מרפסת ים המלח

מצפה יריחו *

מצפה יריחו טומן בחובו אפשרויות מרובות לנקודות הרחבה לתחילת סיור לים המלח, ליריחו, ולבקעת הירדן. הנוף המדהים תורם נושאי גיאולוגיה ויהושע בן נון מעניק אירועי תנ״ך ותולדות ישראל. הכביש לאורך הרכס המחודד ממרכז מצפה יריחו לגבעת ברקאי הזכיר לי את הכבישים המאתגרים של הרי הימלאיה. אם כן זה גם טיול אתגרי!

כבישים צרים
כבישים צרים

הישוב מצפה יריחו

הישוב מצפה יריחו נוסד כאשר שני הגרעיני נח״ל עלו לקרקע עשר שנים אחרי מלחמת ששת הימים בסוכות ה'תשל"ח. גרעין אחד היה דתי וגרגעין אחד חילוני. גרעין יריחו הדתי הוקם ע"י אנשי גוש אמונים ואנשי הרב כהנא. יעודו של גרעין יריחו היה להתישב באיזור בית הכנסת "שלום על ישראל" העתיק, על אדמה שנרכשה בתחילת המאה ה-19 בידי יהודים (שהם עכשיו אדמות מדינה) בלב יריחו. בבית הכנסת העתיק ביריחו מן המאה השביעית לספירה, נמצאה רצפת פסיפס גדולה בעלת ציורים מרשימים וכתובת "שלום על ישראל", המהווה מקור לשמו. העתק הפסיפס נמצא במוזיאון השומרוני הטוב, לא רחוק ממצפה יריחו. כדאי להוסיף את מוזיאון השומרוני הטוב למסלול.

הגרעין הדתי סמך על המדרש:

״אמר ר' שמואל בר נחמני יריחו היתה נגרה (בריחה=מפתחה) של ארץ ישראל, אמרו אם יריחו נכבשת כל הארץ נכבשת."        (מדרש תנחומא פרשת בהעלותך סימן י״ח).

עזר ויצמן, אז שר הבטחון, לא אישר התישבות בעיר יריחו, והגרעינים פונו למתחם מישור אדומים על הגבעה ממול לבסיס הצבאי של היום. אריק שרון, אז רק שר החקלאות, ועוזרו אורי בראון המליצו להעלות את הגרעינים למקום שנקרא בימי הטורקים "טיבק ריאש" במדבר יהודה, כ-20 ק"מ מזרחית לירושלים, מעל ואדי קלט. הנקודה קיבל את השם ״מצפה יריחו״ – ומה הפלא! כי מן הישוב יש תצפית נהדרת על אזור יריחו. שני הגרעינים לא הצליחו להסתדר יחד. אולי זה המקום לשוחח על היתכנות ״ישוב מעורב״. הטיפול בישוב עבר לאחריות חטיבת ההתישבות של ההסתדרות הציונית. בשנת 1980, העבירה ההסתדרות הציונית את הגרעין החילוני לנקודה שנקראה ורד יריחו. הגרעין הדתי נשאר המקום. הישוב החדש התמקם בהמשך הירידה מירושלים לכוון ים המלח ,גם כן על נקודה שולטת על העיר יריחו בחלק הדרום מזרחי של המצוק.

למיטיבי לכת יכולים לרדת למנזר סנט ג׳ורג׳, מבצר קיפרוס, ושמורת טבע עין פרת – במעיינות ניתן לרחוץ. אפשר גם לנסוע ברכב קרוב למנזר סנט ג׳ורג׳: פונים שמאלה בכניסה לישוב מצפה יריחו בעקבות שילוט לואדי קלט והמנזר. אין לבצע את המסלול ללא תאום ביטחוני.

2017-07-12-22.19.191

2017-07-12-22.19.04

2017-07-12-22.19.44

2017-07-12-21.50.041

2017-07-12-21.50.31

2017-07-12-21.48.12

2017-07-12-21.47.24

2017-07-12-21.47.16

2017-07-12-22.12.05

2017-07-12-21.54.23

2017-07-12-22.07.40

2017-07-12-22.23.02

2017-07-12-22.19.29

טיילת נוף מצפה יריחו

הטיילת היא מרפסת ארוכה והמטופחת לאורך המצוק, מגן האירועים נוף הירדן ועד לבית הכנסת המרכזי של היישוב מצפה יריחו. מטיילת נוף נשקף נוף מרהיב ועוצר נשימה של נחל פרת, בקעת יריחו ובליבה העיר יריחו וצפון ים המלח בקעת הירדן והרי הגלעד (מואב) הנישאים במזרח. איך מגיעים? לאחר הכניסה בשערי הישוב , יש לפנות מיד ימינה, עולים בכביש הישר וממשיכים עם הכביש המתעקל שמאלה, ממשיכים במעלה הדרך ,עד שמבחינים אחרי הכיכר המרובעת הממוקמת משמאל לדרך ומגרש כדורסל  מצד ימין. ממשיכים ימינה ושמאלה שם נמצא מגרש החניה של אולם השמחות נוף הירדן, במגרש החניה שלו עומדים ומחנים. טיילת הנוף והתצפית נמצאים בחלק המזרחי של המגרש.

מצפור ״מרפסת ים המלח״ – מצפה יריחו

מרפסת ים המלח נבנתה לזכרם של שלמה קרויזר, ישי קרויזר, איתן אורנבך ואחיה חורי בני הישוב שנהרגו בתאונת דרכים בדרכם לישוב. ב-א' בכסלו תשס"ח, 11/11/07אחה"צ, שלמה קרויזר מ"פ בגדוד, חרוב בן 24, אסף את אחיו ישי בן ה-13 ושניים מחבריו: איתן אורנבך, בן ה-12, ואחיה חורי, בן ה-12. בדרכם הביתה הם החליקו בכביש ונכנסו חזיתית באוטובוס וכתוצאה מכך הם נהרגו. שלט ברזל ההנצחה בחיק עץ הפלפלון. מרפסת ים המלח מאפשרת לצפות מעט יותר (מטיילת מצפה יריחו) לכוון צפון ,מזרח ודרום לוואדיות ולים המלח (תלוי בתנאי האובך).

מרפסת ים המלח
מרפסת ים המלח

במצפור מותקן עמדת הדרכה אלקטרונית. ההדרכה האלקטרונית ממוקדת בהיסטוריה מקראית של הכניסה לארץ. מישהו נדב מזרון ישן שאפשר לשבת עליו בזמן ההשמעה. להשמעת ההדרכה המוקלטת

פנורמה קולית במצפה יריחו
פנורמה קולית במצפה יריחו

המרפסת עוצבה בידי האדריכל, עוזר שטול. מצפור מרפסת ים המלח בנויה בצורת מסגרות שדרכן נחשף הנוף לאט לאט לעיני המתבונן עד שמשפת המצפור נגליה נוף פנורמי מרהיב. שטול בנה את המצפור בצורה בה הנוף נגלה למתבונן בהדרגה, ע"י "חלונות" שפתוחים לכיוונים שונים. לפי דעתי האישית שטול שכח לדאג לצל – יש רק קירות ללא גגות.

״חלונות״ מרפסת ים המלח
״חלונות״ מרפסת ים המלח

 מה רואים ממרפסת ים המלח?:

  • מזרח – הרי גלעד (מואב)
  • מערב – נופי מדבר בקעת יריחו ובליבה העיר יריחו
  • צפון – נחל פרת
  • דרום – נופי ים המלח
  • בקצור המצפור מגלה לכם את הנוף המדברי על רקע ים המלח.

2017-07-12 21.47.06

איך מגיעים?

נוסעים לכיוון הישוב מצפה יריחו [כביש מס' 1 – בירידה מירושלים] בצומת שימו לב שאתם פונים ימינה [שמאלה זה למנזר סנט ג׳ורג׳], ממשיכים ישר אחרי השומר, בצומת טי פונים שמאלה. נוסעים עם הכביש ישר לקצה השלוחה השנייה של הישוב בחלק הצפון מזרחי בגבעת ברקאי. ממשיכים עד מרפסת ים המלח. המרחק מקצה הישוב למרפסת הינו כ 700 מ'.

 

מרגלי יהושע

בני ישראל בחנייתם מעבר לירדן המזרחי לפני כניסתם לארץ, לאחר מות משה בהר נבו. יהושע בן-נון שהחליף את משה בהנהגת עם ישראל. מרגלי יהושע נשלחו לרגל את יריחו לפני כיבושה. מה עשו בה? בעצת רחב, הם נסו להרים ממערב ליריחו בכדי להמלט מחיילי מלך יריחו.

יתכן שהמרגלים של יהושע הסתתרו בהר קרנטל – הר הפיתוי. יריחו שוכנת למרגלות ג'בל קרנטל וג'בל אבו-סרג' לשלוחותיהם השונות. גובהם כ-350-400 מטר ויותר מעל פני השטח של יריחו. הפרש גבהים זה שנגרם על ידי השבר הסורי אפריקני, מפגיש בטווח קטן נופים שונים ומנוגדים. האזור שופע נקיקים טבעיים, מערות ומקומות מסתור. על הר קרנטל נמצא מבצר דוק (או דגון) – המבצר הקדום ביותר מבין המבצרים ששימשו את החשמונאים. כפי הנראה חלק מן ציוד הגרמני שהוצנח על ידי הנאצים במבצע אטלס במלחמת העולם השניה הוסלק במערות בהר קרנטל.

הר קרנטל למעלה ברקע
הר קרנטל למעלה ברקע

יהושע פרק ב׳

א וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ; וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב–וַיִּשְׁכְּבוּ-שָׁמָּה.  ב וַיֵּאָמַר, לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר:  הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לַחְפֹּר אֶת-הָאָרֶץ.  ג וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ, אֶל-רָחָב לֵאמֹר:  הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר-בָּאוּ לְבֵיתֵךְ–כִּי לַחְפֹּר אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, בָּאוּ.  ד וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת-שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ; וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה.  ה וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, בַּחֹשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ–לֹא יָדַעְתִּי, אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים; רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם, כִּי תַשִּׂיגוּם.  ו וְהִיא, הֶעֱלָתַם הַגָּגָה; וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ, הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל-הַגָּג.  ז וְהָאֲנָשִׁים, רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן, עַל, הַמַּעְבְּרוֹת; וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ–אַחֲרֵי, כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם.  ח וְהֵמָּה, טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן; וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם, עַל-הַגָּג.  ט וַתֹּאמֶר, אֶל-הָאֲנָשִׁים–יָדַעְתִּי, כִּי-נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ; וְכִי-נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם.  י כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת-מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם, מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג–אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם, אוֹתָם.  יא וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא-קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם:  כִּי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם–הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת.  יב וְעַתָּה, הִשָּׁבְעוּ-נָא לִי בַּיהוָה, כִּי-עָשִׂיתִי עִמָּכֶם, חָסֶד; וַעֲשִׂיתֶם גַּם-אַתֶּם עִם-בֵּית אָבִי, חֶסֶד, וּנְתַתֶּם לִי, אוֹת אֱמֶת.  יג וְהַחֲיִתֶם אֶת-אָבִי וְאֶת-אִמִּי, וְאֶת-אַחַי וְאֶת-אחותי (אַחְיוֹתַי), וְאֵת, כָּל-אֲשֶׁר לָהֶם; וְהִצַּלְתֶּם אֶת-נַפְשֹׁתֵינוּ, מִמָּוֶת.  יד וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים, נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת, אִם לֹא תַגִּידוּ, אֶת-דְּבָרֵנוּ זֶה; וְהָיָה, בְּתֵת-יְהוָה לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ, חֶסֶד וֶאֱמֶת.  טו וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל, בְּעַד הַחַלּוֹן:  כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.  טז וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ, פֶּן-יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים; וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים, וְאַחַר, תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם.  יז וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, הָאֲנָשִׁים:  נְקִיִּם אֲנַחְנוּ, מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ.  יח הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים, בָּאָרֶץ; אֶת-תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי, בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ, וְאֶת-אָבִיךְ וְאֶת-אִמֵּךְ וְאֶת-אַחַיִךְ וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִיךְ, תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה.  יט וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר-יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה, דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ–וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם; וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ, בַּבַּיִת–דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ, אִם-יָד תִּהְיֶה-בּוֹ.  כ וְאִם-תַּגִּידִי, אֶת-דְּבָרֵנוּ זֶה–וְהָיִינוּ נְקִיִּם, מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ.  כא וַתֹּאמֶר כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן-הוּא, וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ; וַתִּקְשֹׁר אֶת-תִּקְוַת הַשָּׁנִי, בַּחַלּוֹן.  כב וַיֵּלְכוּ, וַיָּבֹאוּ הָהָרָה, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עַד-שָׁבוּ הָרֹדְפִים; וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל-הַדֶּרֶךְ, וְלֹא מָצָאוּ.  כג וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר, וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן; וַיְסַפְּרוּ-לוֹ–אֵת כָּל-הַמֹּצְאוֹת, אוֹתָם.  כד וַיֹּאמְרוּ, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, כִּי-נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ; וְגַם-נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפָּנֵינוּ.

%d בלוגרים אהבו את זה: