מתחם הכנסייה האתיופית

מתחם הכנסייה האתיופית

הכנסייה האתיופית (קִידאנה מִהְרַת – ברית הרחמים) שוכנת במתחם המכונה (דֶבְּרַה גֶנֶת – הר גן העדן) ברחוב האתיופים. בתקופת המנדט הבריטי וגם לאחר עצמאות ישראל הרחוב נקרא: Abyssinian Street רחוב החבשים. הרחוב הוא שלוחה של רחוב הנביאים. בתקופה העות'מאנית היה הרחוב שביל עפר. יחד הם ציר תנועה מרכזי המחבר את מזרח העיר עם מערבה. המרכז הוותיק של האתיופים היה בין החומות ברובע הנוצרי, ליד כנסיית הקבר. בתחילה הם ישבו בתוך כנסיית הקבר, אך גורשו משם וייסדו את המנזר דיר אל סולטאן הצמוד לכנסיית הקבר. הקהילה האתיופית בירושלים הייתה קהילה מושפלת ומדוכאת במשך מאות שנים. במשך מאות שנים היתה תלות בין כנסית אתיופיה והכנסיה הקופטית, והפטריארך הקופטי היה זה שמינה את בישופי אתיופיה.

הבנייה האתיופית מחוץ לחומה החלה במאה ה-19. מובילי הבנייה היו הקיסר האתיופי מנליק השני, אשתו של מנליק, טיטו בטול, ובכיר שריו, ראס מקונן. הם בנו יותר מתריסר בניינים ברחוב החבשים. המורסמים מביניהם הם הכנסייה האתיופית, ובנין הקונסוליה האתיופית ברחוב הנביאים. היילה סלאסי, שהוכתר לקיסר אתיופיה האחרון בשנת 1930, הוביל את תנופת הבנייה המואצת. הוא ונציגיו בנו כ- 15 בתים באזור. היילה סלאסי הוא מהווה את אחד מיסודות האמונה הרסטפארית ואת התגלמותו של ישו השחור.ראסטפארי היא תנועה דתית-תרבותית מונותאיסטית שמקורה באוכלוסייה השחורה בג'מייקה, ואשר רואה בהיילה סלאסי, קיסר אתיופיה את התגלמותו של האל.

קיימות שתי מסורות מתי האתיופים קיבלו את הנצרות. מסורת אחת מספרת האתיופי הראשון שהוטבל לנצרות היה אינדך סריס המלכה קנדק, שהוטבל על ידי השליח פיליפוס, בין השנים 26 – 40 לספירה, ושיכנע את המלכה להתנצר (מעשה השליחים ח' 26 – 39). מסורת נוספת גורסת ששני אחים מצור, פרומנטיוס ואדסיוס שיכנעו במאה הרביעית את המלכה אזאנה להתנצר. הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית היא הכנסייה המזרחית הגדולה ביותר ומספר מאמינה מגיע לכ-40 מיליון, רובם באתיופיה.

הכנסייה האתיופית
הכנסייה האתיופית

האתיופים מאמינים כי בית המלוכה שלהם הוא מצאצאי מלכת שבא ושלמה המלך. סמל בית המלוכה שלהם הוא אריה, סמלו של שבט יהודה. אתיופיה היא ארץ ציון החדשה. מסורת המספרת כי שלמה המלך שלח את ארון הברית לאתיופיה, ושם הוא מוסתר עד היום. טקסים הדתיים (הליטורגיה) נערכים בנפרד מקהל המתפללים, בחדרון הנקרא בפי הקהילה 'קודס אל-קודסים':-מתחם מרובע בו ממוקם המזבח, שעליו דגם ארון הברית המכוסה בווילון. הבנים עוברים ברית מילה בגיל שמונה ימים. הם נמנעים מאכילת בשר חזיר ושומרים על טהרת המשפחה. הם אינם מצטלבים ואינם עוברים התוודעות.

הכנסייה האתיופית ברחוב אתיופיה בירושלים נבנתה בין השנים 1883-1882 והוקדשה לאם ישו, מרים. המבנה הייחודי העגול שעל ראשו כיפה שחורה עליה מתנוסס הצלב האתיופי, הדומה לכוכב. מבנה הכנסייה מתנשא מעל בתי השכונה החרדית הסמוכה – מאה שערים. בתמונות של קדושים מן הברית החדשה נראים מרים וישו בעלי חזות אפריקנית. הכניסה לבתי תפילתם דורשת חליצת נעליים – וזה כולל מבקרים.

החצר צמוד לכנסייה נבנה מנזר שנקרא "מנזר הר עדן" ו-"מאפיית הלחם הקדוש".

 

פרטי הגעה: הכנסייה האתיופית: רחוב אתיופיה 10,טלפון לכנסייה 02-6282448

על פי חוקי המקום יש לחלוץ נעלים בטרם נכנסים לכנסייה; הכנסייה פתוחה בכול ימי השבוע בין השעות 13:00 – 17:00; מומלץ להגיע בשעת התפילה בין השעות 13:00 –  15:00 .

  • כתובת: רחוב אתיופיה 10, סמוך לרחוב הנביאים
  • טלפון: 02-6282448
  • שעות: בכל יום בין השעות 13:00 – 17:00. מומלץ להגיע בשעת התפילה בין השעות 13:00 –  15:00 .
  • הערות: לבוש צנוע. יש לחלוץ נעליים בכניסה

סיפורה של הנזירה מוהאי צגה מרים גברו

הנזירה אתיופית Tsegue-Maryam Guebrou המתגוררת בכנסייה האתיופית בירושלים נחשבה לאגדה מוזיקאלית. בצעירותה מגיל 6, למדה מוזיקה באירופה, בעיקר נגינה בכינור. בשנת 1933 היא חזרה לאתיופיה. לאחר כיבוש אתיופיה בידי האיטלקים בשנת 1936 נלקחה בשבי בידי הצבא האיטלקי. לאחר מלחמת העולם השניה, חזרה צגה מרים לאתיופיה לעיר הבירה אדיס אבבה והתצטרפה למנזר. שם עסקה, גם אחרי עזיבת המנזר, בנגינה, הלחנה מחקר על מוזיקה אתיופית דתית ותמיכה בתלמידי מוזיקה עניים. בשנת 1984 נאלצה לברוח מן המשטר הקומוניסטי של הרודן Mengistu Haile Mariam. הפעם היא ברחה למנזר האתיופי ברחוב האתיופים בירושלים. 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: