ערב אל עראמשה *

גבעת ג'ורדיח בערב אל עראמשה על גבול לבנון צילום: Avi1111 Dr. AvishaiTeicher

ערב אל עראמשה – عرب العرامشة, הוא כפר בדואי כפר מבודד שיושב ממש על גדר הגבול עם לבנון, כ-2 ק"מ מצפון לקיבוץ אדמית, השייך למועצה אזורית מטה אשר. שמות המשפחה הנפוצים בכפר הם: מג׳יס, מיזעל, סווידן, ו-עלי. במקום גנים, בית ספר יסודי' מתנ"ס' ומרפאה. מקור המים של היישוב בקידוח ליד יערה. עראמשה היא הישוב היחידי של בני מיעוטים שנמצא ממש על הגבול עם לבנון. זהו כפר בדואי שלא מזכיר את הכפרים הבדואים של הנגב. הכפר מטופח והבתים נאים. ״הושבילים״ ביקר במקום במסגרת סיור של בוגרי קורס מורי דרך ״חופים״.

הכפר היה מפוזר על שלוש גבעות: ג'ורדיח, נואקיר ועראמשה. בשנים האחרונות עברו המשפחות להתגורר בגרעין המרכזי של הכפר. 99% מהתושבים גרים בשטחעראמשה. רק מספר קטן נשאר בג'ורדיח ונואקיר – כנראה מפני ששכונות ג'ורדיח ונואקיר נמצאות ממש בסמיכות לגדר הגבול של ישראל עם לבנון. מסיבות ביטחוניות מדינת ישראל עודדה את תושבי הכפר באמצעות הבטחות לשיפור תשתיות ופיתוח, לעבור לעראמשה. הבתים של המתפנים משכונות ג'ורדיח, נואקיר נהרסו במהירות כדי שהתושבים שהסכימו להתפנות לא יתחרטו ויבקשו לשוב לביתם.

הרחבה על מועצה אזורית מטה אשר

מטה אשר היא מועצה אזורית בגליל המערבי, הקרויה על שם שבט אשר שישב באזור בימי קדם. המועצה הוקמה ב-1982 הודות לאיחוד של שלוש מועצות אזוריות: מועצה אזורית געתון, מועצה אזורית נעמן ומועצה אזורית סולם צור. מטה אשר משתרעת על שטח של כ-220,000 דונם והיא כוללת 32 יישובים – קיבוצים, מושבים, שני כפרים ערביים ויישוב קהילתי אחד. אחד מחברי מורי הדרך טען שמטה אשר הוא המועצה האזורית הגדולה. כשהגעתי הביתה בדקתי אצל ד״ר גוגל. המועצה עם המספר הגדול ביותר של יישובים היא מטה יהודה. המועצה עם מספר התושבים הגדול ביותר היא מטה בנימין. המועצה עם השטח הגדול ביותר היא רמת הנגב.

מפגש עם מוחמד מיזעל, מנה״ל מתנ״ס ערב אל ערמשה (ב״סוף העולם שמאלה״)

זכיתי לאירוח בדואי של מוחמד מיזעל, מנהל המתנ״ס של ערב אל עראמשה. מוחמד הוא ידען וגם צנוע. הוא מנהל מרכז לתרבות בדואית עם ארוחה בדואית (לא כשר) המכונה ״סוף העולם שמאלה״. בוגרי קורס מורי דרך ״חופים״ שתו תה שהוגש על ידי בתו של מוחמד שסיימה לימודי רפואה בחו״ל  ושמעו מפיו של מוחמד אודות תולדות הכפר.

מוחמד מיזעל
מוחמד מיזעל

שורשי היישוב: לדברי מוחמד תושבי הכפר המקוריים הם מארבע משפחות בדואיות מכורדיסטן ועיראק שהסתבכו עם השבט שלהם ונאלצו לעזוב את מקומם. הם היגרו מערבה מכורדיסטן ועיראק אל סוריה, לבנון וארץ ישראל לפני 180 שנה. לפי מוחמד בני עראמשה כאשר ההיגרו לאיזור הם התחתנו עם צאצאי הממלוקים שהיו במקום. לדבריו הישוב הוא ״כור היתוך״. מוחמד מאשים את העות׳מאנים בכריתת עצי האלון סביב לכפר לטובת רכבת העמק. פעם עראמשה היה ״ישוב קצה״. למי שךא גר שם לא היתה סיבה לבקר שם. היום עוצרים בכפר לכוס קפה וקרטיב!

חשיפת הכפר לתיירות: ערב אל עראמשה החל להיות מתויר לפני 8 שנים על ידי מורה הדרך, אמנון גופר.

שוויון האישה בכפר: לדברי מוחמד מה שמייחד אותם הוא השוויון בין הנשים לגברים, אי ההפרדה בין המינים בשמחות וההיתר לשתיית אלכוהול – בקיצור "בדואים אשכנזים".

שירות בצה״ל: כמעט כל תושבי המקום משרתים בצבא והם בעלי זיקה חזקה מאוד למדינה.כיום מעט משפחות מגדלות בקר ומעט צאן. הרוב יוצאים לעבוד מחוץ לכפר בחניתה ובאדמית, הקיבוצים הסמוכים.

אתר ההנצחה של חללי ערב אל ערמשה בכפר -צילום: דוד נוה
אתר ההנצחה של חללי ערב אל ערמשה בכפר -צילום: דוד נוה

הדור הצעיר: הוא ישראלי לכל דבר. גם הילודה ירדה מאד וכמו שמוחמד אומר-" כאשר אוכלים שניצלים אין כבר כח לעשות ילדים".

״נישואי בדל״: בכפר עדיין קיים המנהג שדל ״נישואי בדל״. נישואי "בדל": נישואי חליפין שבהם אח ואחות ממשפחה אחת מתחתנים עם אח ואחות ממשפחה אחרת. כאשר אחד הגברים שהתחתנו כך לוקח לו אשה שנייה, הגבר השני חש צורך לשאת גם הוא אשה שנייה כדי לשמור על מאזן הכוח והכבוד.

מנהג המוהר: (תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה) שבעבר היה משקל מסוים של זהב או שטח אדמה, כבר אינו נהוג על ידי זוגות צעירים היום. ממה התפרנסו בני שבט עראמשה כשהתישבו לראשונה באיזור? הם גנבו משיירות סוחרים (ומבריחים) מלבנון – מעין מכס. מוחמד זוכר איך היו ״מדללים״ את התפוחים באדמית.

פניה לרשויות: באופן מסורתי תושבי עראמשה ניסו לא לערב את הרווחה או את המשטרה בסיסוך. היום הולכים לרשויות בהתאם לצורך.

פיתוח היישוב: התושבים משרתים בצה"ל ובעלי מקצועות חופשיים. נבנו בתי אבן נאים והושקעו כספים רבים בתשתיות בכפר.

ייסוד ערב אל עראמשה

מקורם של הבדואים שמתגוררים בכפר הם בשבטים שהגיעו מעיראק ומסוריהשבט עראמשה מחולקת בין ״ערב אל עראמשה״ בישראל ובין הכפר דהיירה – Dhayra (ظهيرة) מעבר לגבול בלבנון. בתקופה העות׳מאנית רועי שבט עראמשה היו רגילים לנוע ולרעות את צאנם בחופשיות משני צידי מה שהיום הגבול הבינלאומי בין ישראל ולבנון. אנשי הכפר היו ״ידידי ההגנה״ וסייעו לקיבוצי הגליל העליון בעת מלחמת העצמאות ולכן הם לא פונו מאדמתם עם סיום המלחמה. היישוב הוקם כישוב קבע לשבטים הבדואים שהתגוררו באזור.  הישוב הוקם בשנות ה-1960 ביוזמת קק"ל כדי לקבץ את בני השבט ערב אל-עראמשה הגרים המדינת ישראל, שישבו קודם לכן בריכוזים אחדים על אדמות קק"ל ברמת אדמית. כיום ניתן לראות בחירבת אדמית הנמצאת צפונית לקיבוץ אדמית חלקים של היישוב ערב אל עראמשה לפני המעבר למיקומו הנוכחי, בין היתר בית קברות ומספר מבנים.

עד שנת 1977 תושבי הכפר נאלצו להציג ״אישור מעבר״ כדי להגיע למישובים הסמוכים. בזכות חיים בר לב ומנחם בגין זכו למעבר חופשי.

רצועת הביטחון בלבנון שהוקמה ב-1985 עד יציאת צה"ל מלבנון ב–2000 איפשרה במידה מסוימת לשמור על תקשורת בין שני חלקי הכפר החצויים. לתושבי ערב אל עראמשה שנשארו בלבנון וילות גדולות ומטופחות בצדו השני של הגבול. ממה הם התעשרו אתם יכולים לתאר לעצמכם.

מלחמת לבנון השניה

ב- 5 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הופגז היישוב במטח טילי קטיושה וכתוצאה מכך נהרגו בו 3 נשים בנות אותה משפחה – פדיה ג'ומעה, בת 60, ושתי בנותיה – סמירה, בת 33, וסולטנה, בת 31. מוחמד מיזעל מספר כי בית משפחת ג'ומעה היה סמל לדו-קיום. "הבית ממוקם על הכביש הראשי במרכזו של הכפר והפך כבר במשך שנים רבות לתחנת ביניים עבור כל אדם שחולף במקום. מתחת לעץ האזדרכת ולצד הנדנדה היו יושבים זה לצד זה מוסלמים, דרוזים, נוצרים ויהודים. דו הקיום והשלום קיבלו בבית הזה משמעות אמיתית".

מתקופת מלחמת לבנון הראשונה החל הכפר להתפתח. בימי מלחמת לבנון השניה התושבים היו צריכים לפנות את היישוב.

התושבים משרתים בצה"ל ובעלי מקצועות חופשיים. נבנו בתי אבן נאים והושקעו כספים רבים בתשתיות בכפר.

ביקור בנוואקיר ובג'ורדייח ותצפית לכפרי לבנון

בג'ורדיח ובנוואקיר נמצאת נקודת תצפית על דרום לבנון.

בית העלמין הישן של ערב אל עראמשה

בית העלמין באמצע בבתים ההרוסים ממש על גבול לבנון.
בית העלמין באמצע הבתים ההרוסים ממש על גבול לבנון.

סיפורי מעשיות של ערב אל עראמשה

  • עבד אל־חמיד, אותו רועה צאן מפורסם תושב הכפר שהכניע בידיו את הנמר האחרון בגליל.פוחלץ הנמר מוצג במוזיאון חומה ומגדל של חניתהhttp://wp.me/p3dh8p-2A0.
  • תלג'ה (כינוי לשלגייה בערבית), בתו שמתקיימת אך ורק מליקוט עשבי בר ומי מעיין וצועדת כל יום עשרות קילומטרים עם העזים שלה. לפי הסיפורים תלג'ה מתגוררת לא רחוק מהכפר בבקתת פח קטנה בחברת העזים שלה.

"סוף העולם שמאלה"

בישוב הבדואי מסביר הפנים, ערב אל ערמשה, הצמוד לגבול לבנון, מזומנת חוויה חד פעמית ה״סוף העולם שמאלה״. משפחת מיזעל ובראשה מוחמד אבי המשפחה מארחת בבית המשפחה לארוחה בדואית אותנטית (לא כשר) כאשר במהלך הארוחה מספר מוחמד על התרבות הבדואית ועל הקשר המיוחד של הכפר עם קיבוצי הסביבה. ניתן לשלב את הארוחה בסיור מודרך על ידי מוחמד לגדר הגבול הסמוכה.

אירוח בדואי ערב אל עראמשה צילום: www.ozrothagalil.org.il
אירוח בדואי ערב אל עראמשה
צילום: www.ozrothagalil.org.il

יצירת קשר עם מוחמד מיזעל: אירוח בכפר ערב אל עראמשה אצל מוחמד מיזעל (ליד קיוסק באסל:   טל׳ 050-695-2124         04-980-7027

סוף העולם שמאלה - אירוח בדואי - ליד קיוסק באסל
סוף העולם שמאלה – אירוח בדואי – ליד קיוסק באסל

ביוגרפיה

%d בלוגרים אהבו את זה: