הורד (6)

עם התנ"ך בארץ השפלה

המסלול

כמה טוב לחזור לכמה מהתחנות שלי בשביל ישראל: תל עזקה ותל לכיש. לא אשכח כיצד עלינו עם המדריך נדב אברהמוב ועמדנו למעלה על תל עזקה. צפינו לכיוון שוכה ותל קיאפה (שעריים) בעמק האלה וראינו בדמיוננו את דוד מנצח את גלית. לאחר שנים חזרתי לשם שוב עם סיור של "נחלת יהודה" בהדרכת דוד נתיב במסגרת מפעלי הקיץ של מכללת הרצוג, אלון שבות. תל קיאפה אינו מופיע עדיין ב-Google Maps אך תל קיאפה נמצא בעמק האלה ליד כביש 375 לכיוון נתיב הל"ה רק 2 ק"מ מתל עזקה. המרחק של ח'ירבת קיאפה לתל סוכה הוא 2.5 ק"מ.


View Larger Map

תל בית שמש

נ.צ 1478/1287  תל בית שמש שוכן בצפון השפלה כ-20 ק"מ ממערב לירושלים.
שטחו של תל בית שמש כ-30 דונם. מקור שם האתר "בית שמש" הוא כנעני, ומרמז שבמקום התקיים פולחן לאל שמש. העיר בית שמש לא נזכרת כלל במקורות חיצונים, ואילו במקרא היא נזכרת מספר פעמים בספרים שונים. לראשונה נזכרת העיר בספר יהושע בתיאור נחלותיהם של בני ישראל. בספר שמואל נזכרת העיר לאחר שהפלשתים משלחים את ארון ה' חזרה לישראל. בספר מלכים א' נזכרת העיר ברשימת המחוזות המנהליים של שלמה, ובספר מלכים ב' נזכרת העיר כמקום המפגש במלחמתם של יהואש מלך ישראל ואמציה מלך יהודה. בספר דברי הימים מסופר כי בתקופת מלכותו של אחז כובשים הפלשתים מספר יישובים ביהודה ביניהם העיר בית שמש.

בבית שמש שכנה תחילה עיר כנענית שנחרבה במחצית המאה ה- 14 לפני הספירה בשריפה עזה.

לאחר מכן, במחצית השנייה של המאה העשירית ובתחילת המאה התשיעית לפני הספירה (תקופת ממלכת יהודה), הוקמו בעיר מבנים רבים, ובין היתר פינה של חומה מונומנטלית שלצדה מגדל תצפית מסיווי (בחן), מבנה ציבורי גדול, ששטחו יותר מ-250 מטרים רבועים, מאגר תת-קרקעי לשעת מצור, שהכיל כ-800 מטרים מעוקבים מים, וסדנה לעיבוד ברזל, שבה התגלו בין היתר עשרות ראשי חץ.

מאגר המים התת-קרקעי, הממוקם בחלקו הצפוני של התל, חצוב בסלע בצורת צלב, שבו חלל מרכזי ומצדדיו ארבעה אולמות מלבניים.

הוא מטויח בטיח עבה, שתוקן פעמיים בימי חיי המאגר. מבנה הכניסה למאגר מורכב מפיר מרובע ועמוק שבו מתפתלת מערכת מדרגות, חלקן בנויות וחלקן חצובות. קירות התמך של מערכת המדרגות בנויים מאבני ענק מסותתות שמשקלן מאות קילוגרמים והצבתן היתה אתגר הנדסי לבנאי המאגר. נכון לשנת 2012, המאגר סגור למבקרים.

סדנת הברזל שהתגלתה באתר, היא הקדומה ביותר שהתגלתה עד כה באגן המזרחי של הים התיכון. בסדנה התגלו כורי נפח רבים, פיות של מפוחים ועשרות פריטי ברזל שיוצרו או תוקנו בה.

החפירות באתר החלו ע"י החוקר הסקוטי דנקן מקנזי בשנת 1911, שחשף שרידי מבנה ציבורי גדול בקרבת פסגת התל (לדעתו, מנזר ביזנטי). מבנה זה בולט בשטח עד היום. כמו כן נחשפו בחפירותיו חומת העיר והשער הדרומי. חפירות נוספות בוצעו במהלך תקופת המנדט. החל משנת 1990 מתבצע פרויקט חפירות רציף, בו נחשפו ממצאים רבים.

העיר מוזכרת במקרא כעיר בנחלת שבט יהודה, ובולטת במיוחד בפרשת השבת ארון הברית מידי פלשתים (שמואל א' ו'): "וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ, עַל-דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ, בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא-סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול; וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם, עַד-גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ. וּבֵית שֶׁמֶשׁ, קֹצְרִים קְצִיר-חִטִּים בָּעֵמֶק; וַיִּשְׂאוּ אֶת-עֵינֵיהֶם, וַיִּרְאוּ אֶת-הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ, לִרְאוֹת. וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל-שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית-הַשִּׁמְשִׁי, וַתַּעֲמֹד שָׁם…"

מפסגת התל יש תצפית נוף טובה למורד עמק שורק והגבעות סביבו.

מזרחית לכביש 38 בולטים שרידי קבר שייח' – נבי מיזאר.

בחודשים ינואר-פברואר, יש בתל פריחה שופעת של כלניות אדומות.

הכניסה חינם.

 

חרבת קיאפה

חירבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, תקופת מלכות ישראל הקדומה, ובו גם שכבה עליונה מהתקופה ההלניסטית ותקופות מאוחרות יותר. האתר שוכן על גבעה, סמוך לבית שמש של היום, כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שוֹכֹה ועזקה. הארכיאולוג יוסף גרפינקל, העומד בראש החפירות באתר בשנים האחרונות, מזהה את המקום עם העיר שעריים המקראית, מייחס את הממצאים הקדומים במקום לתקופת דוד המלך ורואה בהם הוכחה לכך שממלכת ישראל המאוחדת בזמן שלטונו של דוד הייתה אכן ממלכה חשובה וחזקה, כמתואר במקרא.

 

תל עזקה

תל עזקה הינו תל בגובה 372 מ', הנמצא בנקודה שלטת בשפלה, מעל עמק האלה, בתוך פארק בריטניה [בו נמצא גם שביל הבורות ובארות המים כשמפסגתו ניתן לראות היטב את הרכסים המערביים של הרי ירושלים, ואכן האיזכור הראשון של המקום במקורות הינו בהקשר של מלחמה באיזור ירושלים שהבורחים ממנה נסו לכיוון עזקה- בספר יהושע, פרק י פס' י-י"א  "וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּכֵּם מַכָּה-גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן, וַיִּרְדְּפֵם, דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית-חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד-עֲזֵקָה וְעַד-מַקֵּדָה:   וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית-חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן-הַשָּׁמַיִם עַד-עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ"בהמשך ספר יהושע [פרק ט"ו פס' ל"ה] מתוארת עיר בשם עזקה בנחלת שם יהודה ליד מקומות נוספים הידועים כיום " יַרְמוּת, וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה, וַעֲזֵקָה" [את תל שוכה ניתן לראות היטב מתל עזקה]

גם מלחמתו של דוד בגוליית, שהיה חלק ממלחמה כללית, בין פלישתים למלכות שאול התרחש באיזור, כמסופר ספר שמואל א' פרק י"ז, פס' א-ב: "וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה, וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים.   וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה" וכנראה שאם מפסגת התל נסתכל מזרחה, מתחתינו בעמק בין תל עזקה לתל שוכה היה שטח הכינוס של פלישתים ומזרחה לנו, בעמק האלה, מצידו השני של תל שוכה היו שטחי הכינוס של צבאו של שאול.

הכניסה חינם.

תל לכיש

תל לכיש, ששטחו 124 דונם, הוא אחד התילים הגדולים והחשובים ביותר מתקופת המקרא בישראל.

לכיש היתה עיר מרכזית בשפלת יהודה בתקופות הכנעניות ובתקופת ממלכת יהודה. התל חולש על נחל לכיש לאורכו עברה דרך קדומה מהשפלה לגב ההר.

העיר הכנענית נהרסה ככל הנראה במאה ה- 12 לפני הספירה הנוצרית בידי בני ישראל, ונבנתה מחדש במאה ה- 10 לפנה"ס, בתקופת הממלכה המאוחדת.

לאחר פילוג הממלכה, הפכה לכיש לעיר השנייה בחשיבותה ובעוצמתה בממלכת יהודה.

סנחריב מלך אשור כבש את העיר בשנת 701 לפנה"ס, ועם התמוטטות ממלכת אשור חזרה לכיש לידי ממלכת יהודה.

 

העיר נכבשה שוב ע"י נבוכדנאצר מלך בבל במהלך השנים 586-588 לפנה"ס. יישוב במקום התקיים עדיין בתקופות הפרסית וההלניסטית, ולאחר מכן, ככל הנראה, ניטש היישוב סופית.

הכניסה חינם.

 

****

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

סיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה

מדריך: אריאל פיינרמן  

ביבליוגרפיה:

  1. דוידסון איל (עורך), בנתיבות השפלה והרי יהודה, הוצאת יד בן מבי, 2008.
  2. גיטין, ס. "כיצד נעלמה התרבות הפלישתית",אריאל, 100-101, 1994.
  3. דותן , ט. גיטין, ס. – "תל מקנה/ עקרון – עלייתה ונפילתה של עיר פלישתית", קדמוניות, 105-106, 1994.
  4. האמן, נ. "והים לא יבוא – גויי הים", ארץ וטבע, יולי – אוגוסט, 1994.
  5. בונימוביץ ש. ולדרמן צ. "שש עונות חפירה בתל בית שמש-עיר בגבול יהודה", קדמוניות 113, 1997 עמ' 22-37.

    e>

%d בלוגרים אהבו את זה: