האם עוג'ה אל-פוקה היא עטרות התנ״כית *

נחל עוג'ה צילום: Amir Lev
אין הסכמה בין הארכיאולוגים לגבי זיהוי עטרות העתיקה. כאן נסקור את הזיהויים השונים, שימור השם עטרות היום, ותכניות לחפור באחד הזיהויים של ״עטרות התנ״כית – חרבת עוג'ה אל-פוקה.

ערים בשם ״עטרות״ בתקופת המקרא

עטרות אפרים: – עיר מקראית בגבול הצפון מזרחי של נחלת שבט אפרים. מוזכרת פעם אחת בתנ״ך: ונסב הגבול מזרחה תאנת שִׁלֹה ועבר אותו ממזרח ינוחה. וירד מינוחה עֲטָרוֹת ונערתה ופגע ביריחו וירד הירדן. (יהושע טז ו-ז).

  • אלברכט אלט (Albrecht Alt) זיהה את עטרות של נחלת שבט אפרים בחירבת אל-עוג'ה אל-פֿוקה (תל אטרוני). מן הכתוב יש להסיק שעטרות זו מקומה כקצה הצפוני של נחלת אפרים בעמק הירדן, וממנה הגבול נמשך דרומה, לפני שהוא יוצא לירדן. לפיכך אין טעם להצעת הזיהוי הקודמת של אלט עם חירבת אל עוגיה אל פוקה (תל אטרוני).
  • אלט את זיהה את המיקום בתל שייח א-דיב שמדרום לסרטבה, כ-13 ק"מ ממזרח לשילה. באות בחשבון רק שתי ההצעות האחרות: תל א שיחי דייאב, שמדרום לקרן סרטבה בגבול שבין ההר לעמק הירדן המתרחב כאן במדה ניכרת. תל אל-מזאר, שמצפון לקרן סרטבה, במוצא ואדי פארעה אל עמק הירדן.
  • נלסון גליק הציע לזהות את עטרות בתל אל-מזאר שמקומו בחלקו התחתון של ואדי אל-פארעה, על הדרך הראשית משכם למעברות הירדן בסמיכות לאדם. תל אל מזאר הוא האתר הגדול יותר מן השניים, ולמקומו נודעת חשיבות יתרה באזור, שכן הוא סמוך לדרך הראשית היורדת משכם למעברות אדם העיר. מטעם זה מעדיף גליק אתר זה לזיהויה של עטרות, ומאותו הטעם גופו מבקש מזר לזהות כאן את עיר הלויים יקמעם.

עטרות: – עיר מקראית שבנו בני שבט גד

עטרות אדר: – (גם עטרות או עטרות הארכי) עיר מקראית בגבול נחלת שבט בנימין עם נחלת אפרים. לעטרות אדר יש שלשה איזכורים בספר יהושע.

  • ויצא הגורל לבני יוסף … ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות  (יהושע טז ב)
  • וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם מִזְרָחָה עַטְרוֹת אַדָּר עַד בֵּית חוֹרֹן עֶלְיוֹן (יהושע טז ה)
  • וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף: … וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה אֶל כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה הִיא בֵּית אֵל וְיָרַד הַגְּבוּל עַטְרוֹת אַדָּר עַל הָהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית חֹרוֹן תַּחְתּוֹן (יהושע  יח יג)

זיהויים של עטרות אדר

  • עטרות הקדומה מזוהה עם "ח'רבת עטארה" (או אלעטארה בנ"צ 170143) על תוואי נחל שכם מדרום לתל א-נצבה, המזוהה עם העיר המקראית מצפה.
  • אלברכט אלט הציע לזהות את עטרות עם שם אחר של מצפה וייחס את שינוי השם למעבר העיר בין ממלכות ישראל ויהודה.
  • פליקס-מרי אבל זיהה את עטרות בכפר עקב.
  • יהודה אליצור מזהה את עטרות הקדומה בחרבת רדנה (בנ"צ 169146) כקילומטר מצפון לראמאללה. בחפירות שנערכו באתר זה נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הישראלית לפי זיהוי זה, אמנם לא השתמר השם עטרות במקום העתיק אך נדידת שם קדום למרחק של ארבעה ק"מ (המרחק לחרבת עטארה) אינה מקרה נדיר.
  • הוצע גם לזהותה בא-טירֶה מדרום מזרח ליישוב בית חורון תחתון, או בחרבת א-דריֶה מדרום מערב לו.

שימור השם עטרות בימינו

היום על יש מספר אתרים בשם עטרות: מושב עטרות, מושב חמרה (לשעבר עטרות), אזור התעשייה עטרות, מושב בני עטרות, ושדה התעופה עטרות.

מושב עטרות

מושב עטרות הוקם ב-1919, ופונה והוחרב במלחמת העצמאות. לאחר כיבוש האזור במלחמת ששת הימים הוקם בסמוך אזור התעשייה עטרות. המושב נקרא על שם היישוב הקדום.

מושב עטרות, 1944
מושב עטרות, 1944

לאחר מלחמת ששת הימים אותרו שרידי הגופות מדרום למסלול הטיסה של שדה התעופה עטרות, והרב שלמה גורן קידש את המקום. מעל קבר האחים הוצבה מצבה ל-18 הגופות וזו הוקפה בגן מטופח ובחומה. המקום נושא את השם "חלקת שומרי המקום".

שלט ההנצחה בכניסה ל"חלקת שומרי המקום" צילום:Ori~
שלט ההנצחה בכניסה ל"חלקת שומרי המקום"
צילום: Ori~

מושב חמרה

מושב בערוץ נחל תרצה, בחלקה הצפוני של בקעת הירדן. היישוב נקרא "חמרה" בגלל תל חמרה הסמוך או בגלל גידול גפנים ליין (חמרא בארמית). בראשיתו כונה גם "עטרות" ו"עטרה". בעת הקמת היישוב חמרה, במעלה נחל פרעה, שבעה קילומטרים צפונית מערבית מתל אל-מזר, כונה היישוב גם עטרות ו"עטרה", כשם עטרות של נחלת שבט אפרים.

חמרה מלמעלה צילום: עדירל
חמרה מלמעלה
צילום: עדירל

מושב בני עטרות

מושב בני עטרות, ממוקם בסמוך לעיר יהוד ולנמל התעופה בן גוריון. המושב בני עטרות הוקם בשנת 1948, אל בתים ועל גבי אדמות אשר השתייכו בעבר לבני המושבה הטמפלרית וילהלמה, אשר תושביה פונו עם סיומה של תקופת המנדט הבריטי, ובמהלכה של מלחמת העצמאות. בשנת 1919 ונפל בשנת 1948 על ידי הלגיון הירדני במהלכה של מלחמת העצמאות.

בית טמפלרי במושב בני עטרות - בית בולאך
בית טמפלרי במושב בני עטרות – בית בולאך

שדה תעופה עטרות – שדה התעופה קלנדיה – נמל התעופה ירושלים

שדה התעופה עטרות הוקם בשנת 1920 ופעל בתקופת המנדט, שלטון ממלכת ירדן, ולאחר מלחמת ששת הימים שוב בישראל. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בשנת 2000, הוחלט לסגור את שדה התעופה.

Atarot Airport/Jerusalem
Atarot Airport/Jerusalem

אזור התעשייה עטרות

אזור התעשייה עטרות הוא אזור תעשייה השוכן בצפונה של ירושלים באזור בו שכן מושב עטרות ההיסטורי ושטחיו החקלאיים. אזור התעשייה קרוי על שם מושב העובדים עטרות ששכן בסמוך לו בין השנים 1919–1948. אזור התעשייה מונה מעל ל-160 מפעלים.

מבט מהאוויר, פברואר 2014 צילום: Dvirraz
מבט מהאוויר, פברואר 2014
צילום: Dvirraz

חירבת אל-עוג'ה אל-פֿוקה (תל אטרוני)

חירבת אל-עוג'ה אל-פֿוקה (תל אטרוני) היתה עיר מבוצרת משומרת היטב. הישוב נמצא כשלשה ק״מ דרומית-מערבית מן אל מסטרה.  ו-11 ק"מ צפונית-מערבית ליריחו. עוג׳ה אל פוקה צופה מלמעלה על יריחו 11 ק"מ צפונית-מערבית. האתר עומד על גבעה מבודדת על ידי מצוקים בגובה 100 מטר מעל העמק. מעוג׳ה אל פוקה ניתן היה לחגן על מקור המים האיתן ב-עין עוג׳ה. עוג׳ה אל פוקה מתוארכת לתקופת הברזל – התקופה הישראלית (1000-586). לפי הממצא הארכיאולוגי היו כאן לפחות שתי תקופות איכלוס. באתר נסקרו עשרות מבנים, חלקם מגיעים לשני מטר גובה, חומת הסוגרים בעלת כ-20 סוגרים, בית בעל ארבע מרחבים, ומגדל במרכז הישוב. 90% של ממצאי החרס מתוארכים לתקופת הברזל. יתכן שהישוב נוסד עוד מוקדם יותר מכיוון שנתגלו גם שרידי מבנים מוקדמים יותר.

סביר להניח שהאתר הזה שימש מרכז מינהלי בממלכת יהודה  לאור שליטתה על מקור מים איתן והיותו האתר המבוצר היחיד בסביבה זו בתקופה זה.

  • חברת הסקר האנגלי PEF ביקר במקום בשנת 1874 ודיווח על חורבה של כפר מודרני ולא עתיק ומשום כך איש לביקר במקום במשך 130 שנה.
  • הסקר של הרי מנשה של אדם זרטל ביקר באתר בשנת 2003 – אך המקום טרם נחפר. זרטל זיהה את עוג׳ה אל פוקה כעיר התנ״כית עטרות על בסיס המיקום ומשמעות השם. ״עטרה היא כתר ומתאים לראש גבעה.
  • שמואל אחיטוב הציע לזהות את עוג׳ה אל פוקה כעיר נערתה (גם נַעֲרָן – נַעֲרָה – נעורן). בשנת 2016 הגיע לידי רשות העתיקות שטר פפירוס מן המאה השביעית לפני הספירה, בו נזכרת בכתב העברי הקדום העברת משלוח יין מנערתה לירושלי. על שם היישוב הקדום נקרא קיבוץ נערן.

גם אם עוג׳ה אל פוקה היא ״עטרות״ או ״נערתה״, חפירה באתר יכולה לגלות פרטים רבים לגבי ניהול ממלכת יהודה בתקופת הברזל – התקופה הישראלית  (1000-586).

חפירות מתוכננות של  Jordan Valley Excavation Project

בשנת 2019 ה-Jordan Valley Excavation Project ינהל חפירות ארכיאולוגיות בעוג׳ה אל פוקה – Auja el-Foqa. זה מאד מסכרן שבמרחק קילומטרים בודדים מגלים התפתחות ישראל מתרבות נוודים (באל מסטרה) לתרבות מרכז פוליטי (עוג׳ה אל פוקה). אפשר להירשם להתנדב לעונת חפירות 2019 כאן.

עין עוג׳ה

עין עוג'ה נובע למרגלותיהן של גבעות מסולעות צוקים. מי עין עוג׳ה זורמים מן המעין במגלשת המים (תעלת מים) הארוכה והגבוהה בישראל (250-300 מטר אורך). המים נשפכים לבריכת מים בגודל 7×3 בערך. הבריכה מגיעה לעומק של כ-1.80. עוג'א בערבית זה מפותל.

נחל ייטב –  ואדי עוג'א – وادي العوجا

ואדי עוג׳א הוא נחל איתן ואחד הערוצים הגדולים בדרום השומרון. אורכו של הנחל כ- 24 ק"מ והוא נשפך אל בקעת הירדן. עוג'א בערבית זה מפותל.

وادي العوجا - נחל ייט״ב צילום: alqudsnewspaper
وادي العوجا – נחל ייט״ב
צילום: alqudsnewspaper

קו שתי העוג'ות

עוג'ה א-תחתא – العوجا בואדי עוג'א היתה הגבול בסוף 1917 ותחילת 1918 במלחמת העולם הראשונה בין התורכים לבריטים. במהלך שנת 1918 עבר קו החזית בין הבריטים והטורקים במשך כחצי שנה לאורך הירקון (אף הוא מכונה וואדי עוג׳ה) ויובליו אל נחל ייט"ב. קו זה כונה "קו שתי העוג'ות".

זירת ארץ ישראל ב-1917/18 - קו שתי העוג'ות באדום
זירת ארץ ישראל ב-1917/18 – קו שתי העוג'ות באדום

%d בלוגרים אהבו את זה: