סודות ומכמנים לצידי כביש 6

אתר ההנצחה של משמר הגבול

הושבילים מצטרפת ל״טרנד״ החדש בסיורים בארץ להתרכז בשביל, רחוב, או כביש מסויים ולחשוף את סודות סביבתו. הפעם נתרכז בנקודות המוסתרות מן העין לנוהגים בכביש 6. ברוך הבא למסלול סודות ומכמנים לצידי כביש 6.

נסעתי למסלול סודות ומכמנים לצידי כביש 6 דרך ואדי ערה. אתם יודעים היכן ואדי ערה? זה שליברמן רוצה להחזיר לרשות הפלסטנית, או זה שהשר אורי אורבך ז״ל רצה לבקר בכפר מוצמוץ (מוסמוס)? בכל מקרה נקיון וסדר אינם טופסים מקום גבוה בסדר העדיפויות של ישובי ואדי ערה. טוב היה להגיע לצומת ברקאי.

איריס זרטל - מורת דרך בסיור באנדרטת חללי משמר הגבול
איריס זרטל – מורת דרך בסיור באנדרטת חללי משמר הגבול

אתר ההנצחה לחללי משמר הגבול

שוטר אגף ההיסטוריה של משמר הגבול פתח את דבריו בשאלה, ״איפה אין משמר הגבול?״ מסתבר שהתשובה המפתיעה היא ״לא בגבול״. אכן תפקידי משמר הגבול השתנו במשך השנים – אך היריבות שהיתה קיימת בין הצבא ובין המשטרה לא נעלם. 10,000 לוחמי החיל (שליש מהם נשים) תורמים למשימות בלחימה נגד מסתננים, לחימה באינטיפאדה, אבטחת נמלי ים ואויר, לחימה בפשיעה וטרור. עד 1980 ״האנדרטה לחללי משמר הגבול״ שכנה בתוך בסיס ליד קיבוץ אייל. הוחלט להעביר את האנדרטה לגבעה על כביש 65, מול קיבוץ ברקאי ל-״בית מורשת והנצחה משמר הגבול״. מתכנן האנדרטה היה האדריכל יחיאל ערד. האנדרטה המקורית הועברה לכאן בשנת 2014. משמר הגבול הוקם בשנת 1949 כחיל הספר. תולדות משמר הגבול מתחילים בכרכור הסמוכה, בה ישבה פלוגה ב', אחת הפלוגות שייסדו את משמר הגבול בשנת 1951. בשנת 1952 הוקמו הפלוגות הראשונות במשטרה. מ-1953 היחידות אוחדו והוא קיים בשמו הנוכחי. תפקידו העיקרי של החיל – אבטחת גבולות המדינה. החיל פרוס בעשרות יחידות מהצפון ועד הדרום, ומשרתים בו כיום מעל 10,000 לוחמים – בשירות חובה, בקבע, במילואים.

המוטיב של המגדל הוא ״גם מקום שאתה יכול להשקיף ממנו וגם יכול להיות בתוכו״ – כדברי ״שיר השומר״ – מֵעַל הַמִּגְדָּל סָבִיב אַשְׁקִיפָה, עֵינִי תִּגְמַע מֶרְחַקִּים, אֶרֶץ רוֹגַעַת בִּדְמִי הַלֵּיל,הוֹי, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

  • מגדל תצפית: מגדל התצפית המשולש, קטום ראש, עשוי בטון חשוף עםמדרגות עם כ- 40 מדרגות. (המשולש מסמל שיתוף לוחמים יהודים, מוסלמים ונוצרים. עולים אליו בגרם מדרגות עם כ- 40 מדרגות. המגדל של האנדרטה נבחר להופיע על בול יום הזיכרון שיצא ב-1992.
  • חדר זיכרון: חדר הזכרון היה ממוקם בתחתית המגדל. כאשר נגמר המקום על קירות החדר נבנה קיר הנצחה חדש הצמוד לאנדרטה.
  • קיר הנצחה: שמות 488 חללי משמר הגבול חקוקים על קיר גרניט, וכן פסוק –
    • "ונתתיך לעם הזה לחומת נחושת בצורה ונלחמו אליך ולא יכלו לך".  (ספר ירמיהו, פרק ט"ו, פסוק כ')
  • אמפיתיאטרון ורחבת מסדרים: 
  • בית מורשת והנצחה על שם רב ניצב פנחס קופל: על שם מייסד החיל ומפקדו הראשון – מוזיאון, ארכיון, אודיטוריום, וחדרי הנצחה. מרכז ההנצחה פתוח בימי חול בין השעות 09:00 – 16:00.
  • חורשה: סביב האנדרטה נמצאת חורשה גדולה של עצי חרוב, ובה הוסדר חניון למטיילים עם פינות פיקניק שהונגשו לאנשים עם כיסאות גלגלים, הן מבחינת ריפודן באספלט והן מבחינת השולחנות עצמם.
  • פינת הנצחה לשלושת שוטרי מג"ב: לזכר  שוטרי מג"ב ששרתו באתר ההנצחה ונהרגו בפיגוע בצומת כרכור ב-2002.

שעות פעילות: ימים א׳-ה׳  16:00-09:00. האתר סגור בימי שישי (למרות הכתוב בשילוט ישן באתר). פרט למרכז ההנצחה, הגישה לשאר המתחם (כולל מגדל התצפית) חופשית גם מחוץ לשעות אלו. הכניסה חופשית בתיאום מראש (טל׳ 04-9116486) [אנדרטת משמר הגבול ב-Waze]

שביל ישראל לאופניים עובר ליד אתר ההנצחה של משמר בגבול.

אתר ההנצחה של משמר הגבול
אתר ההנצחה של משמר הגבול

חריש

איך נולדת עיר? מאז הקמת העיר מודיעין בתחילת שנות התשעים, לא נבנתה בישראל עיר חדשה, עד ימים אלה בהם מתקדמת בניית העיר חריש בשרון הצפוני. אמנם, חריש עם אוכלוסיה של כ-2,000 נפש בלבד אינה עיר באופן רשמי. לפי תוכניות הפיתוח צפויה להגיע לחמישים אלף תושבים. הנוסעים בכביש 6 יכולים לצפות דרך על אתרי הבנייה הענקיים והקירות האקוסטים. בתחילה הוקמה במקום היאחזות נח"ל במרחק של כ-6 קילומטרים (בקו אווירי) דרום-מערבית ליישוב קציר. בשנת 1982 הוחלט לאזרח את המקום והקיבוץ הארצי הקים ״קיבוץ חריש״ – שלא צלח. בשנת 1993 הקיבוץ ננטש. בין 1992 ל-2012, במסגרת התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, אוחדו חריש עם הישוב הקהילתי קציר שהוקם בתוכנית "יישובי הכוכבים". תחילה אוחדו במועצה מקומית אחת בשם "טל-עירון", ובשנת 1995 בשם ״קציר-חריש״. על אדמות הקיבוץ הנטוש הוקם יישוב בשם "חריש" ובו כ-300 יחידות דיור. מספר נסיונות לאכלס את היישוב לא צלחו. החלטה לשווק דירות לציבור החרדי בלבד נפסלה על ידי בית המשפט. ב-2012, במסגרת קידום הפיכת חריש לעיר, הוחלט כי חריש תהיה פתוחה לכלל הציבור הישראלי (חרדים, דתיים, וחילונים). בתחילת תהליך הבנייה בעיר נרכשו רוב הדירות החדשות ע"י משקיעים להשכרה, אך כיום רוב הרוכשים הם זוגות צעירים – חלק מהם גם משקיעים להשכרה.

2018-01-10-00.08.19

2018-01-09-23.59.37

2018-01-09-23.59.00

2018-01-09-23.57.26

2018-01-09-23.57.08

2018-01-09-23.54.33

2018-01-09-23.54.12

2018-01-09-23.51.55

2018-01-09-23.51.16

2018-01-09-23.51.12

יש ביקורת לא מעטה על תכנון ה״עיר״. הועלו טענות על מחסור במבני ציבור ומוסדות חינוך, העדר חורשות, בניה מונוטונית אחידה, ואיחור בסלילת מחלף לכביש 6. אכן הותר לקבלנים למחוק כל זכר לצמחיה המקורית בשטח – אכן חרשו את הכל. הכבישים בתוך הישוב מאד צרים. הדירות תוכננו למקום חניה אחד לכל דירה בלבד. גם ברחוב המתוכנן לחנויות אין חניון בתשתיות מעבר לחניה מקבילה לארך כביש. אין תחבורה ציבורית – לא פנימית ולא למרכזים עירוניים אחרים. אולי הנקודה הכואבת ביותר היא שאין איזור תעשיה וכל אלפי התושבים יצטרכו לצאת מן העיר ולהילחם בפקק של כביש 6353 ליד קיבוץ ברקאי. בינתיים כביש הגישה היחיד!! בעתיד יהיה מחלף בכביש 6 הידוע בפקקים בדרך ממקומות עבודה. כשתסעו בכביש 6353 שימו לב למצודת טגארט (Tegart) על הגבעה.           

על פי תוכניות הממשלה צפויה לאכלס כ-100 אלף תושבים עד שנת 2025. בינתיים סיור בחריש זה סיור של בתים ריקים. רק מתווכים עובדים כאן. מועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה הגדלת שטח שיפוטה של חריש ב-2,200 דונם נוספים בשטחים מצפון ומדרום ליישוב. בביקורי בגבעת חביבה איך התנגדותם של תודבי הכפרים הערביים סביב חריש באה לידי ביטוי ביצירות האמנות.

צילום: ארכיון השומר הצעיר יד יערי - Hashomer Hatzair Archives Yad Yaari
צילום: ארכיון השומר הצעיר יד יערי – Hashomer Hatzair Archives Yad Yaari – טקס אזרוח היאחזות נחל חריש 1982

אל-אחוואט

אל-אחוואט (el-Ahwat) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, היא "תקופת ההתנחלות" של שבטי ישראל בארץ כנען. האתר ממוקם ממערבי ליישוב קציר, מדרום לכביש נחל עירון (ואדי עארה). המקום בעל חשיבות ארכאולוגית אך אין מה לראות שם.

אם רציתם לשתות לשתות כוס קפה בחניון עין שמר, תדעו שהודות לקיבוץ של השומר הצעיר אין אפילו בית קפה אחד כשר.

מענית

קיבוץ מענית נוסד על ידי גרעיני השומר הצעיר בשנת 1935 במושבה כרכור ועלו להתיישבות במקום הנוכחי, ב-6 בספטמבר 1942 כשהילדים הגדולים ביותר היו כבר בני שלוש – היתה לחלוצים הללו סבלנות רבה. חביבה רייך היתה חברה בקיבוץ מענית.

נרבטא: בחלק הדרום-מזרחי של מענית נמצא תל (ח'ירבת בַידוּס) שזוהה על ידי בנימין מזר כ-״תל נרבתא״. זיהוי אחר למיקומו של תל נרבתא הוצע על ידי אדם זרטל בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון. נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו. יובליו של נחל נרבטא מתחילים ליד היישוב קציר ועובר בין מצפה אילן ואום קוטוף. נחל נרבטא זורם מתחת לכביש 6 ליד קיבוץ מצר.

המילה "מענית" פירושו התלם הראשון הנחרש בשדה. השם ניתן בעקבות נאומו של אברהם הרצפלד שכותרתו " מה יהיה כאן? הכל יהיה כאן !", בו המשיל את הקיבוץ למענית – תלם ראשון שבעקבותיו יבואו יישובים אחרים. יישובים שכנים כגון קציר וחריש נקראו בשמות קשורים לעיבוד האדמה. ב-1942 רוב חברי הקיבוץ נטו לבחור בשם "נַרְבַתַּה" אך השתמשו גם בשם ״מענית״. ואילו ועדת השמות של הקק״ל בחר בשם ״בארות״. בסופו של דבר נקרא הקיבוץ ״מענית-נרבתה״ ועד היום מופיע בכל המסמכים הרשמיים של מענית השם הזה.

מענית התחילה את דרכה כקיבוץ של השומר הצעיר, אך החל מאמצע שנות השמונים, כמו קיבוצים רבים אחרים, סבלה ממשבר כלכלי חמור. בשנים האחרונות, משק מענית עובר תהליך נרחב של הפרטה:- מעבר ללינה משפחתית, הפרטת שירותים, הקמת שכונת-מגורים חדשה, שייך את דירות המגורים בקיבוץ לחברי הקיבוץ, וקבלת חברים חדשים בעצמאות כלכלית.

בשנת-1970 רכש הקיבוץ את מפעל גלעם של הקיבוץ הארצי שפשט את הרגל בשנת 1962. אחד מתנאי העיסקה היה שרק חברי הקיבוץ החברים במפ"ם יהיו רשאים לעבוד במפעל. המפעל התאושש ועשה חיל. ב-2016 רכשה קרן פימי תמורת 290 מיליון שקלים.

מבנה האבן הראשון במענית, ששימש כמחסן נשק
מבנה האבן הראשון במענית, ששימש כמחסן נשק

קרבות מלחמת העצמאות: ב-1948 היו רק שתי דרכים שחצו את הר כרמל: ועדי מליק (ואדי מליח או ואדי מלח) ו-ואדי ערה. עקב קירבתו של קיבוץ מענית לוואדי ערה הערבית מענית ישבה ממש על החזית במלחמת השחרור מול הצבא העיראקי וכנופיות ערביות עוינות. הקיבוץ היה ממוקם בשטח נמוך והותקף על ידי הצבא העיראקי על רכס הר אמיר. במלחמת השחרור פונו הילדים והנשים לפרדס-חנה, שם שהו מעל שנה, עד שהמלחמה הסתיימה וההריסות שוקמו.

הפילבוקס של מענית

כשתיכנסו למענית תבקשו מהשומר להפנות אתכם לבית הקברות. בית הקברות הוכשר בשטח הכי גבוה בקיבוץ ולידו הוקם פילבוקס להגנה על הישוב. הפילבוקס ועמדות ירי אחרות נבנו על שרידי הישוב העתיק – אולי נרבטא. שימו לב לפגיעות כדורי האויב בקירות הפילבוקס (למטה). סביב הפילבוקס תצוגה של ממצאים ארכאולוגים ממוקמים על מרבד רחב של תורמוסים. הממצא היפה ביותר הוא שער ״מונוליתי״ שלם.

גבעת חביבה

סמינר גבעת חביבה נוסד ב-1949 על ידי תנועת השומר הצעיר (הקיבוץ הארצי). הסמינר נקרא על שמה של הצנחנית חביבה רייק, חברת קיבוץ מענית השכנה. על-שמה קרוי גם קיבוץ להבות חביבה. מוסדות נוספים בגבעת חביבה:- המרכז היהודי ערבי לשלום, "מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ", וארכיון ומרכז המחקר – יד יערי.

חביבה רייך

חביבה רייך היתה חברה בפלמ"ח ואחת מצנחני היישוב. חביבה גויסה לחיל האויר הבריטי ועברה אימוני צניחה. ב-"מבצע אמסטרדם", יצאה לפועל ב-17 בספטמבר 1944 הוצנחו בסלובקיה שלושה גברים – חיים חרמש, צבי בן-יעקב ורפאל רייס. חביבה רייק הונחתה במטוס באיטליה בגלל שיקולי בטיחות. היא הצנחנית שלא צנחה. משם עברה את הגבול לסלובקיה. חביבה ורפי רייס הוצאו להורג יחד עם עוד 200 יהודים שנתפסו ב-20 לנובמבר 1944 בקרמניצה. הם נקברו בקבר אחים, יחד עם מאות נרצחים מקומיים. בשנת 1952 הובאה למנוחת עולמים בחלקת הצנחנים  בהר הרצל בירושלים.

קיבוץ המחנכים גבעת חביבה

קיבוץ המחנכים גבעת חביבה קורא לעצמו ״קיבוץ אמחתי. זה סוג של התיישבות שיתופית-חלוצית חדשה המכונה ״קיבוץ מחנכים״. קיבוץ מחנכים עלה לקרקע ביולי 2012. תושבי הקיבוץ הם בוגרי השומר הצעיר. החברים שואפים להגשים "תיקון אדם – תיקון עולם" בתחום החינוך ותרבותי.

הפנקייקיה

במלחמת העולם השניה היה כאן מחנה מעצר של שבויי מלחמה איטלקים.

מחנה שבויים איטלקים
מחנה שבויים איטלקים

שדה תעופה בריטי

לאורך הכביש שכן שדה תעופה של הבריטים

האנגר בריטי
האנגר בריטי

באקה אל-גרבייה – باقة الغربية – העיר שחולקה לה יחדיו

נוסעי כביש 6 צפון מכירים היטב את מחלף באקה-גת, סמוך לנחל חדרה, שמוביל את רוב התנועה לכיוון ואדי ערה. פעם היה ישוב בשם הזה, אך זה עכשיו היסטוריה. באקה אל-גרבייה – باقة الغربية (באקה המערבית) ובאקה א-שרקייה – باقه الشرقية (באקה המזרחית) הוקמו במאה ה-17 כשני כפרים נפרדים. משמעות השם ״באקה״ היא זר פרחים. באקה אל-גרבייה נמצאת במפגש בין השרון ובין השומרון קרוי בפי הגיאוגרפים "המרזבה" בשל הצטברות אדמה כבדה שאיפשרה קיומה של חקלאות באזור. באקה אל-גרביה יושבת על טופוגרפיה של גבעות.

קו שביתת הנשק של מלחמת העצמאות, הקו הירוק, הפריד בין שני היישובים. בני מוריס טוען שבהסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן, שנחתם ב-3 באפריל 1949, נכללו מספר תיקוני גבול. במסגרת זו אזורים קטנים אחדים בעמק בית שאן ובדרום הר חברון הועברו לממלכת ירדן, וכנגדם הועברו לישראל אזורים גדולים יותר, סביב באקה אל ע'רביה ומדרום לה ולאורך ואדי ערה. ישראל רצתה להרחיב את "המותניים" הצרים של המדינה – בלי לפגוע בתושבים הערבים של 16 כפרים בשטח.

בית פארס חמדאן
בית פארס חמדאן

פארס חמדאן – فارس حمدان שרת כראש המועצה המקומית באקה אל-גרביה ובשנים 1951–1959 כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת חקלאות ופיתוח. באופן מפתיע חמדאן תמך בממשל הצבאי. לאחר מלחמת סיני קיבל חמדאן לאפוטרופסות ילדה שנמצאה בסיני ליד גופת אימה המתה, וכונתה "סיניה". שרידי ביתו של פארס חמדאן עומדים נטושים.

הבניין המרכזי של מכללת אלקאסמי בבאקה אל גרביה צילום: מיכאלי, רישיון-השימוש
הבניין המרכזי של מכללת אלקאסמי בבאקה אל גרביה
צילום: מיכאלי, רישיון-השימוש

גם לאחר מלחמת ששת הימים לא אוחדו שני הישובים. תושבי באקה א-שרקייה השתתפו באינתיפאדה. כיום גדר ההפרדה מפרידה ביניהן. באקה אל-גרבייה ומועצה מקומית ג'ת – جت אוחדו בשנת 2003. משערים שג׳ת שוכנת במקום של היישוב "גת פדלה" הנזכר בתעודות מצריות עתיקות. הישובים באקה אל-גרבייה וג׳ת שוב הופרדו בשנת 2010.

ג׳ת
ג׳ת

רחוב המסחר הראשי של באקה אל גרבייה עד לאחרונה נקרא הרחוב חיים ויצמן, אך במסגרת שינוי שמות הוענק לרחוב הראשי של העיר השם אל-קודס. רחוב ראשי אחר (רחוב 585) זכה בשלטי רחוב ורודים המציינים ״רחוב פלסטין״.

מקאם אל עג'אמי הממוקם בלב השכונה הצפונית א-שמייה מתוארך למאה ה-16. על פי המסורת הוקם כזיכרון ללוחם שהגן על הכפר מפני הכובש הצלבני.

מאקאם עג'מי מהמאה ה-16 בלב השכונה הצפונית בעיר צילום: Ovedc
מאקאם עג'מי מהמאה ה-16 בלב השכונה הצפונית בעיר
צילום: Ovedc

באקה אל-גרבייה מהווה מרכז עירוני עבור הכפרים השכנים, ויש בה מוסדות חינוך ובריאות. רוב תושביה עובדים בערים הסמוכות או במפעלים בבמגזר היהודי מטעמים פוליטיים.

חומת הבטחון מפריד בין באקה אל גרבייה ובין באקה א-שרקייה. ליד נזלת עיסא החומה חוצה ביתת מגורים. נזלת עיסא היא שכונה אחת מני מספר "נאזלות" המרכיבות יחדיו את העיר באקה אל שרקיה.

דגל פלסטין בטולכרם מכביש 6
דגל פלסטין בטולכרם מכביש 6

בת חפר

בשנת 1953, כ-120 חברי קיבוץ שהתנגדו למק"י התפצל מקיבוץ יד חנה ויסדו קיבוץ קרוב בשם "יד חנה סנש", שהתפרק ב-1972 ועל מקומו יושבת בת חפר. עם פירוק "יד חנה סנש" הועברו אדמותיה לרשות קיבוץ "רגבים", כך שבת חפר הוקמה בעצם על אדמות קיבוץ "רגבים". בת חפר הוקמה בשנת 1995 כחלק ממיזם יישובי הכוכבים של אריאל שרון. בת חפר היא הצעירה והגדולה ביישובי עמק חפר.

תצפית מיד חנה: בת חפר ושוויכה ברקע
תצפית מיד חנה: בת חפר ושוויכה ברקע

מי היה חפר? מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה הן בנות צלופחד בן חפר בן מנשה בן יוסף בן יעקב. עמק חפר סמוך לנחלת שבט מנשה.  בתחילה נקרא היישוב בשם "סוכו", על שמה של "שוכה" ההיסטורית. ממנה בא אנטיגונוס איש סוכו, מאנשי "כנסת גדולה". יש המזהים את מיקומה של סוכו בשוויכה הסמוכה. מאוחר יותר אומץ שמו הנוכחי.

בת חפר שוכנת סמוך בין "דרך הדואר הממלכתית" שקישרה את מצריים לסוריה, ובין ״דרך קיסריה – ניאפוליס״ (היא נבלוס-שכם) לאורך נחל שכם. עם השלמת הגדר והחומה סביב בת חפר בשנת 1996, חל מפנה משמעותי לטובה, רמת הביטחון עלתה, ונפסקו הגניבות והפריצות כמעט באופן מוחלט. הישוב חסום ממזרח על ידי החומה, ממערב על ידי כביש 6 (ואחוריו שוויכה) ויד חנה, ומדרום על ידי נחל שכם. הכיוון היחיד שנותר לפיתוח זה כיוון צפון עד בחן. בינואר 2013 סבל היישוב נזק רב משטפונות בעקבות שטפונות בנחל שכם. חלק מן התושבים פונו מבתיהם. שיקום הנזקים נמשך זמן מה ובחלק מהמקרים למעלה משנה.

גן משחקים במרכז היישוב
גן משחקים במרכז היישוב

יד חנה – הקיבוץ הקומוניסטי היחידי

כדי להגיע ליד חנה צריכים לרדת במחלף ניצני עוז לכביש 57 ולפנות צפונה בכביש 5714. שדרת האקליפטוסים נשתלה לאחר מלחמת השחרור להגן על התחבורה בכביש מפני הכוחות הירדנים.

יד חנה היתה הקיבוץ הקומוניסטי היחיד בעולם. איך התחיל וכיצד סיים את דרכו הקיבוצית? יד חנה נוסדה ב-1950 על ידי הקיבוץ המאוחד – זאת אומרת הקיבוץ המאוחד עוד לפני הפילוג. היישוב קרוי על שם הצנחנית חנה סנש,קיבוץ שדות ים. לחברי קיבוץ יד חנה האינטלקטואלים היתה אג׳נדה שלא תאמה את הקיבוץ המאוחד. יצחק טבנקין נאלץ להרגיע את הסוררים.

משפטי פראג: בנובמבר 1951, אורן, מראשי מפ"ם והקיבוץ הארצי השומר הצעיר, עבר בפראג והתעכב בה מספר ימים בשליחות העיתון על המשמר. אורן נעצר ביחד עם קרוב משפחתו שמעון אורנשטיין והואשם בתמיכה באימפריאליזם ובהיותו סוכן ציוני מרגל מערבי. שניהם הועמדו לדין במשפט ראווה. אורן נשפט ל-15 שנות מאסר ואורנשטיין למאסר עולם. קבוצה שמאלנית של חסידי משה סנה, אשר סירבה לגנות את משפט פראג ואת האשמתו של אורן כמרגל אימפריאליסטי. באוקטובר 1963 שלטונות צ'כוסלובקיה בחנו מחדש את תיקו של אורן והוא טוהר מכל אשמה – אחרון מורשעי משפטי פראג ששמו טוהר.

הפיצול של יד חנה: בשנת 1953, על רקע משפטו של מרדכי אורן, הקיבוץ נקרע בין תומכי אורן ובין מתנגדי אורן בעלי גישה סובייטית בהנהגת משה סנה. רוב הקיבוץ תמך במשה סנה. הוחלט שהקיבוץ יעזב את תנועת הקיבוץ המאוחד (השומר הצעיר) ויצטרף למק״י – המפלגה הקומוניסטית הישראלית. 28 מחברי קיבוץ יראון (כשליש מחבריו – אבל מיעוט) גורשו מן המשק על אותו רקע ונקלטו ביד חנה. כ-120 חברי קיבוץ שהתנגדו למק״י עזבו את הקיבוץ ויסדו קיבוץ קרוב בשם "יד חנה סנש". קיבוץ יד חנה סנש", התפרק ב-1972 ובמקומו נוסד בת חפר.

הקיבוץ הקומוניסטי נטע חורשה לזכר מרגלי האטום יוליוס ואתל רוזנברג. [במקרה הזוג רוזנברג הוצאו להורג בעיר בה אני נולדתי.]

חורשה ביד חנה לזכר אתל ויוליוס רוזנברג צילום: צילום:ד"ר אבישי טייכר
חורשה ביד חנה לזכר אתל ויוליוס רוזנברג
צילום: צילום:ד"ר אבישי טייכר

ב-8 בדצמבר 1964 נרצח בשדות הקיבוץ חבר הגרעין אברהם ג'ורי על ידי חיילי הלגיון. אברהם ג'ורי, חייל נח"ל בן 20, שמע ירייה ורץ לבדוק מה אירע לחבר הקיבוץ, טרקטוריסט בשם ישי שוסטר, שיצא לזריעה בשדה הכרוב של הקיבוץ, ואשר עליו שמר חייל נח"ל אחר בן-מחזורו של ג'ורי, נעים ירמיהו. נעים הנחל"אי נורה. ג'ורי, שנחלץ להגיע למקום יחד עם שוטרי משמר הגבול, נורה אף הוא בבטנו על-ידי צלף ירדני מטול כרם השכנה ליד-חנה. חברי הקיבוץ זעמו על מאיר וילנר שהעלה את הסברה שהייתה זו פרובוקציה ישראלית. בתו של נעים ירמיהו ז״ל מנהלת את מרכז רכיבת הסוסים ביד חנה.

יד לאברהם ג'ורי ביד חנה צילום: צילום:ד"ר אבישי טייכר
יד לאברהם ג'ורי ביד חנה
צילום: צילום:ד"ר אבישי טייכר

ב-2005 קלט יד חנה 30 משפחות של מפונים מצפון השומרון וחבל עזה (רובם מחומש). סיווג היישוב שונה מקיבוץ לכפר שיתופי קהילתי ושם האגודה השיתופית שונה ל"יד חנה-חומש".

ספר מומלץ: מסע ליד חנה (עם עובד, 1992), הוא ספר אוטוביוגרפי המתאר את הרקע וההשלכות שהיו לפילוג בקיבוץ יד חנה בראשית שנות ה-50.

האומן גרשון קניספל עיצב את ״אשרי הגפרור״ – קיר הנצחה לחנה סנש בקיבוץ יד חנה ב-1976.

תל קאקון

קאקון – قاقون היה כפר ערבי מוסלמי גדול בעמק חפר. בתקופת הצלבנים המסדר הטמפלרי בנה מצודה בראש גבעה, שכונתה קקו. באדמות הכפר קאקון גודלו אבטיחים מיוחדים בטעמם, מתוקים וגדולים. בעת הבשלתם הם היו נאספים ומובלים בשיירות גמלים, במורד נחל אלכסנדר, עד למינת אבו זבורה, המפרץ הקטן שבמכמורת ליצוא לעזה ולמצרים.

במאה ה-19, נהרס הכפר בידי צבאו של איברהים פאשה. הכפר יושב מחדש על  ידי מהגרים ממצרים ותושבים מהכפרים הסמוכים. הממלוכים, בראשות השולטן ביברס, כבשו והרסו את המצודה בשנת 1265. בשנת 1799 נערך בקרבת קאקון קרב שבו הובס הצבא העות'מאני על ידי צבא נפוליאון בדרכו לעכו. במלחמת העצמאות ב-5 ביוני 1948 נכבש הכפר על ידי צה״ל. תושבי קאקון עזבו ולא הורשו לחזור. כיום שוכנים על אדמות הכפר המושבים גן יאשיה, אומץ (ראשי תיבות: ארגון משוחררי צה״ל), עולש, וחניאל, ושטחי המועצה האזורית עמק חפר.

כפר קאקון

כפר קאקון נבנה סביב מבצר ממלוכי שיסודותיו מהתקופה הצלבנית, בראש תל קאקון המתנשא לגובה 52 מ'. קאקון נודע כ״כפר ליסטים״. במרד הערבי בשנות ה-30 רבים מתושבי הכפר היו פעילים בחבלה במסילת הברזל, בעמודי חשמל ובקווי טלפון הסמוכים לכפר. נגד המורדים פעלו כוחות בריטיים-יהודיים משותפים. הכפר שלט מבחינה טופוגרפית על האזור ולא אפשר קיום חיים נורמאלים בהפגזות וירי, בין היתר על קיבוץ המעפיל ועין החורש.

במלחמת העצמאות שימש הכפר כבסיס ליחידה צבאית מגדוד "חטין" של צבא ההצלה. לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי שימש הכפר בסיס לכוחות צבא עיראקיים כולל כוח משוריין עיראקי. ההגנה פנתה לכיבוש הכפר בליל ה-4 ביוני 1948, ובפקודת המבצע דובר על "ניקוי הכפר". היחידות שהשתתפו בכיבוש היו גדוד 33 של חטיבת "אלכסנדרוני" (על שם נחל אלכסנרוני) ופלוגה מגדוד 32 של החטיבה, שתוגברו בסוללת תותחים ובסוללת מרגמות 120 מ"מ. הקרב על קאקון היווה נקודת מפנה במצב הכוחות באזור, וכוחות עיראקיים לא ערכו עוד התקפות על היישוב היהודי וצה"ל באזור השרון עד להפוגה הראשונה שהוכרזה ב-11 ביוני 1948.

ממבני הכפר עצמו נותרו רק שרידי המצודה הממלוכית-צלבנית בראש הגבעה, ושרידי מבנה סמוך שייתכן כי היה מסגד הכפר. בית הספר של הכפר, שהוקם בתקופת המנדט הבריטי בחלקו המערבי משמש כחלק ממרכז ספורט של המועצה האזורית עמק חפר.

אנדרטת חללי אלכסנדרוני בקאקון

בשנת 2010 נחנכה בגן הלאומי אנדרטה לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרב לכיבוש המקום במלחמת העצמאות. בקרב הכיבוש כפר קאקון איבדה חטיבת אלכסנדרוני 16 חיילים.

אנדרטת חללי אלכסנדרוני בקאקון
אנדרטת חללי אלכסנדרוני בקאקון

 

האנדרטה תוכננה על ידי אדריכל יהודה יהב. תרומתו המשמעותית ביותר היא תכנון חדרי מורשת ואנדרטאות בכל רחבי הארץ, ובמיוחד אנדרטאות לזכר קרבות ופעולות בהם השתתפו חיילי חטיבת אלכסנדרוני.

האנדרטה ממוקמת בקצה הדרומי של החנייה של תל קאקון.

מושב אחיטוב

מושב אחיטובה הוקם בשנת 1951, על ידי עולים מאזור כורדיסטן. באחיטוב גדלים כ-75% ממלפפוני המאכל בישראל. הם כבשו את הנישה!

מוש/ב אחיטוב צילום: Idobi
מוש/ב אחיטוב
צילום: Idobi

%d בלוגרים אהבו את זה: