הורד (2)

נוף טבע ומורשת צפון רמת הגולן

המסלול: צפון רמת הגולן

יער אודם, הר בנטל, תצפית לעמק הבכא, ג'ובה, מאגר מים בגולן, סלע הפליאומגנטיזם, תל פאחר

View Larger Map

יער אודם

אירופה בארץ ישראל. יער אודם הוא יער קסום מהאגדות בכל עונות השנה. אלונים עתיקים שולטים בו, בחורף מקשטות אותו רקפות יוניות ופטריות לרוב. שמורת טבע יער אודם בצפון הגולן, נקראת כך על שם הר אודם – תל אל אחמר בערבית, הר געש, שצבע אדמתו אדום. שטח השמורה הוא כ-4 קמ"ר, המשתרעים בין הר אודם לכפר מסעדה, בגובה של 900-1100 מ', יער אודם הוא שריד מיער מפותח ונרחב יותר, שבורא לאחרונה לפני כ-100 שנה לצרכי עיבוד חקלאי. משנטשו השדות, כנראה בגלל סגירת השטח על ידי הצבא הסורי – התחדש היער מצפון להר אודם, ומשנת 1967 מגן החוק על היער מפני כריתה. לקרחות היער הרבות המופיעות בין עצי היער יש כמה הסברים: או שהיו כאן מבנים של הצבא הסורי, או שהיו כאן מפחמות, או שאלה חלקות שהיער טרם הספיק לחדש אותן. יער גדול, שופע עצי אלון, אלה ארצישראלית, ליבנה רפואי ועוזרר, מקושטים במטפסים פורעי סדר, וכל זה על אדמת בזלת. היער ממוקם בגובה של כ-1,000 מטר וגדלים בו מינים רבים של סחלבים, חלקם נדירים.

Lior Golgher • ליאור גולגר

לך עם הדרך כ-300 מטרים, אז פונה השביל עם הדרך ימינה. לאחר עוד כמה עשרות מטרים כנס השביל בינות לעצי היער ומתחיל לטפס בטיפוס קליל לעבר תל אל קצעה. פסגת התל נמצאת בגובה של 1099 מטרים מעל לפני הים.

השביל מוביל אותנו בינות לעצי האלון עד לגבול מטע תפוחים  אשר ממנו נוף מרהיב למסעדה והחרמון בצפון, והרי חרמונית, ורדה וכרמים במזרח.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

 

הר בנטל

הורד (14)

לא ניתן להקיף מראה של 360 מעלות מנקודה אחת על פסגת הבנטל, ולכן יש לחלק את התצפית לשתיים: מערבה ומזרחה. חשוב יותר להתחיל במבט מזרחה, אל התצפית המרשימה לעבר סוריה.

החרמון

הורד (15)

כדאי לפתוח את התצפית בנקודת הציון של רכס החרמון, הבולט משמאלנו. רק 7% משטחו נמצא בידי ישראל, ומכאן רואים בבירור את המוצב הישראלי, בגובה 2,224 מ' מעל פני הים. גם אם אין שלג על החרמון – כדאי לציין שהחרמון הוא המשופע במשקעים בארץ: הוא מקבל כ-3000 מ"מ גשם בשנה. כמות משקעים אדירה זו נובעת למרגלות החרמון במקורות הירדן, ומכאן חשיבות נוספת של אחיזתנו בחרמון: 1/3 ממקורות המים של ישראל בא מאגן ההיקוות של הכינרת, הנשלט באופן מוחלט מן הגולן והחרמון.

קו הגבול

מן החרמון נמשך הגבול על קו פסגות הרי הגעש הגבוהים של צפון הגולן. מצפון לדרום – הר רם, הר כרמים, הר ורדה, הר חרמונית שמשמאלנו (בולט במחשוף הסקוריה האדומה הנחצבת מצלעו). הר אביטל שמימיננו והר בנטל, שעל פסגתו אנחנו עומדים, חולשים על המשכו של הגבול, מעבר לעמק קוניטרה שמולנו. כיום, ומאז הסכם ההפרדה של 1974, עובר הגבול בקצה העמק, לפני בתי העיירה השוממה קוניטרה.

מימין לקוניטרה, במבט דרומה, חוזר הגבול ונשען על רכס בשנית, החוצץ כחומה בינינו לבין סוריה. הגבול עובר מעבר למדרונות המזרחיים של הרכס, כך שישראל צופה לעומק שטחה של סוריה. קו התילים נגמר בתל פארס, וממנו ודרומה נשען הגבול על מכשול אחר – המצוקים הבלתי עבירים לשריון של נהרות הרוקאד והירמוך.

הורד (14)

 

 

מוצב הבנטל

המוצב שעל גגו אתה ניצב הוא מוצב מרכזי בסביבה, אלא שמפאת תנאי השלום הקר והיציבות הביטחונית השוררים פה, מוצב זה אינו מאוייש. לאחרונה חברו גורמי התיישבות ותיירות אחדים, להפוך אותו לאתר טיילות, המדגים בפני מבקריו צורת חיים של חיילים במוצב. בין החדרים גם חדר מורשת קרב, שמתאר את סיפורו של תל זה ושל הגיזרה כולה במלחמת יום הכיפורים.

409385_232

תצפית לעמק הבכא

עם פרוץ המלחמה מצאו עצמם הטנקיסטים של 188 יורים כמטורפים, גומרים את תחמושת בטן הטנקים שלהם עד שהסתערו על נחשולי הטנקים הסוריים באש מקלעים ורובים, נעצרו ונפלו.
לעת הערב הראשון קרסה חטיבה 188 ומן הפיקוד הגיעה פקודה של הצלבת גזרות. חטיבה שבע, בשורותיה לחמתי, אשר הייתה אמורה להיות כוח מענה משני ושהטנקים שלה היו פרוסים כארבעה ק"מ מערבה לתלים, נעה לבלימת הפרצות שהבקיעו טורי הטנקים הסוריים, ונטלה את האחריות על חלקה הצפוני של רמת הגולן, מציר נפח-גשר בנות יעקב וצפונה. שרידיה של חטיבה 188, יחד עם ראשוני חיילי המילואים שהגיעו, מי מביתו ומי מגדודו, ניסו לתת מענה בחלקה הדרומי של רמת הגולן (וידוע סיפורו המפורסם של "כוח צביקה" אשר פעל בגבורה עילאית ב"ציר הנפט"), ובעיקר במקומות שבהם הסורים כבר נעו בחופשיות, כשמונה ק"מ ממזרח לעין גב בואכה ים כינרת.


חיילי גדוד 77, בפיקודו של אביגדור קהלני (מחטיבה 7, בפיקודו של יאנוש בן-גל) זינקנו אלי קרב, חדורים תחושת שליחות ובטוחים בכוחנו. הלחימה הייתה מטורפת, ומעשי הגבורה הנואשים, אשר חלקם סופרו ואחרים נדמו עם הלוחמים, הפכו להיות נורמת לחימה. מפגשים מפתיעים בין לוחם ואויב מן הסוג שלא היה מוכר קודם לכן, בעיקר משום שיד הדמיון הפרועה ביותר לא הייתה יכולה לחשוב עליו עד שזה קרה. כולם ירו, לא תמיד בידיעה לאן ועל מי; כולם נעו, רובם נפגעו, התחמושת אזלה וגם הדלק, וקשה היה להגיע אל "נקודות החימוש-תדלוק". עשרות אנשי צוות פגועים, מוכי הלם קרב, נמצאו משוטטים בדרך לא דרך לאחר שהטנקים שלהם נפגעו, נאספו וצוותו לטנקים שהוכשרו מחדש ותחת פיקוד רענן של לוחמים נוספים שהחלו להגיע, השד יודע מהיכן. שוטטו בין הלג'ות (כינוי למערומי אבני בזלת על פני השטח, שטח קשה ובלתי עביר) החמות, הלוהטות, השחורות והמעלות עשן של קוצים בוערים, מעט מצפון-מערב לקונייטרה.

 

ג'ובה

ג'ובה אל-כבירה – הג'ובה הגדולה ביותר באזור. קוטרה כ300מ'. תוצאה של פריצת גזים שלא המשיכה ביציאת לבה (נפיחה ללא יציאה) ויצרה בועה שהתפוצצה או שתקרתה קרסה. לעוברים במקום ברכב, והמתקשים בניווט, רצוי לעצור את הרכב מעט לפני (ממזרח) לג'ובה "היפה" המתוארת בהערה נפרדת (היא נמצאת סמוך לדרך) וללכת כמאתיים מטרים מזרחה, עם הגב לג'ובה הקטנה. הג'ובה הגדולה, הנסתרת מעט, תתגלה במהרה בלא הדרה.

3_wa

מאגר מים בגולן

לאורך רמת הגולן קיימים 13 מאגרי מים מלאכותיים אשר  אוגרים את מי הגשם והנגר ומשמשים להשקיה בחקלאות. אגודת המים של רמת הגולן "מי גולן" היא זו הממונה על המאגרים ותפעולם. מרבית המאגרים הינם בבעלות האגודה ומקצתם בבעלות חברת "מקורות". סה"כ פוטנציאל האוגר במאגרים הנ"ל כ-40 מלמ"ק. המאגרים מלאים מים בחורף ובאביב, עונת הקיץ והסתיו הם מתרוקנים, חלקם כמעט לחלוטין. במרבית המאגרים נוהגים לשמר נפח מים מסוים, על מנת לאפשר המשך קיום הדגה בעונה הבאה.

507f072686aa8

 

 

סלע הפליאומגנטיזם

The Open University of Israel 1997-2004

קודת המגנטיזם בפארק הוולקני בגולן היא תופעת טבע גיאולוגית ייחודית, המכונה בשפה המקצועית "פליאומגנטיזם"- "כיוון מגנטי קדום". תופעה זו מתרחשת בסלע בזלת מסומן, כך שאם מניחים לידו מצפן אפשר לראות כי מחט המצפן אינה פונה צפונה.

ריבוי הרי הגעש והתופעות הוולקניות בגולן יוצר אטרקציות תיירותיות רבות שאחת מהן היא נקודת המגנטיזם שבפארק הוולקני בגולן- תופעה ייחודית של "היפוך הצפון". במקומות אלה לסלעי הבזלת יש "שדה מגנטי" משלהם, שהוא היפוכו של השדה המגנטי הרגיל והמוכר של כדור הארץ. תופעה זו נגרמת בשל פליאומגנטיזם (מגנטיזם קדום), המראה סטייה בשדה המגנטי עד כדי היפוך מוחלט של 180 מעלות לעומת השדה המגנטי של כדור הארץ כיום, כך שהמצפן יראה את כיוון הדרום ולא הצפון.

תופעה זו מתרחשת כאשר לבה רותחת המורכבת ממינרלים עשירים בברזל עולה מעומק כדור הארץ. התפרצויות אלה אירעו כאשר הצפון המגנטי של כדור הארץ היה שונה ממה שמוכר היום. הכיוון המגנטי של הבזלת נקבע בהתאם לכיוון המגנטי הכללי שהיה קיים בכדור הארץ בזמן התקררות והתמצקותה, כך שאם הבזלת התמצקה בתקופה של "שדה מגנטי הפוך", הסתדרו המינרלים הניתנים למיגנוט התאם לשדה זה. כשהצפון המגנטי השתנה, נותרו מינרלים אלה "תקועים" בסלע בלי יכולת לזוז ו/או לשנות את מיקומם, והם שומרים על השדה המגנטי שלהם עד היום. לגבי נקודת המגנטיזם הזו, החוקרים והמדענים משערים כי הסטייה בשדה המגנטי נוצרה כאשר ברק פוגע בסלע.

 באים מצפון: מגיעים לצומת בנטל מכביש 98 או מכיוון קיבוץ מרום גולן, פונים וממשיכים מערבה (כביש 959). כחצי קילומטר אחרי צומת פורן מגיעים למגרש החניה הנמצא מימין (מצפון) לכביש.

לבאים מדרום: מגיעים לצומת האמיר (צומת ווסט) מכיוון קיבוץ גונן (כביש 959) או מכיוון קצרין ונפח (כביש 91 ו-978). בצומת האמיר פונים לכיוון מזרח (כביש 959) ונוסעים כ-2 ק"מ עד למגרש החניה הנמצא משמאל (מצפון לכביש). תופעה גיאולוגית מעניינת נמצאת כ-2 ק"מ מצפון-מזרח לנקודת הפליאומגנטיזם, באזור הכפר "אל-פורן" בתוך שטח אש. במורדות גבעה קטנה מצוי קילוח קטן בעל מראה מיוחד במינו. קילוח זה זכה לכינוי "בזלת חבלים" או בפי תושבי האזור "גללי פרה", מכיוון שפני השטח שלו דמויי מקלעת חבלים. כדאי לנסות ולקבל אישור משלטונות צה"ל כדי לבקר בקילוח הקטן והמעניין ולהבין את מקור השם העממי. צורת ההתמצקות המיוחדת של הקילוח נגרמה, ככל הנראה, בחלקו העליון של זרם לבה שהיה צמיגי ודק. ולכן, שלא כמו בזרמי לבה אחרים הנוטים להישבר בחלק העליון, זרם זה התקפל והסתלסל לאיטו וכך קפה.

תל פאחר

250px-Tel_Faher8_n_(1)

תל פאר הנו גבעה בצפון רמת הגולן המשקיפה היטב על עמק החולה שנפרש מתחתיו. הסורים הקימו בתל פאחר מוצב צבאי שעמד ממש על גבול של שנת 1967 בין ישראל ובינה. המוצב היה מוגן היטב מכיוון שעמד במקום מוגבה לסביבתו, כלל שלושה רצועות של חפירות באדמה שמוגנו היטב, והיה מוקף אזורי מוקשים וגדר תיל.

מצפה גולני - מערכת החפירות
כאשר מלחמת ששת הימים התחילה מרב תשומת הלב ניתנה לגזרת הדרום. לאחר שהוברר סופית כי מצרים אינה מהווה יותר איום ניתן האישור לעלות לרמת הגולן ולכבשה. ביום החמישי למלחמת ששת הימים, בצהרי יום שישי ה-9 ביוני 1967, יצאו כוחות גדוד ברק מחטיבת גולני לכבוש את המוצב הסורי שבתל פאחר. לאחר ריכוך אווירי וארטילרי חצו הכוחות את גבול ישראל הסמוך לתל והחלו בתנועה מסביבו. המטרה הייתה לאגף את המוצב מסביב ולהכותו מאחור, היכן שהוא פחות מוגן. אך התוכנית השתבשה ובמחצית הדרך לערך, כאשר הכוח נמצא בחזית מול הקנים הסוריים נפתחה נגדו אש עזה.

בזה אחר זה אבדו לכוחות הטנקים והזחלמים. עד שהחלו לטפס במעלה הגבעה נפגעו כל הטנקים וחלק גדול מהזחלמים נשאר תקוע מאחור.

תחת אש סורית כבדה נאלצו הלוחמים לעלות על הגבעה, לפוצץ את גדרות התיל ולעבור את שדות המוקשים. רק אז יכלו להילחם פנים מול פנים באויב הסורי שהיה מחופר היטב ברשת של חפירות.

מצפה גולני - מערכת החפירות
בתנאי לחימה קשים אלו התגלו מעשי גבורה ועילוי, קור רוח, תעוזה, יוזמה ובראש ובראשונה חברות של הלוחמים הצעירים ומפקדיהם.

כאשר העפילו לפסגת הגבעה לא עבד חומר הנפץ שאמור היה להעיף את גדר התיל שהקיפה את המוצב. ביוזמתו שלו נשכב אחד הלוחמים, דוד שירזי, על הגדר הקוצנית וסימן ללוחמים מאחוריו לעבור אותה על גבו. אחרי שעברו הוא המשיך להילחם ולהסתער בתעלות, עד שנפגע מירי חייל סורי ונפל חלל. קרב זה רצוף סיפורי גבורה נוספים. לוחמים שנפגעו המשיכו להילחם למרות זעקות הכאב שבקעו מגרונם. אחרים שנחלצו תחת אש לחלץ לאחור את חבריהם שנפגעו ונפגעו בעצמם. לוחמים שהסתערו בריצה קדימה, ספגו פגיעות ירי והמשיכו לרוץ ולירות באויב עד שנפלו. הלוחם אפרים יצחקיאן היה אחד כזה שקריאות חבריו הפצועים הזועקים לעזרה גרם לו להסתער ולרוץ לעברם תוך שהוא סופג ירי אויב. פגיעות הירי בגופו לא גרמו לו לעצור והוא המשיך עד שלבסוף הם הכריעו אותו והוא נפל חלל.

גם שירזי וגם יצחקיאן, שני טוראים בכוח הלוחם, קיבלו לאחר מותם עיטורי ציון-לשבח על אומץ ליבם.

בזמן שקיעת החמה נכבש לבסוף המוצב.

 

ציוד:              נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

 

  1. משה ענבר, אבי דגני, ארץ הגולן והחרמון (2 כרכים), הוצאת משרד הבטחון, 1994.
  1. רמת הגלן ואתריה, אריאל  50-51.
  1. רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון, יד בן צבי, 2010.
  1. נתן שור, תולדות הגולן, הוצאת אפי מלצר, 2002.
  1. מור דורון, הגולן ארץ הרי הגעש, הוצאת אקדמון, 1994.

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה

מדריך: ניר קינן

 

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: