משפחת סורסוק *

Alfred Sursock's Pine Residence قصر الصنوبر‎, Qasr al-snawbar ביירות

משפחת סורסוק (سرسق – Sursock), אחת מ״שבע המשפחות״ היווניות-אורתודוקסיות העשירות ובעלות השררה בביירות ביצעה את ״הנסיקה החברתית המדהימה ביותר״ בלבנון של המאה ה-19. למשפחה זו חשיבות רבה בתולדות הציונות. על ידי נישואין בני סורסוק יצרו קשרים עם האריסטוקרטיות של מצרים, צרפת, אירלנד, רוסיה, איטליה, וגרמניה יחד עם הקמת אימפריה של תעשיה ושיווק. בתי המגורים של משפחת סורסוק היו שוות לכל  palazzo איטלקית. אך בלבנון כמו לבנון, נכסים רבים של המשפחה נפגעו קשות המלחמת האזרחים הארורה. מאידך, העובדה שמשפחת סוסוק מכרה לציונים קרקעות בארץ ישראל חשיבות עליונה שיבת ציון והתישרבות עברית של התנועה הציונות.

מקורה של משפחת סורסוק בבירת האימפריה הביזנטית. המשפחה הגיעה במאה ה-15 מקונסטנטינופול והתיישבה בעיירה ג'ובייל  (גבל – جبيل – ביבלוס) כ-40 ק"מ מצפון לביירות.

המצודה הצלבנית גבל - ג'בייל (جبيل) - Byblos
המצודה הצלבנית גבל – ג'בייל (جبيل) – Byblos

ב-1714 עברה לביירות. יש טוענים שבחירת ביירות ״פנינת המזרח״ על ידי ״השער הנשגב״ העות׳מאני כבירת המחוז התאפשר הודות להתערבותה של משפחת סורסוק.  במאה ה-17 בני משפחת סורסוק פעלו כגובי מיסים עבור השלטון העות׳מאני. בתמורה הם זכו להקלות ברכישת קרקעות בארץ ישראל וסוריה – זאת בנוסף לקרקעות שלם במצרים ולבנון. הרכישה הראשונה של אדמה בארץ ישראל היתה Marj ibn 'Amir – עמק יזרעאל בשנת 1872. תחת השלטון העות׳מאני המשפחה רכשה יותר מ-400,000 דונם.

Sursock_Family_Lineage צילום: Albouduniversity
Sursock_Family_Lineage
צילום: Albouduniversity

הם פיתחו קשר באמצעות הקונסולים של ארה״ב, גרמניה, רוסיה, וצרפת עם בעלי הון למימון רכישותיהם. משפחת סורסוק הייתה משפחת בנקאים סורית (סוריה אז כללה את לבנון) אמידה בראשה עמד איאב סורסוק מביירות. הם זכו לתואר  "the Rothschilds of the East".

סוריה העות׳מאנית
סוריה העות׳מאנית

מקור השם סורסוק (Sursock – Sursuq) הוא ככל הנראה שיבוש של השם היווני "קירי איסאק" (Κυριε Ισαακ) שפירושו "האדון יצחק". המשפחה התעשרה מעיסוק בבנקאות.

מכירת קרקעות לציונים

המשפחה החזיקה (עד תחילת ההתיישבות הציונית בעמק) בשטחי אדמה נרחבים בסוריה, דרום לבנון, הרי גליל, עמק יזרעאל ומישור החוף הצפוני. עיקר רכישת האדמות התבצעה ב-1870-72. בני משפחת האפנדית סורסוק קיוו כי יוכלו לקבל בעת מכירתו יותר מאשר מקבלת דמי השכירות לאדמה שהשכירו לאריסים, או אפילו ממכירת התוצרת החקלאית העונתי. בתחילה, השלטונות העות׳מאנים, לא אפשרו ליהודים לרכוש האדמה בהסתמכם על החוק שקבע, כי מי שאיננו בן הדת המוסלמית, איננו יכול לרכוש אדמות בשטחים שבהם שלטו. במאה התשע-עשרה הנהיג השלטון העות'מאני רפורמות מקיפות, תנט'ימאת, שבהן הוענק שוויון זכויות לכל נתיני האימפריה לא הבדל דת ועדה. בארץ ישראל של המאות ה-17 וה-18 לא התקיים כמעט שוק מקרקעין. משלהי המאה ה-18, החלה ארץ ישראל להיות במרכז ההתעניינות העולמית, תרמו לכך, תנועת ההגירה העולמית והתנועה הציונית, השתכללות אמצעי התעבורה.

ברמת ישי (של היום) הקימה המשפחה בשנים 1896-1902 את חאן (קיים עד היום על הדרך הראשית). המקום נרכש כחלק מרכישת אדמות עמק יזרעאל.

חאן רמת ישי
חאן רמת ישי

משפחת יהושע חנקין (גואל אדמות העמק) ואולגה חנקין לא הייתה היחידה ,שניסתה לרכוש את אדמת עמק יזרעאל מידי משפחת האפנדים סרסוק , אגודות יהודיות כמו: אגודת גאולה, אגודת חובבי ציון ,הכשרת הישוב (Palestine Land Development Company), חברות כותנה מיצריות, ואפילו נציגי הכנסייה הנוצרית ,כולם רצו לרכוש אדמות. משפחות אחרות, בנוסף למשפחת סורסוק, אפנדים פאודליים שישבו בביירות, מכרו אדמות ליהודים ונהיו מנהיגים במערכת הפוליטית של לבנון עם הכסף שהרוויחו ממכירת האדמות.

Joshua Hankin with his wife Olga
Joshua Hankin with his wife Olga
  •  כבר ב-1906 משפחת סורסוק מכרה המשפחה ליק"א כ-10,000 דונם קרקעות באל-ג'סר (גשר) ומלחמיה (מנחמיה).
  • ב-1909 הצליח חנקין לרכוש כ-10,000 דונם מאדמות הכפר איל פולה, לאחר פטירת בעליהן ממשפחת סורסוק. על שטח זה הוקמה ב-1911 הקואופרציה במרחביה, ב-1924 המושב מרחביה וב-1925, העיר עפולה.
  • ב-1912 רכש ארתור רופין ממשפחת סורסוק כ-24,000 דונם בגוש מזרע-תל עדס. על שטח זה הוקמו בין השאר היישובים מזרע ותל עדשים.
  • במגידו רכש אוליפנט שטחים מהמשפחה לאיכלוס יהודים ולשירותים הקשורים לרכבת העמק.

בדרך כלל מכירת הקרקע החקלאית הפוריה גרמה לסילוק האריסים שעיבדו את האדמה.

יהושע חנקין שאף לסגור עיסקה עם משפחת סורסוק הלבנונית לרכישת אדמות נוספות בעמק יזרעאל, אלא שפרוץ מלחמת העולם הראשונה גרם לנפילת העסקה הזאת. ב-1915 הוגלה על ידי שליטי האימפריה העות'מאנית לטורקיה. ב-1918 בוטלו המגבלות על רכישת קרקעות על ידי יהודים. בינתיים, במשך מלחמת העולם הראשונה מישל סורסוק (חבר הפרלמנט העות׳מאני) מכר חיטה לרעבי ביירות במחיר ים מופרזים וזכה עקב זה לדראון.

מכירת קרקעות עמק יזרעאל

בתום מלחמת העולם הראשונה חזרה משפחת חנקין לארץ ישראל. יהושע ואולגה החלו שוב במסע גאולת הארץ. יחד עם קק"ל רכשו בשנת 1921, באישורו של המושל הרברט סמואל ובמימון בנק רוטשילד, את קרקעות עמק יזרעאל מפלג בני משפחת סורסוק שישבו במצרים. הרכישה כללה ארבעה גושי אדמה בעמק יזרעאל המערבי וסביבתו ,ששטחם היה מעל לשבעים אלף דונם שמתוכם 51,000 דונם היו בעמק יזרעאל החקלאית הפוריה.

לאחר מכירת הקרקע  האריסים שעיבדו את הקרקע נדרשו להסתלק. בתי המשפט הבריטיים אישרו את זכותה של משפחת סורסוק למקור את הנכש וזכותה של קק״ל לסלק את האריסים.

על השטח של כחמישים אלף דונם בחלק המזרחי של העמק דרשה משפחת סרסוק כשלוש מאות אלף לירות מיצריות ,כיוון שיהושע חנקין לא רצה להפסיד את העסקה ,מיהר יהושע וחתם על חוזה המכירה בלא שהיתה בכיסו פרוטה, בחוזה המכירה הוכנס סעיף דרקוני, לתשלום קנס מופרז למי שיפר את החוזה. בצר לו פנה חנקין לרופין, שהיה מנהל הקק"ל לעזרה כספית, רופין שרצה שהרכישה תתבצע, נלחם בראשי ההנהלה ושכנעם ביחד עם אוסישקין, להמציא את הכסף לרכישה אך רופין התנה את הרכישה, בפריסת התשלומים לזמן ארוך יותר. על האדמות הללו הוקמו היישובים נהלל, כפר יחזקאל, תל יוסף ועין חרוד. לאחר הרכישה נסללה הדרך להתיישבות החקלאית בעמק.

Land Sale Records Sursock
Land Sale Records Sursock
  • ב-1922 רכש חנקין כ-16,000 דונם נוספים. באופן סטטיסטי שנת 1925 היתה השנה הפעילה ביותר של מכירת אדמות, הרוב של משפחת סורסוק.
  • ב-1933 רכש חנקין עוד 10,000 דונם במערב עמק יזרעאל ועליהם הוקמה המושבה יקנעם.

בסך הכל נרכשו 200,000 דונם קרקע מאת משפחת סורסוק אשר כללו 22 כפרים. האריסים גורשו מ-21 מהם – 1749 משפחות.

רכישות אדמות ממשפחת סורסוק במקומות אחרים

  • ב-1925 נרכשו ממשפחת סורסוק כ-48,000 דונם שעליהם נבנו היישובים קריית אתא (אז כפר אתא), אושה, רמת יוחנן, כפר המכבי .
  • ב-1934 מכרה המשפחה קרקע של 375 דונם שכללה את בית הקיץ למספר תושבי נהריה. במקום בית הקיץ הוקם בית ליברמן.
צילום:Dr. Avishai Teicher בית ליברמן בנהריה, הבית משמש כיום כמוזיאון וארכיון לתולדות נהריה
צילום: Dr. Avishai Teicher
בית ליברמן בנהריה, הבית משמש כיום כמוזיאון וארכיון לתולדות נהריה
  • עמק חפר: אדמות המשפחה בהיקף של כ-30,000 דונם באזור זה נקנו על ידי קק"ל.
  • כפר סבא: יזמים פרטיים בסיוע חברת הכשרת היישוב רכשו את קרקעות המשפחה באזור זה.

 רכבת העמק

מסלול רכבת העמק בין חיפה לעמק הירדן עבר לאורך עמק יזרעאל ובחלקו על אדמות משפחת סורסוק. המשפחה שאפה לקבל את הזיכיון (פירמאן) להקמת המסילה. אכן ב-1882 העניק המשטר לה את הזיכיון המיוחל תמורת פיקדון של 50,000 פרנק.

באותה תקופה (בשנת 1882) הקים העיתונאי הנוצרי בריטי וחובב ציון סר לורנס אוליפנט (יחד עם גאורג אגר, תושב המושבה הגרמנית ביפו והמהנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר) את "HMR – החברה החמידית" (ע"ש הסולטן הטורקי), אשר תכננה מסילה שתתחבר למסילת הרכבת החיג'אזית ותוביל סחורות מחורן ומעמקי א"י אל נמלי חיפה ועכו. למשפחת סורסוק היה עניין רב בפרויקט והם רוכשים חלק נכבד מהחברה. לצורך מדידת תוואי המסילה הם שוכרים שירותיו של המהנדס גוטליב שומכר. בסביבות 1884 שטחי אדמה בעיר התחתית בכניסה לחיפה ברשות משפחת סורסוק נרכשו על ידי אוליפנט כדי להקים את תחנת הרכבת הראשונה עבור רכבת העמק.החברה לא עומדת בתנאי הזכיון והוא נלקח ממנה בשנת 1884 – והם איבדו את הזיכיון (ואת הפיקדון).

בית סורסוק, יפו

בית סורסוק הוא מבנה היסטורי גדול ומפואר בן ארבע קומות ברחוב בוסטרוס (על-שם אחת מהמשפחות המכובדות של ביירות – רחוב רזיאל 4 של היום) ביפו, שהוקם על ידי משפחת סורסוק מביירות בשנת 1925. החל משנת 1921 רכשה המשפחה שורה של מבנים ברחוב בוסטרוס, שיפצה אותם ובנתה מבנים נוספים. גולת הכותרת של בניית המשפחה ברחוב היא "בית סורסוק״.

סגנונו של הבניין מאפיין את סגנון הבנייה שהיה נפוץ ביפו במאה ה-19 וראשית. סגנון הבנייה היה סגנון "קולוניאלי צרפתי–אירופאי" של חזית מלון כשל ערי החוף האירופיות. חומרי גלם יקרים לבנייתו הובאו מאיטליה, ובהם שיש מסוג קררה. בבניין שכנו משרדים יוקרתיים של יפו כגון לשכת המסחר של תל אביב וחברתו של מאיר דיזנגוף. היהודים נטשו את הבית והרחוב במאורעות 1936. אחרי מלחמת העצמאות וכיבוש יפו ב-1948 נמסר הבית לידי משרד הביטחון ושימש את משרדי השקם עד 1974.

גורל הרכוש הנטוש של משפחת סורסוק

משפחת סורסוק הגישה ב-1950 תביעה נגד מדינת ישראל לקבלת פיצוי על החרמת אדמות המשפחה במרכז יפו ובאזור הגנים הבהאים בחיפה על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. רק ב-1978 התביעה נידונה בבית המשפט העליון. לאחר התדיינות ארוכה הסכים בית המשפט לזכותה של המשפחה לקבל פיצוי.

חורבת געתון – חאן סורסוק

חורבת געתון בנחל געתון בגליל המערבי היא ישוב חקלאי שהוקם בתקופת ממלכת ישראל (במאה ה-10 לפנה"ס). היישוב ממוקם על תל בערוצו של נחל געתון כשני קילומטר מזרחית לנהריה. סביבתו של התל עשירה במעיינות. בהסכם עם חירם מלך צור, הוקם במקום ישוב חקלאי בשם "גיאתו". לאחר שיבת ציון נקרא אז "ריש מייא דגעתין״. חורבת געתון התפתחה כחווה חקלאית בשם "ג'שסון" בתקופה הצלבנית. דאהר אל-עומר חידש את המבנים החקלאיים ביישוב (כולל אמת המים וטחנת הקמח).

המבנה המערבי והחצר צילום:OObner
המבנה המערבי והחצר
צילום: OObner

אחמד אל-ג'זאר עודד השקעות זרות בחקלאות בגליל. בתקופה זו הגיעה לאזור משפחת סורסוק. המשפחה הקימה את מבנה האחוזה הנראה כיום בשטח ואת החווה החקלאית סביבו. המקום נקרא אז "ח'רבת אלג'עתון" והוא הוקם על החורבה הצלבנית. החווה ננטשה זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20. לאחר מלחמת העצמאות עבר המבנה לנכסי נפקדים. קק"ל פיתחה את המקום כאתר תיירות.

מוזיאון סורסוק בביירות

פעילותה של משפחת סורסוק היתה תלויה במעמדה בחברה הנוצרית בלבנון. בני המשפחה בנו מגורים בסדר גודל של ארמון. רחוב מפואר בביירות נקרא על שמם. בית אחד נתרם לממשלה לשמש מוזיאון. בתים אחרים נהרסו במלחמת האזרחים הארורה  בשנים 1975-1990. להלן דוגמאות של בתיהם:-

מוזיאון סורסוק: בשנת 1912 ניקולס איברהים סורסוק, אריסטוקרט לבנוני, בנה וילה פרטית ברחוב סורסוק-Rue Sursock בביירות. הוא הוריש את ביתו לעירית ביירות כדי ליסוד מוזיאון של אמנות מודרנית. הוא נפטר בשנת 1952. המוזיאון נפתח בשנת 1961.

The Sursock Museum in Beirut צילום: Bertilvidet
The Sursock Museum in Beirut
צילום: Bertilvidet

ארמון סורסוק

ארמון סורסוק הוקם על ידי מוסא סורסוק בשנת 1860 ברחוב סורסוק-Rue Sursock בשכונה הנוצרית הותיקה Achrafieh – אשרפייה – الاشرفية מול מוזיאון סורסוק בביירות. הארמון בבעלות  Lady Cochrane Sursock ומשמש לעריכת נישואין.

The Grand Hotel Casino de Aïn Sofar

מלון גרנד הוטל-קזינו עין סופאר (Sawfar – صوفر‎) נבנה ב-1892 על ידי משפחת סורסוק. המלון עמד מול תחנת הרכבת. מלון זה פעל כל עידן הזהב של לבנון עד 1975, העת תחילתה של מלחמת האזרחים. חומות הארמון יכולות לספר על הארץ שהיתה ״שווייץ של המזרח התיכון״.  כאן היה מקום המפגשים של הגדולי העולם; מלכים, אמנים, כוכבי קולנוע, ובעלי מעמד שלטוני. כאן נערך הפגישה הראשונה של הליגה הערבית. המלון נפגע קשה במלחמת האזרחים 1975-1990.

בשנת 2018 בעל המלון, Roderick Sursock Cochrane, פתח את המליון כגלריה לאמנות עם תצוגה של האמן טום יאנג (Tom Young).

Donna Maria Sursock's Residence

Donna Maria Sursock's Residence הוקם על ידי בעלה אלפרד בשנת 1909 בכפר סופאר. המבנה נהרס במלחמת האזרחים בשנת 1975 וטרם שוקם. הגנים שוקמו לגמרי ומשמשים לעריכת חתונות.

Donna Maria Sursock's residence
Donna Maria Sursock's residence צילום:Albouduniversity

ביבליוגרפיה

THE PRIVATE ARCHIVE OF THE SURSUQS, A BEIRUT FAMILY OF CHRISTIAN NOTABLES: AN EARLY INVESTIGATION

%d בלוגרים אהבו את זה: