ערערה בנגב *

ערערה בנגב

ערערה בנגב (عرعرة) הוקם ב-1981 כחלק מהתוכנית להקמת שבעה יישובים ליישוב הבדואים באזור הנגב והם: רהטחורה, ערערה בנגב, כסייפהתל שבעשגב שלום ולקיה. ערערה נמצאת בבקעת ערד, 10 ק"מ מצפון-מערב לדימונה.

הממשלה החליטה להקים את הישוב בעקבות הסכם השלום עם מצרים והצורך לפנות את תל מלחתה מהבדואים שהתגוררו בסביבתו, כדי להעתיק אליו אחד משדות התעופה של צה"ל בסיני. כיום היישוב מונה אוכלוסייה ערבית-מוסלמית בלבד.

המרכז לספרות ילדים ערבית ערערה בנגב
המרכז לספרות ילדים ערבית ערערה בנגב

מקור השם ערערה בנגב

שמה משמר את שם היישוב המקראי ערוער וחורבת ערוער הסמוכה. התוספת "בנגב" באה להבדילו מערערה שברכס אום אל-פחם. היו עוד ישובים בשם ערוער ברבת בני עמון, בסביבות דמשק, וערוער מואב.

חורבת ערוער – ח'ירבת ערערה

חורבת ערוער (נ״צ 31.1520626,34.9768273) היא חורבת יישוב קדום לצד כביש באר-שבע – דימונה (כביש מספר 25), 500 מ׳ מבארות ערוער, במצפון-מערב לנחל ערוער. תל ארכיאולוגי בגבול הר הנגב הצפוני ובקעת ערד, על גדות נחל ערוער, כ-4 ק"מ ממערב לערערה בנגב. שטח התל 20 דונם: 10 דונם בתוך החומה בשטח מבוצר בראש התל ועוד 10 דונם נוספים התפרשו מדרום לחומה, על מדרון תלול ובסמוך לנחל. מזוהה כמקומה של ערוער המקראית, הדרומית בערי נגב יהודה.

  • האיזור המבוצר כלל מבני ציבור, אזורי מגורים ומערכת לאספקת מים.
  • השכונה החיצונית שהשתרעה על המדרון הדרומי כללה מבני ציבור (בהם מבנה המשוחזר כח'אן שיירות) ומכלולי תעשיה ומגורים.

האתר מתנשא כ-50 מ' מעל סביבתו.

זיהוי ערוער המקראית

בחרבת ערוער שכנה כנראה העיר ערער התנ״כית. ערוער נזכרת במקרא כאחת הערים שדוד שלח אליהן משלל מלחמתו בעמלקים.

וְלַאֲשֶׁר בַּעֲרֹעֵר וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת, וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ. (שמואל א פרק כ׳, כ״ח)

בתרגום השבעים מופיעה ערוער גם ביהושע ט"ו 22, ברשימת ערי יהודה במחוז הנגב, במקום 'עדעדה'. הרשימות מתארות מציאות גיאוגרפית מן המאה השביעית לפנה"ס, מימי יאשיהו מלך יהודה.

החוקר האמריקני אדוארד רובינסון זיהה אותה כאן לראשונה ב-1838 וזיהוי זה נתקבל על הכול.

תל אסדר – ערוער המקראית הראשונה

תל אסדר הוא תל ארכיאולוגי בבקעת באר שבע, כ-2.5 ק"מ מצפון לצומת ערוער. מהחפירות בתל עולה כי המקום היה מיושב בתקופה הכלקוליתית, בתקופת הברונזה הקדומה, ובתקופת הברזל. יישוב זה, המזוהה עם ערוער המקראית, ניטש בשלהי תקופת הברזל ונראה כי תושביו עברו לחורבת ערוער הסמוכה. מכיוון שחורבת ערוער לא היתה מיושבת בראשית תקופת המלוכה, יש מציעים כי ערוער המקורית שכנה בתל אסדר הסמוך, וכי בשלהי תקופת הברזל ניטש היישוב בתל אסדר ועבר אל חורבת ערוער.

חפירות חורבת ערוער – ערוער המקראית השניה

האתר נחפר בשנים 1975-1976 בהנהלת אברהם בירן ורודולף כהן, וכן העיר ששכנה כאן באותה תקופה היתה מוקפת חומת ״קדמות ונסגות״ וחלקלקה, משלהי ימי הבית הראשון, שעובייה 4 מ'; היא נשתמרה היטב בעיקר במזרח התל עד לגובה של 2 מ'. לחומה זו היו צמודים מבני מגורים. בתל נחשף גם בניין גדול ובו שישה חדרים עם חצר שבה נתגלו מתקני בישול רבים. מלבד כלי החרס הרבים נתגלו בבניין זה גם משקולות אבן מסדרת השקלו טביעת חותם מטיפוס ״עמלך" וחותם שחקוק עליו השם האדומי "קוסא ". זמנם של הממצאים הוא המאה ה-7 לפנה"ס. בעלת השליטה באתר הייתה ממלכת יהודה עם השפעת מסורות תרבותיות שונות: אשורי, אדומי,  ודרום ערביות – בקהילה רב-תרבותית.

האתר חרב באופן חלקי בשנת 701 לפנה"ס על ידי סנחריב מלך אשור (שכבה III) ושוקם זמן לא רב לאחר מכן.

ערוער חרבה בראשית המאה השישית לפנה"ס ויושבה מחדש רק כעבור מאתיים שנה בראשית התקופה ההלניסטית. חורבת ערוער היתה מיושבת גם בתקופה ההרודיאנית. עם הממצאים הבולטים מערוער בימי בית שני ניכרים כלי אבן יהודאיים, קרמיקה נבטית  מעוטרת, כלי זכוכית, כתובת ארמית ויוונית ומטבעות.

בשטח חפירה אחר, בצפון התל, נתגלו שרידי מבנה גדול – מצודה מימי הבית השני, מהמאה הראשונה לספירה. החופרים מייחסים את בניית היישוב שאליו שייך בניין זה למלך אגריפס. המטבע המאוחר ביותר שנמצא בו הוא מהשנה השנייה למרד הגדול, שנת 67 לספירה, ונראה שאז נעזב המקום. יש דעות שנטישתה אירעה בימי המרד השני (135 לספירה).

בשנים 1980-1982 התברר כי האתר מורכב משני חלקים: תל ששטחו 10 דונם, ולמרגלותיו שטח דומה לו בגודלו. בחפירות נתגלו שתי שכבות יישוב מתקופת הברזל ב', מן המאות ה- 8-7 לפנה"ס.

דרך אדום

דרך אדום המקראית היא נתיב קדום שחיבר את יהודה עם אדום. הנתיב המרכזי בדרך אדום המשיך בדרך הרומית היורדת מהר עמשה לכיוון תל מלחתה שהיה בתקופות מסוימות העיר המרכזית בבקעת ערד ומשם לחורבת ערוער (ערערה שבנגב), בתקופה הישראלית הייתה ערוער מבוצרת בחומות שעוביין ארבעה מטרים והתגלה בה אוסטרקון המיועד למלך זיף, עדות לקשר בין שני המקומות על דרך אדום. משם המשיכה הדרך לאורך נחל ערוער לאזור ממשית, את המעבר בפרשת המים שבין נחל ערוער לנחל ממשית אבטחה מצודה בחורבת רחבה.

ביבליוגרפיה

מדריך ישראל החדש : אנציקלופדיה, מסלולי טיול – כרך 14 : הנגב הצפוני

תל ערוער

[צילום הכותרת: מיכאלי]
%d בלוגרים אהבו את זה: