מלון המלך דוד

פיצוץ מלון המלך דוד *

Spoiler

פנייתו של חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, מנעה פיצוץ מלון המלך דוד. הנהגת התנועת המרי העברי אסרה ניהול פעילויות טרור כנגד הבריטים. מפקד האצ"ל מנחם בגין המתין יומיים והחליט בכל זאת להוציא את מעשה החבלה אל הפועל.

לאחר שהתחלנו מהסוף, הווה נחזור לאירועים שקדמו לפיצוץ מלון המלך דוד: כיצד המלחמה בנאצים (ימח שמם וזכרם) הוסבה למלחמה בבריטים.

בתחילת מלחמת העולם השנייה – 1939-1940

מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1 בספטמבר 1939. ב-17 במאי 1939 – ארבעה חודשים מוקדם יותר פרסום הספר הלבן של מקדונלד שכללה הגבלות חמורות על מכירת קרקע ליהודים בארץ ישראל. הנהגת היישוב, ההגנה, ואצ״ל החליטו להפסיק את המאבק המיליטנטי נגד הבריטים שהתחילו בו באותה השנה ולשתף איתם פעולה כנגד גרמניה הנאצית, ויחד עם זאת, לא להפסיק את ההעפלה וההתיישבות. אברהם שטרן (יאיר) וחבריו פרשו מן אצ״ל כי לא הסכימו להפסיק פעולות נגד הבריטים. הם אימצו לעצמו בתחילה את השם "הארגון הצבאי לאומי בישראל", בשונה מ"הארגון הצבאי לאומי בארץ ישראל" ממנו פרשו, ומאוחר יותר, בשנת 1943 אחרי מותו של אברהם (יאיר) שטרן, שינה את שמו ל"לוחמי חרות ישראל".

צמצום זכויות היהודים לקנות קרקעות

תנועת המרי העברי

תנועת המרי העברי הייתה ארגון גג של המחתרות העבריות בארץ ישראל לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. אם סיום הקרבות נגד הנאצים באירופה כבר לא היתה סיבה לשתןף פעולה עם הבריטים. סיבות הניתוק מן הבריטים היו רבות:

  • אכזבה ממדיניות בריטניה בקשר לעליה
  • השפעת חוויות המלחמה באירופה
  • יתרון האחדות של כל התנועות הציוניות של היישוב
  • התחזקות היישוב היהודי

התנועה פעלה משנת 1945 עד 1946, ותיאמה את פעולות ההתנגדות לשלטון הבריטי. לתיאום פעולות המחתרות השונות הופקדה ועדה אזרחית בשם "ועדת x", שהורכבה משישה חברים, נציגי הזרמים הפוליטיים השונים, בהם נמנו הרב פישמן מהמזרחי, פרץ ברנשטיין מהציונים הכלליים, לוי אשכול ממפא"י, יעקב ריפתין מהשומר הצעיר וישראל אידלסון (בר יהודה) מהתנועה לאחדות העבודה. במעמד יועץ השתתף דוד רמז, יושב ראש הוועד הלאומי.

העונש לשיתוף פעולה עם הבריטים היה עונש מוות. ברנרד פפנק נחשד בשיתוף פעולה עם הבריטים במבצע השבת השחורה. הוא נחטף על ידי ההגנה ב-3 ביולי 1946 ו נחקר ועונה. על ברנרד פפנק (בנימין פלגי) הוטל עונש מוות, אולם הוא הצליח להמלט וחזר לצ'כוסלובקיה, משם עלה בשנית ב-1964 לישראל.

במשך קיומה של "תנועת המרי העברי" בוצעו 11 פעולות גדולות, שמונה מהן על ידי הפלמ"ח מטעם ההגנה, ושלוש על ידי האצ"ל והלח"י. ליל הגשרים (או "מבצע מרכולת") בוצע על ידי הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי, בליל י"ט בסיוון תש"ו (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946), שבמהלכה הותקפו בו בזמן 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל.

השבת השחורה – Operation Agatha – תגובה לתנועת המרי העברי

פעולה השבת השחורה של הבריטים באה בעקבות פעולות נרחבות אחדות של תנועת המרי העברי, שהבולטת בהן הייתה ליל הגשרים. בשבת השחורה ביום שבת, 29 ביוני 1946 ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל ניסו לשבור את כוחו של הפלמ"ח, להשאיר את ההגנה ללא הנהגה. במסגרת Operation Agatha הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה) ועוד קיבוצים ומושבים. בקיבוץ יגור נערכה סריקה יסודית, כנראה בעקבות מידע מוקדם שהיה לסורקים על המצאות מחסני נשק במקום. ואכן, בתום שבוע נמצאו 32 סליקים ליד גני הילדים וכן הסליק הגדול והעיקרי. נעצרו בו יותר מ-2,700 איש, שהועברו ברובם לרפיח ובחלקם למחנות המעצר בעתלית ובלטרון.

פיצוץ מלון המלך – תגובת הישוב העברי לשבת השחורה

פיצוץ מלון המלך דוד נבחר על ידי מפקדת "ההגנה" בראשותו של משה סנה כמטרה עבור האצ"ל, במקביל לפעולת הפלמ"ח במחנה הבריטי בת גלים ולפעולת הלח"י בבנין האחים דוד.

ב-1 ביולי 1946, כתב משה סנה אל מנחם בגין:

״עליכם לבצע בהקדם האפשרי את הצ'יק ואת הבית של עבדך משיחך. הודיעני על המועד. מוטב בבת אחת. אין לפרסם זהות הגוף המבצע – לא בפרסום מפורש ואף לא ברמיזה.״

תנועת המרי העברי תכננה פעולות תגמול אחדות נגד הבריטים בעקבות "השבת השחורה". פעולת פיצוץ במלון המלך דוד תוכנן על ידי עמיחי ״גידי״ פאגלין. שעת פעולה נבחרה לשעה 12:00 שעה שהמשרדים הומי אדם. פנייתו של חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, מנעה פיצוץ מלון המלך דוד. הנהגת התנועת המרי העברי אסרה ניהול פעילויות טרור כנגד הבריטים. מפקד האצ"ל מנחם בגין המתין יומיים והחליט בכל זאת להוציא את מעשה החבלה אל הפועל.

כמה מילים על מלון המלך דוד

מלון המלך דוד המפואר, המפואר במלונות ארץ ישראל, נחנך בינואר 1931על ידי משפחת מוצרי. משפחת מוצרי היא משפחת בנקאים יהודית מאיטליה, שהתיישבה במצרים בראשית המאה ה-19. משפחת מוצרי ייסדה את "חברת מלונות ארץ ישראל" (Palestine Hotels Ltd) לצורך ההשקעה בהקמת המלון. החברה רכשה מהכנסייה היוונית אורתודוקסית בשנת 1929 שטח גדול של כ-18 דונמים ברחוב שנקרא אז "רחוב יוליאן״, עם נוף עוצר נשימה לחומות העיר העתיקה ומגדל דוד. כמה שנים לפני כן הוחל בבניית מרכז ימק"א ירושלים מעברו השני של הרחוב, ועם סיום בנייתו ניצבו שני המבנים המרשימים זה מול זה.

הערבים ראו בו "מפעל ציוני" שבא לפגוע בענף התיירות הערבי, וביקשו להחרימו. ב-1934 נפתחו בו בר ומסעדת יוקרה, "לה ריג'נס".על מנת לשמור על רמה זו, הובאו מדי יום מצרכי מזון אל המלון ברכבת מקהיר. לפני קום המדינה שימש המלון כאתר האירוח המרכזי במזרח התיכון. במלון התארחו מצביאים ומנהיגים בריטיים ובהם וינסטון צ'רצ'יל ולורד אדמונד אלנבי.

כבר משנת 1938 הפקיעו שלטונות הצבא הבריטי עשרות חדרים בקומה העליונה של האגף הדרומי של מלון המלך דוד. שלטונות המנדט שיכן במלון משרדים אזרחיים וצבאיים עבור פקידים וקצינים בכירים. מקום מושבו של ג'ון שאו, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט, היה אף הוא במלון. במרתף נבנה מרכז קשר צבאי.

 פיצוץ מלון המלך דוד

המלון נבחר לכתחילה על ידי מפקדת "ההגנה" בראשותו של משה סנה כמטרה עבור האצ"ל, במקביל לפעולת הפלמ"ח במחנה הבריטי בת גלים ולפעולת הלח"י בבנין האחים דוד. התוכנית אושרה על ידי ועדת X .

ב-22 ביולי 1946, ביצע האצ"ל ״הפורשים״, פעולת תגמול. האצ"ל פוצץ את האגף הדרומי של מלון המלך דוד, שבו שהו אנשי מנהל של השלטון המנדטורי. בפיצוץ נהרגו 91 אנשים, מתוכם 28 בריטים, 41 ערבים, 17 יהודים, וחמישה אחרים (שני ארמנים, רוסי, יווני ומצרי. כ-45 אנשים נפצעו. שום אשיות בריטית לא נפגעה.

כניסת הספקים למלון המלך דוד
כניסת הספקים למלון המלך דוד

תחילה נסעו ששה ״סבלים״ שהיו אמורים לסייע בהכנסת כדי החלב מלאים בחומר נפץ. אחריהם יצאו לוחמי האצ"ל בראשותו של ישראל לוי ("גדעון") ויחיאל ריינהולד – Heinrich Reinhold (״ינאי״), מחופשים למלצרים סודניים. הם חדרו למלון דרך כניסת הספקים בקומת הקרקע של האגף הצפוני. משם עברו המנהרת שרות למטבח של "קפה ריג'נס" בקומה התחתונה של האגף הדרומי של המלון. לוחמי האצ"ל ריכזו את העובדים במטבח, והציבו שבעה כדי חלב גדולים מלאים ב-50 ק"ג חומר נפץ כל אחד (סה״כ -350 ק"ג) בצמוד לעמודי התמיכה של הבניין. אנשי האצ"ל הפעילו את פתיל ההשהייה של הפצצה וברחו. בה בעת פוצצו שתי פצצות מחוץ למלון בתור פעולת הסחה. האזהרות נחשבו לאזהרות סרק והמלון לא פונה. ביציאתם של לוחמי האצ״ל הרגו קצין בריטי אחד ופצעו אחד. חילי הלגיון הערבי פתחו על לוחמי האצ״ל באש. נפגעו שניים. אחד מהלוחמים, אהרן אברמוביץ', מת מאוחר יותר מפצעיו.

האגף הדרומי של מלון המלך דוד
האגף הדרומי של מלון המלך דוד

הפיצוץ הרס את כל האגף הדרומי של מלון המלך דוד, על כל קומותיו. בעקבות הפיצוץ נעשה מלון המלך דוד למבצר מבודד ומאובטח ששירת רק את הבריטים. במשך שנים לא שוקם האגף ההרוס של המלון. כאשר עזבו הבריטים את הארץ, הוסר הדגל הבריטי מגג המלון. רק אחרי מלחמת העצמאות חזר המבנה לתפקד כמלון.

פיצוץ מלון המלך דוד
פיצוץ מלון המלך דוד

אחרי מלון המלך

הפיצוץ במלון המלך דוד היווה השראה לטורו של נתן אלתרמן שפורסם בעיתון "דבר" ב-26 ביולי 1946. טור זה פורסם מאוחר יותר בספרו "הטור השביעי" בשם "אחרי מלון המלך״.

אין זה יום הראשית למדרון העועים.

לא רק הוא
בוץ ודם על פנינו התיז.
לא! מכבר יש ביננו ידי קצבים

ההופכות
את מלחמת העם לאיטליז.

לא מתמול הן אותה מלבישות- להלל
בבגדי הסילוף, השחיתות, הקלון.
לא מתמול מגנה אותן  "קול ישראל"
של תנועת המגן –
במיטב המילון…

לא מתמול הוא דורש בהתמד הנחוץ
ובמלוא הרצינות שידע הקהל
להבדיל בעצמו בין פיצוץ לפיצוץ
בין כדור לכדור
בין חלל לחלל.

כי באופל הזה (גם את זאת בל נשכח)
הסתבכו והגיעו הדברים לידי כך
שעם כל פעולה, בנקב דם עד היסוד,
מה שואל הקהל:
איזו פירמה היא זאת?..

ומלחמת העם, הבודד בעמים,
שסילוף ומבוכה אפפוה בלא עת,
נהפכת לש'רזה שותתת דמים
אשר אין בה תפקיד של נקי מני חטא.

לא ולא! אם תנועת המגן העברית
לא תקים את כולנו גם יחד – עם רב! –
את הדרך לשמור ממטעה ומשחית

ולמנוע ממנו עיוות ורקב –

היא תחדל לקיים, לקראת יום האחרית,
את ציווי אמתה
שתוזעק אלי קרב.

כי גם זה הציווי: לגונן ויהי מה
מחילול, משחיתות,

מפגיון בחזה,
על נפשו, על כבודו, על דמותו השלמה,

על מקור מחצבתו

של הקרב הלזה.

ולמנוע מכך שבימי עברות,

אם ינחת "השלב השני" כאגרוף,

נצטרך לעמוד אל מול אש, בשורות,
לא למען העם התועה בבלי חוף —

לא למען אבות ויתומים קרועי לב,

לא למען תקות ישראל ונצחה,
לא! כי אם בשל חבר – בוגדים התוחב

לידה של ציון את גרזן הרציחה.

זו שעה אחרונה. יתעורר הנדהם

וברסן יתפוס. בא מועד אחרון.
אל נפקיר את נפשה של מלחמת העם,
פן נקיץ ואנחנו בקצה המדרון.
26.7.1946

בגידתו של היינריך (יחיאל) ריינהולד – "ינאי"  – Heinrich Reinhold

ריינהולד היה מקור להדלפות מידע על מחסני התחמושת של האצ"ל ולהלשנות על אנשי האצ"ל. אודות פעולת הפיצוץ מלון המלך דוד, שבה נועד לו התפקיד להכין את מטעני החבלה ומנגנוני ההשהיה, נודע לו רק לאחר שהועבר, 24 שעות לפני הפעולה, למקום מסתור. ינאי נעצר על ידי הבולשת הבריטית לאחר הפעולה. במהלך חקירה זו מסר ריינהולד פרטים רבים על אנשי אצ"ל ושוחרר לאחר שהסכים לעבוד עבור הבולשת. אנשי האצ"ל נזכרו כי הוא היה מתוח ועצבני וניסה באמתלות שונות לשכנע את חבריו לעכב את הפעולה וכן ביקש לצאת מן המסתור "רק לחצי שעה". ריינהולד שנועד להיות מפקד הפעולת פיצוץ בתחנת הרכבת בירושלים 30 באוקטובר 1946 לא הגיע לפגישה. לאחר הפעולה בתחנת הרכבת ריינהולד נעלם.

הוא הוברח בידי הבריטים למערב אירופה בשם בדוי, הארי רוז, והשתקע בהמבורג. בזהותו הבדויה ניסה להתקרב לפעילי ההעפלה. הוא פעל כפרובוקטורוסוכן כפול.

ב-1947, נמצא בבלגיה. במרץ 1947, ד"ר שמשון יוניצ'מן, מבכירי התנועה הרוויזיוניסטית ניסה ללא הצלחה לבצע חטיפתו של ריינהולד. ריינהולד עצמו, לאחר שחולץ מן המונית, היה יומיים במעצר ושוחרר לאחר התערבות המשלחת הצבאית הבריטית בבריסל, שטענה כי הוא חייל בריטי שהסתבך בקטטה ויישפט בבריטניה. הוא הועבר לאנגליה ושם נעלמו עקבותיו, ומאז לא נודע עליו דבר. לאחר קום המדינה, מנחם בגין הורה לאנשיו, לאחר שריינהולד נתגלה בבריסל, לא להורגו. הועלתה סברה כי ריינהולד חזר לארץ לאחר הקמת המדינה ואף שירת בצה"ל.

ההודעה הטלפונית על פיצוץ מלון המלך דוד

האצ"ל טען לימים כי סמוך למועד הפיצוץ לאחר ש״גדעון״ עזב את המלון הוא ניגש לשתי לוחמות שהמתינו בקרבת מקום והורה להן לבצע את המוטל עליהן. הבנות מיהרו אל תא הטלפון הקרוב ומסרו למרכזיית המלון, למערכת העיתון "פלסטיין פוסט", ואף לקונסוליה הצרפתית הסמוכה למלון והזהירו שיש לפנות מיד את המלון. זאת היה תוכן ההודעה:

״הנני מדברת בשם המחתרת העברית. הנחנו מטען נפץ במלון. עליכם לפנותו מיד. ראו הזהרנוכם.״

לצרפתים נאמר לפתוח את החלונות שלא ייגרם נזק מהדף הפיצוץ. על פי אחת העדויות, ראש המינהל הבריטי, סר ג'ון שאו, הגיב על כך ב"לא באתי לכאן כדי לקבל פקודות מהיהודים", והורה שלא להעביר את ההודעה לעובדים הרבים שנותרו במשרדיהם.

קרנות המזבח על הגג לאחר השיפוץ
קרנות המזבח על הגג לאחר השיפוץ

פירוק תנועת המרי העברי

ביצוע הפעולה הביא לסיום שיתוף הפעולה בין שלושת ארגוני המחתרת ולפירוק תנועת המרי העברי והגבירה את האיבה שבין ההגנה לבין האצ"ל והלח"י. באוגוסט 1946, בעקבות "השבת השחורה" ופיצוץ מלון המלך דוד, שזעזע את הציבור בעקבות הרג של חפים מפשע, פנה שוב חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, למנוע פעולות התקפה נוספות עד החלטתה של הסוכנות היהודית בעניין. הסוכנות קיבלה את ההמלצה להפסיק את הפעולות, ההגנה קיבלה זאת, אך האצ"ל והלח"י התנגדו להפסיק את המאבק המזוין. לאחר פעולת פיצוץ מלון המלך דוד, הוחלט על פירוק "תנועת המרי העברי", מתוך תפישה כי המחלוקת במדיניותם של ההגנה למול האצ"ל והלח"י, לא ניתנת לגישור.

מלון המלך דוד היום

2017-06-13 00.35.27

%d בלוגרים אהבו את זה: