מושב תעוז *

פנים בית הכנסת הקוצ'יני בנבטים צילום:ייחוס: מצילומי יהודית גרעין-כל

מושב תעוז

מושב תעוז (תָּעֹז) הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן על שטח כ-1,500 דונם. נמצא צפונית לבית שמש, בצד כביש הגבורה. הוא שייך לארגון המושבים של הפועל המזרחי. היישוב נבנה על יסודות הכפר הערבי בית סוסין, שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות, במהלך מבצע בן נון ב', ולא הורשו לחזור לבתיהם. האתר יושר על-ידי בולדוזרים.

בשלב מאוחר יותר, בעקבות בעיות ביטחוניות שנבעו מסמיכות המושב לגבול עם ירדן, עזבו חלק מהמתיישבי תעוז המקוריים ובמקומם התיישבו עולים מקוצ'ין. בשנת 1958 סירב המושב לקלוט משפחות נוספות של יוצאי קוצ'ין מחשש שהדבר יביא להפרת האיזון הדמוגרפי. תעוז הוא אחד מחמשת המושבים שמהווים עד היום מרכז לקהילה הקוצ'ינית.

בית העם תעוז צילום:Idobi talk
בית העם תעוז
צילום: Idobi talk

מבצע בן נון ב׳

ערב מבצע בן נון א׳ רכס הגבעות מדרום לכביש לירושלים – כביש 44 של ימינו – מול רכס לטרון הוחזק על ידי לוחמים ערבים מקומיים בלתי סדירים, בעיקר מהכפרים בית ג'יז ובית סוסין, בסיוע סיורים של הלגיון. בעקבות הלקחים מכישלון מבצע בן נון א' הבין הפיקוד הישראלי, שיש צורך להשתלט על רכס הגבעות מדרום לכביש ירושלים, מול רכס לטרון, ועל הכפרים הערביים באזור זה, לפני חידוש המתקפה על מתחם לטרון. ביום שישי 28 במאי יצאה פלוגה א' מגדוד 72 לכבוש את הכפר בית סוסין בסיוע אש מרגמות וכבשה את הכפר ואת המשלטים סביבו. למחרת נכבשו גם עמדות ערביות ממזרח לבית סוסין למרות התנגדות עזה. כיבוש בית סוסין ובית ג'יז איפשר לכוחות הישראלים להקים קו אספקה שמקשר בין ירושלים לחוף, שעוקף את לטרון [דרך בורמה].

בית סוסין

בית סוסין (بيت سويسن) היה כפר ערבי בגבול הרי יהודה ושפלת יהודה כ-17 קילומטרים דרומית מזרחית לרמלה וכשלושה קילומטרים דרומית ללטרון, בגובה 310 מטר מעל פני הים. הצלבנים כינו את המקום בֶּזֶזין, וב-1596 נמנו בו 308 תושבים. בעקבות מאורעות תרפ"ט הוטל על הכפר עונש קיבוצי בסך של 150 לירות על חלקם של תושבי הכפר בהחרבת כפר אוריה. במלחמת העצמאות נכבש הכפר על ידי פלוגה א' מגדוד 72 של חטיבה 7.

לאחר כיבוש הכפר המקום שימש כמשלט במבצע בן נון ב' בניסיון לכיבוש לטרון, לאחר הכישלון במבצע זה לטרון נשארה בידי האויב. בסמוך לבית סוסין עברה דרך בורמה, דרך עוקפת ששימשה לפריצת המצור על ירושלים מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא.

הקהילה הקוצ'ינית

יהדות קוצ'ין (המכונה גם "יהודי מלבר") היא שם כללי של מספר קהילות יהודיות במדינת קרלה (מלברים, המחולקים לדסים ומינצ'רים, ופארדסים), בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין. ממלכת קוצ'י (קוצ׳ין) הייתה מרכז של סחר התבלינים ההודי במשך מאות שנים. קוצ׳ין עברה בידיים שלהפורטוגזים,וההולנדים. קוצ'ין נשארה בירת מדינת קרלה מסוף המאה ה-18 עד שהצטרפה לאיחוד ההודי ב-1947. קוצ'ין הייתה הנסיכות הראשונה שהצטרפה לאיחוד מרצון. בשיא גודלה הקהילה היהודית של קוצ׳ין מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה, כמה אלפים, עלו למדינת ישראל בין השנים 1950–1962. בקרלה נותרו כמה עשרות יהודים בלבד.

על פי המסורות נראה, כי המדובר ביהודים שהגיעו אל אזור דרום מערב הודו בתקופות שונות.

  • הגיעו למלבר בספינות בתקופת שלמה המלך' סוחרים ששלח המלך להביא שנהבים ותוכים לבית המקדש הראשון. יש חוקרים הטוענים שאזור דרום מערב הודו שבו נמצאת קוצ'ין הוא המקום המכונה "אופיר" בתנ"ך. זו המסורת היותר נפוצה בקרב יהודי קוצ'ין.
  • גלו בגלות שלמנאסר והגיעו למלבר דרך תימן. גרסה דומה לזו מוזכרת בדברי האברבנאל בפירושו לירמיה ג' י"ח.
  • הגיעו למלבר עם חורבן בית שני. גרסה זו הייתה נפוצה בעיקר בקרב הפארדסים, אם כי הייתה קיימת גם בקרב המלברים.

יהודי קוצ'ין השתקעו בעיקר במושבים שונים ברחבי הארץ, שחמישה מהם מהווים עד ליום זה את מרכזי הקהילה: נבטים, מסילת-ציון, תעוז, אביעזר גבעת כ"ח וכפר יובל. רוב בני הקהילה בישראל גרים באחד מחמשת המושבים האלה. ריכוזים נוספים של בני הקהילה ניתן למצוא בירושלים, קריית ביאליק, מושב שחר, ראשון לציון, אשדוד, באר שבע ורכסים.כיום מתגוררים כ-8,000 יהודים קוצ'ינים בישראל.

יוסי אורן מתעוז נושא את דבריו לאחר קבלת התואר של יקיר העדה בערב הפתיחה של כנס יהדות קוצין ב-2016

מושה תרום

מושב תָּרוּם הוא מושב עובדים מסורתי של ארגון המושבים של הפועל המזרחיבקצה המערבי של הרי יהודה ובאזור פרוזדור ירושלים. הממוקם צפונית לבית שמש. המושב ממוקם בסמוך לקיבוץ צרעה, קרוב לכביש מספר 1. היישוב הוקם ב-9 במאי 1950 (כ"ב באייר תש"י) על ידי עולים מתימן כחלק ממאמצם של המוסדות הציוניים להעלות על הקרקע מושבים וקיבוצים רבים באזור הרי ירושלים. לאחר מספר שנים הצטרפו אליהם עולים מהודו, ובפרט מקוצ'ין. שטחו כ-1,800 דונם.

תרום - הכניסה למושב צילום:Idobi talk
תרום – הכניסה למושב
צילום: Idobi talk

היישוב נמצא בגובה 288 מטרים על מדרונות מיוערים. צפונית ליישוב ישנו יער של הקרן הקיימת המהווה חלק מיער פארק רבין.

אנדרטת גדוד 184

ליד מושב תורם ניצבת אנדרטת גדוד 184.

האנדרטה הוקמה ביער מלך ומלכת ספרד (חלק מיער צרעה), ליד המושב תרום. האנדרטה ניצבת בצד צומת שבילים ביער. היא מורכבת מכותל זיכרון מפוסל שלפניו רחבה מרוצפת ומגודרת. חללים ושקעים בכותל יוצרים בו צללית של חיילי שריון היושבים על גבי צריח טנק. מעל הצללית נקבעו סמל הגדוד וסמל חטיבה 14. לפני הכותל, מתחת לצללית, ניצבים אלכסונית ששה לוחות אבן שחורה, הנושאים את שמות 102 חללי הגדוד מאז הקמתו. צללית הלוחות נראית כאילו היא תובת הטנק שמתחת לצריח.

 אנדרטת גדוד 184 ליד מושב תרום צילום: YoavR
אנדרטת גדוד 184 ליד מושב תרום
צילום: YoavR
[צילום כותרת – פנים בית הכנסת הקוצ'יני בנבטים – צילום:ייחוס: מצילומי יהודית גרעין-כל]

%d בלוגרים אהבו את זה: