפועל, כביש 80 הוא כביש אורך בנגב, המוביל מצומת ערערה-בנגב ועד ליישוב מצדות יהודה. אורך הכביש הוא 34 קילומטרים.

מטרת התכנון ליצור כביש ראשי שיעקוף את אזור היישוב הצפוף של קו שכם-חברון ויאפשר מעבר מהיר בין אזורים אלו מבחינה תחבורתית. הכביש יקשר בין צפון ודרום הגדה על-פי תוכנית אלון, וגם יאפשר, במסגרת הסדר מדיני, מעבר בטוח לסחר בין יהודה ושומרון למצרים. בהתאם להסכם וואי בשנת 1998, הוחלט לסלול את קטע כביש 80 החוצה את מדבר יהודה ולקשר את קטע הכביש הקיים בדרום עם כביש אלון בצפון. אך בינתיים תוכנית זו לא התממשה. מבחינה מדינית נועד הכביש לקשר בין צפון ודרום הגדה כבר על-פי תוכנית אלון, ונועד גם לאפשר, במסגרת הסדר מדיני, מעבר בטוח לסחר בין יהודה ושומרון למצרים. במסגרת הסכם וואי שנחתם בשנת 1998, הוחלט לסלול את קטע כביש 80 החוצה את מדבר יהודה ולקשר את קטע כביש 80 הקיים בדרום עם ציר אלון הקיים בצפון. עד כה לא התממשה התוכנית.

 

טיול אופניים בכביש אלון – בקעת הירדן

כביש אלון עובר על שיפולי השומרון המזרחיים במסלול רולינג הילס-הררי, בנוף מדברי לחלוטין, ללא מכוניות כמעט, ובאיזור מיוחד במינו. הוא מבטא יתרון נוסף: מדובר באופציה יבשה בדרך כלל גם בימים גשומים יחסית באיזור המרכז (שעה ורבע מנתניה). הוא במיוחד אטרקטיבי לתושבי הצפון: לא חייבים להדרים עד בארי או איזור מצפה רמון בימים גשומים. תושבי סביבת ירושלים והשפלה יכולים לנסוע דרך יריחו למעלה אפריים ולעשות את אותו המסלול רק מצידו הדרומי.

מסלול מומלץ:

דיר חג'לה, בית הערבה, גשר עבדאללה (תלוי באישור צה"ל), קצר אל יהודסרטבאאנדרטת הבקעה, נסיעה על כביש אלון.

ביבליוגרפיה:

  1. יוסף בן מתתיהומלחמת היהודים, (תרגום שמואל חגי), הוצאת ראובן מס.

  2. צבי אילןבקעת הירדן ומדבר שומרון,הוצאת עם עובדתשל"ג.

  3. עתיד בקעת הירדןהשארתה בריבונות ישראליתהקתדרה לגיאואסטרטגיהאונחיפה, 2006.

%d בלוגרים אהבו את זה: