סוגי כיסוי ראש מוסלמי לנשים
הקוראן קובע (מבלי להגדיר) שלגברים ונשים שיש סוגי ביגוד שונים. כמו ביהדות (לפחות החרדית) רוב פרשני הדת ומורי הלכה, שהם על טהרת המין הגברי, רואים בגוף האישה מכשול בפני יצרי הגבר. האשה חייבת הכבוד הגבר "שרף" شرف כראש המשפחה. לעומת זאת, כבוד האישה "עָרְד" عرض נוגע לצניעותה המינית בלבד. אובדן כבוד האישה עשוי להגיע עד כדי רציחתה, במקרים קיצוניים (בעיקר בחברה הבדואית). צניעותה של האישה משקפת בעלותו של הגבר עליה. מיותר לציין שהביגוד הנשי ״הצנוע״ מגביל את ניידותה וכשר תנועתה.
תהליך ההתקרבות של ערביי ישראל לדת, שהחל אחרי 1967 והואץ בשנות השמונים, נתן את אותותיו גם במוסכמות הלבוש של הנשים המוסלמיות. ברוב היישובים הערבים הבינוניים והגדולים בישראל ישנן חנויות המתמחות בלבוש המיועד לנשים מוסלמיות דתיות. ניכרת בישראל גם המגמה ההופכית של מודרניזציה והשפעה מערבית.
לבישת מכנסיים "פָּנְטָלוֹן" -بنطلون אסורה על המוסלמית המאמינה. למרות זאת, מוסלמית מאמינה רשאית ללבוש מכנסיים בין כותלי ביתה. סטודנטיות דתיות במוסדות אקדמאיים, שומרות על מראה דתי חלקי באמצעות כיסוי-ראש מלא, המצטרף למכנסיים ארוכים, כהים, לא הדוקים מדי, וחולצה או טוניקה ארוכה.
שבעת כללי יסוד נקבעו ללבוש האישה המוסלמית:
א. אסור שייראה אף חלק מגופה, פרט לפנים וכפות הידיים;
ב. הבגד שהיא לובשת חייב להיות רפוי (לא צמוד) כך שלא יהיה ניתן להבחין בצורת גופה;
ג. בד הבגד חייב להיות עבה ולא שקוף, כך שלא יסגיר את צבע העור או צללית הגוף;
ד. אסור שהבגד יבלוט בצבעים, הידור, עיצוב או קישוט המושכים תשומת-לב;
ה. אסור עליה ללבוש בגדי גבר;
ו. אסור עליה ללבוש מלבוש כופרים;
ז. בגדיה צריכים להיות צנועים, אבל לא בלויים ומעוררי רחמים.
רעלה היא כסות הראש של האישה – צעיף המסתיר את ראשה, בפרט את כל שערה, ובמקרה הקיצוני – גם את הפנים פרט לעיניים ולפה. נחשבת הרעלה לסממן של צניעות בדת המוסלמית, ונשים אדוקות לובשות אותה. הדתיות עוטות רעלה עם בגדים רחבים (מכנסיים שאינם מבליטים את הגוף וחולצות שאינן צמודות מדי לגוף). הדתיות המודרניות נוהגות לשים כיסוי ראש בשילוב של בגדים שצמודים לגוף.
הרעלה היא אחד מסימני-ההיכר הבולטים של הקנאות הדתית האיסלאמית. הלוחמים בכפייה הדתית סימנו אותה כיעד מועדף עוד במאה הקודמת, דווקא במדינות מוסלמיות שביקשו להיפתח למודרניזציה: טורקיה של אתא טורק בשנות ה-20, השאה הפרסי, שבשנת 1930 העביר חוק האוסר ללבוש רעלה.
צורת כיסוי הראש השתנתה מאוד במהלך מאות השנים שחלפו מאז. בפועל, מאות מיליוני מוסלמיות במרוצת הדורות כלל לא התכסו ברעלה או במטפחת ראש, בין השאר משום שהדבר הפריע לאישה בפעילותה השוטפת בשדה ובבית.
חדית'ים רבים עוסקים באורך השיער
- חל איסור על נשים להסתפר קצר.
- אין לגדל שיער מתחת לקו השְכָמות.
- אין להסתפר או לגלח חלק משיער הראש
סוגי כיסוי ראש מוסלמי לנשים
בורקה – برقع
הקיצוניות (או אלא שנמצאות תחת משטר קיצוני כמו באפגניסטן או באיראן למשל) שמות בורקה. הבורקה היא פיסת לבוש אחת המכסה את האשה מהראש ועד הרגליים. בדרך-כלל, גם העיניים מכוסות ברשת שקופה למחצה.

עבאיה – أباءة, عَبَاءَة או عَبَايَة
שילוב של שמלה עם חיג'אב. – העבאיה משלבת בין שמלה ארוכה המכסה את כל גוף האישה ורעלה המכסה את שיערה.

חג'אב – حجاب
חִג'אב משמעותו בערבית "כיסוי – בעיקר לכיסוי ראשה וגופה של אישה. באסלאם, "חג'אב" משמש במשמעות כללית של עקרון הצניעות. מקורו ב״סוּרָאת אל-חג'אב – פרשת הווילון״ בקוראן בה הנביא מצווה על נשים לעטות ג'ילבאב שתזהה אותן כמאמינות כדי שלא ייפגעו. חיג'אב הוא כיסוי ראש החוצץ בין האישה לעולם החיצון. החג׳אב עשוי מבד מרובע שמכסה את השער והצואר אבל לא את הפנים.
ג'ילבאב – جلباب
האדוקות יותר לובשות גם ג'ילבאב. זה השם המקובל בישראל ואילו מחוץ לישראל לבוש זה נקרא גלאביה – جلابية – ואין לבלבל אותו עם הבגד הבדואי המסורתי. הג׳לבאב הוא גלימת בד מסורתי, דוגמת הג'ילבאב, שהוא כעין חלוק רחב שמכסה את זרועות הידיים ואת הרגליים. באינדונזיה המילה ג'ילבאב מתייחסת לצעיף לכיסוי הראש ולא לגלימת הגוף.

ניקאב – نقاب
הניקאב הוא רעלה מוסלמית מסורתי לנשים – כיסויגוף מלא,הכולל חיג'אב ומטפחת, המכסה את כל פניה של האישה מלבד פתח צר לעיניים. הוא עשוי בדרך כלל מבד שחור.

צ'אדור – چادر
צ'אדור משמעותו "אוהל" הוא בגד מסורתי לנשים מוסלמיות, הנפוץ באיראן. הצ'אדור מכסה את כל גופה של האישה מהראש עד הרגליים,לרוב נטולת שרוולים ונלבש יחד עם חיג'אב. באוזבקיסטן וטג׳יקיסטן בגד זה נקרה פרנג׳י.

חימאר
כיסוי המכסה את השיער, האוזניים, הלחיים, צואר וכתפיים – אך אינו מסתיר את הפנים.

אל אמירה
עשוי משני חלקים. כיפה צמודה ומטפחת ראש בצורת שפופרת

שיילה – Shayla
בד ארוך – אריג מלבני מבד דק המסובב את הראש ומונח על הכתפיים
פילוח כיסויי ראש בארצות ערב
מרבית הנשים בארצות שנסקרו (טוניס, מצרים, עיראק, לבנון, פקיסטן, סעודיה, וטורקיה) מעדיפות לכסות את השיער בלבד ולא את כל הפנים. בלבנון והבטורקיה נשים רבות מעדיפות לא לכסות את הראש בכלל.

התלבטותה של צעירה מוסלמית מודרנית
מקורות בקוראן
קוראן סוראת אל אעראף, פסוק 26
קוראן סוראת אל-נחל, פרשת הדבורה
קוראן סוראת אל-אעראף, פרשת המחיצה
קוראן סוּרָאת אל-אחזאב, פרשת המפלגות
קוראן סוּרָאת אל-חג'אב, פרשת הווילון