אתר נהריים מצוי בבקעת הירדן ליד קיבוץ אשדות יעקב איחוד,בין ממלכת ירדן סמוך ליישוב מנחמיה. אתר נהריים עומד על גדות המפגש של שני נהרות (מכאן השם נהריים) – הירדן והירמוך, שני הנהרות שמימיהם הפעילו בעבר את תחנת הכוח הראשונה בארץ ישראל.
פנחס רוטנברג
פנחס (פיוטר) רוטנברג היה מהפכן רוסי ממוצא יהודי. הוא היה שותף למהפכת 1905 הכושל ונאלץ לעזור את רוסיה לאיטליה. שם התקרב לציונות. לאחר מות הצאר חזר לרוסיה והיה פעיל אנטי-בולשביקי. בשנת 1919 עלה רוטנברג לארץ ישראל ועסק בתכנון עבודות ניקוז והיהחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל. בשנת 1923 רוטנברג יסד את חברת החשמל לארץ ישראל. בשנת 1921 היה מפקד ארגון "ההגנה" בתל אביב. היה נשיא הוועד הלאומי בתחילת מלחמת העולם השנייה.
תחנת הכח – נהריים
את רעיון הקמתה של תחנת הכוח בנהריים הגה כבר בשנת 1919, פנחס רוטנברג. הוא הציב שתי מטרות לביסוס היישוב היהודי בארץ: שליטה על מקורות המים והפקת חשמל כמקור אנרגיה. רק בשנת 1932, נחנכה התחנה, – מפעל החשמל ההידרואלקטרי בנהריים, שנקרא "ירדן א'" – ובפעם הראשונה בהיסטוריה של ארץ ישראל הופק חשמל מכוח המים בקנה מידה מסחרי.
שתחילה קנה 6,000 דונם מהאמיר עבדאללה. ב- 5 במרץ 1926 ניתן לרוטנברג התוקף הרשמי של המנדט הבריטי לזיכיון (ל- 70 שנה) על שימוש במי הירדן והירמוך.
סמוך למפעל בנהריים הוקם בעבר הירדן המזרחי יישוב לשיכון עובדי המפעל ומשפחותיהם – תל אור uשכונות "נהריים", ובהן הוקמו מקלחות, ספריה, חדר קריאה, מועדון, מאפייה וצרכניה וכן "הבית הלבן". לצורך הקמת הפרויקט בנה רוטנברג סכר גדול על אפיק הירמוך ובכך נוצר אגם טבעי גדול הידוע בשם "אגם רוטנברג". הסכר מטה את הירדן ע"י תעלת בטון באורך של 1.2 ק"מ ובונה מערכת סכרים ענקיים ובתוכם את סכר דגניה, במוצא הירדן מהכנרת, כדי לאגום את מי הכינרת ולווסת את מי הירדן בקיץ.
ב-9 ביולי 1932 נחנך האתר באופן רשמי, בהשתתפות הנציב העליון של ארץ ישראל סר ארתור ווקופ, נציב בריטניה בעבר הירדן קולונל קוקס, האמיר עבדאללה ופנחס רוטנברג. המפעל עבד בין השנים 1932 – 1948.
נהריים במלחמת השחרור
נהריים לא היתה בתחום המנדט הבריטי על פלסטינה א״י. פרשת נפילתה של נהריים במלחמת השחרור היא מן הפרשיות המעניינות והמוזרות שידעה המדינה באותה תקופה. לאחר אולטימטום של הלגיון הירדני – עזבה מחלקת ההגנה את המקום ונשארו רק העובדים שהיו בעלי תעודות זהות ירדניות להפעלת התחנה ולאחזקתה. במאי 1948 נלקחו בשבי 30 מאנשי נהריים ובהם שתי נשים. השבויות הוחזרו כעבור חודש מן השבי ואילו השבויים – לאחר תשעה חודשים.
הזקן מנהריים
מילים: מרדכי זעירא
לחן: מרדכי זעירא
הלחנה: 1934
הוּא הֵקִים אֶת הַמִּפְעָל.
לֹא הָיָה שָׁם כְּלוּם,
לֹא הָיָה, הָיוּ רַק מַיִם
וְעַכְשָׁו שָׁם לֵב חַשְׁמַל.עֲלֵי יָם וְעַל יַבֶּשֶׁת
כֹּה בָּנֹה נִבְנֵית הָרֶשֶׁת –
פְּתַח גֻּמָּה, הָקֵם עַמּוּד,
הַרְבֵּץ מַבְדִּיל וּמְתַח הַחוּט!אָנוּ מֶרֶץ, הֵא!
אָנוּ מֶרֶץ, אָנוּ זֶרֶם,
אָנוּ זֶרֶם הַחַשְׁמַל.
נְחַשְׁמֵל, הוּ הֵא!
נְחַשְׁמֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ
בְּנֵי הָרֶשֶׁת וְהֶעָמָל.עֲלֵי יָם…פְּלָאיֶר, פְּיוֹשׁ דַּיּוֹשׁ
פְּלָאיֶר, פְּיוֹשׁ, מַכּוֹשׁ טוּרִיָּה –
כָּל דָּבָר רוֹקֵד בַּיָּד
וּבְמֶרֶץ, הֵא!
וּבְמֶרֶץ, אַל תַּזִּיעַ!
מַצֵּבָה נָקִים לָעַד.
נופי נהריים
אי השלום – הטבח בנהריים
הטבח בנהריים היה פיגוע שביצע חייל ירדני בנהריים ובו רצח שבע ילדות ישראליות ופצע שש אחרות, מהן שתיים באופן קשה. ב-13 במרץ 1997 ירה חייל ירדני, אחמד מוסא דקמסה, על קבוצת ילדות תלמידות כיתות ז' וח' מבית הספר הדתי אמי"ת מבית שמש, שהיו בטיול שנתי ב"אי השלום" בנהריים.
פארק נהריים
במפגש הנהרות, בסמוך לקיבוץ אשדות יעקב, נמצאים אתר המשלב טבע ונוף עם מורשת והיסטוריה: "פארק נהריים"-אשדות יעקב , ובו סיפורו של מפעל החשמל הראשון בארץ ישראל שהוקם ע"י "הזקן מנהריים" וכן, אתר ההנצחה לזכר שבע הבנות מבית שמש אשר נרצחו בפיגוע ב 13/3/1997.
- שעות הפעילות: קיץ ימים שבת – חמישי: 08:00 – 16:00 יום שישי וערבי חג: 8:00 – 15:00 הסיורים לאי השלום הם עד השעה 15:30.
- שעות הפעילות: חורף ימים שבת – חמישי: 08:00 – 16:00 יום שישי וערבי חג: 8:00 – 14:00
- טלפון: 04-6709143
