מגבעה למשכן ולמקדש

המסלול:

מגבעה למשכן ולמקדש: גבעת שאול- תל אל פול (אין לעלות לגג), עין פרת, תצפית לנחל מכמש, תל שילה, הר גריזים.

 

ארץ בנימין והשומרון

 גבעת שאול

העיר גבעה מופיעה במקרא גם בכינויים אחרים: "גבעת בנימין", "גבעת שאול", "גבעת האלוהים", "גֶבַע" ו"גֶבַע בנימין". גבעה שכנה מצפון לירושלים והייתה העיר המרכזית ביישובי שבט בנימין בתקופת ההתנחלות בארץ.

mikra012s

במקרא מסופר שבתקופת ההתנחלות עמדה העיר גבעה במוקד פרשת "פילגש בגבעה". על פי המסופר בשופטים יט-כ, הגיעו לעיר גבעה איש משבט לוי, נערו ופילגשו ואנשי העיר שהיו בני שבט בנימין לא הזמינו אותם להתארח בבתיהם – בניגוד למקובל באותם ימים. לבסוף הזמין אותם לביתו אדם משבט אפרים שגר בעיר. תושבי גבעה דרשו מן המארח להוציא אליהם את האורחים. כוונתם הייתה לנהוג באלימות כלפי האורחים וכנראה גם לאנוס אותם. המארח ניסה להניא את אנשי העיר מכוונותיהם הפסולות אך מאמציו נכשלו. פילגשו של האורח הוּצְאה אל אנשי העיר והם אנסו אותה עד מוות. בעקבות האירועים האלה ובעקבות סירובם של אנשי שבט בנימין להסגיר את הגברים תושבי העיר, נאסף צבא שבטי ישראל ונלחם בשבט בנימין. שבטי ישראל ניצחו בקרב וכל הגברים מגבעה נהרגו.

מאוחר יותר, כאשר השתלטו הפלישתים על היישובים הישראליים באזור בנימין, הפכה העיר גבעה למרכז השלטון הצבאי הפלישתי. חיל המצב הפלישתי קבע את בסיסו בעיר זו ושם גם ישב הנציב הצבאי הפלישתי. כאשר עלה שאול לכס מלוכה, רצח יונתן בנו את הנציב הפלישתי ובעקבות זאת פרץ המרד בצבא הכובש הפלישתי. בעקבות הרצח נערך קרב מִכְמָשׁ שהובסו בו הפלישתים, ובעקבות הקרב הזה – הוסר הכיבוש הפלישתי על ישראל.

עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה גבעה, עיר הולדתו של שאול, למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול" על שם המלך שקבע בה את מושבו.

לאחר התפלגות הממלכה, שמרה גבעה על מעמדה כאחת הערים החשובות ביהודה. על פי המסופר במקרא, בנה אסא מלך יהודה את גֶבַע בנימין (העיר גבעה) כמבצר המגן על ירושלים מצפון (ראו מלכים א טו 22). הביצורים האלה והעיר כולה נהרסו עם חורבן יהודה בידי הבבלים במאה השישית לפני הספירה.

על פי הזיהוי המקובל היום על מרבית חוקרי המקרא והארכיאולוגים, נחשפו שרידי העיר גבעה באתר המכונה תֵּל אֶל פוּל, כשישה ק"מ צפונית לירושלים. האתר הזה נחפר כמה פעמים החל מן המאה התשע עשרה ועד ימינו.

Zofim

תל אל פול

נ.צ. 636696 / 221984   804 מ'

המקום מזוהה עם מקום היוולדו של שאול המלך ושמו התנ"כי הוא גבעת שאול. 

מקום נמצא שלד מרשים של מבנה בשלבי בניה – זהו ארמון שבנו למלך חוסיין בתקופת הירדנים ובשל שחרור העיר על ידי ישראל במלחמת ששת הימים (67') הבניה הופסקה והשלד הושאר. הגבעה שוחררה ע"י חטיבה 10 (שריון) בפיקוד אורי בן ארי. שרמנים ישראליים הביסו את הפטונים הירדניים.

הארמון הבלתי גמור של המלך חוסיין
הארמון הבלתי גמור של המלך חוסיין

במקום היתה עיר של שבט בנימין בשם "גבעה" ובה התרחש סיפור "פילגש בגבעה" המסופר בספר שופטים יט ואשר הוביל למלחמת השבטים בבנימין וכמעט להכחדת השבט.

מרחוק ניתן לזהות דרומית מערבית לשרידי הארמון מאגר מים משמעותי של חברת "הגיחון".

עין פרת

עין פרת הינו מעיין שכבה, שנביעתו היא תוצאה של התחתרות הנחל בשכבות סלע הגיר הקשה של חבורת יהודה. התחתרות נחל פרת במסלע הקשה יוצר את המצוק שנגלה לעיננו. שפיעת המעיין קבועה, והשפעת עונות השנה מעטה ביותר, הספיקה היומית הרב שנתית היא כ- 1500 קוב ליום בממוצע. מי המעיין הם בעלי מליחות נמוכה ביותר, ואכן עין פרת סיפק במשך עשרות שנים את מי השתייה של השכונות המזרחיות והצפוניות של ירושלים. כיום המים אינם ראויים לשתייה. 

בסמוך למוצא המעיין נמצא בית משאבות ובו מכלול של בריכות שיקוע וסינון. ראשיתו של מפעל המים הוא בשנת 1927, ובשנת 1931 צרפו אליו גם את מי עין מבוע [עין פואר] המצוי כשישה  קילומטרים מזרחה. באמצע שנות ה-30 הופסקה השאיבה מהמעיין לבירה, וזאת בשל חיבור ירושלים למי הירקון.  בשנת 1942 חודשה ההספקה ומי המעיין הוו כ-15% מכלל הספקת המים לירושלים. בימי השלטון הירדני צרפו למפעל מים זה את מימיו של המעיין התחתון – עין קלט.  בשנת 1970 הופסקה עבודתו של מפעל המים לאחר שחלקה המזרחי של ירושלים חובר לרשת המים של מערב העיר.

מיקומה המיוחד של שמורת עין פרת, באיזור שבין גב ההר [במערב] לבקע הירדן [במזרח] מהווה גורם חשוב ביצירת מגוון מיוחד בצומח ובחי. נתיבו הקצר ושופע המים של עין פרת, ריכז בתוכו צומח מגוון ויצר מפגש בוטני מעניין בין אוכלוסיות צומח שונות. צומח נחלים וגדות- גרגיר נחלים, נענע משובלת, סמר ימי, הרדוף הנחלים, טיון דביק, סוף מצוי וקנה מצוי. ובינות כל הצומח הזה שוכנות האילניות הירוקות ואליהם מתלווה סרטן הנחלים. מעל לגדות הנחל נפגוש בשיזף מצוי אשר לעתים מבצבצת מתוכו הפריחה האדומה של הרנוג השיטים – צמח טפיל הנטפל גם לתאנה הצומחת במרכזו של אפיק הנחל.  בין סבך הענפים נראה החנקן האפור כשהוא משפד לטאה או חרק לתוך קוצי השיזף. לא נעדר מקומם של המלוח הקיפח, צלף קוצני וריכפתן המדבר צהוב הפריחה.
לעתים נוכל לצפות בצבי הארץ ישראלי או בשועל מצוי המזדמנים מדי פעם לאיזור הנחל לרוות צימאונם. על הקירות המצוקיים של עין פרת ניתן לראות את – הטבורית הנטויה, שושנתית משורטטת, כדן סגול, פריחות עונתיות של עירית גדולה וחצב מצוי. במבט חטוף ושקט נוכל להבחין בריצתם של שפני הסלע, נשמע בין המצוקים את קולות התיגר של הקאקים הגוברים על צווחות העורב חום העורף. כל אלו מחרידים במעט את קינונם של הבזים ויוני הסלע המצויים באיזור. בעונת החורף אפשר להתענג ולראות את פריחת הסתוונית, כרכום חורפי, רקפת מצויה, כלנית מצויה ונורית אסיה.
בסמוך לבית המשאבות באפיק הזרימה של הנחל נטעו אנשי היעור הבריטים חורשת אקליפטוסים, מתוך הנחה מוצדקת כי המקום ישמש לקייט ובילוי. ברבות השנים נטעו תושבי האיזור והרועים בשטח עצי פרי של הדרים, דקלים ושקדים. ריכוז העצים עטורי השנים באפיקו של הנחל הזורם מהווה מקום שהייה נעים ומהנה.

בפתחו של נחל פרת מעל ראש המעיין, הוקם בשנת 1982 ישוב ישראלי בשם ענתות על שם הישוב הקדום ששכן באיזור. מתוככי הישוב יורד שביל מוסדר ומסומן, לאורך המצוק הדרומי של הנחל, בשולי המטעים של מנזר פיראן. השביל מוליך את המטייל לכניסת המנזר.
לאחר ביקור מהנה בתוככי המנזר יורד השביל לאיזור נביעתו של עין פרת. המשכו של השביל לאורך אפיק הנחל עד לסכר המזרחי שהוא למעשה גבולה המזרחי של השמורה קולטת הקהל.
בצידו הצפון-מזרחי של הנחל מצוי תל גדול מימדים שבו שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל, המקבילות לתקופת התנחלות השבטים בארץ ישראל.
אפיק הנחל מצוי בתחומו של שבט בנימין.
מנזר פארן (דיר פיראן), מנזר רוסי פרבוסלבי (אורתודוקסי) – נבנה בסוף המאה הרביעית לספירה על ידי הנזיר חריטון – מפיץ נזירות המדבר בתקופה הביזנטית (כיום נקרא המנזר על שמו), הוא הקדיש את המנזר למקריוס בישוף ירושלים בזמנו.
המנזר שופץ ועוצב מחדש בסוף המאה התשע עשרה מכספי הכנסייה הרוסית הלבנה, חלקו מבוסס על המנזר הביזנטי הקדום. חלקם של החדרים והקפלות במנזר בנויים סביב מערות טבעיות ששמשו את ראשוני הנזירים.
בלב המתחם מצוי על פי המסורת, קברו של הנזיר המייסד, חריטון. האגדה מספרת שחריטון הקים את המנזר במקום זה לאחר שהובא לכאן על ידי שודדים אשר כלאו אותו במערה והוא ניצל מהם בנס. מסביב למנזר בורות מים, בוסתנים וטרסות חקלאיות, שרידי אכסניה לעולי רגל ומבנים נוספים המעידים על עברו כמקום צליינות מבוקש.
יש לתאם את הביקור במנזר מול הנזיר חריטון 052-5399075 ולהגיע בלבוש צנוע (ללא מכנסיים קצרים וגופיות).
בית המשאבות, המבנה שופץ וכיום נמצאים בו משרדי השמורה, שירותים ומרכז השירות למטייל שבו ניתן לקבל הנחיות לטיול, להתרענן בשתייה קרה ולהצטייד בציוד מתאים להליכה בנחל.

כיצד להגיע:

מצומת הגבעה הצרפתית (ירושלים) נוסעים לכיוון פסגת זאב. עוברים את מחסום חיזמה, ועולים על כביש 437 מזרחה המוביל לעלמון (ענתות), נכנסים ליישוב, פונים מיד דרומה לשער צדדי, יוצאים דרכו, נוסעים כ 500 מ' בדרך עפר, ועולים על כביש סלול- זהירות יש לנסוע לאט- הכביש מפותל מאד. חניה ליד הנחל, וחניה עליונה מרוחקת יותר.

לאוטובוסים- חניה עליונה בלבד- בחגים אין גישה לאוטובוסים

משך הסיור: בין  3-8 שעות                         עונה מומלצת: כל השנה                     לא לוותר: מעיין שזורם כל השנה                                מה עוד?  מצוקים, בעלי חיים יחודיים.

שעות פתיחה

שעון קיץ:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.                                                           בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00
שעון חורף:
בימים א'-ה' ושבת  8:00-16:00.                                                         בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00
הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה

שימו לב!

>  היציאה למסלול הרגלי שבין עין פרת לעין מבוע (או הפוך) אסורה בהחלט לאחר השעה  11:00
> המעבר והרחצה באזור הנביעה אסורים
> החל מתאריך 1.7.13 חל איסור על הדלקת אש ומנגלים בשמורות הטבע עין פרת  ועין מבוע. בואו להנות מצמחייה ירוקה מעיין שופע נחל זורם ואוויר צח .
>  לידיעת ציבור המטפסים בשמורת הטבע עין פרת: לאחר בדיקות שנעשו בשטח, הוחלט לפתוח לטיפוס את הקיר הדרומי . הקיר הצפוני יישאר סגור עד להודעה חדשה עקב סכנת חיים למטפסים!

 טלפון:  02-5715859

דואר אלקטרוני: st-prat@npa.org.il                       

למידע נוסף על עין מבוע ניתן לפנות לאתר בטלפון 02-6339263 

ניתן להזמין סיורים מודרכים לקבוצות (בתשלום): מרכז חינוך והסברה שומרון                         טלפון:  03-7942481                                  דוא"ל : ​miria1@npa.org.il
דמי כניסה:
יחיד: מבוגר  29 ₪, ילד: 15 ₪,
קבוצה (מעל 30 איש כאשר התשלום במרוכז): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪.
 

נחל מכמש

נחל מכמש (המוכר גם בשמו הערבי ואדי סווינית) הוא היובל העיקרי של נחל פרת. הנחל יורד מהעיר רמאללה, ונשפך לנחל פרת, סמוך לכפר אדומים. אורכו הכולל של הנחל כ-20 ק"מ. הנחל מפתח קניון משמעותי, במקום בו הוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה.

שמו של הנחל, מכמש, ניתן לו על שם היישוב המקראי מכמש אשר הנחל עובר לידו. כיום משמר את השם המקראי הכפר הערבי מוחמוס וכן היישוב מעלה מכמש הסמוך.

מיקומו של הנחל, ממזרח לדרך האבות, היקנתה לו מעמד איסטרטאגי. תחילתו של הנחל, בין מכמש המקראית (היום הכפר הערבי מיכמס) לבין גבע-בנימין (היום הישוב גבע-בנימין -אדם) היה האתר היחידי בו ניתן לעקוף את "דרך ההר" במעבר מדרום הארץ לצפונה: מזרחה – אפיק הנחל לא היה ניתן למעבר ומערבה – הרי יהודה היקשו על המעבר. כנראה זהו "מעבר מכמש" .

התוצאה, שתי מערכות לחימה התקיימו במקום:

  1. מלחמת שאול ויונתן בפלישתים בימי מלכות שאול המלך.
  2. בהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש ארץ ישראל על-ידי הבריטים.

במערה שבקניון הנחל, מערות אל-עליליאת נמצאו שרידים של מקווה טהרה, אשר , כנראה שימוש פליטים יהודים שהגיע לכאן בימי מרד בר-כוכבא. בין השאר נמצאה במערכה הכתובת : ""יועזר אתעקר עלו מטרנ[א], פרושו : יועזר נעקר המשמרות נכנסו. לדעת החוקרים הקטע נכתב לאחר שהממרות הרומאים הגיעו ןיועזר נפצע (נעקר)." המערה כונתה: "מקלט מצוקים" והתגלה בה כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, מקווה טהרה

תל שילה

יוחאי גרינגליק בג'אמע א סיתין

IMG_38191

IMG_38191

דגם המזבח

כנסיה ביזנטית

IMG_3826

"ג'מע א-סיתין" (מסגד השישים)

שימיש משני

עפר שריפה

מקום משכן שילה

שילה הקדומה

שילה המודרנית

הר גריזים

הר הברכה

הר גריזים נמצא מדרום לשכם ולעיר הרומית ניאפוליס ומתנשא לרום של 886 מ' מעל פני הים.
להר הגיעו שתי דרכים מרכזיות, אחת מצפון מאזור שכם והשנייה מדרום.
הר גריזים משתרע על שטח של כ- 400 דונם ומכיל את שרידיה של העיר ההלניסטית ואת הכנסייה והמתחם הביזאנטי.
בהר גריזים נערכו חפירות ארכיאולוגיות שהחלו בשנת 1982 על ידי ד"ר יצחק מגן, קצין מטה ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, ונמשכו ללא הפסקה עד שנת 2000.
שמו של ההר נכרך בתורה בראשית ההוויה הישראלית בארץ כנען.
בתורה מצווים בני ישראל בהיכנסם לארץ ישראל לערוך את טקס הברכה והקללה על הר גריזים ועל הר עיבל: "והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" (דברים יא, כט).בהמשך מובאים דברי הברכה והקללה וחלוקת השבטים (דברים כז, יא-כו).
ציווי זה מתקיים בידי יהושוע מיד לאחר כיבוש הארץ (יהושע ח, ל-לא).
ישנה עוד הזכרה של הר גריזים במשל יותם, עליו נאמר: "וילך ויעמוד בראש הר גריזים"  (שופטים ט, ז).
הר גריזים אינו נזכר יותר לא בתקופת המלוכה ואף לא בעימות הקשה בין סנבלט החורוני לנחמיה בימי שיבת ציון.
בימי הבית השני מתחדשים המקורות אודות הר גריזים.
יוסף בן מתתיהו מספק שסנבלט החורוני הקים בהר גריזים, סמוך לכיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון במחצית השנייה של המאה הרביעית לפנה"ס, מקדש בתבנית המקדש בירושלים.
הוא מינה לכהן גדול את חתנו מנשה שהיה ממוצא יהודי ואחיו של ידוע הכהן הגדול מירושלים (קדמוניות, יא 306-311 ).
חוקרים רבים חלקו על דבריו אלה של יוסף בן מתתיהו בשל סיפור דומה שמובא בספר נחמיה.
"ומבני יהוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החורוני ואבריחהו מעלי" (נחמיה, יג, כח).
בחפירות הארכיאולוגיות שמתנהלות זה שנים בהר גריזים הוכח שהמתחם המקודש הראשון נבנה במאה החמישית לפנה"ס ולא כמאה שנה מאוחר יותר בימי אלכסנדר מוקדון כפי שמספר יוסף בן מתתיהו.
המתחם הראשון נבנה בסוף ימיו של סנבלט הראשון יריבו של נחמיה. בהמשך התקופה התלמית החלה להיבנות סביבו עיר גדולה ובתקופה הסלבקית בראשית המאה השנייה לפנה"ס, שוקם ונבנה המתחם המקודש, וקרוב לוודאי גם המקדש עצמו, בפאר רב.
העיר והמקדש חרבו בשריפה עזה בסוף המאה השנייה לפנה"ס בתקופתו של יוחנן הורקנוס הראשון, אשר כבש את המקום ושרפו.
העיר והמתחם המקודש הפרסי הלניסטי
על הר גריזים נחשפה עיר גדולה מן התקופות הפרסית והלניסטית והיא נבנתה סביב המתחם המקודש. העיר היתה מחולקת לארבעה רובעי מגורים: דרומי, מערבי, צפון-מערבי וצפוני.
בעיר ניכרים ניצני תכנון עירוני בסיסי – רחובות ולאורכם בניינים.
העיר לא הוקפה בחומה, וקירות הבניינים החיצוניים שימשו כחומת העיר. לעומת זאת המתחם המקודש היה מבוצר היטב.
בדרום נחשף רובע מגורים גדול ובמרכז נתגלה שער שממנו הוביל צפונה רחוב שאורכו הגיע לכדי 70 מ' והסתיים בשתי רחבות שוק. ברובע זה נחשפו שישה בניינים, חלקם מבני ציבור ואחרים מבני מגורים. בצד הדרום מערבי של המתחם המקודש נחשף חלקו של רובע מגורים גדול- הרובע המערבי שממנו נחשפו שמונה מבני מגורים שהוקמו לאורך רחוב שכיוונו מזרח מערב.
נתגלו מבנים נוספים ושני בתי בד ברובע הצפוני וברובע הצפון מערבי. מדרום למתחם המקודש נחשף בית מידות שכלל עשרות חדרים והיה מורכב מבית-בד גדול, בניין מגורים מפואר וחנויות.
רב הבניינים דומים בתוכניתם חצר מרכזית מוקפת חדרים, חדר אירוח, חדרי שינה וחדר אמבטיה.
במקום הגבוה ביותר בעיר נבנה המתחם המקודש ובמרכזו עמד המקדש. במתחם נתגלו שני שלבי בנייה.
שלב קדום מן התקופה הפרסית סוף המאה החמישית לפנה"ס ושלב שני מן התקופה ההלניסטית – המאה השנייה לפנה"ס.
המתחם המקודש מן התקופה הפרסית היה מצומצם במידותיו. כ- 96X96 מ'.
מצפון נחשף שער תאים גדול, שלושה תאים בכל צד, דומה לשערי המקדש המתוארים בספר יחזקאל ובמגילת המקדש.


כיצד להגיע:
הר-גריזים נמצא ליד הישוב ברכה. לבאים מאריאל , הגעה מכביש 505 או מירושלים, נוסעים בכביש 60 צפונה, עד צומת תפוח.   מצומת תפוח וממשיכים צפונה עד צומת מחנה חורון, שם פונים אל הישוב ברכה.  בשער הכניסה לישוב ברכה פונים ימינה וממשיכים דרך שכונה השומרונית אל האתר. (לפי השילוט)

משך הסיור: שעה וחצי עד שעתיים

מומלץ! לשלב ביקור באתר עם סיור מקדים בשכונה השומרונית.

מוזיאון, אתר זבח הפסח, מפעל הטחינה, וכן באתרים סמוכים עין מחנה ושמורת נבי איסמעיל (שמורת האלות האטלנטיות) בעליה לברכה.

האתר פתוח בימים ב'- ו'

שעות פתיחה:

אפריל-ספטמבר 8:00-17:00
אוקטובר-מרץ 8:00-16:00
ימי שישי וערבי חג  8:00-15:00
דמי כניסה:

בודד: מבוגר ₪22 , ילד ₪10
קבוצה: מבוגר ₪19,  ילד ₪8
סטודנט:  ₪19
אזרח ותיק:  ₪11
 
ניתן להזמין סיורים מודרכים לקבוצות (בתשלום): 
מרכז חינוך והסברה שומרון
טלפון:  03-7942481
דוא"ל : ​miria1@npa.org.il
שימו לב! בשל חגי השומרונים בהם אסורה הנסיעה לרכב משום שההגעה לאתר הר גריזים היא רק דרך השכונה השומרונית יהיה האתר סגור למבקרים

הר עיבל

הר עיבל (המכונה גם הר הקללה) הוא שמו הר מצפון לעיר שכם, דרומית להר נמצא הר גריזים. פיסגת ההר היא בגובה של 940 מטר מעל פני הים. הר עיבל הוא הגבוה מהרי שומרון. מההר שליטה על העיר שכם. על פיסגת ההר מתקן צבאי שבאתר בו היה ממקום אתר דומה בתקופת המנדט הבריטי. פיסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית ( אזור B). הדרך להר יוצאת מהיישוב שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח יהושע נמצא בשליטה פלשתינאית מלאה (אזור C). עם זאת מתקיימים בהר וב"מזבח" ביקורים, המתואמים עם שלטונות הבטחון.

ביבליוגרפיה

 

 

הכנה לסיור במסגרת קורס מורי דרך תשע"ד (חופים) שלוחת חיפה
מדריך:חיליק אברג'יל

%d בלוגרים אהבו את זה: