עזבת צרטה – אבן העזר – Izbet Sartah *

Izbat Tsarta צילום: Ori~

עִזְבְּת צַרְטַה הן חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי ביער ראש העין, בין ראש העין וכפר קאסם, ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק. עזבת צרטה מזוהה עם היישוב המקראי אבן העזר.

עזבת צרטה היתה יישוב עונתי אשר שכן על קרקע השייכת לכפר הערבי סרטא או שכנה על קרקע השייכת לכפר הערבי סרטא.

שלט הסבר על קרב אבן העזר באתר עזבת צרטה
צילום:Avi1111 

עזבה

עזבה היה יישוב זמני ששימש את הפלאחים בזמן החריש והקציר. היישוב הזמני זה שכן כנראה על קרקע שהייתה שייכת לכפר הערבי סרטא, הנמצא ליד ברקן כ-13 קילומטרים מזרחית לראש העין, או שעובדה על ידי אנשיו.

Archaeological site Izbet Sarta (possible biblical Eben Ezer) in Rosh ha-Ain,Israel. צילום:
Bukvoed

כפר סרטא – قرية سرطة

 סרטא היתה הנמצא ליד ברקן כ-13 קילומטרים מזרחית לראש העין, או שעובדה על ידי אנשיו. סרטא הוא כפר פלסטיני, 22 ק"מ מדרום-מערב לשכם. לפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר מיושב ברציפות החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. ממזרח ומדרום לכפר נמצאים שתי אתרים ארכאולוגים: "ח'רבת דאר אחמד" ו"ח'רבת עררה".

قرية سرطة – כפר סרטא
צילום: User:Mohammadz

יער ראש העין

יער ראש העין הוא יער ושטח ירוק השוכנים בחלקה הצפון-מזרחי של ראש העין, לאורך יובלו של נחל רבה. היער ננטע על ידי קרן קיימת לישראל בין 1976 ו-1980. ביער מספר אתרים ארכאולוגיים, בין היתר עזבת צרטה המזוהה עם היישוב המקראי אבן העזר וח'רבת א-דאוויר.

חפירות עזבת צרטה

בחפירות ארכאולוגיות שערכו באתר פרופ' משה כוכבי וישראל פינקלשטיין  נמצאו שרידים מן המאה ה-10 לפנה"ס ומתקופות קדומות יותר, וזוהו ביישוב שלוש תקופות התיישבות מימי ההתיישבות הישראלית.

Archaeological site Izbet Sarta (possible biblical Eben Ezer) in Rosh ha-Ain,Israel. צילום:
Bukvoed

בית ארבעת המרחבים

בין היתר נמצא במקום בית ארבעת המרחבים, וממגורות המעידות על כלכלתו. התושבים בו חיו כנראה חיים חקלאים ראשונים, וייתכן נוודיים-למחצה.

בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה. ברקע חלק מפארק התעשייה אפק
צילום: Ori~

אוסטרוקון

אחד האוסטרקונים הקדומים ביותר נתגלה בחירבת עזבת צרטה שבתחום ראש העין, ובו האלפבית העברי נרשמה על אוסטרקון ומכילה את כל אותיות האלף-בית בכתב עברי קדום בשלב מוקדם של התפתחות כתב זה מאלפבית פרוטו-כנעני. לכתובת חשיבות בחקר האלפבית העתיק. אוֹסְטְרָקוֹן (ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

ברקן (יישוב)

בָּרְקָן, או בשמו הקודם בֵּית אַבָּא, על שם איש התנועה הרוויזיוניסטית אב"א אחימאיר, היא התנחלות וכפר שיתופי אשר נוסד בשנת 1981 בדרום השומרון כ-2 ק"מ מזרחית לעיירה בידיא בסמוך לכביש 5 "כביש חוצה שומרון". 6 ק"מ ממזרח ליישוב נמצאת העיר אריאל. כדי לבנות את הישוב ברקן הועברו 167 דומם מכפר קראוות בני חסן ו-353 דונם מסרטא.

Archaeological site Izbet Sarta (possible biblical Eben Ezer) in Rosh ha-Ain,Israel. צילום:
Bukvo
ed

שיפוץ האתר

בשנת 2007 שופץ האתר על ידי תלמידי בית הספר "אפק" שבראש העין בשיתוף הקרן הקיימת לישראל. לאתר נוסף שילוט חדש, המסביר את הממצאים שנמצאו במקום.

שלט הסבר על עזבת צרטה
צילום:משתמש:Avi1111 

אבן העזר

יש המזהים את עזבת צרטה עם היישוב אבן העזר המוזכר במקרא, ונמצא בה ממצא המזוהה כ"אבן העזר", אך קיימת מחלוקת מחקרית בנוגע לזיהוי זה. ייתכן שאבן העזר נקראה על שמו של 'עזר' שהיה מגדולי שבט אפרים ששכן באזור[.

הקליטה חלשה אבל התוכן חשוב.

לפי המתואר בספר שמואל א' פרק ד', יצאו בני ישראל למלחמה בפלשתים, כשהם חונים במקום המכונה "האבן העזר" ואילו הפלשתים חונים באפק. מן הטקסט המקראי לא ברור אם הייתה זו מלחמת מגן נגד תוקפנות פלשתית או להפך, אך ככל הנראה הייתה ההתנגשות תוצר של ניסיונם של העברים יושבי הר אפרים להשתחרר מכבלי השלטון הפלשתי.

בקרב הראשון הובסו בני ישראל ואיבדו כארבעת אלפים איש. כדי לתקן את תוצאות הקרב הם נשאו עמם לקרב השני את ארון הברית ממקום שבתו בשילה, שם שכן המשכן. רוחם של הפלשתים נפלה, אך הם התעודדו בקריאה "התחזקו והיו לאנשׁים פלשׁתים פן תעבדו לעברים כאשׁר עבדו לכם והייתם לאנשׁים ונלחמתם," יצאו והביסו את בני ישראל פעם נוספת והפעם הפילו מישראל "שלושים אלף רגלי" ואף לקחו את ארון הברית בשבי. הידיעה על האסון ועל מות בניו, חפני ופנחס, הביאה למותו של עלי הכהן. שמואל הנביא מוזכר בתחילת הסיפור, אך לא במהלכו, דבר המצביע על כך שהקרב נערך לפני הפיכתו של שמואל למנהיג. ככל הנראה הוליד הקרב את חורבנה של שילה והמשכן ששכן בה. חורבן המקום בו משערים ששכנה שילה (חרבת סֵילוּן בהר המרכזי) מתוארך לאמצע המאה ה-11 לפנה"ס, ומקובל לייחס את חורבנו לפלשתים.

A visualization of House 109a from 'Izbet Sartah, based on archaeological reports. This represents the stage from Stratum I.

הקרב באבן העזר נחשב לנקודת מפנה במאבק בין ישראל לפלשתים ומסמן ככל הנראה את ראשיתה של תקופה בה הצליחו הפלשתים לחדור מזרחה, אל עומק נחלת אפרים ובנימין ולהגביר את שליטתם בישראל. מקום בשם "אבן העזר" מוזכר פעם נוספת בפרק ז' בספר שמואל א', כאבן זיכרון לניצחון של בני ישראל על הפלשתים במועד מאוחר יותר, אך ככל הנראה אין קשר בין שני המקומות.

Depiction of the Battle of Eben-Ezer from the Dura-Europos synagogue (pre-244 AD)
צילום;Adapted by Marsyas – Gill/Gillerman slides collection (Yale)
ה"מחצבה" למרגלות התל
צילום: Ori~ 
בור ששימש כממגורה
צילום: Ori~ 

One comment

  1. משה פרנק, מורה דרך

    צבי, אני עוקב אחרי הפירסומים שלך באדיקות. ישר כח, בעיקר על ההתמדה! וחוץ מזה, על הדיוק, על היקף המידע שאתה נותן, ועל הנכונות לשתף את כולם בידע הרחב לך. תודה בשלם האלפים שמחכימים מהפירסומים שלך. משה פרנק

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: