כפר כנא – קנה הגלילית *

The Marriage at Cana by Maerten de Vos, c. 1596

תולדות קנה הגלילית – כפר כנא

בתקופת בית ראשון (תקופת הברזל ב׳) ובתקופת בית שני היתה ״קנה הגלילית״ (قانا- קאנא) יישוב יהודי – עיר שדה מבוצרת שטחה השתרע על 10–15 דונם. מקומו של הישוב קנה הגלילית מכונה היום: כרם א ראס, תל כנא, חורבת קנה- Khirbet Qana, וכפר כנא. יוספוס פלאוויוס, שהיה מושל הגליל בזמן מרד הגדול, שהתגורר בכפר ובצר אותו. העיר נחרבה כאשר הוחרב בית המקדש השני. בתקופת האמוראים, תקופת המשנה ותקופת התלמוד היה יישוב יהודי במקום. לפי המסורת היהודית קברי רבא ורב הונא ורבן שמעון בן גמליאל נמצאים במקום. בקנה התיישבה משמרת הכהנים "אלישיב". בקנה הגלילית ישבו יהודים לפחות מימי הבינים ועד למאה ה-16.

 

Postcard of Kafr Kanna by Karimeh Abbud, c. 1925
Postcard of Kafr Kanna by Karimeh Abbud, c. 1925

קנה הגלילית – כפר כנא

בכפר כנא חפירות חשפו שרידי ישוב עתיק המזוהה עם קנה הגלילית – המוזכרת במסורת הנוצרית כמקום בו ביצע ישו את הנס הראשון.

בחפירות ארכאולוגיות של קנה הגלילית התגלתה רצפת הפסיפס של בית כנסת מהמאה ה-4 (תקופה הביזנטית). מעל בית כנסת זה נבנתה כנסיה במאה ה-6. כנסיה זו מנציחה את הנסים של ישו בקנה הגלילית.

Cana is very positively located in Shepherd's Historical Atlas, 1923
Cana is very positively located in Shepherd's Historical Atlas, 1923

לפי המסרת הנוצרית, כפר כנא הוא קנה הגלילית (אין קשר בין כפר כנא וקאנא (قانا) כפר בדרום לבנון.) בקנה הגלילית עשה ישו את הנס הראשון שלו – נס היין של החתונה בקנה.

וביום השלישי הייתה חתונה בקנה אשר בגליל ואם ישוע הייתה שם: וישוע ותלמידיו היו גם-הם קרואים אל-החתונה: ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם: ויאמר אליה ישוע מה-לי ולך אשה עתי עדין לא באה: ותאמר אמו אל-המשרתים ככל-אשר יאמר לכם תעשו: והנה ששה כדי-אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלושה בתים יכיל כל-אחד: ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד-למעלה: ויאמר שאבו נא והביאו אל-רב המסיבה ויביאו: ויטעם רב המסיבה את-המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר-שאבו את-המים ידעו ויקרא רב-המסיבה אל החתן: ויאמר אליו כל-איש יתן בראשונה את-היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את-הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד-עתה: זאת תחלת האותות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את-כבודו ויאמינו בו תלמידיו.

(הבשורה על-פי יוחנן, 2, 1-11)

כאן ישו גם ביצע את נס ריפוי בנו החולה של אחד מפקידי המלך.

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל אֶל־מְקוֹם אֲשֶׁר שָׂם הַמַּיִם לְיָיִן וַיְהִי אִישׁ מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם׃ וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָרֶדֶת וּלְרַפֵּא אֶת־בְּנוֹ כִּי נָטָה לָמוּת׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ׃ וַיֹּאמֶר אֵלַיו הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי רְדָה־נָּא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין לַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ". 

(הבשורה על-פי יוחנן, 4, 46-50)

בקנה הגלילית היתה ביתו של נתנאל, תלמידו של ישו (השליח ברתולומאוס הקדוש).

"שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדַּי וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו".

(הבשורה על-פי יוחנן, 21, 2)

Cana of Galilee. Holy land photographed by Daniel B. Shepp. 1894
Cana of Galilee. Holy land photographed by Daniel B. Shepp. 1894

ממצאים ארכיאולוגיים בכפר כנא – קנה הגלילית

התושבים הערבים היום מאייתים את שם הכפר ״كفر كنا״ כלומר כפר כנא. ארכיאולוגים מציעים שהאוכלוסיה היהודית בקנה היתה דתית יותר מזו בכפר נחום.זאת לאור ריבוי מקוואות פרטים, כלי אוכל מאבן, מטבעות מתקופת הורדוס ו-columbaria. חופרים חשפו מפעל ניפוח זכוכית, בית בד גדול מימדים, ובתי יהודים מלפני חורבן בית שני. נמצאו מנורות שמן, כלי חרסינה, וכלי אבן דומים לאלה שנמצאו בירושלים וביהודה. מבנה ציבורי גדול, המתוארך מלפני חורבן הבית השני, נחשף וזוהה על ידי ארכאולוגים כבית כנסת.

סיכום איוגי'נו אליאטה, הארכיאולוג של הקוסטודיה, ינואר 2015, בכנסיה הקתולית בכפר כנא:

  • במאות 1-2 בתי מגורים, שנהרסו או נעזבו (אני: אולי במרד הגדול, שהרי יוספוס מזכיר את כנא שמרדה ונהרסה).
  • במאה ה-4 ניבנה בית כנסת, עם רצפת פסיפס, הכתובית בארמית שמודה ל… בר תנחום ומברכת אותו. שתי שכבות של רצפת פסיפס: מאה 4 (שריד נמצא בחדר הצפוני  לכנסיה מצד ימין (מזרח) ושכבה הבאה של ריצוף פסיפס מהמאה ה-6 (שריד נמצא בחדר הצפוני לכנסיה מצד שמאל – מערב). 
  • בית הכנסת, כמו בתי כנסת גליליים פנה צפונה בחזית, וכניסה – כולל אטריום ופורטיקו – מצד דרום.
  • הכפר היהודי של ימי התלמוד היה קצת מערבה בשכונת כרם א-ראס, היכן שירדנה אלכסנדר חפרה ומצאה את המקווה.
  • מעל הדלת בין הכנסיה ובין חדר העתיקות ולוחות הפסיפס הצפוני יש 4 כדים, אבל הם מיוצרים באירופה ומתקופות שונות. בחלונות יש שרידים של ממצאים – חלקם מימי בית שני, וחלקם אי אפשר לתארך.
  • כד האבן בקריפטה: מסוף ימי בית שני, חלק ממערכת של בית בד ליצור שמן זית. היה בגובה הארץ, אליו נשפך השמן אחרי הכבישה, וממנו נשפכו עודפים למיכל אבן נוסף. 
  • בקריפטה – האפסיס: נבנה במאה ה-19, חלק מהכנסיה הראשונה שהפרנציסקנים בנו כאן, על גבי גומחה שלא ברור ממתי ומדוע, כי היא פונה צפונה. מסביב יש בניה ערבית ועות'מנית. מתחת לגומחה יש מערכת קבורה ביזנטית.
  • בחדר הדרומי לכנסיה (על הגשר מעל החפירות): מצד צפון שרידים של הבתים של הכפר היהודי מהמאות 1-4. מצד דרום ומזרח: שרידים של בית הכנסת – של האטריום – ממאות 4-6, וכן שרידים של ימי הבניים – בניה ערבית.
Kafr Kanna, 1859-60
Kafr Kanna, 1859-60 – כפר כנא

 ביבליוגרפיה

  • hoshvilim

    ידידי דוד נווה כותב:
    תודה על הכיתוב והפירוט,רק יש להזכיר שחלק מהחוקרים דווקא מזהים את כנא של ישו בחורבת (תל)כנא שנמצאת למרגלות רכס הרי יוטבת מזרחית לכפר מנדא וליד פיתחו של נחל יודפת (יוטבת) לעמק בית נטופה.
    הנקודה האדומה במפה.
    https://uploads.disquscdn.com/images/4a22e327d6c03add79c94dcee4289f2f7454423f733f0225aae6e8f065ec73d8.jpg
    הגעה או רגלית או ברכבי שטח
    היו לי צילומים שנעלמו אי-שם.
    כדאי להגיע בעיקר בחורף/תחילת האביב

%d בלוגרים אהבו את זה: