כפר כאבול *

כאבול, 2017 צילום:ניר ודל

מיקומו של כפר כאבול

כאבול (كابول) שוכנת על שלוחה צרה במערב הגליל התחתון המערבי, צפונית לעיר שפרעם ומזרחית לכביש 70 -15 ק"מ מדרום-מזרח לעכו.

[צילום כותרת: כאבול, 2017 צילום:ניר ודל]

מקור השם כאבול

יש דעות שונות לגבי מקור השם "כאבול". האחת מהמושג "גבול", והשנייה "כבול", שמשמעותה אדמה פורייה .

יסוד כאבול

כבול הוקמה המאה ה13 לפנה”ס +/-. כאבול הייתה ישראלית / יהודית מהמאה ה-‏12 לפנה"ס עד הרבע השני של המאה ה-‏7 לס'. כמו כן היה ניסיון מחודש של יהודים, ממגורשי ספרד, להתיישב בכאבול במאה ה-‏16. לא ידוע עד מתי התקיימה קהילה יהודית בכפר.

כאבול בתנ״ך

כאבול מוזכרת לראשונה בתנ״ך בתיאור נחלת שבט אשר:

וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, בֵּית דָּגֹן, וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח-אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק, וּנְעִיאֵל; וְיָצָא אֶל-כָּבוּל, מִשְּׂמֹאל. (יהושע, י״ט, כ״ז)

  •  לאחר מכן מוזכרת "ארץ כבול" שהעניק שלמה המלך לחירם מלך צור, לאחר שהאחרון סיפק חומרים ואומנים לשם בניית בית המקדש:

ויהי מקצה עשרים שנה אשר-בנה שלמה את-שני הבתים את-בית ה' ואת-בית המלך: חירם מלך צ(ו)ר נ(י)שא את-שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל-חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל: ויצא חירם מצ(ו)ר לראות את-הערים אשר נתן-לו שלמה ולא ישרו בעיניו: ויאמר מה הערים האלה אשר-נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה(מלכים א, ט, י-יד)

כאבול בתקופת הרומים

  • יוסף בן מתתיהו מזכיר מספר פעמים את העיר (לעיתים גם בשם "כבולון"), כמקום שבו התבצרו המורדים היהודים עם פלישת הכוחות הרומיים לעכו הסמוכה, המקום בו נערך לקרב נגד פלקידוס, שנשלח על ידי קסטיוס גאלוס לשרוף את הכפרים הקרובים לעכו (אולם מלבד "קרבות זעירים", עימות רציני לא התרחש, וכעיר המסמנת את קצהו המערבי של היישוב היהודי בגליל באותה עת.

היישוב היהודי בכאבול המשיך להתקיים במקום גם לאחר החורבן, ובמקום ישבה בתקופת המשנה והתלמוד משמרת הכהנים "שכניה". ב-1980 הוקם, סמוך לכאבול, היישוב הקהילתי שכניה.

כאבול בתלמוד

היישוב נזכר רבות אצל   ובין היתר יצא מהמקום האמורא רבי זכאי דכבול. בנוסף, נזכרת בתלמוד המסורת הבאה:

שלש עיירות היה קטמוס שלהן עולה לירושלם בעגלה, כבול ושיחין ומגדול צבעייא, ושלשתן חרבו. כבול מפני המחלוקת, שיחין מפני כשפים, ומגדל צבעייא מפני הזנות(תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.)

כאבול בשלטון הממלוכי ועות׳מאני

  • בסוף השילטון הממלוכי בארץ ב-1515 חודש היישוב היהודי בכפר.
  • על פי תעודות המס עות׳מאניות, ב-1533 5 משפחות מתוך 12 בכאבול  היו יהודיות.
  • בשנים 1555-1556 מנו היהודים רוב משלמי המסים בכפר, 15 משפחות מתוך 25. עם הרעת המצב הביטחוני והכלכלי במאה ה-17 נדלדלו היישובים בגליל ובהם גם היישוב כבול.

כאבול בתש״ח

כאבול נכבשה ב-‏15 ביולי, 1948, במבצע "דקל" ע"י חטיבה 7.  קרוב למחצית מתושבי הכפר עברו להתגורר בו מהכפרים מיעאר, דאמון, בירווה ורוויס שנהרסו במלחמת העצמאות.

כאבול היום

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בכאבול 13,422 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, לכאבול דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול.

פארק באר אנטילית בכאבול

בכפר כאבול נמצאת באר אנטילית – אחת הבודדות מסוג זה בארץ, אשר הוקמה בשנת 1934 ושימשה את תושבי הכפר דאמון דאז כמקור המים היחידי ביישוב. כיום, יכולים חלק מפליטי אלדאמון לראות את אדמתם ואת כפרם שנגזלו מהם, ממקום מגוריהם הנוכחי בכפר הסמוך כאבול.

ארכיאולוגיה בכאבול

בתחומי כאבול התגלו שרידים קדומים, ובהם שרידי בית-כנסת מהתקופה הביזנטית.

  • בחודשים אוקטובר-נובמבר 2009 נערכה חפירת הצלה במזרח כאבול. נחשפו שרידי בית מרחץ מהתקופות הביזנטית והאומיית, שרידי מבנה מהתקופה ההלניסטית, מתקן חצוב מהתקופה הרומית הקדומה, מחילות מסתור מהתקופה הרומית הקדומה, ושרידי מבנה מן התקופה הממלוכית. בחפירה התגלו כ-50 שברי כלי זכוכית.
  • מערת קבורה בכפר כאבול: נמצאה מערת קבורה ובה גלוסקמאות עשויות אבן קירטון וארון חרס בשולי הכפר כאבול בעמק עכו. הממצא מן המערה בכאבול מחזק את הטענה כי  השימוש בגלוסקמאות בגליל קשור כנראה עם זרם הפליטים שהגעו לגיל לאחר מרד בר כוכבא.

חורבת ראש זית

חפירות ארכיאולוגיות שנערכו ע"י צבי גל חשפו מצד מבוצר רבועה 25X25 מ׳ מתקופת הברזל בחורבת ראש זית. עוד נמצאו יסודות חומה הקפית, שרידי מגדלים, מבנים חרבים, בור מים חצוב, בית בד, קנקני אגירה, וכלי חרס. חורבת ראש זית נמצא במפגש בין הרי הגליל התחתון המערבי ומישור עכו, כ-1.5 ק"מ צפונית לכפר הערבי של ימינו 'כאבול'. המצד מתוארך למאה העשירית עד התשיעית לפסה"נ, לתקופה של ממלכת שלמה, והממצאים בתוכו מלמדים על נוכחות פיניקית, ועל אחסון והעברת תוצרת חקלאית מצפון ישראל לפיניקיה. הקירבה של המצד לכפר כאבול של ימינו, שם לא נמצאו שרידים מתקופת הברזל, מאפשרת להציע שחורבת ראש זית היא כבול של תקופת המקרא.

קברי צדיקים בכאבול

על פי המסורת מצויים בתחומה של כאבול מספר קברי צדיקים.

  • מיכה הנביא: מיכה היה מנביאי התרי עשר. חי בשנת ג' ק"ס לערך. נבואותיו מובאות בספר מיכה, השישי מספרי תרי עשר. היה משבט יהודה, והתגורר בעיר מרשה שבנחלת שבט יהודה. קיבל תורה מישעיהו בן אמוץ. נוסעים בכביש 70, וכ- 4.5 ק"מ דרומית לצומת אחיהוד פונים מזרחה בכביש שנכנס לכפר כבול, לאחר כ- 3 ק"מ בתוך הכפר פונים ימינה ומיד שמאלה במעלה הכפר, לאחר כ- 500 מ', בצד שמאל, רואים בית קברות של ישמעאלים, בתוכו ישנה מערה ועליה חורבה של מבנה אבנים, שם קברו של מיכה הנביא. (בפי תושבי כאבול נקרא המקום שייח' רומי)
קבר מיכה הנביא בכאבול צילום:Ariel Palmon
קבר מיכה הנביא בכאבול
צילום: Ariel Palmon
  • רבי אברהם אבן עזרא: ר' אברהם אבן עזרא נולד בשנת ד' תתמ"ט (1089) בסראגוסה, נודע בפירושו למקרא, ואף חיבר ספרים שונים בשירה, לשון פילוסופיה ועוד. נדד בין הרבה ארצות שונות. ונפטר בשנת ד' תתקכ"ד (1164), עולים לקברו בא' באדר.  רבי אברהם זכות בספר יוחסין כותב: "ואני שמעתי שהוא קבור בארץ ישראל בלי ספק ונפטר שנת תתקנ"ד." עוד הוא מוסיף עדות לכך שמקום קבורתו בארץ ישראל: "וכן שלחו לר' שלמה בן שמעון מארץ ישראל שראה בעיניו קבר ראב"ע שם". ישנה מסורת כי אבן עזרא קבור ביישוב כאבול שבגליל ושם אף נמצא ציון קבר, אך אין כל עדות לכך שהוא קבור ש
קבר אבן המיוחס_לעזרא בכאבול צילום: ע״י צלם לא ידוע
קבר אבן המיוחס_לעזרא בכאבול
צילום: ע״י צלם לא ידוע
  • רבי יהודה הלוי: ר' יהודה היה בנו של ר' שמואל, נולד בשנת ד' תתל"ה (1075) בעיר טולדו שבצפון ספרד. היה מגדולי המשוררים של ימי הביניים, נוסף על כך אף עסק ברפואה. נפטר בשנת ד' תתקל"ח (1178) בדרכו לארץ ישראל או בא"י.   נוסעים בכביש 70, וכ- 4.5 ק"מ דרומית לצומת אחיהוד פונים מזרחה בכביש שנכנס לכפר כבול, לאחר כ- 3 ק"מ בתוך הכפר פונים ימינה ומיד שמאלה במעלה הכפר, לאחר כ- 500 מ' נמצא בצד שמאל מבנה עתיק אשר בו נמצאת המצבה של ר' יהודה הלוי.
  • רבי שלמה אבן גבירול: ר' שלמה אבן גבירול נולד במאלגה שבספרד בשנת ד' תשפ"א (1021) לערך, לאביו ר' יהודה. היה מגדולי המשוררים והוגי הדעות היהודיים בתור הזהב של יהדות ספרד. סבל בחייו מתחלואים שונים. נפטר ערירי בגיל צעיר בשנת ד' תת"י (1050).  נוסעים בכביש 70, וכ- 4.5 ק"מ דרומית לצומת אחיהוד פונים מזרחה בכביש שנכנס לכפר כבול, לאחר כ- 3 ק"מ בתוך הכפר פונים ימינה ומיד שמאלה במעלה הכפר, לאחר כ- 570 מ' בצד ימין רואים מבנה עתיק עם כיפה ובו מצבת ציונו של ר' שלמה אבן גבירול(בבניין ליד בית המועצה).

ביבליוגרפיה

ארץ צפון, מערת קבורה בכפר כאבול, מרדכי אביעם, עמודים 140-141


.

%d בלוגרים אהבו את זה: