2013-12-31 15.51.52

כפר חסידים

מטרת הביקור שלי בכפר חסידים

החלטתי להצטרף לסיור בכפר חסידים כסבא, צלם, נהג וכבלוגר שאוהב לתעד מקומות מיוחדים בארץ ישראל. זה היה סיור הכנה לבר המצוה של אחד הנכדים החמודים שלי לגלות את שורשי משפחתו של הסבא-רבא, ירמיהו יולה אופנהיים, בכפר הנוער הדתי, כפר חסידים ורכסים. תולדות המשפחה מספרים נרטיב ציוני מעורר השתאות.

כפר חסידים

כפר חסידים הינו מושב השייך למועצה האזורית זבולון והשוכן דרומית לקריית אתא. המושב נמצא בעמק זבולון, עמק מקסים בצפון ארץ ישראל אשר מהווה המשך לעמק יזרעאל. הקמת כפר חסידים הייתה בתקופת העלייה הרביעית. הרבי מיבלונה (רבי יחזקאל טאוב) יסד עבור חסידיו את חברת "נחלת יעקב", והרבי מקוז'ניץ (רבי ישראל אלעזר הופשטיין) ייסד את חברת "עבודת ישראל”. בדרכם ארצה, כל אחד בראש משלחת מצומצמת של חסידים, נפגשו השניים באונייה ויצאו לתור יחד את הארץ בלווית הרב ישעיהו שפירא. באותה שנה קנתה הכשרת היישוב בתווך יהושע חנקין הידוע את אדמות חרבג'(כפר חסידים) ,חרתיה (שער העמקים) ושייך אבריק (משק זייד) מסורסוק ערבי נוצרי מלבנון ואדמה זו הוצעה למשלחות. באדמה נקנתה ע"י הרביים באפריל 1925 התיישבו אנשי נחלת יעקב בשלוש הנקודות. לא הצליחו החסידים לעמוד בהתחיבויותיהם עבור הקרקע וגם לא הצליחו לקיים את עצמם. הם הגיעו לחרפת רעב ולכן פנו למחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית ולקק"ל ובקשו למסור את אדמתם הפרטית לקק"ל, תמורת הסדר החובות ולהיכנס תחת חסות המחלקה – להפוך למושב עובדים. אושרו 60 משפחות חסידים, צורפו אליהם 25 משפחות מהפועל המזרחי- חלוצים שעברו הכשרה, שאר המשפחות נאלצו לעזוב. ב1927- הוקם הישוב במקומו ובמתכונתו הנוכחית, ניתן שם חדש למקום כפר חסידים. כיום היישוב הוא יישוב מעורב, חילונים, מסורתיים ודתיים. לאחר מלחמת העולם השניה, הגרעין הרומני של הקיבוץ הדתי שקלט עולים נוספים מרומניה, הקים מחנה עבודה ליד כפר חסידים ומקבל את השם "קבוצת מכורה". http://youtu.be/iwFPETHC_Do

האדמו״ר החלוץ רבי ישעיהו שפירא

האדמו"ר החלוץ
האדמו"ר החלוץ

רבי ישעיהו שפירא היה מנהיג חסידים, ציוני נלהב וממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. בתום מלחמת העולם הראשונה המלחמה היה ממייסדי תנועת "המזרחי" בפולין. פעל והטיף בקרב הציבור החסידי לעליה לארץ ישראל. בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר  עטא (אתא). בשנת תר"פ (1920) עלה לארץ ישראל, היה בין מייסדי תנועת "הפועל המזרחי" ואף עמד בראש התנועה כמה שנים.

כפר הנוער הדתי

עם עליית היטלר לשלטון הלחץ גבר על המוסדות היהודיים בגרמניה למציאת פתרון. גם הורים שעדיין השלו עצמם שהמשטר הנאצי לא יאריך ימים, ביקשו למלט את ילדיהם מגרמניה, ולו באופן זמני. רתמו מסגרות שונות בארץ ישראל ובעיקר התנועה הקיבוצית לקליטת הנוער מגרמניה. אולם לנוער הדתי לא נמצאו מסגרות מתאימות. לא כפרי נוער דוגמת "מאיר שפיה" או "בן שמן" ולא קיבוצים דתיים. הקיבוץ הדתי היחיד "רודגס", על אף קשייו הקיומיים, אמנם נרתם למשימה אך היה זה בבחינת טיפה בים.  רוב הארצות כבר קיצצו מאד במתן רישיונות כניסה למהגרים והמנדט הבריטי בארץ ישראל דרש מן המבקשים לעלות, שיהיה בידם מינימום של 1000 ליש"ט או "מקצוע חיוני" – שתי תביעות שרוב הנערים הצעירים אינם יכולים לעמוד בהן. כך נולד הרעיון להקים כפר שהוא מעין המשך "הכשרה" של הנוער היהודי הגרמני הדתי והפעם: בארץ ישראל.

הנחת אבן הפינה
הנחת אבן הפינה

כפר הנוער הדתי הוקם בשנת תרצ"ח 1937 (א' בתמוז תרצ"ז 10.6.1937) ע"י תנועת הקיבוץ הדתי והוא שוכן ליד מושב כפר חסידים, הסמוך לטבעון. בין מקימי הכפר ד"ר אהרון ברט, הנרייטה סאלד ועקיבא ארנסט סימון. אברהם אויגן מיכאליס שימש מייסדו ומנהלו הראשון של המוסד. החזון החינוכי של הכפר הוא תורה ועבודה – חינוך הנוער לאהבת הארץ ולחלוציות. הכפר מחנך נוער מכל שדרות האוכלוסייה, והיה גורם משמעותי מאוד בעיצובה של מדינת ישראל. מוטלה רפלד, המשיך את דרכו של אויגן מיכאליס בחינוך ובהובלת הכפר במשך כמעט שלושה עשורים. חודש מרץ שנת 1943 היגיעה קבוצה גדולה של ילדי טהרן להתחנך בכפר הנוער הדתי. כיום מתחנכים בכפר כ- 400 חניכים כמחציתם בפנימייה. בכיתות ז'–י"ב, ובתוכם יוצאי העדה האתיופית, קהילת בני המנשה, עולים מברית המועצות לשעבר יחד עם ילידי הארץ. כחלק מתוכנית הלימודים, משתלבים החניכים בעבודות המשק השונות: הרפת, פינת החי ענף הזית גידולי שדה והמשתלה. http://youtu.be/3mNSddAhvKQ

 ירמיהו (יולה) אופנהיים

ירמיהו (יולה) אופנהיים.
ירמיהו (יולה) אופנהיים.

ירמיהו (יולה) אופנהיים, הסבא-רבא של נכדי, היה מראשוני המחנכים והמורים בכפר הנוער הדתי, וממקימי בית הילדים בכפר. יליד פרנקפורט על נהר מיין היה מורה בבית היתומים היהודי של הקהילה.  בין תלמידיו היה מרכוס בר עזר. נעצר על ידי הנאצים עם עוד מורים מצוות ההוראה של בית היתומים ונשלח לבוכנוולד – אך הצליח לברוח. בני משפחתו לא האמינו שהוא שרד. ירמיהו (יולה) זכה לעלות לארץ ישראל עם סרטיפיקט שמשפחתו הכינה עבורו עוד לפני שנעצר. לאחר שהייה קצרה בקיבוץ רודגס, עבר לחנך מחזור א' בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים. שם תלמידיו לשעבר בפרנקפורט שבינתיים הצליחו לעלות לארץ קיבלו את פניו בתרועה.  משפחת אופנהיים התגוררה מספר שנים בצריף בכפר הנוער ולאחר מכן היו מראשוני תושבי רכסים. יולה גם היה המחנך של ילדי טהרן שנקלטו בכפר הנוער הדתי.

דוד דויד בלסר, גיס של יוה אופנהיים, בין שני גפירים עם הכלב "גיבור"
דוד פלסר, גיס של יוה אופנהיים, בין שני גפירים עם הכלב "גיבור"

הגיסים של יולה, דוד ואפרים פלסר, גם עבדו בכפר הנוער הדתי. בתמונה מימין הגפיר בובי בכרך, במרכז מפקד המשמר, דויד פלסר, מכפר חסידים, משמאל הגפיר יוסי אדלר. במרכז הכלב המפורסם "גיבור". שנת 1938.

אברהם (מרכוס) בר עזר (שטוצמן)

מרכוס בר עזר
מרכוס בר עזר

אברהם מרכוס בר עזר (שטוצמן) נולד ב-18 בנובמבר שנת 1928 בדרמשטט, גרמניה. עלה ארצה באפריל 1939 יחד עם קבוצת ילדים, הם הגיעו לכפר-הנוער הדתי ליד כפר- חסידים. כינויו היה מרכוס. מרכוס הכיר את המורה ירמיהו (יולה) אופנהים עוד בפרנקפורט אם מיין, גרמניה ושוב היה תלמידו במחזור א' בכפר הנוער הדתי.  מרכוס עבד יחד עם ירמיהו במשך שנים רבות בכפר הנוער הדתי. כיום הוא בעל הרפת הפרטית הגדולה בארץ – כאן בכפר חסידים. בוגרי מחזור א' הקימו שדה אילן. הודות למרכוס למדתי הרבה על משפחתו של יולה.

המוזיאון היהודי יענקל'ס שטעטל

יענקל'ס שטעטל הוא מוזיאון יהודי קטן וכפרי, השוכן בכפר חסידים, למרגלות השיפועים המזרחיים של הרי הכרמל. מייסד המוזיאון, גדי יעקב, עסק בעבר בחקלאות ובמשך שנים נהג לרכוש פריטים רבים במזרח אירופה שהיו שייכים  ליהודי העיירות והשטעטלים ובהם: משחקי ילדים, כלי עבודה, כלי מטבח, עגלות, באר מים ומשאבות מעץ, כרכרות סוסים ואף עגלת כיבוי אש עתיקה. במוזיאון יענקל'ס שטעטל מתקיימים סיורים, הדרכות, אירועים משפחתיים, אירועי תרבות, ערבי שירה ועוד. http://youtu.be/QiHl_jXTu0Q

כרמי זית במשק יונאי

כרמי זית במשק יונאי מארחים קבוצות לסיורים מודרכים, ארוחות בוקר צהריים וערב, סיפורים והפעלות. התפריט חלבי  ומבוסס על מוצרי המשק והכפר.  גבינות צאן איכותיות, סלטים טריים,  לחם כפרי באפייה ביתית, זיתים בכבישה מסורתית, סלטים רעננים עם צמחי בר ואחרים,קישים ,עוגות ומרקחות הבית, פינת קפה פתוחה ועוד ועוד, בבוסתן תחת מגדל  השמירה – מובטחת אווירה! מזנון קל לקבוצות קצרות  בזמן…

DSCF1651

כשרות הרבנות מועצה אזורית זבולון. מחירים בין 45-120 ש"ח. View Larger Map

רכסים

רכסים תוכננה בשנת 1947 ע"י שלטונות המנדט הבריטי בשיתוף קרן קיימת לישראל כעיר גנים. כסים נוסדה ב-1951 על ידי משפחות משוחררי הבריגדה היהודית ויוצאי ההגנה, בקום המדינה היישוב קלט מספר רב של עליות ממספר מדינות: הודו, מרוקו, רומניה, ברית המועצות, תימן וקהילה דתית לאומית קטנה. בשנת 1952 נכנסו ראשוני המתיישבים ובהם חיילים משוחררים ותושבי מעברות כפר חסידים א'-ב'.  רכסים ממוקמת כ-12 ק"מ מהעיר חיפה, ליד הערים נשר וקרית אתא, השם "רכסים" ניתן למקום בשל מצבו הטופוגרפי – בנוי על ארעה רכסי הרים. גבעה א' נקראה שיכון רסק"ו. יש אומרים שהתושבים הראשונים בגבעה א' הציעו לשנות את השם ל"רכסים". מקום בולט וחשוב תופסת ישיבת "כנסת חזקיהו" שהוקמה ע"י גדולי עולם בשנת תשט"ז (1956) אחת מהישיבות הוותיקות בעולם הישיבות שהעתיקה את מגוריה מזכרון יעקב לרכסים עקב חיכוכים עם תושבים מזכרון יעקב. את האדמות קנה נח שימנוביץ ובנה עליהם חמישה צריפים.  

%d בלוגרים אהבו את זה: