כנס מחקרי לכיש

כנס מחקרי לכיש החמישי *

כנס מחקרי לכיש החמישי נערך במדרשת הדרום בישוב נטע בי״ח תמוז תשע״ז 12.07.2017. מי שלא השתתף הפסיד. אני השתתפתי כי מאד רציתי לשמוע את פרופ׳ יוסף גרפינקל, נביא המקסימליסטים וגם את הרב נעם פרל, שהוא מנהל הישיבה-התיכונית של שניים מנכדי. המציאות עלתה על כל חלומותי. כל המרצים/מרצות שנבחרו יצרו יום לימוד אינטליגנטי, מרשים ומהנה. היו גם רמזים לגילויים מדהימים שאיני רשאי לצטט כי עדיין לא פורסמו. בטח אני ארשם שוב לכנס השישי. נתראה שם!

כנס מחקרי לכיש ה-5
כנס מחקרי לכיש ה-5
בין לכיש לירושלים
בין לכיש לירושלים

בין לכיש לירושלים – כנס מחקרי לכיש החמישי

הרב נעם פרל, ראש הישיבה לחינוך סביבתי, סוסיא

הרב נעם פרל
הרב נעם פרל
2017-07-11-22.53.58

2017-07-11-22.54.25

2017-07-11-22.59.45

2017-07-11-23.03.57

2017-07-11-23.07.58

2017-07-11-23.11.53

2017-07-11-23.13.42

2017-07-11-23.18.18

2017-07-11-23.20.07

2017-07-11-23.22.52

2017-07-11-23.24.34

2017-07-11-23.25.15

2017-07-11-23.25.40

2017-07-11-23.26.28

2017-07-11-23.27.43

2017-07-11-23.28.01

בין לכיש לירושלים בין לכיש לירושלים[/caption]

בין לכיש לירושלים בתקופת המקרא – כנס מחקרי לכיש החמישי

פרופ׳ יוסף גרפינקל – המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ׳ יוסף גרפינקל - כנס מחקרי לכיש החמישי
פרופ׳ יוסף גרפינקל
2017-07-11-23.34.05

2017-07-11-23.34.58

2017-07-11-23.44.23

2017-07-11-23.41.30

2017-07-11-23.38.43

2017-07-11-23.50.25

2017-07-11-23.55.08

2017-07-11-23.53.32

2017-07-11-23.51.50

2017-07-11-23.52.15

2017-07-12-00.07.15

2017-07-12-00.07.52

פרופ׳ יוסף גרפינקל

אליטה כפרית ואליטה עירונית בשלהי ימי הבית השני: עדות הנקרופוליס בירושלים וחורבת מדרס שבשפלת יהודה – כנס מחקרי לכיש החמישי

ד״ר אורית פלג-ברקת, האוניברסיטה העברית

ד״ר אורית פלג-ברקת
ד״ר אורית פלג-ברקת

הקברים המעוטרים של ירושלים בשלהי ימי הבית השני: השפעתם על עיטורי חזיתות הקברים בשומרון וביהודה

(פורסם באישור ד״ר אורית פלג–ברקת)

דיון ומסקנות: הבחינה המחודשת של העיטורים בקברי מערב השומרון ומערב הר חברון מעלה את המסקנות הבאות:

(1) יש להבחין בין העיטורים שעל קברי מערב השומרון לבין אלה שבמערב הר חברון ולא לראותם כמקשה אחת. הראשונים קרובים בצורתם ובעיטוריהם לקברים הירושלמיים; כיוון שהקברים הירושלמיים מפוארים ומשוכללים יותר, מתקבלת הסברה שקברי מערב השומרון מחקים את הקברים הירושלמיים. בכמה מקרים אף ניתן לזהות את הקבר המסוים בירושלים ששימש מקור השראה לאמנים שגילפו את עיטוריו. כך נראה כי ‘מערת אום אל–עמד' שימשה השראה לאמנים שעיטרו את הקבר ב'דר א–דרב', ו'קבר הלני' שימש מקור לאמנים שעיטרו את אחד הקברים בח'רבת אל–מקטע. הקברים במערב השומרון מתאפיינים באפריזים דוריים מעוטרים בוורדות מעל לעמודים יוניים ובאלמנטים אחרים, הנפוצים בבית הקברות הירושלמי. עם זאת, החריגות מן המקובל באדריכלות הקלאסית מרובות לעומת אלו שמופיעות בקברי ירושלים. לעומת קברי מערב השומרון, קברי הר חברון אינם מעידים על ניסיון לחקות באופן מדויק את עיטורי החזיתות של קברי ירושלים אלא רק על השפעה מסוימת שהייתה לעיטורים אלה; בקבר היחיד שהשתמרו בו כותרות העמודים כך שניתן לזהותן, מדובר בכותרות דוריות מגולפות היטב. כותרות אלו אינן נפוצות כלל בעיטורי הקברים של ירושלים החל בימי הורדוס ואילך והן מופיעות רק בקברים של התקופה החשמונאית, דוגמת קבר בני חזיר וקבר יאסון. מעל העמודים או האומנות מופיע בקברי מערב הר חברון אפריז דורי מעוטר לרוב בגילוף דיסקים, אשר נותרו לעתים במצב עיבוד גולמי, המזכיר את האפריזים בקברים הנבטים של פטרה. לעומת זאת, באחד הקברים בקצרא מגולפות ורדות על גבי האפריז. סגנון גילופן מזכיר את אופי עבודתם של האמנים הירושלמיים, עובדה המצביעה על כך שהאמן התחנך ככל הנראה באחד מבתי המלאכה בעיר. שניים מן הקברים במערב הר חברון מעוטרים באפריז דורי המגולף בהתאם למקובל בסדר הדורי, ואילו השניים האחרים מעוטרים באפריזים שמרובות בהם החריגות מן המקובל בסדר זה, וניתן להסביר עובדה זו בפעילות של בתי מלאכה שונים או בפער כרונולוגי בין שתי המגמות. בקברי ירושלים ניכרת מגמה של חריגות מן המקובל בעיצוב הסדרים הקלאסיים ההולכות ומתרבות עם הזמן, ולכן ייתכן שכך היה גם באזור הר חברון. בדומה לארמון חלקיה, המצוי אף הוא במערב הר חברון, אשר עיטורו מציג אלמנטים יהודאיים ונבטים, נראה שגם קברי הר חברון שאבו את השראתם מקברי ירושלים ומן הקברים הנבטיים ויצרו סגנון מקומי מעורב. הדמיון בגילוף הוורדות לוורדות הירושלמיות על גבי האפריז בקבר השני בקצרא, וכן הממצא הארכאולוגי בשלושת האתרים הנידונים, מצביעים על הקבלה בזמן בין הקברים במערב הר חברון לבין הקברים הירושלמיים, ויש לתארכם קודם לחורבן הבית בשנת 70.

(2) בחינת הסגנון וטכניקת הגילוף, לצד מחקר משווה, מביאים למסקנה שאין זה סביר כי מלאכת העיטור של קברי מערב השומרון נעשתה בידי אמנים שהתחנכו בירושלים. נראה שאת הפער באיכות הגילוף יש להסביר לא כפער כרונולוגי אלא כפער רגיונלי. סגנון הגילוף שונה מזה ששלט בירושלים בשלהי ימי הבית השני. הדבר ניכר בעיקר בוורדות המעטרות את האפריזים, שהן פשוטות ועשויות במשטח אחיד — ולא כזה שגובהו משתנה ביחס לרקע, כפי שמקובל בירושלים. לעומת זאת, במצדה של ימי הורדוס, בעין גדי ובאתרי ספר נוספים דוגמת גמלא של שלהי ימי הבית השני, אנו מוצאים עיטורים בסגנון דומה המתאפיין בדגמים המגולפים על גבי משטח אחיד המקביל לרקע. נראה אפוא שלמרות רצונן לחקות את הקברים הירושלמיים, לא העסיקו המשפחות האמידות שהזמינו את חציבת הקברים ועיטורם אמנים ירושלמיים, או לפחות כאלו שהיו אחראים על יצירת הקברים המפוארים שלה. האמנים שעמדו לרשותם היו כנראה מקומיים, ולסגנונם קווים משותפים עם האמנים שעבדו בשלהי ימי הבית השני במצדה ובעין גדי. באופן דומה, למעט קבר אחד בקצרא שבו ניכר דמיון רב בסגנון הגילוף לזה של המקבילות הירושלמיות, קברי מערב הר חברון מתאפיינים בסגנון מקומי המשלב השפעות ירושלמיות ונבטיות, ואין סיבה להניח שאמנים ירושלמיים הם שיצרו אותם.

(3) הדמיון הרב לקברי ירושלים בתכנית הקברים ובמערך הכללי של העיטור, והממצא הארכאולוגי במרבית האתרים, מצביעים על תאריך קודם לחורבן המקדש בשנת 70 לסה"נ, אם כי אין זה בלתי אפשרי שחלק מן הקברים נוצרו גם לאחר החורבן וכי מסורת העיטור ב'סגנון הירושלמי' נמשכה באזור זה עד לראשית המאה השנייה לסה"נ. מערת קבורה ב'סגנון ירושלמי', שנתגלתה ברמת בית שמש, מעידה כי גם בשפלת יהודה נהגו יהודים בעלי אמצעים לקבור את מתיהם במערות חצובות, בעלות חצר מסותתת היטב וחזית מעוטרת בעיטור אדריכלי קלאסי, המזכירות את הקברים המעוטרים בירושלים של שלהי ימי הבית השני. מידת הקרבה בין העיטור של מערות הקבורה באזורים השונים ממערב לירושלים שונה מקבר לקבר. יש אשר מציגים דמיון עז לאבות טיפוס מסוימים ויש אשר מצביעים על כך שההשראה נותרה רק בקווים כלליים. אם כך ואם כך, התופעה של חציבת הקברים מטיפוס זה מחוץ לעיר, בתפוצה גאוגרפית נרחבת, מלמדת על מעמדה של ירושלים כמרכז תרבותי רב השפעה. השפעתה של ירושלים בשלהי ימי הבית השני בתחום התרבות החומרית והאדריכלות מוצאת ביטוי גם בתופעות אחרות, כמו תפוצת הנר המקורצף העשוי טין ירושלמי באתרים יהודיים, תפוצתם הרחבה של כלי אבן וגלוסקמאות ועוד. התופעה שנסקרה לעיל מצביעה על ההשפעה שנודעה לקברים המעוטרים של האליטה הירושלמית על האליטות המקומיות בעיירות וביישובים החקלאיים של יהודה.

ד״ר אורית פלג–ברקת
ד״ר אורית פלג–ברקת

בדרך שבין ירושלים לבין שפלת יהודה: מבט גיאוגרפי-היסטורי על מסעותיו של ריצ׳ארד לב הארי בתקופה הצלבנית בשלהי המאה השתיים עשרה – כנס מחקרי לכיש החמישי

ד״ר שלמה לוטן, מרכז רנרט לחקר ירושלים

ד״ר שלמה לוטן
ד״ר שלמה לוטן

 

ד״ר שלמה לוטן - כנס מחקרי לכיש החמישי
ד״ר שלמה לוטן
ד״ר שלמה לוטן
ד״ר שלמה לוטן

״בקשנו ירושלים ומצאנו עצמנו בחבל לכיש״ – הגעת העולים ללכיש – לימוד לקחים או חזרה על טעות? – כנס מחקרי לכיש החמישי

מר אביחי ברג, מנהל אגף הדרכה והכשרה, אשכולות

מר אביחי ברג
מר אביחי ברג

סיפורה של פלוגה דתית במלחמת העצמאות – כנס מחקרי לכיש החמישי

גב׳ אביטל רייכנר, מפיקת הסרט ״פלוגת האלוקים״

 

גב׳ אביטל רייכנר
גב׳ אביטל רייכנר
גב׳ אביטל רייכנר
גב׳ אביטל רייכנר

 

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: