מעיליא – معليا – Mi'ilya *

מעיליא

מעִילְיָא (معليا) היא עיירה קסומה בגליל העליון, הממוקמת בסמוך למעלות תרשיחא. במרכז הכפר נמצאת מצודה צלבנית בשם מבצר המלך Chateau du Roi – שָׁאטוֹ דֶה רוּאָה וכנסיית הבשורה המלכיתית היוונית-קתולית. רק מעיליא ופסוטה הם היישובים היחידים בישראל שמרבית תושביהם נוצרים קתולים. יישובים ישראליים בהם העדה הערבית-נוצרית היא העיקרית ביישוב: ג'ש (גוש חלב), כפר יאסיף, מוקייבלה, מעיליא, עיילבון, פסוטה, ראמה.

הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית – Church of St Mary Magdalen

תושבי מעיליא הם ערבים נוצרים קתולים משתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית. הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית היא כפופה לאפיפיור ולוותיקן המשמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם בנצרות המזרחית הקדומה. מאמיני הכנסייה הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח-תיכוני ונחשבים צאצאי ראשוני הנוצרים באנטיוכיה הסורית מן המאה הראשונה לספירה. הם מגדירים עצמם כ"קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי". מאמיני הכנסייה, הקרויים מלכיתים. מקור השם הוא במילה הסורית העתיקה "מלכאיא", שפירושה "מלכותי". במקור השם ציין את אלה שתמכו בהחלטות הוועידה ובקיסרות הביזנטית.

כנסיית הבשורה במעיליא

ניתן להבחין בכנסייה בקירות משתי תקופות: התקופה הקדומה והתקופה הנוכחית. הכנסייה הנוכחית נוסדה ב-1846 כשכיוון התפילה הוא למזרח וכן מיקומו של המזבח. Victor Guérin ביקר בכנסיה של הכפר ודיווח:

 "The Greeks had just rebuilt their church on the foundations of another much more ancient, which was decorated with monolithic columns with capitals imitating Corinthian columns.״

הכנסייה במעיליא נמצאת במרכז הכפר בסמוך למצודה. בראשה עומד הכומר שקור נדים ראש העדה היוונית קתולית במעיליא. המזבח בכנסייה בנוי על 5 עמודים 4 לכבוד הברית החדשה ואחד לכבודו של ישו הנוצרי. הכנסייה בנויה בשני מפלסים.

Greek catholic church, Mi'ilya, Israel כנסיית הבשורה במעיליא צילום: Bukvoed
Greek catholic church, Mi'ilya, Israel
כנסיית הבשורה במעיליא
צילום: Bukvoed

חצר הכנסייה גדולה ומרוצפת באבנים רחבות, בתקופת חג המולד ניצב בפתחה עץ מולד עצום ממדים, סביבה פזורים פסלים של קדושים נוצריים. בחודש חג המולד מתקיים בחצר הכנסייה שוק הכריסמס ומצעד ילדי מעיליא יוצא גם הוא מהכנסייה.

בחצר הכנסייה עבודה של הפסל הישראלי יגאל תומרקין כמחווה לדו-קיום ושלום בין הדתות והעמים.

חצר כנסיית הבשורה
חצר כנסיית הבשורה

הכנסייה עטורת איקונין מעבודות עץ שתלויים על הקיר המפריד בין הכנסייה למזבח.

20200101_162814

מגג הכנסייה משתלשלות מנורות שנדלייר.

תאורת כנסיית הבשורה
תאורת כנסיית הבשורה

 

כנסיית הבשורה
כנסיית הבשורה

מבצר המלך – Chateau du Roiשָׁאטוֹ דֶה רוּאָה – Castellum Regis

שרידי מבצר צלבני מסוג קסטרום (castrum) השוכן בראש תל, בעבר השתרע המבצר על שטח של כחמישה דונם והיו לו ארבעה מגדלי פינה מרובעים.

Basic ideal plan of a Roman castrum. (1) Principia; (2) Via Praetoria; (3) Via Principalis; (4) Porta Principalis Dextra; (5) Porta Praetoria (main gate); (6) Porta Principalis Sinistra; (7) Porta Decumana (back gate). Author: Matthias Kabel, drawn himself,
Basic ideal plan of a Roman castrum.
(1) Principia; (2) Via Praetoria; (3) Via Principalis; (4) Porta Principalis Dextra; (5) Porta Praetoria (main gate); (6) Porta Principalis Sinistra; (7) Porta Decumana (back gate).
Author: Matthias Kabel, drawn himself,

בלב המבצר היה בור מים שקיבל מים מבורות מחוץ למבצר. למבצר חומה ההיקפית מסיבית בגובה שתי קומות. סביבו נחפר חפיר וחלקלקה שירדה לחפיר.

המבצר נבנה על ידי הצלבנים בתחילת המאה ה-12 על ידי בלדווין השלישי, מלך ממלכת ירושלים הצלבנית והיה אחד משורת המבצרים שנועדו להגן על הדרך העוברת מחוף הים ומעכו לעב הגליל והלבנון. הוא שימש כנקודת פקידות צלבנית שגבתה מיסים עבור המלך ומכאן שמו מבצר המלך או בצרפתית "שאטו דה רואה". במבצר ישבו 8-7 אבירים על מנת לחלוש על האזור שכלל כ 70-80 כפרים.

בשנת 1160 היה המבצר למרכזה של נחלה פיאודלית בבעלות גווידו דה מילי (Guido de Milly) בן לשושלת אצילים צרפתית, מכאן השם מעיליא על שם משפחת ״דה מילי״. משפחה זו גם בנתה את מבצר מונפור. המבצר נכבש בידי צלאח א-דין לאחר ניצחונו בקרב קרני חטין בשנת 1187 והוחזר לצלבנים בשנת 1192 כחלק מהסכם רמלה.

מבצר המלך
מבצר המלך

בשנת 1220 נמכר המבצר ל-הרמן פון זלצה (Hermann von Salza), ראש המסדר הגרמני הטבטוני בישראל. עם הקמתו של מבצר המונפורט הסמוך ירד מבצר המלך מגדולתו. ב-1226 נכבש המבצר על ידי הסולטן הממלוכי ביברס.

הסולטן הממלוכי אלמלכ א-ט'אהר ביברס כבש את המבצר בשנת 1271. הסולטן יישב במקום מוסלמים ומעיליה הפכה למרכז הממלכה הממלוכית באותה התקופה.

המצודה שאליה צמודים בתי מגורים לא השתמרה אך עדיין ניתן להבחין במגדל ובחלק מהחומות ששרדו וכן בשער ועליו כתובת ממלוכית, שלוש אבני כרכוב בולטות, חרכי ירייה וחלק חומה מעוטר בסיתות שוליים וכן מעברים פנימיים.
בלב הכפר ניתן לראות שרידים מ"מגדל עוז" הדונז'ון שהוא הביצור הפנימי של המבצר. בפינה הדרום מזרחית ישנו קיר המשתלב עם קיר המבצר ומשמש חלק מקיר הכנסייה.

לאחרונה נרכש הדונז'ון על ידי יזמית מקומית תושבת ששיפצה את הדרך המטפסת אליו ומקצרת את הדרך לכנסיה, היזמית מתעתדת לשפץ את הדונז'ון על חשבונה ולבנות בו חדרי אירוח.

King's castle, in 2009 צילום: Bukvoed
King's castle, in 2009
צילום: Bukvoed

מצודה שאליה צמודים בתי מגורים לא השתמרה אך עדיין ניתן להבחין במגדל ובחלק מהחומות ששרדו וכן בשער ועליו כתובת ממלוכית, שלוש אבני כרכוב בולטות, חרכי ירייה וחלק חומה מעוטר בסיתות שוליים וכן מעברים פנימיים.

השער המערבי עם הכתובת הממלוכית צילום:Bukvoed
השער המערבי עם הכתובת הממלוכית צילום:Bukvoed

 

תולדות ההתישבות בעת העתיקה

  • תקופת הברונזה: העדויות הראשונות ליישוב במקום הן מתקופת הברונזה. יש חוקרים המזהים את היישוב עם העיר אשר בעלות: טז בַּעֲנָא, בֶּן-חוּשָׁי, בְּאָשֵׁר, וּבְעָלוֹת.  (מלכים א' ,ט"ז).
  • תקופת הברזל: מדרום לכנסייה המודרנית התגלו כ-12 כוכים שכנראה שימשו כקברים בממלכת ישראל, זאת לפי הקרמיקה שנתגלתה בקרבתם – עיקרה מתקופת הברזל בארץ ישראל.
  • התקופה הרומית: מן התקופה הרומית נמצא במקום שבר זכוכית ועליו מנורה, המעידה על התיישבות יהודית במקום.

 

בית בד עתיק צילום: ניר ודל

בית בד עתיק במעיליא
צילום: ניר ודל

התקופה הצלבנית

היישוב הנוכחי החל עם בניית "מבצר המלך" בתחילת המאה ה-12. במהלך המאה ה-12 הפכה מעיליא לבירת הגליל. בשנת 1179 הייתה מעיליא מקום מושבו של בית הדין "הסניורי" לאצילים ובית הדין "הבורגרי" למעמד הבינוני. בשנת 1265 נכבש המבצר על ידי השליט המוסלמי בייברס ומעיליא הפכה למרכז הממלכה הממלוכית. לאחר מכן החלו מוסלמים להתיישב במקום.

התקופה העות׳מאנית

הנוצרים הראשונים הגיעו למעיליא מסוריה ולבנון ויושבו במקום על ידי השליט הבדואי דאהר אל עומר.

בשנת 1596, נמנו בכפר 15 בתי-אב מוסלמים ושניים נוצריים. הנוצרים הראשונים הגיעו למעיליא המודרנית מסוריה ולבנון ויושבו במקום על ידי השליט הבדואי דאהר אל עומר. במאה ה-18 ביצע השליט הבדואי דאהר אל-עומר חילופי אוכלוסין – הוא הביא לכפר נוצרים מלבנון ומסוריה ואת תושבי מעיליא המוסלמים יישב בתרשיחא. הנוצרים החלו בשיפוץ המבצר והתיישבו בו. מאוחר יותר התפתח הכפר לכיוון מערב.

בשנת 1596, בתקופת האימפריה העות'מאנית, נמנו בכפר 15 בתי-אב מוסלמים ושניים נוצריים.

תושבי המקום מעידים על כך שמייסדי המקום היגרו ללבנון בתחילת המאה ה-17 ובעקבותיהם עברו תושבי הכפר המוסלמים לתרשיחא.

במאה ה-18 ביצע השליט הבדואי דאהר אל-עומר חילופי אוכלוסין – הוא הביא לכפר נוצרים מלבנון ומסוריה.

Victor Guérin המשכיל הצרפתי ביקר במעיליא במאה ה-19 ודווח:

“On the highest part of the hill we remark the remains of an ancient fortress, flanked by four square towers; considerable portions remain, showing that it was built of regular blocks, some levelled plane and some embossed; the latter were reserved for the angles. The ruins and interior of this fortress are now inhabited by about twenty families, which have built their little habitations in the midst of the debris.”

לפי הסקר ארץ-ישראל המערבית משנת 1881 גרים במקום 450 נוצרים.

תקופת המנדט הבריטי

במפקד של 1922 היו היו 442 נפשות (429 נוצרים ו-13 מוסלמים). בין הנוצרים 3 אורתודוקסים, 2 קתולים, ו-424 מלכיתים)

במפקד של 1931 היו 579 נפשות. (553 נוצרים, 25 מוסלמיםף דרוזי אחד)

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עכו. על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בו 900 נפשות. (790 נוצרים, 110 מוסלמים)

שלטון ישראל

בראשית מלחמת העצמאות התארגנו תושבי מעיליא להגנה על כפרם. הם רכשו נשק ומנעו בכח בריחת תושבים ללבנון. לאחר קרב קצר במבצע חירם, נמלטו כמעט כל התושבים מהכפר וחלקם חצו את הגבול ללבנון. למחהורשו לחזור על ידי המפקד הצבאי של האזור, רשות יוצאת דופן במבצע חירם.

לקראת סוף 1949 ביקשו בממסד הביטחוני הישראלי לגרש את תושבי מעיליא, אולם בגלל התנגדות משרד החוץ הדבר לא יצא אל הפועל. לאחר המלחמה, חלה התבססות השלטון הישראלי באזור. יש טוענים שעקבות המלחמה אינם ניכרים כאן כלל, כי תושבי המקום לא גילו התנגדות למדינת ישראל בתקומתה. הדגל הלבן אשר הורם במעיליא חסך לתושביהו הרס וקורבנות.

הישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1957.

בשנת 1965 עסקו 45% מהמפרנסים בחקלאות, 30% בעבודה שכירה וכ-25% במלאכה ומסחר זעיר. כיום רמת ההכנסה לנפש במעיליא היא הגבוהה ביותר מבין היישובים הערביים בישראל. 30 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת הם אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים. ענפי החקלאות העיקריים ביישוב כיום הם גידול זיתים וגידול חזירים.

בינואר 1962 חוברה מעיליא לרשת החשמל הארצית.

בקיץ 1979 אירעו במעיליא עימותים קשים עם שוטרים שאבטחו את פריצת הדרך למצפה הילה, בטענה שהמצפה מוקם על אדמות בבעלות ערבית, או שהקמת המצפה תפגע בהתפתחות עתידית של מעיליא, טענות שהוכחשו על ידי אנשי הסוכנות היהודית.

סיורי כריסמס במעיליה

ביקור בכנסייה: ניתן לבקר בכל מועד ואף בימי תפילה וחג. יש להתלבש בצניעות ולכבד את קדושת המקום. האב נאדים שאקור ראש הקהילה, ישמח לפגוש אתכם. לתאום הביקור טל' 054-24277779.

ענת חג המולד במעיליא

חג המולד במעיליא, שבגליל העליון הוא אירוע הגדול: הסמטאות מקושטות, עצי אשוח מוארים, והילדים צוהלים ברחובות.

חג המולד במסעדת אל רביע
חג המולד במסעדת אל רביע

לומדים כיצד להכנין עוגיות לבנוניות. (באמצע עדי זרחי, מורת דרך)

מדוע סמל העיירה מציין את דווקא את מבצר מונפורט ולא ״מבצר המלך״ המקומי?

 סמל המועצה המקומית מעיליא Created by Kippi70
סמל המועצה המקומית מעיליא
Created by Kippi70

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: