יד ריכרד קאופמן - כפר יהושע
יד ריכרד קאופמן - כפר יהושע

כפר יהושע *

תולדות כפר יהושע

כפר יהושע הוקם בשנת 1927 כמושב עובדים חילוני על ידי אנשי העלייה השלישית. השם נקרא על שם יהושע חנקין. הישוב תוכנן על ידי ריכרד קאופמן, מתכנן ערים ואדריכל גרמני-יהודי אשר השפיע רבות על מראה המושב והקיבוץ הישראלי. בייסוד הישוב האמינו ששוויון הוא הבסיס לחיי קהילה תקינים וניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ. בשנת 1998 משבר ארגוני חריף פקד את המושב והביא להפרטת המשק החקלאי.

בית העם בכפר יהושע

במרכז הכפר יש שדירה מרכזית שמתחילה צמוד לבית העם. ״בירה״ מתאימה לחלוצים של שנות ה-20 של המאה ה-20.

בית העם בכפר יהושע
בית העם בכפר יהושע

מגדל המים כפר יהושע

כמו כל ישוב בארץ במרכז הכפר ישנו מגדל מים מיתולוגי. זהו המבנה הראשון שנבנה בשטח הציבורי של כפר יהושע (1929) ושימש מרכז הכפר עד שהושלם בית העם ב 1948. המגדל בנוי על בסיס מתומן והוא בעל שלוש קומות. מגדל המים נראה כמקדש על קשתותיו וקישוטיו. עלות בנייתו גבוהה בהרבה מעלות מגדל המים הפשוט בנהלל. זה מבטא ללא ספק את הרוח האופטימית וההתחדשות שאפיינה את תושבי כפר יהושע בתקופה זו.

מגדל המים כפר יהושע
מגדל המים כפר יהושע

אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי

בכפר יהושע אנדרטה לנופלים בני הכפר מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי, אחותה של רחל ינאית בן צבי. לישנסקי יצרה 9 אנדרטאות, שרובן דמויות קבוצתיות מסוגננות: – יער חולדה, כפר יהושע, כדורי, בית קשת, נצר סרני, עינת, יד בן צבי, בית קשת, גלאון.

אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי. צד קדמי יוצאים לקרב
אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי. צד קדמי יוצאים לקרב
אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי. צד אחורי עבודות חקלאות בבית
אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי. צד אחורי עבודות חקלאות בבית

יד ריכרד קאופמן – אדריכל הבית של המוסדות הלאומיים

כאדריכל של חברת הכשרת הישוב תיכנן כ-80 יישובים עירוניים ושכונות עירוניות, שהושפעו בעיקר מרעיון עיר הגנים. בשביל המוסדות הציוניים תיכנן כ-160 יישובים חקלאיים – קבוצות, קיבוצים, מושבי עובדים (למשל נהלל) ומושבים שיתופיים. רעיונותיו הושפעו מהניאו-קלאסיציזם, מונומנטליות, הגיון, פונקציונליות והתייחסות לקרקע ולאקלים הסביבתיים. ניכרת השפעתו של רעיון "עיר הגנים" שהיה אופנתי מאוד באירופה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה. קרופמן תיכנן שש שכונות הגנים בירושלים: תלפיות (1921), בית הכרם (1922-1921), רחביה (1922), אדמת עמוס (מקור חיים, 1923), קריית משה ובית וגן (1925). מכולן נותרה רחביה עד היום כדוגמה הטובה והשמורה ביותר לרעיון "שכונת הגנים".

יד ריכרד קאופמן
יד ריכרד קאופמן

פסיפס בכפר יהושע לכבודו של ריכרד קאופמן

במרכז כפר יהושע, מושב שתוכנן בידי קאופמן, נחנכה ב-2004 רצפת פסיפס יפה לזכרו ולכבודו של האדריכל. את הרעיון הגה האמן בן המושב אלי שמיר, שגם פיקח על מימושו. בפסיפס משולבים שמות עשרות היישובים שתכנן קאופמן, דיוקן שלו ומפת כפר יהושע.

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את כפר יהושע כצורת האות יו"ד, כמחווה ליהושע חנקין שעל שמו נקרא המושב.

יד ריכרד קאופמן
יד ריכרד קאופמן
יד ריכרד קאופמן
יד ריכרד קאופמן – אמן אלי שמיר

הפיקוס בכפר יהושע

בקצה השדירה נכנסים  פנימה לסבך של עץ פיקוס ענקי (פיקוס בנגלי) ששורשי האוויר שלו ניטעו באדמה, הצמיחו גזעים נוספים וכל ההסתעפויות הן למעשה עץ אחד ומרשים.

בית הספר הישראלי לקרקס – כפר יהושע

בכפר יהושע פועל בית הספר הישראלי לקרקס שחרט על דגלו הכשרה והקניה של מיומנויות הקרקס בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים בישראל.

תחנת הרכבת ההיסטורית

בסמוך לכפר נמצאת תחנת הרכבת ההיסטורית תל א-שמאם של קו רכבת העמק – אבל זה כבר פוסט נפרד.

 

בית חנקין

נ.ב. בתחום בית הספר נמצא בית חנקין – מוזיאון טבע ופוחלצים. המוזיאון סגור לציבור (מחוסר תקציב) וטוב שכך. פוחלצים אינם ״פוליטיקלי קורקט״ .

 

%d בלוגרים אהבו את זה: