הורד (9)

סנהדרין בגליל – בעקבות רבי יהודה הנשיא

מסלול

ציפורי, בית שערים, גבעת זייד – סנהדרין בגליל

זה סיור קל"ב! ציפורי סמוכה לביתי בהושעיה. אני רואה את מבצר ציפורי ממקום הישיבה שלי בבית הכנסת. הלואי והיה לי דולר על כל פעם שטיילתי באטרקציות של ציפורי: גן לאומי ציפורי, גן לאומי יער ציפורי, מושב ציפורי, נחל ציפורי, תחנת ציפורי בשביל ישראל, קבר יהודה נשיאה  – ולאחרוני חובבי קברים קדושים אף המציאו קבר אשתו של רבי יהודה נשיאה בציפורי.

ביקרתי בבית שערים לראשונה כעולה חדש בדיוק לפני 50 שנה. השנה גם  חברי הגרעין חזרו לבית שערים ב-reunion שלנו. לא אשכח את האמן שאז היה יושב בצל ומצייר על גבי אבנים שהתקין על גבי סיכות תכשיטי נשים. היום האתר משופץ ומשוחזר וגם המוצרים התיירותיים גם השתנו. זה יעד נהדר לטיול עם ילדים.

חוג משוטטי הושעיה והגליל פקדו השנה את גבגעת זייד ופסל אלכסנדר זייד. כל פעם שאני נוסע ברכב מיקנעם לכיוון צומת השומרים אני מצדיע לשומר זייד, רכוב על סוסו על הרכס של גבעת זייד.

 


View Larger Map

ציפורי – סנהדרין בגליל

עיר הפסיפסים מתקופת המשנה

העיר ציפורי נפלה לידי הורדוס ללא קרב, בעת שסופת שלגים השתוללה באזור (37 לפני סה"נ).
לאחר מות הורדוס (4 לספירה) פרצו המרידות שנודעו בשם "פולמוס וארוס", כאשר בסופו של דבר כבשו חילותיו של הנציב הרומי את ציפורי והרסו את העיר. אחת הסברות טוענת כי מאוחר יותר, במרד הגדול נגד הרומאים, למדו תושבי ציפורי את הלקח וסירבו להצטרף למלחמה.
ציפורי לא עמדה בחורבנה זמן רב, הורדוס אנטיפס שיקם את העיר וטיפח אותה עד כי יוסף בן מתתיהו כינה אותה "פאר הגליל כולו". מאוחר יותר התגורר בציפורי רבי יהודה הנשיא. הוא העביר את הסנהדרין מבית שערים לציפורי, ואף חתם בעיר את המשנה (220 לספה"נ). חכמי ציפורי גם היו שותפים ליצירת התלמוד הירושלמי, שנחתם במאה הרביעית לספה"נ.
במאה הרביעית סבלו אנשי ציפורי, יחד עם כל אנשי הגליל, מידם הקשה של השלטונות הרומיים. בשנת 351 הרימו היהודים את נס המרד ("מרד גאלוס"), יהודי ציפורי תקפו את חיל המצב שבמקום, הרגו את אנשיו ולקחו את נשקו. המרד דוכא ביד קשה. מקורות נוצריים מספרים כי ציפורי חרבה במרד, אך לא נמצאו לכך עדויות ארכיאולוגיות. לעומת זאת, נמצא כי העיר חרבה בשנת 363 ברעידת אדמה קשה.
מהמאה החמישית ואילך התגוררו בציפורי נוצרים ויהודים. בימי הביניים עוד הייתה בה קהילה יהודית קטנה, כפי שניתן ללמוד ממכתב שנכתב במאה העשירית והתגלה ב"גניזה" הקהירית. בתקופה הצלבנית נבנתה בציפורי כנסייה לזכרה של אנה הקדושה. הצלבנים האמינו שאנה ויהויכין, הורי מרים התגוררו בציפורי. חלקים מן הכנסייה הצלבנים שרדו עד ימינו.

בראש ההר של ציפורי מתנשאת עתה מצודה צלבנית, שנבנתה מחדש במאה ה- 18 על ידי ד'אהר אל עמר, השליט הבדווי של הגליל. במקום נוסד כפר ערבי בשם ספוריה, ששמו שמר על צליל השם הקדום ציפורי.
האתרים המרכזיים בציפורי הם התיאטרון הרומי שנבנה במדרון שממנו נראים נופי בקעת בית נטופה והרי הגליל העליון והכיל כ- 4,500 מושבים (שמקצתם שוחזר).
רובע מגורים מתקופת המשנה והתלמוד, המצודה הצלבנית הנמצאת בראש ההר של ציפורי ונראית היטב ממרחקים. הוילה שנבנתה בראשית המאה השלישית ובה תיאורים מחיי דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה היוונית (בפסיפס מוטבעת באופן מרשים דמותה של "המונה ליזה של הגליל"). חג הנילוס בנין גדול מהמאה החמישית לספה"נ, ובו רצפת פסיפס מפוארת המתארת את חגיגות עלית מפלס מי הנילוס לשיאם, מפעל המים התת קרקעי הענק, שנבנה במאה הראשונה לספה"נ ופעל עד המאה השביעית.
המאגר, שאורכו כ- 250 מטרים ונפחו כ- 5000 מ"ק נמצא במרחק של קילומטר וחצי מציפורי  ובית הכנסת העתיק שנפתח למבקרים.
מרכז ההדרכה של ציפורי מספק שירותי הדרכה ופעילות לציפורי על תקופותיה השונות ומקיים אירועי בר מצווה לבתי ספר ומשפחות פרטיות בנושא "חווית המשנה".
שעות פתיחה
שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת  8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה
הכניסה בתשלום. [הכניסה לתושבי הושעיה בחינם!]
נגישות נכים קיים רכב נכים. מבקר עם מוגבלויות יקבל, ללא תוספת מחיר-בתאום של 72 שעות מראש -בלבד, את הרכב לנסיעה בשבילי הגן הלאומי ציפורי. נכה המגיע ברכבו הפרטי יכול להגיע עד לפתח הוילה הרומית וכנ"ל אל פסיפס חג הנילוס ובית הכנסת העתיק.

בית שערים

הר הזיתים של העולם היהודי הקדום

872

העיירה הקדומה בית שערים שכנה בימי המשנה והתלמוד בגבעה המתנשאת מצפון לעמק יזרעאל. בחפירות שנערכו במקום נחשפו שרידי בית כנסת, מבני ציבורי ומבנים נוספים. כתובת שנושאת את השם בישארה, שמה היוונית של בית שערים, מסירה כל ספק באשר לזיהוי המקום.
חשיפת בית הקברות של בית שערים היא אחת התגליות המרתקות בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בחפירות התגלו יותר מ-30 מערכות קבורה תת-קרקעיות, מהמפוארות בישראל. רבי יהודה הנשיא, הידוע כעורך המשנה, בחר להיקבר בבית שערים. רבים ביקשו להיקבר בקרבתו, ובהם אף יהודים שהתגוררו מחוץ לארץ ישראל. בבית העלמין נמצאו למעלה מ-300 כתובות קבר, רובן ביוונית והיתר בעברית, בארמית ובתדמורית. הכתובות, המעידות על מוצא הנקברים, עיסוקיהם וקשריהם המשפחתיים, שופכות אור על חיי היישוב היהודי בארץ ישראל ובתפוצות בימי המשנה והתלמוד. בכתובות ההנצחה בבית העלמין נזכרים אנשים מתדמור (פלמירה) שבסוריה, מערי החוף הפיניקי, מחִימְיָאר שבתימן וממקומות רחוקים אחרים.

הגן הלאומי, המשתרע על 3,882 דונם, משמר גם שטחי בתה ושטחים מעובדים שמשמשים מסדרון אקולוגי חשוב המקשר בין הגליל התחתון לכרמל. שטחים פתוחים אלה הם שדות ציד חשובים לעופות דורסים כגון בז מצוי, תנשמת, כוס ועקב עיטי. גן לאומי בית שערים נכלל ברשימת האתרים שמייעדת מדינת ישראל להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
רשות הטבע והגנים הכשירה לביקור את מערות הקבורה המרשימות ביותר והתקינה בהן תאורה. מתכנן הגן, אדריכל הנוף ליפא יהלום, זכה על עבודתו בפרס ישראל.


ואלה תולדות בית שערים
בית שערים נזכרה בשמה בפעם הראשונה בכתבי יוסף בן מתתיהו כמרכז אחוזותיה של המלכה ברניקי, בתו של המלך אגריפס הראשון. שרידי הבנייה הקדומים ביותר בבית שערים הם מתקופת הורדוס. בית שערים נודעה כמרכז גדול של תורה בזכות רבי יהודה הנשיא ("רבי"), הדמות המובילה והסמכות הרוחנית בעולם היהודי בסוף המאה ה-2 ובתחילת המאה ה-3 לסה"נ. בימיו פרחה בית שערים ואף שימשה תקופה מסוימת מקום מושב הסנהדרין. בשלהי המאה ה-3 ניכרת ירידה באיכות הבנייה בבית שערים והעיירה חרבה במאה ה-4.


בית הקברות

מערות הקבורה חצובות כולן בסלע הקירטון הרך שממנו בנויה גבעת בית שערים. למערות מאפיינים משותפים: הגישה לרוב המערות היא דרך "חצר" פתוחה. פתח כל מערה עשוי כחזית מרשימה, המעוצבת בהשראת האדריכלות הקלאסית. במרכז החזית נקבעו דלתות אבן סובבות על ציר. הדלתות מובילות אל אולמות קבורה תת-קרקעיים ובהם חצובים משכבי קבורה בצורת מקמרים, כוכים, מהמורות ברצפה וארונות קבורה גדולים מאבן (סרקופגים). במערות הקבורה הגדולות היו מאות מקומות קבורה ובקטנות – עשרות. בין העיטורים שנחקקו על הקירות וארונות הקבורה נמצאו סמלים יהודיים כגון מנורות שבעה קנים, לולב, אתרוג, מחתה, שופר וארון קודש.
הארכיאולוגים העניקו לכל מערכת של מערות מספר לפי סדר רץ. שיטת המספור הזו נשמרת גם כיום באתר. מערכות הקבורה המפוארות ביותר הן אלה:
מערת רבי יהודה הנשיא (14) – מערכת הקבורה הגדולה כוללת חצר, מערה ושרידי מבנה עילי. היא מיוחסת לרבי יהודה הנשיא, אך אין לכך הוכחה חד-משמעית. חזית המערה בנויה שלושה פתחים ומעליהם שלוש קשתות בגובה שמונה מטרים. עם הנקברים נמנים אנשים ששמותיהם רבי שמעון, אנינא (חנינא) הקטן ורבי גמליאל. בחדר האחורי נמצאים שני קברים מלבניים החצובים ברצפה, זה ליד זה. הקבר הכפול היה מכוסה בלוחות אבן כבדים. בקברים אלה לא נמצאה שום כתובת, אך יש להניח שנקברו כאן איש ואשתו. הקברים מתאימים לצוואתו של רבי יהודה הנשיא, שביקש כי יקברוהו באדמה ולא בארון. בניו של רבי יהודה הנשיא נקראו רבי שמעון ורבי גמליאל. אנינא היה שמו של הרב שהסמיך רבי יהודה הנשיא.מערת הארונות (20) – מערכת הקברים הגדולה והמרשימה ביותר שהתגלתה בבית שערים (75X75 מטרים). גם למערה זו חזית מפוארת בעלת שלוש קשתות. במערה נמצאו 135 ארונות. 20 מהם נושאים עיטורים נאים, הלקוחים בעיקר מעולם החי, ובהם ראשי פרים, עיטים, אריות, ציפורים ודגים. בקיר המערה התגלה תבליט של מנורה בגובה 1.9 מטרים.
המוזיאון (28) – שוכן בבור מים שהוסב לבית מלאכה לייצור זכוכית. המוזיאון מציג ממצאים מבית שערים ובהם גוש זכוכית ענק, השוקל 8.8 טון.
מערות המנורה (4-1) – מתחם בן שש מערות קבורה עשירות בעיטורים, בחריתות, בתבליטים ובכתובות. בקירות המערה מגולפים עשרות תבליטים של מנורות. הביקור במערות המנורה נערך בליווי מדריך מטעם רשות הטבע והגנים, בתיאום מראש (טל' 04-9831643), או בסיורים מאורגנים שתואמו מראש.
גבעת בית שערים
ליד פסגת גבעת בית שערים (שיח' אבריק) נמצאים שרידי מבנה ציבורי (הבסיליקה), שנוסד בימיו של רבי יהודה הנשיא. קירות המבנה, שאורכו כ-40 מטרים, בנויים אבני גזית גדולות ומסותתות היטב. בראש הגבעה ניצב פסל ברונזה המתאר את אלכסנדר זייד רכוב על סוסתו ומשקיף על שדות עמק יזרעאל. זייד עלה לארץ בשנת 1904 ונמנה עם מייסדי קבוצת השמירה בר-גיורא, שהקימה את ארגון 'השומר'. הוא נרצח בשנת 1938 במארב שהטמינו לו ערבים. ממקום הפסל נשקפת תצפית מרהיבה על עמק יזרעאל. סמוך לפסל נמצא קבר שיח' אבריק. זהו מבנה בעל שתי כיפות, שלידו נבע בעבר מעיין קטנטן.
שעות פתיחה
שעון קיץ:

בימים א'-ה' ושבת 8:00 – 17:00
בחודש אוגוסט  8:00 – 20:00
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה
הכניסה בתשלום.
נגישות נכים : קיים תא שירותים וגישה מהחנייה.
נכה על כסא גללים עם סיוע יכול להיכנס למערת הארונות, אבל לא יכול להיכנס למערת רבי יהודה הנשיא אלא יכול להגיע עד פתח המערה בלבד.

גבעות זייד

מייסדי הישוב הם בוגרים של בית הספר מקווה ישראל, שביקשו להקים יישוב חקלאי שינציח את השומר  שנרצח בשנת 1938.
משפחת זייד העמידה לרשותם אלף דונם של אדמות פלחה בשיח' אבריק שהוחזקו על ידה בחכירה. למייסדים הצטרפו בוגרים של בית הספר 'כדורי', בנות מהעיר ומשפחתו של אלכסנדר זייד. בשנת 1940 עלתה הקבוצה על הקרקע. החברים חיו בתנאים קשים וחובותיהם הלכו וגדלו. בינואר 1942 הצטרפה אליהם קבוצת 'אשמורות' שישבה בחדרה. בשל מחסור באדמות למגורים התקשה הקיבוץ לצרף חברים נוספים וכתוצאה מכך הנטל על החברים היה כבד.
בשנת 1943 הועתק הקיבוץ למקום חלופי, מאזור חפירות בית שערים אל גבעה סמוכה. באותה שנה הצטרפו לישוב קבוצת עולים מברזיל וקבוצת מבוגרי בן שמן. הקיבוץ סבל ממחסור בקרקעות ובמים ומנטל החובות. המשק המצומצם, שכלל מטעים, ירקות, משק חלב ולול לא אפשר קיום בכבוד. חלק מהחברים התגייסו לצבא הבריטי ואחרים בחרו לעזוב את המקום. החברים שנשארו קלטו קבוצה של ניצולי שואה, ועל הקשיים הכלכליים נוספו בעיות חברתיות. ציפורה זייד עסקה בגיוס כספים וסיוע עבור היישוב והדריכה את המבקרים הרבים שעלו לגבעה כדי לשמוע על אלכסנדר זייד. עד מלחמת העצמאות הצליח היישוב להחזיק מעמד, אבל אז החלו  החברים  להתגייס, המצב הביטחוני הפך בעייתי, ונמשכו חילוקי הדיעות בין הקבוצות השונות.
בקיץ 1951 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של 70 איש חברי 'גורדוניה' מארגנטינה, שקיבלה הכשרה בגניגר. עם בואם קיבל הקיבוץ תוספת אדמות ומשאבים, אבל הבעיות הקיומיות לא נפתרו. באותה שנה ציפורה זייד ובניה, שלא הסתדרו עם המתיישבים החדשים מארגנטינה, החליטו לעזוב את הקיבוץ וחזרו לביתם הקודם בשיח' אבריק, שם הקימו את הישוב בית זייד
בשנת 1953 הצטרפה לגבעות זייד קבוצה גדולה נוספת של חברי תנועת "דרור" מארגנטינה, אולם המצב המשיך להיות חמור והמתיישבים התקשו לשאת בנטל חובות העבר, המחסור במשאבים לקיום משק והבעיות החברתיות. בשנת 1956 הוצע לחברים לייסד קיבוץ חדש בנגב. בשנת 1957 עזב אחרון החברים את המקום. רוב החברים עברו לנגב והקימו את קיבוץ אור הנר חלקם עברו לקיבוצים אחרים.
במקום הוקם בשנת 1972 'כפר תקווה' לבעלי צרכים מיוחדים.

פסל אלכסנדר זייד

על הגבעה מוצב פסל השומר אלכסנדר זייד (1938-1886), שהיה מחלוצי העלייה השנייה וממייסדי ארגוני השמירה בר גיורא והשומר. אלכסנדר זייד נקבר בקברות השומרים הנמצאים כ-500 מ' צפונה.

1452

אלכסנדר זייד, חלוץ, מייסד ארגון השומר.  אלכסנדר נולד בסיביר בזמן שאביו שהיה משכיל עברי וחובב ציון שהה שם בגלות של 25 שנה. אמו נרצחה בהיותו בן שלוש על ידי איכר רוסי שיכור. לאחר שנגמרה תקופת גלותו של אביו הם שבו לוילנה ואלכסנדר שהיה בגיל 13 באותו זמן הצטרף לתנועת העבודה הציונית. ב-1904 הוא היה אחד מראשוני החלוצים של העלייה השנייה שהגיעו לארץ ישראל ועבד בראשון לציון ובפתח תקווה. הוא נפצע בידי ערבים בזמן שהיה בזיכרון יעקב ומשם הוא עבר לירושלים שם הוא עבד כסתת.
ב-1907 הוא היה אחד ממייסדי ארגון סודי "בר גיורא" שמטרתו הייתה להגן על החלוצים במקומם של בצ'רקסים שנהגו לעשות זאת. מתוך ארגון זה קם (בכפר תבור שבגליל התחתון) ב-1909 ארגון השומר. הוא נשא לאישה את צפורה שהייתה גם היא חברת השומר. אלכסנדר הקדיש את חייו לארגון עד למותו.
ב-1916 זייד הצטרף לקבוצה של חברי השומר שהתיישבו בגליל העליון במה שלימים יהיה כפר גלעדי . הוא נשאר שם במשך עשר שנים ואז עבר לישוב קרוב, תל-חי. משם ב-1926 הוא עבר לשייך אברק שבעמק יזרעאל שם הוא פיקד על ההגנה של הישובים בשביל קק"ל. הוא ניתקל ללא הרף במצבים מסוכנים אך מעולם לא נטש את עמדתו, אפילו לא כאשר הוא נפצע בידי פורעים ערביים ב-1932.
הוא היה ממגלי בית הכנסת הקדום ועיר הקברות בית- שערים מימי המשנה והתלמוד. הוא נהרג על ידי ערבים בזמן שעמד על משמרו ב-1938. פסל של דמותו על סוס צופה על נוף עמק יזרעאל הוצב סמוך לגבעת זייד.

ביבליוגרפיה:
1. ארנון סופר , נורית קליאוט ארצות הגליל , המאמר "בעקבות הסנהדרין".

2. יגאל ויותם טפר, בית שערים-הישוב והקבורה לצידו, הוצאת הקיבוץ המאוחד והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

3. ציפורי ואתריה – אריאל 106.

4. הבטחה וגאולה, פסיפס בי"כ מציפורי, ז. וייס, א. נצר, מוזיאון ישראל 1996.

5. פלטיאל גיאת, מילה באבן, הוצאת רשות הטבע והגנים.

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.
הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה

  • גילי

    יפה מאוד! תודה!

%d בלוגרים אהבו את זה: