מישור חוף הכרמל וזכרון יעקב **

זכרון יעקב צילום: RickP

מסלול מישור חוף הכרמל וזכרון יעקב: מחנה המעפילים בעתלית, שוני, זיכרון יעקב: בית הקברות, רחוב המייסדים, בית הכנסת . מוזיאון העלייה הראשונה אם לא מבקרים במקום אחר. רמת הנדיב: מרכז מבקרים, גן הנדיב, פארק אלונה (ללא הליכה בנקבה).

מחנה המעפילים עתלית – (מישור חוף הכרמל וזכרון יעקב)

מחנה המעפילים עתלית נמצא בסמוך לכביש החוף מצפון ליישוב עתלית. המחנה הינו אתר לאומי ומשמש כמרכז חינוכי ללימוד מורשת ההעפלה. במחנה נכלאו מעפילים שנתפסו לאחר מאבק עם הבריטים בעת עלייתם לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וכן פעילי היישוב שנאבקו בשלטון הבריטי, ביניהם לוחמי אצ"ל, לח"י ועצורי "השבת השחורה".

להזמנת ביקורים או בכל פניה אחרת, ניתן לכתוב ל- hadracha-atlit@shimur.org.il

שוני -(מישור חוף הכרמל וזכרון יעקב)

פארק ז'בוטינסקי הנקרא גם מבצר שוני, למרגלות רמת הנדיב, bnmt על הדרך מבנימינה לזכרון יעקב. המקום שגשג כבר בתקופה הרומית, כפי שמעידים הממצאים הארכיאולוגיים שבו, הכוללים תיאטרון. בתקופה העות'מאנית נבנה כאן מבנה גדול, ובין 1914 ל- 1947, שימש המקום בסיס להתיישבות חלוצית וליחידות האצ"ל.

יק״א רכשה בשנים 1912-13 את שוני כחלק מאדמות אום אל-עלק.בשנת 1914 התיישבו במבנה של שוני צעירים בני איכרים מזיכרון יעקב – "הגדעונים". הם כינו את המקום בשם "גבעת בנימינה", לכבודו של הברון רוטשילד. ארגון "הגדעונים" היווה בסיס להקמתה של מחתרת ניל"י, שבראשה עמד אהרון אהרונסון. מלחמת העולם הראשונה קטעה את מאמצי ההתיישבות במקום.

ב- 1919 חודשה פעילות הברון רוטשילד בשוני. הקמה הכשרהלגרעין מייסדי בנימינה. בשנת 1925 חוסל המשק במקום ושוני נעזבה.

קבוצת מתיישבים מארגון בית"ר עלתה בשנת 1939 והקימה את תל צור על הגבעה שבין שוני ורמת הנדיב במסגרת התיישבות "חומה ומגדל". שנה מאוחר יותר עברו אנשי תל צור למבנה של שוני, ונערכו במקום אימונים צבאיים. שיגרת האימונים הופסקה ב- 16 באוגוסט 1945, כאשר הצבא הבריטי פרץ לשוני ואסר 20 איש מחברי האצ"ל, שנשפטו מאוחר יותר לתקופות מאסר ארוכות.

מה לראות?

זיכרון יעקב: בית הקברות, רחוב המייסדים, בית הכנסת .

ראשוני המתיישבים, 228 נפשות, הגיעו מרומניה ב-1882 אל זכרון יעקב. בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין" (חליל בערבית) כשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" ששכן במקום. למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, בין השאר בשל כך, בשנת 1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. הנדיב הידוע, הברון רוטשילד, הציל את זכרון יעקב. הוא זה שנתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד. בשנת 1900 המושבה זכרון יעקב עברה לטיפול יק"א. ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי. בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, אשר שנים מילדיה – אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, ייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בעת מלחמת העולם הראשונה.

מעיין בנימין - זכרון יעקב
מעיין בנימין – זכרון יעקב

מה רואים?

  • יד המייסדים – אנדרטה עם יצירה המתארת המייסדים.
  • בית הקברות – חלקת ילדים 70% תמותה, שרה אהרונסון ובני משפחתה + הכתובת על קיר בית הקברות.
  • רח' המייסדים – דרך היין (בית אהרונסון + בריכת בנימין (רוטשילד) מ-1891 אליה הובלו מים מבאר במורד המדרון בצינורות + משאבת קיטור)
  • בית הכנסת – נבנה ע"י הטמפלרים 1886 בסגנון בית-עם גרמני, ויטראז'ים, הרב קוק פסל כי הבימה הייתה צמודה לקיר כמנהג הגויים.
  • מוזיאון העלייה הראשונה  
  • בית הפקידות – הבניין הגדול והמפואר ביותר.
  • בית האגרונום – יהודה בוסקלה.
  • אחוזת לנגה – סיפור המשפחה הטרגי- ובית דניאל.

רמת הנדיב: מרכז מבקרים, גן הנדיב -(מישור חוף הכרמל וזכרון יעקב)

רמת הנדיב כולל גנים ופארק טבע, המהווים זיכרון חי לברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, שהוקמו סביב חלקת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד.

רמת הנדיב - מישור חוף הכרמל וזכרון יעקב
רמת הנדיב

מה רואים?

  • מרכז המבקרים
  • גן הנדיב
  • הארמון ההרודיאני
  • עין צור
  • בית חורי
  • תל צור
  • חורבת עלק
  • הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד.

פארק אלונה – (מישור חוף הכרמל וזכרון יעקב)

פארק אלונה – מי קדם – הליכה חווייתית בניקבה ובה מים צוננים. בפארק טבעי של חורש ים תיכוני, נמצאת נקבת המים "מי קדם" שהיא מפעל מים מהתקופה הרומית-ביזנטית. שוחזרה נקבה באורך של כ-280 מטר מתוך שישה ק"מ המקוריים. ניתן להיכנס אל הניקבה בליווי הדרכה מטעם המקום.

פארק אלונה - מישור חוף הכרמל וזכרון יעקב
פארק אלונה

ציוד: נעלי הליכה, ביגוד מתאים, אוכל ושתייה לכל היום.

ביבליוגרפיה:

  1. אריה סמסונוב, זכרון יעקב, הוצאת ועד המושבה,תש"ב (הוצאה מחודשת שנת 2001).

  2. בחור איתי, פעמון סדוק, הוצאה עצמית, זכרון יעקב, 2005.

  3. אהרונסון רן, לכו ונלכה, יד בן צבי, 2004.

  4. סיפורה של המושבה זכרון יעקב, אסופת רשימות, הוצאת מוזיאון העליה הראשונה זכרון יעקב.

  5. יוסף קיסטר, הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, משרד הבטחון, 2005.

  6. מדריך ישראל, ערכים מתאימים.

%d בלוגרים אהבו את זה: