כיצד ומתי נהיה הגליל מרכז החיים היהודיים *

ציפורי הקדומה, בירת הגליל בתקופה הרומית צילום: AVRAMGR

בהרצאה זו, פרופ׳ בן דוד חושף את תחילת המרחב היהודי בגליל על ערים גדולות, עיירות, וכפרים מהם ישובים יהודיים ומהם גם קהילות יהודיות.

האם תושבי הגליל היהודים היו שרידי שבטי ממלכת ישראל שלא גורשו, או שחזרו מן הגלות, או אולי מתישבים חדשים בעקבות כיבוש על ידי ממלכת החשמונאים?

בתקופת בית שני היה היישוב היהודי בגליל פורה מאוד. יוסף בן מתתיהו כתב שהיו בגליל (בשנת 67 לספירה) 204 ערים וכפרים.

עוד מהתקופה החשמונאית, עם המעבר של יהודים רבים מיהודה לגליל אשר העבירו עימם יידע מקצועי בתחום ייצור שמן הזית, התפתחה באזור תעשיית שמן זית רחבת היקף, המשתקפת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמקורות תנאיים ואמוראיים.

צבאו של יונתן החשמונאי התמיד בהישגיו, ובקרב בגליל העליון עם שרי צבא מתומכי דמטריוס, ניצחם בקרב. וכאשר יצא לגליל במסעו האחרון בראש 40,000 לוחמים, טריפון כלל לא ניסה להתעמת איתו בשדה הקרב. בתקופתו, הצבא החשמונאי עבר ללוחמה בשיטה ההלניסטית, והפלנקס היווה את עמוד השדרה שלו.

ממלכת החשמונאים תחת יהודה אריסטובלוס
מפה:Machaeru


אריסטובולוס הראשון בשנת 104 לפנה"ס השתלט על הגליל, פרט לרצועת החוף המערבי, וייהד את הגליל אם באמצעות גיור בכפייה של שבט היטורים הערבי, אם בגיור מרצון, ואם בגירושם ויישוב יהודים מיהודה שם.


ממלכת החשמונאים תחת אלכסנדר ינאי
מפה: Machaerus

במותו של ינאי הממלכה החשמונאית השתרעה מהגולן והגליל העליון ועד הנגב בדרום (באר שבע ודרומית לרפיח) ומחוף הים התיכון ועד עבר הירדן המזרחי כולל הבשן והגלעד ואף אזור מואב. 

ממלכת החשמונאים תחת שלומציון אלכסנדרה
מפה:Machaerus
התפשטות ממלכת החשמונאים
מפה:Effib

כיבוש גנאיוס פומפיוס מגנוס ביהודה היה סוף התרחבות הגאוגרפית של הממלכה החשמונאית. ביחד עם נטילת עצמאותה, פומפיוס קיצץ את גבולותיה, ונטל ממנה שטחים נרחבים: כל כיבושי אלכסנדר ינאי, יפו ואף עמק יזרעאל, כך שנותרו לה יהודה, אדום הדרומית, עבר הירדן היהודי והגליל.

בסופו של דבר, גם האדומים וגם תושבי הגליל נטמעו תוך מספר דורות בעם ישראל באופן מובהק, כך שבכיבוש הרומאי גם אדום וגם הגליל היו חלק בלתי נפרד מארץ ישראל היהודית.

לאחר חורבן הבית, ישבה הסנהדרין ביבנה עד מרד בר כוכבא (הסתיים ב־135), בעקבות המרד והגזרות שגזרו הרומאים בעקבותיו על יהודה, עברה הסנהדרין לגליל. היא ישבה בכפרים קטנים כמו אושא ושפרעם, כדי להרחיק ממנה את עינה של הקיסרות הרומאית. רבי יהודה הנשיא – נשיא הסנהדרין, שישב בבית שערים, העביר לעירו את הסנהדרין, וכאשר חלה ועבר לציפורי, עברה אתו לשם גם הסנהדרין. בימי רבי יהודה נשיאה, עברה הסנהדרין לטבריה למשך תקופה ארוכה.

בציפורי שבגליל חתם רבי יהודה הנשיא את המשנה, ובטבריה נחתם התלמוד הירושלמי. ברחבי הגליל אותרו עשרות רבות של בתי כנסת מתקופת התלמוד, בעיקר באזור הכנרת.

מהתנ״ך עד הפלמ״ח – רצף הקיום היהודי בגליל

פרופ׳ חיים בן דוד, ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללת כינרת, ערך סקרים ארכיאולוגיים בגולן ובדרכים עתיקות בנגב ובעבר הירדן, חפר בבתי הכנסת דיר עזיז ואם קנאטר ברמת הגולן, פירסם ספר על היישוב היהודי בגולן בתקופת המשנה והתלמוד, וכתב מאמרים רבים בנושאי היישוב היהודי בגולן, בתי כנסת עתיקים ודרכים עתיקות בנגב ובעבר.

%d בלוגרים אהבו את זה: