מערות אחינועם *

בית גוברין

בית גוברין היא עיר קדומה בשפלת יהודה.

בימיו של המלך הורדוס (37 עד 4 לפנה"ס) ירשה בית גוברין את העיר מרשה כבירת חבל אדומיאה. בשנות המרד הגדול (66 עד 70 לספירה) היה במקום ישוב יהודי שנהרס במסע הכיבוש של אספסיאנוס. בימי המשנה והתלמוד הייתה בה קהילה יהודית גדולה, שהעמידה תנאים ואמוראים נודעים. במהלך הזמן פחת שיעורם של היהודים ביישוב, והכפר היהודי הפך ליישוב רומי בעל אוכלוסייה מעורבת.

בשנת 200 העלה הקיסר ספטימיוס סוורוס את מעמדה של העיר לעיר פוליס, ושינה את שמה ל "אלאותרופוליס -Eleutheropolis" – עיר בני החורין. מתחילתה של התקופה הביזנטית (324 עד 638) מעמדה של אלווטרפוליס נעשה חשוב עוד יותר. בתקופה הערבית הקדומה יורדה אלאותרופוליס מגדולתה, ושמה הפך ל"בית ג'וברין". במהלך המאות ה 8-9 נחצבו מערות הפעמון הגדולות של בית גוברין ושל לוזית, וע"פ חוקרים מסוימים חומר הגלם שימש לבניית העיר רמלה.

גן לאומי 'בית גוברין-מערות מרשה' הוכרז ב 22.6.14 כאתר מורשת עולמית בוועידה למורשת עולמית שהתקיימה בקטאר והוא מצטרף לשבעת אתרי המורשת העולמית שהוכרזו בישראל בשנים האחרונות.

 

Map Beit Govrin National Park צילום: Ori~ Permission=Map data © OpenStreetMap contributors, CC-BY-SA
Map Beit Govrin National Park
צילום: Ori~ Permission=Map data © OpenStreetMap contributors, CC-BY-SA

מרשה

מרשה (או מראשה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה. שטחו של תל מרשה הוא כ-24 דונם בלבד, אך סביבו מתפרשים שרידים במרחב של כ-400 דונם המכונים "העיר התחתית".

מרשה הייתה אחת מערי יהודה בימי בית ראשון. כמו ערים אחרות בשפלת יהודה (לכיש, עזקה, מורשת גת ועוד) נפגעה גם מרשה בעת מסע סנחריב מלך אשור ליהודה, לאחר מרד חזקיהו (701 לפנה"ס). במאה ה-6 לפנה"ס מרד צדקיהו מלך יהודה בשלטון הבבלי, ונבוכדנצר מלך בבל כבש את הארץ מחדש והגלה את תושביה. באותה העת, עם חורבן בית ראשון, התרוקנה גם מרשה מתושביה היהודים.

לאחר גלות בבל התיישבו במרשה אדוֹמים, ששהו עד אז באזור בקעת באר שבע וערד, באזורים שהתפנו מיושביהם בשפלה. עקב כך נקרא האזור כולו "אידומיאה" במהלך התקופה הפרסית וההלניסטית (המאות 6 עד 1 לפנה"ס).

לעיר הגיעו במהלך הזמן גם פיניקים, ולאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס) התפתחה בעיר קהילה יוונית, שהורכבה מאזרחים ואנשי צבא בדימוס, והעיר קיבלה מעמד של פוליס. כך נוצרה במרשה עיר נכרית עם שילוב תרבויות. מרשה היתה בסיס להתקפות היוונים על צבאו של יהודה המכבי.

המצביא הרומי פומפיאוס, שכבש את הארץ בשנת 63 לפנה"ס ניתק את מרשה, מהמדינה היהודית, והחזיר לה את עצמאותה.  העיר מרשה חרבה בשנת 40 לפנה"ס, על ידי הפרתים. במקום המשיך להתקיים יישוב דליל עד המאה השנייה לספירה, אך העיר איבדה מחשיבותה, בעוד ששכנתה – בית גוברין, עלתה לגדולה. במהלך מרד בר כוכבא (בשנים 132–136) נחפרו מחילות בין החללים התת-קרקעיים (מערות) של העיר הקדומה, והמקום שימש כבסיס להתקפות המורדים על הצבא הרומי, וכמקום מסתור.

כמה מערות יש?

במסגרת הגשת תיק מערות מרשה ובית גוברין לאונסקו כמועמד לאתר מורשת עולמית, נבדק מספר המערות בשטח שהוצע להכרזה. להלן התוצאות המעניינות (תודה לפרופ' עמוס קלונר):

  •  234 מערות סביב מרשה (רבות מהן מערכות תת קרקעיות)
  • 20 מערות סביב מרשה שתקרתן קרסה
  • 25 מערות קבורה של בית הקברות הצפוני של מרשה
  •  74 מערות קבורה של בית הקברות הדרומי של בית גוברין
  •  42 מערות קבורה של בית הקברות המזרחי של בית גוברין
  •  100 מערות נוספות בתחום השטח שמיועד להכרזה
  • סה"כ 495 מערות, רבות מהן בעלות עשרות 'חדרים' כך שלמעשה יש במרשה – בית גוברין אלפי 'חדרים'.

מערות אחינועם

חלק מהמערות במרחב זכו לשמות רשמיים – מערת חגית, מערת חלולים, מערת תורים ומערת אחינועם. מערות רבות נוספות זכו לכינויים לא רשמיים. בכל תולדותיה הייתה בבית גוברין קהילה יהודית חשובה ביותר המוזכרת בכמה מקורות. היהודים מוכרים היטב גם מבית הקברות היהודי ליד מערת אחינועם.

במערות אחינועם (מערת המנורה, מערת הכתובת ומערת מאסף העצמות) נמצאו מנורות מסוג ״בית נטיף״ עם סמל מנורת בית המקדש.

בית קברות מן המאות הד׳-הח׳ לסה״נ נתגלה בחודש נובמבר 1985 על ידי היחידה למניעת שוד עתיקות. האתר, המצוי ליד מערת אחינועם.

חלק גדול של העדויות לזיהוי האוכלוסיה בעיר אלאותרופוליס בתקופה הרומית ביזנטית מקורו בבית הקברות ליד מערת אחינועם. נבדקו 74 מערות קבורה באתר שנחצבו בגיר רך. לפי מטבעות וחרסים מתארכים את הקברים מן המאה השניה לספירה עד המאה השמינית לספירה. נחשפו 483 מנורות שמן. סמלים יהודים ונוצרים נמצאו על המנורות ושני משקופים. הסמלים היהודיים נמצאו על מנורות מן המאה השניה לספירה עד המאה הרביעית לספירה. סמלים נוצריים מופיעים על מנורות מן המאה הרביעית והלאה. ברור שחל שינוי בזהות הדתית של התושבים אך אי אפשר לדעת אם מדובר בהמרת דת או החלפת אוכלוסיה. יתכן שבשלהי המאה הג׳ לסה״נ ובראשית המאה הד׳ החלו יהודי בית־גוברין להשתמש בבית־ קברות חדש, שנחצב במדרון סמוך, ממזרח ל״מערת אחינועם״.

אליעזר סוקניק חשף חלק של עמוד (בשימוש משני) עם כתובת בארמית המתאימה לבית כנסת. העמוד נמצא בכפר ״בית גוברין״ וסוקניק תיארך אותו למאה השלישית לספירה. עמוד אחר עם תחריט של מנורה נמצא בשימוש משני על ידי שארל סימון קלרמון-גנו (Charles Simon Clermont-Ganneau) בשנת 1874 באותו כפר ואולי מאותו בנין.

תיירות חפירות

מי שמעוניין בתיירות חפירות יכול לקרוא כאן.

ביבליאוגרפיה

Bet Guvrin /בית גוברין (מערת אחינועם) ג' אבני, ע' דהרי and ע' קלונרHadashot Arkheologiyot /חדשות ארכיאולוגיות כרך פח‎ (תשמ"ו – 1986), pp. 26-27