מערת עלמה *

בתוך המערת עלמה צילום: Bukvoed

מערת עלמה היא מערה סמוכה לכפר הצ'רקסי ריחאניה שבגליל. המערה היא הארוכה שבמערות הגליל. מערת עלמה נקראת על שם המושב עלמה הסמוך לה.

אגדות מערת עלמה

אגדות שונות נכתבו וסופרו עליה במהלך השנים. בעבר נקראה המערה בשם "מערת הבבלים" על פי האגדות שעולי בבל עלו דרכה חזרה לארץ ישראל או בגלל שנטמנו בה עצמות של עולי בבל. בשנת 1742 ביקר בעלמה רבי חיים בן עטר ומתיאור תלמידו על המסע עולה, כי במערה מצויים קברים: "שיש שם מספר צדיקים קבורים, תשע מאות אלף". אגדה נוספת מספרת כי מוצא המערה הוא בירושלים.

 Alma Cave near Rehaniya (Upper Galilee, Israel): the way down to the inner entrance to the cave.
צילום: Dmitry Babin

סיור במערת עלמה

מערת עלמה נחשבת כמערה העמוקה ביותר בישראל, והיא מוסדרת לביקור באמצעות יתדות ומחזירי אור, שהופכים את החוויה לפשוטה ונעימה. המערה תלולה ועומקה 106 מ׳. הביקור בה, אפשרי לכל אדם שאינו קלסטרופובי ואינו דורש ציוד מיוחד תודות ליתדות עזר אשר הותקנו בה.

הבור באדמה שבתחתיתו נמצאת הכניסה למערה. צילום: Dmitry Babin

איך מגיעים?

הגישה אל המערה מתבצעת בראשיתה בדרך כלל על ידי כלי רכב הפונים אל דרך עפר המתחילה מול כביש הכניסה לכפר ריחאניה. בהמשך מתגלה אזור טרשים רחב המצריך צעידה רגלית עד לוע הר גדול שנוצר מקריסת שכבות ההר העליונות אל חללו הפנימי. בתחתית לוע ההר קיים פתח המערה. המערה מורכבת מסלעים לחים וחלקים, ובשל כך ההליכה בה מחייבת זהירות יתרה.

בצדי קירות המערה ננעצו יתדות עזר למבקרים, וכן, מחזירי אור כסימני דרך. המסלול במערה הוא דו כיווני, ובשל רוחבה המצומצם של המערה הדבר יוצר לעיתים עיכובים למטיילים בה.

עטלפים

בעבר המערה הייתה ביתם של אלפי עטלפים, אבל המבקרים הרבים הבריחו את רובם ולכן כיום נותרו בה רק עשרות פריטים. השערת החוקרים היא כי הסיבה להעלמות העטלפים היא תאורה חזקה ורעש מצד המטיילים במערה. לכן נאסרה הכניסה למערה בחודשי החורף בין נובמבר ואפריל, בזמן שהעטלפים ישנים את שנת החורף. באזור המערה ובתוכה מקננים עטלפים ויונים. שני מיני העטלפים הבולטים במערה הם נשפון גדות וכנפן.

עלמה

הוא מושב דתי בגליל העליון שהוקם באוגוסט 1949 סמוך לכפר הערבי עלמא, שחרב במלחמת העצמאות.  

Alma, from south ילום: Idobi 

יישוב היהודי התקיים במקום מהתקופה הרומית ולאחריה בתקופה הצלבנית ועד התקופה העות'מאנית. השם עלמה מוזכר לראשונה בתקופה הצלבנית; קהילה יהודית רציפה התקיימה במקום עד המאה ה-17. בנימין ממטודלה מציין שבזמן ביקורו, מצא כ-50 משפחות יהודיות שמתגוררות במקום.

עתיקות עלמה

בעלמא התגלה בית קברות יהודי גדול המתוארך לתקופת המשנה על פי מערות קבורה וקברים המיוחסים לתנאים כדוגמת רבן שמעון בן גמליאל הזקן, אלעזר בן ערך, עזריה, אלעזר בן עזריה, אליעזר בן הורקנוס שמעון בן נתנאל יוסי הכהן, ויהודה בן תימא.

למרגלות המושב ממזרח מצויים שרידיהם של שני בתי כנסת קדומים:

חורבת קציון (ח'רבת קציון) במזרח הגליל העליון, בו שכנה לפי הסברה העיר מתקופת המשנה והתלמוד קציון הנזכרת במקורות חז"ל. החורבה שוכנת כשניים וחצי ק"מ ממערב למושב שדה אליעזר, על גבעה ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים, ומצפון לה עובר נחל קציון, המתחבר לנחל דישון. השם "קציון" נזכר בתלמוד הירושלמי כמקום מושבו של רבי יוחנן דקציון, הן במסכת ביצה (ה, ד) והן במסכת ברכות (ח, ז).

חורבת מרות – Khirbet Marut  הוא יישוב יהודי קדום בגליל העליון, שהתקיים על פי ההשערה ברציפות מימי אלכסנדר ינאי החשמונאי (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס) עד לשלטון הצלבנים, תקופה של 1,200 שנה.

בית הכנסת במרות צילום: Yael Alef
בית הכנסת העתיק במרות ינואר 2017 צילום: רשות העתיקות – שמואל מגל

במושב עלמה נמצא ציונו של התנא רבי אלעזר בן ערך, תנא בדור השני של התנאים, ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

קבר רבי אלעזר בן ערך ליד המושב עלמה צילום: אריאל פלמון

אבא שאול שיבח אותו ואמר עליו בשם רבן יוחנן בן זכאי רבו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה – מכריע הוא את כולם. — משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ח'

כפר עלמא

הכפר הערבי עלמא או עלמא אלשעב: משפחת עבו בסיוע משה מונטיפיורי רכשה ב-1839 אדמות בעלמא ובקדש שבגליל העליו במאה העשרים שכן במקום כפר ערבי שהתקיים עד מלחמת העצמאות. 

A 1940s map of the area of Alma, Safad from the Survey of Palestine.  Public Domain

בתקופה העות'מאנית היו בני הקהילה היהודית מוסתערבים, שעסקו כנראה בעיקר בחקלאות. משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה במאה ה-17.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: