גבעתי

מצודת יואב *

הכובע הסגול של גבעתי הוא בן בית אצלנו. מדד הכבוד עולה כאשר אני מסייר במוזיאון גבעתי.

מי שחלם גבעתי – המנון גבעתי

מילים: עמוס אטינגר             לחן: אפי נצר
למראות הזריחה לשקיעות של אביב
את קולו של הרוח שמעתי
זאת הרוח אשר מהלכת סביב
זו הרוח ששמה הוא גבעתי

מי שחלם גבעתי מי שנשם גבעתי
מי שהלך עימנו בדרכים
שב וחוזר גבעתי
שב ואומר גבעתי
עם גבעתי הלאה ממשיכים

והיום הם חוזרים ונושאים על גבם
את הניב הרעות בו נשבעתי
הם שבים למפה ממדבר ומים
ונושאים הם את רוח גבעתי

מי שחלם גבעתי מי שנשם גבעתי
מי שהלך עימנו בדרכים
שב וחוזר גבעתי
שב ואומר גבעתי
עם גבעתי הלאה ממשיכים

קיימת גם גרסה חדשה הכוללת בית נוסף שנכתב בהשראת הסיסמה שטבע המח"ט היוצא, אל"ם עופר וינטר, במהלך מבצע "צוק איתן": "ביחד, רק ביחד ננצח".

מוזיאון גבעתי – בית חטיבת גבעתי

מוזיאון גבעתי, ב'מצודת יואב' – היא משטרת 'עירק סואידן' – מהווה מרכז מורשת לחטיבת גבעתי וגם ציון היסטורי לבניין המצודה, שהיתה 'המפלצת על הגבעה' בגזרת הדרום במלחמת העצמאות. האתר נמצא במבנה ההיסטורי של משטרת עירק-סואידן. במוזיאון ישנן שתי תערוכות מקיפות – גבעתי בתש"ח; גבעתי החדשה.

  • תיעוד תולדות החטיבה ומבצעיה ממלחמת השחרור
  • מרכז הנצחה לחללי החטיבה לדורותיה
  • אנדרטה על ידי האדריכל יחיאל ערד ובה קבועים סמלי יחידות החטיבה כיום
  • תצוגה קטנה של כלים משוריינים
  • תצוגת כלי נשק יהודי ומצרי במלחמת תש"ח – תצוגת נשק ושלל
  • בקומה השנייה נמצא אתר זיכרון לסיירת שקד
  • מגדל תצפית על האזור
  • סיור מודרך הכולל סרט – לקבוצות מעל 15 איש
  • חידון אינטראקטיבי על ההיסטוריה של גבעתי
    ביקור חובה לכל המעוניין ללמוד ולחוות פרק מרכזי בהיסטוריה של תקומת עם ישראל בארצו.

זמני פעילות

  • ימים א'-ה', 15.00-09.00 – מומלץ לתאם היטב מראש!
  • ימים שישי ושבת לקבוצות בלבד בתיאום מראש
  • המוזיאון מונגש לנכים וכולל גם מערכת שמע ללקויי ראיה ושמיעה.
  • טלפון: 08-6611315
מוזיאון גבעתי
מוזיאון גבעתי

משטרת עיראק סווידאן – عراق سويدان – מצודת יואב

המבנה מצודת טגארט של משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל בנקודת שליטה על התנועה מזרח-מערב בדרום הארץ (פאלוג'ה – אל-מג'דל – היום כביש 35 בקטע מקריית גת לאשקלון), היום על כביש 35, סמוך לקיבוץ שדה יואב. המצודה היא אחת מ-36 תחנות משטרה שבנו הבריטים בזמן המרד הערבי הגדול (1939-1936). משטרת עיראק סווידאן נקראה על שם הכפר הערבי הסמוך,עיראק סווידאן -ששכן על הכביש שהוביל מאל-מג'דל (المجدل – عسقلان אשקלון) לבית ג'יברין (بيت جبرين בית גוברין) ולחברון (الخليل).

בניגוד לשאר מצודות הטגארט, אשר ננטשו לקראת סיום תקופת המנדט, המשיכו הבריטים לאייש את משטרת עיראק סווידאן עד לרגע האחרון ממש. לפי תוכנית החלוקה נכלל הכפר בשטח שיועד להקמת מדינה ערבית -אולם האדמה עליה עמדה המצודה הייתה בבעלות יהודית. לכן ב-12 במאי 1948, יומיים לפני עזיבת הנציב העליון את ישראל, מסרו הבריטים את המצודה לידי כוחות ערבים מן האחים המוסלמים וכח חלוץ מצרי.

עד לשנת 1983 שימשה המצודה כבסיס פעיל של צה"ל וכיום משמשת כמוזיאון למורשת הקרב שלחטיבת גבעתי מתקופת מלחמת העצמאות, חטיבה 5, וחטיבת גבעתי המחודשת‏.

מוזיאון גבעתי
מוזיאון גבעתי – צילום: izkor.gov.il
מוזיאון גבעתי - מצודת יואב
מוזיאון גבעתי – צילום: משה הרפז
פסל של לוחם גבעתי זורק רימון - מצודת יואב
פסל של לוחם גבעתי זורק רימון – צילום: ד"ר אבישי טייכר

כיבוש משטרה עיראק סווידאן – מצודת יואב

המצודה ידועה בלחימה הקשה שנדרשה לשם כיבושהּ במהלך מלחמת העצמאות. הלוחמים היהודים כינו את משטרת עיראק סווידן"המפלצת על הגבעה".

נעשו 8 ניסיונות לכיבוש משטרת עיראק סווידאן – 7 ניסיונות כושלים (5 של חטיבת גבעתי, ועוד שני ניסיונות של חטיבת הנגב) בין 13 במאי 1948 עד 9 בנובמבר 1948. כוחותינו פעלו במסגרת תוכנית ד' (של ההגנה, שהוכנה לקראת תום המנדט הבריטי), מבצע אנ-פאר או מבצע אנטי-פארוק (שנועד לפרוץ אל הנגב הנצור), ומבצע שמונה.

לאחר כיבושהּ של משטרת עיראק סווידאן שונה שמה למצודת יואב על שמו של סא"ל יצחק דובנו,קצין ההדרכה הראשי של הפלמ"ח ומפקד הכוח בנגבה שנהרג בקרב על הקיבוץ, אשר כינויו המחתרתי בארגון הגנה היה "יואב". גם מבצע יואב נקרא על שמו. השם של מבצע "עשר המכות" הוחלף על ידי מפקד המבצע, יגאל אלון, ל"מבצע יואב".

ב-9 בנובמבר התקיפה את המצודה חטיבה 8 בפיקודו יצחק שדה. מתקפה זו קיבלה את השם מבצע שמונה

כיבוש משטרת עיראק סווידאן גרם לנסיגת הצבא המצרי מהכפרים עיראק סווידאן ובית עפה ולצמצום כיס פלוג'ה למרחב הכפרים פאלוג'ה ועיראק אל-מנשייה בלבד‏. כיבוש מרחב שני הכפרים על ידי חטיבה 8 הוריד את האיום המתמשך מעל היישובים היהודיים הסמוכים, ובפרט מקיבוץ נגבה, אשר סבל במשך תקופה ממושכת מהפגזות ארטילריות.

הדגל המצרי בעיראק סויאדן

בעקבות ההפגזה הארטילרית, הופל הדגל המצרי אשר הונף מעל מבנה המשטרה. הפלת הדגל הובילה להעלאת המוראל בין שורות הלוחמים ולשמחה גדולה בקרב מפקדי חטיבה 8 וחברי קיבוץ נגבה, אשר צפו בהתקפה. את רגשות השמחה בעקבות נפילת הדגל המצרי ניתן למצוא ברישומיו של שדה: מנגבה מודיעים לנו:

בשעה 15:47 נפל הדגל. הדגל הוא סמל. אנשינו "היבשים" רוחשים, כנראה, כבוד לסמלים. משנפל הדגל נראה להם הניצחון כמונח בכיס. – יצחק שדה, מלחמה בלתי שגרתית, על המשמר, 30 בספטמבר ו-7 באוקטובר 1949

מסלול מומלץ: יד מרדכי מוזיאון, גבעת הקרב ופסל אנילביץ', מצודת יואב, נגבה, גבעת תום ותומר, ניצנים – "הארמון" ופסל הלוחמת העבריה, גשר עד הלום.

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. יעקב שביט, ההיסטוריה של א"י , הכרך העוסק במלחמת העצמאות.

  2. יהודה ואלך, אתרי קרבות בארץ ישראל, הוצאת כרטא.

  3. יהודה ואלך אטלס כרטא לתולדות מלחמת העצמאות.

  4. ישוב הנגב, 1900-1960, סידרת עידן יד בן צבי.

  5. אפרים ומנחם תלמי, ספר הנגב, הוצ' עמיחי תל אביב.

%d בלוגרים אהבו את זה: