עם התנ"ך בעמק יזרעאל

המסלול:

תצפית על נחל עירון, מגידו, תל יזרעאל והליכה לעין יזרעאל, בית הכנסת בבית אלפא, הגלבוע – כתף שאול והר ברקן.

View Larger Map

תצפית על נחל עירון

למרבית תושבי ישראל היהודים ובוודאי הערבים מוכר נחל עירון בשמו הערבי ´´ואדי עארה´´ וזאת בעיקר בשל העובדה כי הוא מהווה נתיב תנועה מרכזי בין השפלה ומישור החוף לצפונה של הארץ הידוע גם ככביש מס´ 65 העובר צמוד לאפיקו עד למפגש עם צומת מגידו.

נחל עירון מהווה את אחד מנחלי צפון ארץ ישראל,ואורכו כ – 20 קילומטרים, הממוקם בקווי המפגש של השומרון, רמת מנשה,והשרו.הנחל מהווה את אחד מיובלי נחל חדרה ומוצאו של הנחל הוא אום אל־פחם, ממנה הוא יורד לכיוון דרום מערב, מקביל לקו התחום בין רכס אום אל־פחם, ולקער רמת מנשה. הנחל עובר לתחומי השרון כקילומטר מצומת משמר הגבול, ומתחבר לנחל חדרה מדרום ולצומת חדרה מזרח.

בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים, אשר רובם המכריע ערביים ומיעוטם יהודים. היישובים הם, ממערב למזרח: ברקאי, כפר קרע, עארה, ערערה, קציר-חריש, ברטעה, עין א סהלה, מי עמי, אום אל פחם, מועאוויה, עין אברהים, מוצמוץ, מושרפיה זלפה ובידה.

תוואי הנחל שימש כמעבר עיקרי בין מישור החוף של ארץ ישראל לגליל משחר ההיסטוריה האנושית. לצד ואדי מילק הצפוני לו הוא היה הנתיב שחיבר את דרך הים לתוך הארץ, לכיוון סוריה ומסופוטמיה. ידוע שכבר בימיו של מלך מצרים, פרעה תחותמס השלישי, השתמשו בנתיב זה כנתיב מעבר לצבאות ומסחר. תחותמס עצמו השתמש במעבר זה בשנת 1468 לפנה"ס כדי להעביר את צבאו מעזה למגידו על מנת להילחם בכנענים. ישראל לא כבשה את האזור במלחמת העצמאות אלא קבלה אותו על-פי הסכם שביתת הנשק עם ירדן.

באירועי אוקטובר 2000 הפך הכביש העובר בנחל לזירת קרב של ממש ונחסם ברוב ימי האירועים, בין אם על ידי המפגינים בצומת אום אל-פחם ובין אם על ידי משטרת ישראל בצומת מגידו ובצומת משמר הגבול. בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות להעביר את האזור לריבונותה של מדינה פלסטינית במסגרת הסדר קבע.

 

נחל עירון הוא שם מודרני, שאין לו מקור עתיק. שמו העתיק של ואדי עארה, ידוע לנו מסיפור מלחמתו של תחותימס השלישי (1458 לפנה"ס) – מעבר עַרוּנַה. תחותימס עבר בו בדרכו לתקוף את הקואליציה הכנענית שהתכנסה במגידו. המעבר היה ידוע כמעבר קשה, שהדרך בו צרה. בגלל המבנה הגיאולוגי של הוואדי, ברור שלא היו בו ערוצים צרים, צוקים ונקיקים. הקושי במעבר נבע מקיומו של יער ארצישראלי, "חברת האלון והאלה". זהו יער לא גבוה, אבל סבוך מאוד והוא שגרם לכנענים להניח שאיש לא יחצה אותו. תחותימס העז להיכנס למעבר, למרות האזהרות של קציניו. הוא צלח את הסבך והפתיע את הכנענים.

 

הישוב המרכזי בוואדי ערה, היא העיר הערבית אום אל פרחם המונה כיום כ – 40,000 תושבים. הכפר אום אל-פחם מוכר מאז שנת 1265, כשהוזכר לראשונה בכתבי ההיסטוריון המוסלמי אל-מרגיזי ככפר אשר תושביו התפרנסו מהכנת פחמים מעצי החורש בסביבה, ומכאן מקור השם שבתרגום מערבית משמעותו "אם הפחם" או "מקור הפחם". כיוון שכיום עלול השם להתפרש בערבית באופן שלילי "מקור השחור" לכן מכנים אותה התושבים לפעמים "אום א-נור" – "מקור האור".

ואדי ערה 

בני אמדורסקי
מיליםיורם טהרלב
לחןחוזה דיאז פרננדז
קיים ביצוע נוסף לשיר זה 

הו ואדי ערה
ירוק מרבד ואדי ערה
הו ואדי ערה
ירוק מרבד ואדי ערה.

עת שמש עולה ואדי ערה
יפה כמו פריחה בבוסתן
הדרך נוסעת ושרה
עם כל סלסולי הקוראן
עולה הדרך ושרה:
הו איזה ו-ואדי ערה.

הו ואדי ערה…

שטים עננים בשמיים
רק שיר הטבונים עשן
חמור מלומד מן העין
עולה מהורהר וישן
עולה הדרך ושרה:
הו איזה ו-ואדי ערה.

הו ואדי ערה…

פרות עם עיניים של עגל
תולשות את פרחי האביב
תזמורת הכפר מנגנת
סימפוניה לאלף כלבים
עולה הדרך ושרה:
הו איזה ו-ואדי ערה.

הו ואדי ערה…

עם ערב כחול ואדי ערה
סוגר את תריסי הברזל
קפה טלויזיה וערק
ותן בגבעות מיילל
עולה הדרך ושרה:
הו איזה ו-ואדי ערה.

 

מגידו

ראשית האלף השלישי לפני סה"נ כבר הייתה מגידו עיר מבוצרת בחומות אדירות, ואלף שנים אחר כך הפכה להיות אחד ממרכזי השלטון המצרי בכנען. ערכה האסטרטגי לא סולא בפז: מגידו חלשה על קצה נחל עירון בלב "דרך הים" הקדומה, שהוליכה ממצרים לדמשק.

 מגידו קשורה גם למסעו של המלך המצרי תחותמס השלישי, אשר עלה על כנען בשנת 1486 לפני סה"נ כדי לבסס את שלטון מצרים באזור. עוצמתה של מגידו הכנענית מנעה משבטי ישראל לכובשה בתקופת הנחלות. נראה כי העיר נכבשה רק בימיו של המלך דוד. העיר שגשגה בימיו של שלמה. על מגידו עברו כל התהפוכות שפקדו את ארץ ישראל. בשנת 924 כבש פרעה שישק את מגידו, אך העיר שיקמה את ביצוריה.
מאוחר יותר הפך המלך אחאב את מגידו לעיר רכב חשובה. בשנת 732 לפני סה"נ כבש את מגידו תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור. במגידו מצא את מותו המלך יאשיהו, כאשר יצא בראש צבאו לבלום את פרעה נכה. אירוע זה מציין את תקופת פריחתה האחרונה של העיר, שנעזבה לאחר התקופה הפרסית.
מגידו מזוהה עם הר מגידון (ארמגדון), שם המופיע בברית החדשה כשדה הקרב של אחרית הימים (חזון יוחנן, ט"ז 14-21).
האתרים הבולטים במגידו הם המוזיאון בו מוצגים דגמים להמחשת המבנה הארכיאולוגי המורכב של התל וסרט, "השער הכנעני" – שער מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני סה"נ), שרידי הארמון, "שער שלמה" מתקופת הברזל, התצפית הצפונית המשקיפה על הנופים היפים של מרחבי עמק יזרעאל, הרי נצרת והגלבוע, התצפית הדרומית ובה סוכת תפילה לצליינים, האורוות ומפעל המים שהוא גולת הכותרת של הביקור במגידו.
ראשיתו של המאגר, כנראה, בתקופתו של שלמה המלך, אז נסללה דרך עילית שעברה בין שני קירות מקבילים אל המעיין שנבע מחוץ לחומה, בחלקו המערבי של התל. מאוחר יותר, כנראה בימיו של המלך אחאב, הוקמה מערכת מורכבת הרבה יותר, שתפקידה היה להסוות את המעין ולאפשר שאיבה ממימיו, מבלי לצאת מתוך החומה.
המערכת כוללת פיר בעומק 25 מטרים, שהגיע לסלע האם. בקרקעית הפיר נכרתה מנהרה באורך 70 מטרים ובגובה שלושה מטרים. קרקעית הפיר נמוכה ממפלס המעיין, כך שהמים זרמו מהמעיין לפיר, וניתן היה לשאוב את המים בעזרת חבל ודלי מבלי לצעוד במנהרה. כדי להסתיר את מקום הנביעה מבחוץ נבנה קיר המסווה את המעיין. המפעל המרשים הוא עדות ליכולת הנדסית גבוהה ולתושייה רבה.

כיצד להגיע:
על כביש 66 בין צומת מגידו לצומת יקנעם, כ- 2 ק"מ צפונית מערבית לצומת מגידו.
קו 056 מעפולה ליקנעם עילית לפרטים מודיעים אגד.

משך הסיור: שעה – שעתיים

עונה מומלצת: כל השנה
לא לוותר: מנהרת המים המרשימה
מה יש עוד: חנות מזכרות, מוזיאון, סרט הסבר, הדרכה בתיאום מראש
 
שעות פתיחה
שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה
 טלפון: 04-6590316
מייל/ פקס: 04-6401748
gl.megido@npa.org.il
דמי כניסה: מבוגר 29 ₪, ילד 15 ₪

אזרח ותיק – 15 ₪

קבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪.

כניסת כלבים: אסורה

נגישות נכים: מעלון לירידה למפעל המים (המעלון אינו תקין עד להודעה חדשה) – התבצעה התאמה של מדרגות היציאה ממפעל המים העתיק במגידו לביקורי נכים ומוגבלים. הנכים יכולים ליהנות ממפעל הנדסי עתיק, בן יותר מ – 3000 שנה, ו"לגעת במים" כפי שעשו זאת הקדמונים במגידו

 

תל יזרעאל והליכה לעין יזרעאל


תל יזרעאל משמר את שרידי העיר העתיקה שהייתה בירת ממלכת ישראל בתקופת שושלת המלך אחאב במאה התשיעית לפני הספירה. אחאב נשא לאישה את איזבל בתו של מלך צידון והייתה לה השפעה רבה על מלכותו. היא הסיתה אותו לגזול את כרם נבות ואף ביימה משפט שבו הואשם נבות בביזוי אלוהים והמלך.

הורד
בתגובה, יוצא אליהו הנביא נגד אחאב. הוא מנבא כי איזבל תרצח ולאחר מותה הכלבים יאכלו את בשרה (מלאכים א' כא').
הורד (1)
האתר מהווה תצפית מקסימה ורחבה אל עמק יזרעאל המזרחי, ונחל חרוד במרכזו, הרי הגלבוע בדרום, רמת יששכר וגבעת המורה בצפון והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן ענק של עצי ארץ ישראל. במקום חורשות צל, שולחנות וספסלים לחוויית פיקניק משפחתי. הכניסה לאתר מדרך הכניסה לקיבוץ יזרעאל על כביש 675.
עין יזרעאל
עין יזרעאל

 

 

בית הכנסת בבית אלפא

בית הכנסת נוסד במאה החמישית לספה"נ. המבנה כלל חצר, פרוזדור, אולם מלבני, יציע בקומה השניה וחדר נוסף. בכניסה לבית הכנסת על גבי הרצפה, התגלו שתי כתובות. הכתובת הארמית מציינת כי הפסיפס נעשה בימי יוסטינוס, כנראה הקיסר יוסטינוס הראשון, שמלך בשנים 527-518. הכתובת בשפה היוונית מנציחה את זכרם של האמנים שייצרו את הפסיפס, מריאנוס וחנינא בנו.

הורד (3)

גולת הכותרת של בית הכנסת היא רצפת הפסיפס שבאולם המרכזי, אחת החשובות שהתגלו בארץ ישראל. הפסיפס מחולק לשלושה ספינים – "שטיחים", המתארים ארון הקודש, גלגל מזלות ואת תיאור עקידת יצחק. בפסיפס גלגל מזלות רשומים שמות 12 המזלות בעברית. במרכז המעגל מתואר הליוס, אל השמש, דוהר במרכבה רתומה לארבעה סוסים. ארבע דמויות נשים בפינות הפסיפס מייצגות את ארבע עונות השנה. הפסיפס הנוגע ללב, מתאר את עקידת יצחק ובה נראה אברהם אבינו, מזוקן, אוחז במאכלת, בעוד יצחק בנו עקוד בחבלים.

 

הורד (4)

באתר מוקרן מיצג הממחיש את הווי החיים בכפר העתיק ואת יצירת הפסיפס. המיצג מוקרן בשפות עברית, אנגלית, גרמנית, ספרדית ורוסית

כיצד להגיע:
בתוך קיבוץ חפציבה. על כביש 669 בין צומת השיטה לבית שאן.
כ- 10 דקות מערבית מבית שאן.
קו 412 מבית שאן לעפולה -פרטים במודיעין אגד.

הגלבוע – כתף שאול והר ברקן

הר הגלבוע, המהוווה מקור משיכה למטיילים רבים, ממוקם מעל בקעת בית שאן ועמק חרוד. באביב נפרשים כאן מרבדי פרחים שביניהם בולט אירוס הגלבוע.  קרבתו של רכס הגלבוע לשבר הסורי – אפריקאי יצרה מתלולים חריפים בגובה של כ- 650 מטר מעל פני הים. בקו שבר זה נובעים כמה מעיינות שהגדול והידוע בהם הוא נחל חרוד.  קק"ל הקימה לאורך ציר התנועה הראשי בגלבוע חניונים ומצפורים לרווחת המטיילים והציבה במרכז הרכס מגדל תצפית אש למניעת שריפות. רכס הגלבוע, שאורכו כ- 18 ק"מ, הוא שלוחה צפונית של הר השומרון. קירבתו לשבר הסורי – אפריקאי יצרה מתלולים חריפים מצפון וממזרח לו, מעל עמק חרוד, המתנשאים לגובה של כ- 650 מטר מעל פני הים. בגלבוע עובר קו פרשת המים של ישראל. יובלי נחל הקישון, מתחילים את דרכם בגלבוע, זורמים אל הים התיכון, למרות שבקטעים מסוימים הם רוחקים מן הירדן מרחק של 13 ק"מ בלבד.

הורד (5)
רובו של ההרי בנוי אבן גיר קשה מתקופת האיאוקן. גם מדרונו הצפוני תלול עשוי אבן גיר קשה, אך מתקופה קדומה יותר – קנומן-טורון, ובין שכבות הסלעים הללו קיימת רצועה צרה של גיר רך, מתקופת סנון-פליאוקן.  בשולי הגלבוע יש אזורים וולקנים. קו שבר גיאולוגי עובר בשיפוליו, ומפריד אותו באורח חריף מעמק חרוד שלרגליו. בקו שבר זה נובעים כמה מעיינות שמקור מימיהם באקוויפר ההר. הגדול והידוע במעיינות הצפוניים הוא נחל חרוד, למרגלות ההר פורצים מעיינות (כגון עין חרוד ועין השלושה) שמימיהם הזכים בחלקם מלוחים ובחלקם מתוקים, מרווים את אדמות העמק באמצעות מערכת הולכה מסוגים שונים. מקור המים הם מגשמים היורדים מצפון השומרון.

השם גלבוע נגזר כנראה מן השורש "גבע", והתוספת של האות "למד" משמשת להדגשה, כמו במילה זלעפות השורש "זעף". הפלשתים השיגו את שאול והרגו את בניו – יהונתן, אבינדב ומלכישוע. המלך העדיף ליפול על חרבו מאשר ליפול בידי הפלישתים. שמות פסגות הגלבוע והיישובים שבו מנציחים את זכר שאול ובניו.  "הרי בגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות", קונן דוד על שאול ובניו. ואמנם – אין מעיינות בהר עצמו. בחלקים של הגלבוע הסלע נחשף ולכן אין כמעט צמחייה במקומות אלה.

רבים מחלקי ההר זכו לשמות של גיבורים מקראיים. מלחמת גדעון תרמה את השמות הר לפידים והר יצפור. משפחת שאול- את הר שאול, גבעת יהונתן, הר גיבורים, הר אבינדב, הר מלכישוע, הר אחינועם והר אבנר. הגלבוע היה עד גם למאורעות, שאינם שייכים להיסטוריה העברית. האירוע שנחשב אולי למשמעותי ביותר הוא "קרב הג'לוד", שנערך לרגלי הגלבוע בשנת 1260, ובו ניצח הצבא הממלוכי המוסלמי בראשות ביברס את הצבא המונגולי. מפלת המונגולים בקרב זה עצרה את מרוצתם מערב, וייתכן שאם תוצאותיו היו שונות, היה דבר זה משפיע על המשך ההיסטוריה של עמי יבשת אירופה.

איך להגיע? ניסע בכביש הסרגל (מס' 65) ממגידו לעפולה. בצומת הסרגל נפנה מזרחה (ימינה), בכביש 675, ליישובי חבל התענ"ך. נמשיך ישר בצומת יזרעאל, משמאלנו תל יזרעאל, אנו נפנה ימינה בכביש  667, בציר המרכזי של הדרך הנופית. נחצה את רכס הגלבוע עד לכביש 669 בית אלפא, או כביש 90, סמוך לשדה תרומות, בואך לעיר בית שאן.

שעות פתיחה
שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
 שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00

הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה

טלפון: 04-6532004

דמי כניסה:

יחיד: מבוגר 22 ₪ , ילד  10 ₪ ,
אזרח ותיק: 11 ₪
קבוצה: מבוגר 19 ₪ , ילד 8 ₪ .
כניסת בעלי חיים אסורה
נגישות נכים: הביקור במקום מותאם לכל סוגי הנכים והמוגבלים. בקרוב יוצב ברחבת הכניסה גם מודל מיוחד שיאפשר מגע ומישוש לעיוורים.

 

 

kkl_stamp_emek_izrael

ציוד:              נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. חנה ודוד עמית, מראי מקום לטייל עם המקורות בצפון הארץ, יד בן צבי , 2004.
  2. רפל, י', "ימי שלטונו של תחותימס ה – 3 ומערכת מגידו", תולדות א"י, הוצאת משרד הבטחון.
  3. דורון גליה, לטייל עם התנ"ך, הוצאת כנרת , תשס"א.
  4. זלצר אסף, עמק יזרעאל וכל נתיבותיו, יד בן צבי, 2007.
  5. זרטל אדם, מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה, הוצאת כנרת 2010.

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה

מדריך: בני פרנקל

%d בלוגרים אהבו את זה: