נבי סמואל – النبي صموئيل‎ *

שמואל מושח את דוד למלוכה. ציור קיר מבית הכנסת בדורה אירופוס

 אתגר פיענוח סודות אתר נבי סמואל מעסיק ארכאולוגים והסטוריונים יהודים, נוצרים, ומוסלמים במשך דורות. ננסה לעשות סדר למיקום ההסטורי של קבורתו של שמואל ומאידך לבדוק את הזיהוי הארכאולוגי של אתר ״נבי סמואל.

נא להכיר את שמואל הנביא

שמואל הנביא היה בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים משבט אפרים – בן למשפחת לויים שהתגוררה בקרב שבט אפרים. הוא הנהיג את בני ישראל כנביא בתקופת השופטים והכתיר את שאול המלך. את ממשיכו של שאול, דוד, הוא המליך בסתר. שמואל הנהיג את ישראל אחרי מות עלי הכהן וחורבן משכן שילה. שמואל נפטר בגיל 52 שנה ע"פ המדרש.

כבר בתנ"ך יש התייחסויות לשמואל כאחד מגדולי הנביאים שעמדו לישראל:

  • ויאמר ה' אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו (ירמיהו, ט"ו,א').
  • ואומר: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ (תהילים, צ"ט, ו')
Mosque of the Prophet Samuel. צילום: Alexey Goral
Mosque of the Prophet Samuel.
צילום: Alexey Goral

אתר קבר שמואל הנביא

קודם כל נעשה הכרה עם המקום הפיזי. אתר נבי סמואל, המכונה ״קבר שמואל הנביא״, שוכן בפסגת הר המתנשא לגובה של 884 מטרים מעל פני הים, בסמוך לכפר נבי סמואל, הנקרא על שם הקבר. האתר נמצא צפונית-מערבית לירושלים, כקילומטר אחד משכונת רמות. המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מצודה צלבנית גדולה, שהשתמרה לגובה של שתי קומות. באתר יש מסגד עם צריח מהמאה ה-18 שנבנה על שרידי המצודה וכנסייה הצלבנית. מסביבו שרידי חומה.

חפירות ארכיאולוגיות באתר גילו התיישבות כמעט רציפה החל מימי בית ראשון, דרך התקופה הביזנטית, אז פעלה במקום תעשיית חרס איזורית, ועד התקופה הצלבנית, שנותרו ממנה שרידים של חווה חקלאית.

נבי סמואל באיור משנת 1889 יוצר: שאול הורנשטין (הארנשטיין)
נבי סמואל באיור משנת 1889
יוצר: שאול הורנשטין (הארנשטיין)

ב-1917 נלחמו כאן הבריטים בתורכים ושרידי החפירות מזוהות גם היום. במלחמת השחרור הפגיזו הירדנים ממשלט זה את ירושלים ונסיונות צה"ל לכבוש את המקום לא הצליחו.

איך מגיעים לקבר שמואל הנביא

היכן באמת קבור שנואל הנביא?

שמואל נפטר זמן קצר לפני סיום תקופת מלכותו של שאול המלך ונקבר בעיר הולדתו, רמה. וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה (שמואל א', כ"ה, א'). הבעיה היא שבתנ״ך יש שני מקומות בשם ״רמה״:  ״רמה באפרים״ ו״רמה שבבנימין״.

  • הזיהוי של ״רמה״, מקום קבורתו של שמואל, בנחלת שבט אפרים

יש הגורסים שרמה, מקום קבורתו של שמואל, מזוהה עם ״רמה באפרים״ או רמה בהר אפרים, בנחלת שבט אפרים: וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל–בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. (שופטים,  ד',  ה'). החוקר ד"ר יואל אליצור משער, כי רמה אפרים היא עירם של אלקנה ובנו שמואל.  אליצור משער כי ״רמה באפרים״ היא ה״רמתיים צופים״ שבארץ צוף שהיא מקורו שלאלקנה, אביו של שמואל. אליצור גם שיער את זיהויה של רמה באפרים בכפר בֵּית אִלו.

  • הזיהוי של נבי שמואל כ״רמה שבבנימין״ או ״מצפה״

על סמך מקורות נוצריים מהתקופה הביזנטית, ובעקבותים גם מקור יהודי, מזהים את אתר נבי סמואל עם ״רמה שבבנימין״ התנ״כית וכמקום קבורתו של הנביא שמואל. כיום מקובל יותר הזיהוי את ה״כפר א-רם״ הנמצא מזרחית לאתר ליד גבע בנימין עם ״רמה שבבנימין״.

אתר ״נבי סמואל״ מזוהה היום עם ״מצפה״ העתיקה, המוזכרת בתנ"ך כעיר בה פעל שמואל הנביא. אמנם לא התגלו בחפירות שרידים מתקופת שמואל.

כפר נבי סמואל 1900
כפר נבי סמואל 1900

מסורות נוצריות למקום קבורת שמואל

ביומן המסע של רבי בנימין מטודלה, שביקר בארץ בשנת 1173, מתואר שהצלבנים עברו דרך רמלה, שזוהתה על ידם כ"רמה", מצאו במקום את עצמותיו של שמואל הנביא, לקחו אותם וקברו מחדש בראש הגבעה המשקיפה על ירושלים בנבי סמואל, שזוהה על ידם כשילה.

הצלבנים הצרפתים הוציאו את עצמותיו מן הקבר  ובמסעם לכיוון ירושלים נשאו אותו אחר כבוד בדרך מעלה בית חורון, עד הגיעם למצפה שקרו לו הר השמחה – Montis Gaudii, ממנה יכלו עולי הרגל לעיר הקודש לראות את ירושלים, בצעדם על הדרך הראשית לירושלים מצפון (כביש 443 של ימינו). בשל כך נקרא האתר בשם "הר השמחה" כי רבה שימחתם שראו בעיניהם את העיר ירושלים. הם החליטו שמן הראוי לקבור אותו שם, כי משם צופה הגבעה על ירושלים, לימים יקרא המקום נבי סמואל. שם הקימו כנסייה על שמו: לסאן שמואל של שילה (St.Samuel of Shilo).

הצלבנים היו דוברי צרפתית. השם רמלה נישמע מצלצל כמו שיבוש של "רמה"- מקום הולדתו של שמואל הנביא ומקום הולדתם של נקדימון  ויוסף הרמתי שהורידו את ישו מן הצלב.

פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007) היוצר: מיכאלי
פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007)
היוצר: מיכאלי

גם המוסלמים אימצו את מסורת הנוצרית למקום קבורתו של שמואל הנביא.

מנהגי עליה לרגל לקבר

יום יום מגיעים יהודים לקבר לשפוך שיח בקבר. על פי המסורת, תאריך פטירתו של הנביא היה בכ"ח באייר. ויש הסוברים שביום כ"ט באייר. בימים אלו מגיעים יהודים להתפלל במקום שקיבל בתקופה מאוחרת יותר את הזיהוי כקברו של הנביא – בנבי סמואל. ציון הקבר של היהודים נמצא בקומת המרתף. ציון הקבר נמצא במערה חצובה בסלע, מתחת למבנה המרכזי. בכניסה למתחם הקבר, יש טור מדרגות ארוך שמוביל למרתף המבנה, שם שוכן הקבר של שמואל הנביא. לפני עשרים וחמש שנים, חודשה, ע"י מוסדות אונגוואר, ההדלקה על קברו של הנביא. מנהג שנשתכח עם השנים, אולם הוא מופיע בספרי צדיקים.

Grave of the Prophet Samuel. צילום: Md iet
Grave of the Prophet Samuel.
צילום: Md iet

ציון הקבר של המוסלמים נמצא בקומת הכניסה.

הקבר של שמואל הנביא היום בירושלים, שמואל נקרא באיסלאם: סמואל. צילום: Md iet
הקבר של שמואל הנביא היום בירושלים, שמואל נקרא באיסלאם: סמואל.
צילום: Md iet

תיירות אנטי-שמית מטורקיה

השנה פורסם סרטון שעלה ליוטיוב מתעד תופעה חדשה: עולי רגל טורקים מגיעים לקבר שמואל הנביא ומפריעים למתפללים היהודים. מתברר שהם חסידיו של מטיף אנטישמי המקורב לשליט טורקיה. גורם מחקר: מדובר בחלק מ"קמפיין ירושלים" בהשראת ארדואן.

תצפית נבי סמואל

פסגת ההר חולשת על סביבתו, הכוללת את הכפר אל-ג'יב בצפון; שכונת רמות מדרום-מזרח; היישוב גבעת זאב מצפון מערב. ניתן לראות את כל ירושלים עד הרי גוש עציון מדרום ודרום גוש דן ממערב.

גן לאומי נבי סמואל

מסביב למבנה הקבר, המצוי על פסגת הר שמואל מצוי גן לאומי מוכרז. גן לאומי נבי סמואל משתרע על כ-3,500 דונם. הגן משמר אתר עתיקות, מדרגות חקלאיות, מעיינות ובוסתנים.הגן הלאומי נבי סמואל הינו תערובת של מקום מקודש ליהודים, מוסלמים ונוצרים, גן לאומי עם ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים ומקום לפיקניקים. בלב האתר, קבר שמואל הנביא השוכן במבנה צלבני גדול אשר גגו הוא נקודת תצפית מהמרהיבות בישראל.

  • מעיין חנה: בתוך תחומי הגדר של נבי סמואל, בשביל שיורד למורד הצפוני-מערבי של ההר, ישנו מעיין בתוך מערה עם בריכה קטנה – "המקווה של חנה"  –  התחומה במדרגת סלע, שביום שישי משמשת לטבילה לגברים.

רובע מגורים מימי בית שני: בחפירות נחשפו שני טורי מבנים שהם חלק מרחוב ברובע מגורים גדול מהתקופה החשמונאית (מאה 2 לפנה"ס). המבנים השתמרו בגובה נדיר: כ-4 מ', וברובע משולבים גם מבנים מאוחרים יותר. בימי אלכסנדר ינאי, שהרחיב את ממלכת החשמונאים, היישוב ננטש.

שרידי יישוב מהתקופה הפרסית: מתחת לשרידים אלו התגלו שרידי יישוב מהתקופה הפרסית (מאות 6­-4 לפנה"ס), ובו טביעות "יהד" על ידיות של קנקנים – ממצא המרמז שהאתר היה מרכז מנהלי של פחוות יהודה. כן התגלו חרסים מימי ממלכת יהודה.

החפיר המערבי: באגף המערבי של המבצר הצלבני נראה קטע מחפיר המצודה, שמלאכת חציבתו לא נשלמה.

המחצבה: מצפון למבנה המרכזי, הנראית כיום כמשטח סלע גדול. הצלבנים חצבו כאן אבני בנייה וכך נוצר קיר זקוף בגובה 5 מ'. מעל לקיר הזקוף הם בנו אורווה ונותרו בה אבוסי הסוסים.

הבמה שבגבעון: יש המשערים ששנים רבות קודם לתקופה הצלבנית, בימי המקרא, שכנה כאן הבמה שבגבעון. במקרא מסופר ששלמה המלך הלך לבמה שבגבעון לזבוח זבח: "וילך המלך גבעונה לזבוח שם כי היא הבמה הגדולה" (מלכים א, ג 3). הכפר אל-ג'יב, כקילומטר וחצי מצפון לבמה, מזוהה כגבעון המקראית.

מתקני תעשייה קדומים: בתחום המבצר הצלבני נראים שרידי גת ביזנטית, ולידה שרידי תנור ששימש בתקופה הממלוכית להתכת מתכות. בפאה הדרומית של המבצר התגלו שרידי כבשן צריפה של קרמיקה – תעשייה שהתפתחה כאן בתקופה הביזנטית ונמשכה גם בתקופה הערבית הקדומה.

כנסייה צלבנית: המבנה המרכזי הוא חלק מהכנסייה של המבצר שבנו הצלבנים במאה ה-12. באולם הכניסה נותרו הקמרונות והקירות המסיביים המאפיינים את סגנון הבנייה הרוֹמַנְסְקִי של הצלבנים.

מסגד ממלוכי: במבנה הכנסייה משולב מסגד מן התקופה הממלוכית (המאה ה-14). עקב הנזקים של מלחמת העולם הראשונה, נעשה שיפוץ נרחב במבנה בראשית המאה ה-20.
מקום התפילה של המוסלמים הוא באולם שאחרי המבואה. מקום התפילה של היהודים הוא במערה שבה נמצא ציון קברו של שמואל הנביא. גרם מדרגות יורד אליה בצד אולם המבואה.

קרב נבי סמואל

בגלל מיקומו הגבוה וחשיבותו האסטרטגית התנהלו בעידן המודרני קרבות רבים על קבר שמואל. קרב נבי סמואל היה ניסיון השתלטות כושל של חטיבת הראל מהפלמ"ח על הכפר נבי סמואל מצפון לירושלים, שנערך ב-22–23 באפריל 1948 במסגרת מבצע יבוסי במלחמת העצמאות. בן-גוריון אישר לראשונה להשתלט על שטחים שתוכנית החלוקה ייעדה למדינה הערבית בשטחה של ארץ ישראל המערבית. הכישלון היווה מהלומה מוראלית לאנשי חטיבת הראל. 38 מלוחמי גדוד הפורצים נהרגו בקרב.

מפת קרב נבי סמואל בגבעת הרדאר צילום:Avi1111 dr. avishai teicher
מפת קרב נבי סמואל בגבעת הרדאר
צילום:Avi1111 dr. avishai teicher

מקצת ההרוגים והפצועים הופקרו בשטח, בניגוד לערכי אחוות הלוחמים של הפלמ"ח. רבים מהם נשחטו בנבי סמואל. הם הובאו לקבורה רק כשנה וחצי מאוחר יותר בלוויה המונית בכ"ה בחשוון ה'תש"י. אזור נבי סמואל וגבעת הרדאר נשאר בשליטה ירדנית ונכבש רק במלחמת ששת הימים, על ידי חטיבת הראל המשורינת של צה"ל בפיקוד אורי בן ארי שהשתתף בקרב המקורי.

שלט זיכרון לקרב נבי סמואל בגבעת הרדאר צילום:Avi1111 dr. avishai teicher
שלט זיכרון לקרב נבי סמואל בגבעת הרדאר
צילום: Avi1111 dr. avishai teicher

ביבליוגרפיה

http://www.news1.co.il/Archive/002-D-85935-00.html

%d בלוגרים אהבו את זה: