עילבון

עילבון

עילבון
עילבון

עילבון הוא כפר ערבי פלסטיני בגליל, נושק לקצהו הצפוני מזרחי של בקעת בית נטופה (עמק אלבטוף) מערבית לכנרת. גרים בו כיום 5000 תושבים, רובם נוצרים ומיעוטם מוסלמים. עילבון יושב על גבעה בגובה 200 מטר מעל פני הים. הכפר נחשב למקום היסטורי ובסמוך אליו ישנם כמה אתרים ארכאולוגיים, ח‘רבת ממליא מצפון מזרח הכפר, ח‘רבת נתיף ממערב ובה מעיין נאטף, ח‘רבת סעד מדרום מזרח. הכפר היה מיושב בתקופות שונות במהלך ההיסטוריה. הכפר היה מיושב בבית שני, בתקופה הרומית וכן בתקופה הביזנטית. כנראה, הכפר ננטש לתקופה לא ידועה, וההתיישבות בו התחדשה במאה ה-17 (במאה ה-19?) על ידי משפחות ערביות של נוצרים מרונים שעברו מהכפרים בסביבה, תושבים נוצרים מדיר חנא, עראבה וסכנין. מאז שנות ה- 1980 החלו בדווים מהסביבה להתיישב בעילבון. לאחר שיבת התושבים מלבנון עברו לעילבון פליטים מוסלמים מכפר חטין, אלה היו המשפחות המוסלמיות הראשונות שגרו בעילבון. אחר כך החל מבצע יישוב הבדואים ורבים מהם, שגרו במאהלים על הגבעות הסמוכות, עברו לגור בתוך עילבון. עילבון נחשב ככפר בעל תרבות גבוהה בתחומים רבים ותושבו מיוחדים בזה שהם פתוחים אל העולם החיצוני למראת כל הקשיים שנתקלו ונתקלים בהם בתחום הכלכלי, והקרקע שהפכה מוגבלת מאוד.

עילבון
עילבון

עילבון אינה אתר תיירות. היא מקום שיש בו אתרים יפים שהמטייל המעוניין בהם צריך לעמול על מנת לגלות אותם. זה לא בהכרח רע, זה כיף להגיע אל מקום שאיננו מוכר. מצד שני, היא ממש לא ערוכה לקבל קהל. בכך היא שונה מכפר קנא שהוא מאוד מתויר. עילבון משתתפת בימי ענף הזית בחברה הערבית הנערכים כל שנה בסתו בעונת המסיק. מדריכים ומורה דרך ערבים ויהודים נוהגים להביא קבוצות לעילבון בחג המולד.

IMG_3880 IMG_3881

עילבו, זה שמה היהודי של עילבון, נוסדה בשלב מסוים בתקופת הבית השני. מקור השם הוא עין לבון.

לאחר כשלון המרד הגדול ב- 70 לס' התיישבו בכפר כוהנים מבית קוץ. בתקופת המשנה והתלמוד הייתה עילבו יהודית והיה בה בית כנסת שאת שרידיו הזכיר ויקטור גרן כאשר ביקר בעילבון בסוף המאה ה- 19. בתקופה ביזנטינית נזכרת עילבו בפיוטים של אלעזר הקליר, שחי במאה ה- 7 לס'.
בכפר יש מערות קברים ושרידים עתיקים, מהתקופה הביזאנטית, אבל הם עדין לא נחקרו ע"י ארכיאולוגים. במרחק 2 ק"מ מעילבון התגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה- 3 לס'. אזור בית הכנסת היה מיושב לאורך התקופה הרומית והביזנטינית. החוקרים משערים ששם שכן הכפר עוזיאל, וגרו בו כוהנים ממשמרת הכוהנים אביה.

במרכז הכפר הישן יש כיכר ששטחה כ- 150 מטר מרובע. כיכר זו שימשה למסיבות וחתונות והייתה למקום מפגש לתושבי הכפר לקראת התפילה בכנסייה הסמוכה כל יום ראשון. כיום הכיכר מכונה "כיכר השהידים".

כיכר הכפר "כיכר השהידים" עילבון
כיכר הכפר "כיכר השהידים" עילבון
אנדרטה להרוגי 1948
אנדרטה להרוגי 1948

הכפר עילבון נכבש ע"י חטיבת גולני ב- 30 באוקטובר 1948 , לאחר קרב עם "כוחות ההצלה" של קאוקג'י, שהתנדב עם כוחותיו לבוא לעזרת הערבים במלחמתם ביהודים כדי לסכל את הקמת המדינה היהודית. 800 תושבי עילבון גורשו ללבנון, אבל, חלק מהם הסתננו בחזרה לכפר. גורל עילבון יכול היה להיות כגורל איקרית וברעם, אבל, לאחר שהתברר שקאוקג'י השתלט על הכפר בניגוד לרצון התושבים הורשו אלו שגורשו ללבנון לחזור לכפרם בקיץ 1949 .

מלחמת השחרור – הנרטיב הערבי (נכבה)

14 חללי עילבון שנרצחו על ידי חיילים ישראליים מיד עם כיבוש הכפר ב- 30 באוקטובר 1948.

מלחמת השחרור – הנרטיב היהודי

ההיסטוריון יואב גלבר חקר את הטענה שהיה טיהור אתני שיטתי ומתוכנן, וכן את הטענות של כפריים בגליל על מעשי טבח בידי חיילי צה"ל. גלבר דחה את הטענה שהיה טיהור אתני מתוכנן, וגם מצא שרוב הטענות על טבח היו חסרות בסיס, ומדובר היה באזרחים שהשתתפו יחד עם חיילי קאוקג'י בקרבות ונפגעו תוך כדי הקרב. אבל, גלבר מצא שהיו מספר מיקרים בודדים של רצח, וביניהם פרשת עילבון. אבל, גילברט כתב שהרקע לטבח היה נקמה על כך שכרתו את ראשו של חייל צה"ל.

כנסיות בעילבון

הכנסייה הראשונה נבנתה לעדה הקתולית בשנת 1879. בשנת 1928 נבנתה כנסייה אורטודוקסית. 

כנסיות בעילבון- גייארג' הקדוש
כנסיות בעילבון- גייארג' הקדוש הורג הדרקון

IMG_3873 IMG_3882

בית מורשת עילבון

בכפר עילבון היה מרכז המבקרים שהקים בקומה התחתונה בביתו נאיף סמעאן הסוקר את ההיסטוריה הארוכה של עילבון. כאשר "הושבילים" טלפן למספר הטלפון שמופיע באינטרנט נמסר שהמוזיאון נסגר. כאשר מטיילים בכפר מרגישים את השילוב בין נאמנות ערבית נוצרית מסורתית ובין נאמנות למדינת ישראל.

מפתח הגירוש בעילבון
מפתח הגירוש בעילבון
דגל ישראל מתנופף מעל לבית ספר תיכון הגליל הנוצרי
דגל ישראל מתנופף מעל לבית ספר תיכון הגליל הנוצרי
%d בלוגרים אהבו את זה: