סיור במסגד אל אקצא

ביקור במסגד אל אקצא? הכיצד? עובדה הייתי בהר המוריה, היא הר הבית (אל-חרם א-שריף  الحرم الشريف), צילמתי תמונה זו בתוך מסגד על אקצא:

מסגד אל אקצא על הר המוריה בירושלים

איך? טוב, זה סיפור. קודם כל צריך לקום מוקדם בבוקר ולעמוד בתור או בחום הירושלמי או בקור הירושלמי בין קבוצות התיירים והקבצנים. קיימת אפליה בכניסה להר הבית רק לגבי לא-מוסלמים. מוסלמים רשאיים להיכנס בכל שעה דרך מבחר גדול של שערים. שעות הכניסה בשבילנו בקיץ – ימים א'-ה': 07:30-10:30, 13:30-14:30. שעות הכניסה בחורף – ימים א'-ה': 07:30-10:30, 12:30-13:30. האתר סגור ליהודים ותיירים בימי שישי ושבת. יש להגיע בלבוש צנוע. אין להביא נשק. לעתים המשטרה אוסרת את הכניסה לאתר ללא הודעה מוקדמת. מומלץ להתקשר לפני הביקור לתחנת המשטרה בעיר העתיקה ולוודא שאין שינויים. מס' הטלפון:  02-6226250 .  בהגיעך לאתר לא תקבל דפי הסבר כפי שמקבלים באתרים אחרים בארץ, לכן כדאי ללמוד על האתר לפני הביקור.

אסור להכניס "ציוד דת" להר הבית

אין להביא חפצי קדושה יהודיים אל הר הבית (טלית, סידור, מחזור תפילה, שופר וכד'). לפני שנכנסים לבדיקה בטחונית חייבים להפקיד את "ציוד הדת" כי אסור בתכלית האיסור להתפלל בהר הבית. רק למוסלמים מותר להתפלל שם בחסות ה- וקף (وقف) . אני יכול רק להגיד לכם כי כל המאמץ הזה הוא חלם אחד גדול כי בכל סמארטפון ניתן להעלות את האפליקציה של תפילון וזה מותר לקחת להר הבית. רק דיר בלאכ! תעבירו את האצבעות על המסך כל הזמן כאילו אתם משחקים "אנגרי בירדס".

בבדיקה הבטחונית רואים אותי עם זקן וכובע וחשבו שהנה הגיע עוד מתנחל שעושה צרות. הקצין שאל, "מאיפה אתה? עניתי את האמת [……יישוב קהילתי דתי בגליל]. הוא הגיב, "הם לא עושים בעיות."  וסימן לתת לי לעבור. עד לנקודה הזאת הספקתי לצלם מעט שבמעט משפע דמויות המבקרים בכותל ובהר הבית.

כאן עליתי על גשר שער המוגרבים. מימין רואים את חורבות היסודות של גשר המוגרבים העתיק. עולים לשער המוגרבים דרך גשר עץ שאילו היה בסין היו מהללים את זה כאתר תיירות. משמאל צופים על רחבת הכותל מצד עזרת הנשים.

גשר שער המוגרבים

מכאן המבקר חופשי לטייל בכל ההר פרט לכניסה למסגדים. נכנסתי דרך שער המוגרבים. מימין המוזאון המוסלמי ומסגד אל פח'ריה ומשמאל אכסדרה.  המשכתי למסגד אל אקצא שמתחתיו מסגד מרוואן (אורוות שלמה). לפי כמויות יריעות האספלט יש לוקף כנראה בעית רטיבות במסגד מרוואן.

זיהיתי את ה"וורדה" כלומר חלון הרוזטה הצלבני, אל כס, אל מדרסה אל אשרפייה, כיפת עליה לשמים, אל קנטיר ושער הרחמים.  בקצה המזרחי צילמתי דרך חרכי הירי על קבר זכריה, קבר בני חזיר,קברי הר הזיתים והכביש הירדני שנסלל על הקברים.

סובבתי את כיפת הסלע, קסים פשה, סביל קאית ביי, שער מוכרי הכותנה, כיפת הנביא ומסגד השלשלת (בשיפוץ).

שיא הסיור היה כמובן ברגע המתח לפני סגירת המתחם ליהודים בשעה 11:00 . ניגש אלי ערבי ושאל אותי, "האם אתה רוצה לצלם באל אקצא?" עניתי כמובן בחיוב למרות שבטח הסכמתי לסכן את עצמי אם מישהו מהוקף היה תופס אותי. אז הוא אמר לי. "בוא נרוץ מהר ואל תדבר עברית". אמרתי מיד, "OK, Let's go."  הוא הוביל אותי לצד המזרחי של המסגד בו פתוחים לראוה שמונה חלונות ענקיים שהחלק התחתון בהם מוסתר על ידי חומת שירותים נמוכה. החלונות הם בקיר של חלון ה"וורדה" (רוזטה) הצלבנית בחדר המכונה "מחרב זכריה".  כל הזמן הערבי הזה הפציר בי, "מהר, מהר!" שם לא היתה בעיה בכלל לצלם דרך החלונות.  ראיתי את העמודים שתרם מוסליני הדיקטטור של איטליה ואת ציור התקרה שתרם פארוק מלך מצרים. ילדים יחפים (בחוץ התקינו מדפי לשמירת הנעליים) שיחקו על השטיח. אבות נחו על השטיח ונשים התפללו. כשסיימתי לצלם הצצתי בשעון וראיתי לתדהמתי כי השעה כבר אחרי 11:00. הערבי אמר לי, "מחר רמדאן, אולי תוכל לעזור לי לקנות עוף?" כמובן שנתתי מתנה לידידי החדש עבור הטובה הגדולה שהוא עשה לי ומיד רצתי ליציאה בשער השלשלת (באב א-סלסלה) והסתלקתי.

נספחים:

%d בלוגרים אהבו את זה: