מנצור אל עקב – מנצור אל עקאב *

מנצור אל עקב

שביל האחוזה – רמת הנדיב

״שביל האחוזה״ עובר דרך אזור צפוף צמחייה טבעית ומגיע אל שרידיה של שני ישובים: ״אחוזה״ עשירה מבית ראשון ו-וילה כפרית מן התקופה הביזנטית. הוילה הכפרית קטנה יותר מן האחוזה. חורבת עקב ממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בקו המצוק הדרומי-מערבי של הכרמל. הוא התגלה על ידי משלחת קונדור וקיצ'נר בשנת 1873.
מה שרואים היום באתר זה שיחזור מדוקדק של הוילה הכפרית הביזנטית. זהו המקום הגבוה ביותר ברמת הנדיב (141 מטר מעל פני הים). המסלול עולה בצורה מתונה על גבי רמת הנדיב עד המצוק המערבי – חרבת עקב (מנצור אל עקב). האחוזה צופה אל הכרמל, לרכס הר אמיר, צפון השרון ולרצועת החוף, ג'אסר א – זרקא והים התיכון. חפירות נרחבות נעשו במקום וחלקים משמעותיים מהמתחם המקורי שוחזרו. גפנים ועצי זית ניטעו בסמוך והם משחזרים את החקלאות הקדומה ששגשגה לפני אלפי שנים במקום. השביל מתאים למשפחות ואורכו כ-4 ק״מ מעגלי. עיתוי אחרון לכניסה כ- 4.5 שעות לפני חשכה. משך הטיול כשעתיים עד. עונות מומלצת: סתיו, חורף ואביב. אין כניסה לרכב – פרט לרכב פינוי.
השביל לחורבת עקב
השביל לחורבת עקב
צמחייה: בעונה צמחיית המצוקים במלוא פריחתה – כרכומים, רקפות, נרקיסים, סיתווניות, בני חצב, שום הגלגל, ודוגון ירושלמי. בשטח שמסביב לחורבה ניטעו עצי זית, תאנה וגפן, שהיו גידולים חשובים בימי קדם ברמת הנדיב.

לתשומת לב המטיילים:
  • טלפון חירום (לאחר שעות הפתיחה) פקח תורן 053-6452336.
  • בחורף ובאביב רועה בקר בשטח. הישמרו מגדרות חשמליות.
  • המורד מחורבת עקב לערוץ נחל תמסח עלול להיות חלק לאחר הגשמים.

מנצור אל עקב – חורבת עקב בתקופה הפרסית

בתקופות קדומות היה כאן אתר פולחני. משברי פסלונים מהתקופה הפרסית (המאות השישית והחמישית לפסה"נ) התגלו בחפירות שמתחת לחומות בית האחוזה שמימי הבית השני.

מנצור אל עקב - בית אחוזה (הגדול), וילה כפרית (הקטן)
מנצור אל עקב – בית אחוזה (הגדול), וילה כפרית (הקטן)

מנצור אל עקב – חורבת עקב בבית שני

חורבת עקב, על מצוקי הכרמל, נבנתה כבית אחוזה חקלאית רחבת ידיים של משפחה יהודית בתקופת בית שני. זו אותה תקופה בה נבנה המתחם הגדול סמוך לעין צור. בעליו של חורבת עקב היה כנראה איש עשיר. היה זה מבנה גדול מוקף חומה, בצורת האות ר'. המבנה השתרע על פני 2,800 מטרים רבועים. האחוזה היתה מיושבת על ידי יהודים עד המחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה. במקום התגוררו ארבע או חמש משפחות, שמנו יחדיו כ-20 איש. האחוזה נינטשה בעקבות המרד הגדול (66 -70  לספירה).

מנצור אל עקב – חורבת עקב בתקופה הביזנטית

במאות 4 – 7 לספירה שכנה כאן וילה עם מחסנים ואורוות שאליה צמודים גת ושני בורות מים. בתקופה הביזאנטית, מן המאה החמישית ועד להכיבוש הערבי של ארץ ישראל ב-640 לסה"נ, וילה כפרית קטנה שכנה על שרידי הקירות ההרודיאניים. הוילה הכפרית היתה קטנה יותר מן האחוזה של בית שני. הקירות מתקופה זו בנויים בעיקרם מאבן כורכר שנחצבה במישור החוף. רוב אבני המבנה הביזנטי נלקחו מכאן בסוף המאה ה-19, כנראה לבניית בית חורי.

מנצור אל עקב
מנצור אל עקב

מנצור אל עקב – חורבת עקב בימי הביניים

במאות 13 – 14 המקום שימש מחסה למתישבים ארעיים שהשתכנו בין ההריסות.

מקור השם

  • השם העברי של החורבה שומר על צליל שמו הערבי – חִ'רבת מנצור אל-עקב או "שיח`מנצור אל-עקאב". מנצור הוא "מנצח". הדמיון בצליל בין השם 'עקיבא' לכינוי 'עקאב' הוא רב אבל אין קשר ביניהם.
  • הסריקה של ה-PEF הסבירו שמנצור הוא ״מנצח״ ועקב זה ״אבנים״ = (חורבת הסלע עטור הניצחון). אולי אירע גם כאן , כדרך שאירע במקומות רבים אחרים , שהשם העברי הקדום שונה, במודע או שלא במודע , כדי לשוות לו משמעות סבירה לאוזן הערבי?
  • חרבת עקב נקראת גם ח’רבת מנצור אל עקב על שמו של שיח’ מנצור אל עקב הקבור במתחם האחוזה על יד עץ חרוב גדול. על פי המסורת היהודית במקום קבור גם רבי עקיבא.
  • פירוש נוסף: השורש ״עקב״ בערבית יכולה להיות ״עליה קשה בהרים״ – מכאן שמנצור אל עקב היה מקום שמירה או ביקורת בעליה הקשה מקיסריה להר הכרמל.

זקני זכרון-יעקב יודעים עדיין לספר על חגיגת עלייה-לרגל, שהיתה נערכת במקום מידי שנה. פרשנות עממית מקומית אף מצאה קשר בין החגיגה לבין שמות הכפרים הסמוכים , שנטלו בה חלק : לפי סדר מסע-התהלוכה , היו אלה מכונים משום כך: צבאע׳ין – צבעים של בדים , לבגדי-צבעונין חגיגיים – כפר, שרידיו מצויים מצפון למושב עמיקם כיום; טבאלין -מתופפים – ממזרח ליקב של זכרון-יעקב; זמארין – מחללים – שמה הערבי הקודם של המושבה. המיבנה הקדום, המכונה 'שיח' מנצור אל-עקאב' ונשקף בשעתו למרחוק, נראה ללא ספק גם מקיסריה הסמוכה.

ממצאים ארכאולוגים במנצור אל עקב

פרופ' יזהר הירשפלד ז"ל ניהל את החפירות הארכאולוגיות באתר בשנים 1984–1987. באתר נחשפו מתקנים חקלאיים עתיקים ששימשו את תושבי המקום כמו: גורן, גת, בית בד, מקוה-טהרה, ובור מים. סמוך לשער הכניסה נמצא בור מים גדול ששימש את יושבי בית האחוזה, ומאוחר יותר גם את יושבי הווילה הביזנטית.

מחצבה קדומה על שביל האחוזה

רבים מן הבניינים באתר נבנו מאבן מקומית שנחצב סמוך לאתר.

מחצבה קדומה על שביל האחוזה
מחצבה קדומה על שביל האחוזה

תצפית ממנצור אל-עקב

גת יין מבית שני

גת יין מבית שני

בית בד מתקופת בית שני

גורן מתקופת בית שני

מקוה מתקופת בית שני

מקוה
מקוה

בור מים מן התקופה הביזנטית

בור מים

גת מן התקופה הביזנטית

כבשן להפקת סיד מימי הביניים

מותו של רבי עקיבא

רבי עקיבא בן יוסף נקרא בארמית בבלית ״רבי עקיבא, ובארמית ירושלימית של ארץ ישראל – רַבִּי עֲקִיבָה.במדרש אומר ששמו בכתיב הארמי של ארץ ישראל היא ראשי תיבות של האות האחרונה בפסוק: אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה (תהלים צ״ז י״א). רבי עקיבא חי משנת 50 לספירה (ג'תת"י) – ועד 136 לספירה (ג'תתצ"ו).נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו בגיל 120 שנה. הוא היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל. מתומכי מרד בר כוכבא. כעונש על שלימד תורה ברבים בניגוד לגזירה, הוא נלקח בשבי על ידי הרומאים ביום ה' בתשרי. רבי עקיבא נהרג על קידוש השם בין עשרת הרוגי מלכות.

קברו של רבי עקיבא בטרפילון

מסופר כיצד מת רבי עקיבא והיכן הוא נקבר טריפילון = ״שלשת העמודים״ על רכס הכרמל בקירבת מנצור אל-עקב. "לאחר שהיה מת לא הניחו לקוברו, והחזירו אותו לבית האסורין" . לפי המדרש הלכו אליהו הנביא ורבי יהושע הגרסי תלמידו של ר` עקיבא והוציאו את גופתו… "והיו מוליכין אותו כל הלילה עד שהגיעו לטריפולין של קיסרין..והשכיבו את ר` עקיבא.."

"מעשה בר' עקיבה שהיה חבוש בבית האסורים ור' יהושע הגרסי תלמידו היה משמשו, ערב יום טוב נפטר ממנו והלך לביתו. בא אליהו ועמד על פתח ביתו, א"ל שלום עליך רבי, א"ל שלום עליך רבי ומורי, א"ל כלום אתה צריך, א"ל כהן אני ובאתי להגיד לך שר"ע מת בבית האסורים. מיד הלכו שניהם לבית האסורים ומצאו פתח שער בית האסורים פתוח ושר בית הסוהר היה ישן, וכל העם שהיו בבית האסורים היו ישנים, והשכיבו את ר"ע על המטה ויצאו, מיד נטפל אליהו זכור לטוב וטלו על כתפיו, וכשראה ר' יהושע הגרסי כך, אמר לאליהו, רבי הלא אמרת לי אני אליהו כהן, וכהן אסור לטמא במת, א"ל דייך ר' יהושע בני חס ושלום שאין טומאה בצדיקים ואף לא בתלמידיהם, והיו מוליכין אותו כל הלילה עד שהגיעו לטרפילון של קסרין, כיון שהגיעו לשם, עלו שלש מעלות וירדו ירידות, ונפתח המערה לפניהם, וראו שם כסא וספסל ושלחן ומנורה, והשכיבו את ר"ע על המטה ויצאו, וכיון שיצאו נסתמה המערה, ודלקה הנר על המנורה, וכשראה אליהו כך פתח ואמר אשריכם צדיקים, ואשריכם עמלי תורה, ואשריכם יראי א-להים שגנוז וטמור לכם ומשומר לכם מקום בגן עדן לעתיד לבוא, אשריך ר"ע שנמצא לך מלון ערב בשעת מיתתך, לכך נאמר (משלי ט, ב) 'אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ'."  במדרש משלי (בובר, פרשה ט)

פירוש המילה טרפילון הוא שלשה עמודים יש לזהותו עם שלשת עמודי הסלע הנראים על רכס הכרמל בקירבת מנצור אל-עקב. רציפותם של "צוקי החוטם" בקצה רכס הכרמל – נקטעת ומסתיימת בשלושה עמודי סלע וזיו מציע כי הם אלה הטריפילון הנזכרים במדרש. כי שלושה עמודי-סלע אלה הם אשר כונו 'טריפילון של קיסרין' ,29 וכי בשדה-הקבורה שלרגלי 'חוטם-הכרמל' , או במערת-קברים שנחצבה בסמוך ואולי אף בראשו של זה ,30 יש לבקש את מקום קבורתו של ר' עקיבא.

קברו של רבי עקיבא בטטטרפילון

במקורות אחרים נכתב טטרפילון שהוא מבנה בעל ארבעה שערים במרכז העיר הרומת. לפי זה רבי עקובא נקבר במרכז העיר קיסריה. קיסרי היתה מקום השלטון הרומאי והיתה מיושבת בעיקר על ידי גויים והיתה נחשבת לטמאה בטומאת ארץ העמים. האגדה מרמזת שלמרות זאת רבי עקיבא בחר לעסוק במסחר דווקא שם. האגדות על קבורת רבי עקיבא ב"שוק של קיסרי" היא בעלת מסר סמלי.

קברו של רבי עקיבא בטבריה

קבר רבי עקיבא בטבריה צילום: פארוק
קבר רבי עקיבא בטבריה
צילום: פארוק

ציון קברו של רבי עקיבא מזוהה במשך מאות בשנים באתרה של העיירה התלמודית בית מעון, כיום בתחומי טבריה עילית, לצד קברו של הרמח"ל.

%d בלוגרים אהבו את זה: