DSC_4591

כזכור משבוע שעבר, התחלתי לרכוב על אופניים – 2

לרכוב על אופניים

כזכור משבוע שעבר, התחלתי לרכוב על אופניים.
וכשאני מתחיל משהו, אז זה בגדול. מה זה גדול- בענק !
כל יום התחלתי לרכוב על האופניים המצוקמקות שלי. ממושב יונתן לצומת של יונתן. 7 ק"מ. היה קשה . זה לא הליכה מסביב למושב. גם לא דומה. לאט לאט עם הזמן התחלתי להרגיש שבסוף הרכיבה אני לא חייב לשכב על הגב ולחכות למד"א להחייאה. אני אפילו מצליח לעמוד קצת. אבל הישבן כאב בטרוף. חייבים לעשות משהו.
הלכתי וקניתי אוכף חדש לאופניים, ברוחב של נגמ"ש. באותה הזדמנות, גם ראיתי מעבירי הילוכים נחמדים, אז הם קפצו לי גם לשקית. לא שרציתי, תאמינו לי, הם קפצו לבד. וכך האופניים של ה 250 שח שלי, הפכו לאופניים משודרגות של 700 שח. איזה הבדל ! ההילוכים עוברים יותר טוב, והלמטה מרגיש סובל פחות. וכך רכבתי לי לצומת וחזרה יום יום חודשיים ימים.
יום אחד, ככה ללא התראה מוקדמת, קמתי עם זיעה קרה ואמרתי "אני עושה את זה !" היום אני רוכב למושב קשת. כן כן. היום. יום העבודה חלף עבר לו, והנה הגיע אחה"צ. אני עולה על "מדים" של רכיבה, ומתחיל לרכוב לקשת. למי שלא מכיר, למושב יונתן יש יציאה אחורית. מאד מאד ציורית, בין כרמים ומטעי נשירים, אבל הכל בעליה מטורפת שלא ידעתי שנמצאת שם כבר שנים. אני רוכב ומרגיש איך כל סיבוב רגליים דורש ממני כוחות שאני לא יודע מאיפה צצו, הריאות חושבות להתפקע, ואני ממשיך. וואלה זה לא נגמר, כל הדרך לקשת עליה אחת גדולה.
לא ידעתי. דוגרי לא ידעתי.
באוטו זה 5 דקות על השעון, והוא אפילו לא צריך קיקדאון…
הגעתי לקשת, ישבתי לי בתחנת ההסעה בכניסה לישוב. "עשיתי את זה" אמרתי לעצמי בגרון ניחר, תוך כדי ריקון בקבוק מים שלם. הבעיה – עכשו גם צריך לחזור. בכוחות שנשארו לי עליתי על האופניים, והפעם- הפתעה ! הדרך לטובתי. איזה כיף כמעט הכל ירידה. מסתבר שחוקי הפיזיקה עובדים גם בכיוון ההפוך. כשאתה מתחיל בעליה, בסוף תהייה ירידה. איזה כיף !
הגעתי הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן, עם גב גמור, ועם ישבן שלא ארחיב עליו את הדיבור, ועם סיפוק אדיר שרכבתי 10 ק"מ.
ואז קיבלתי החלטה היסטורית ברמה של החלטת דרום אפריקה על ביטול האפרטהייד: אני רוכב רציני – ולכן אני צריך אופניים חדשים.
אבל איזה אופניים לקנות? מה טוב ? כמה עולה ? את מי שואלים, אני וואלה לא מכיר מישהו שרוכב על אופניים באופן רציני. אז התחלתי לחרוש את האינטרנט אחרי תשובות.
ככל שהעמקתי לחרוש ולחפור, הבנתי שאני לא מבין כלום. פורומים אינסופיים שמדברים על רכיבות שטח מטורפות, אופני כביש, כל מיני חלקים של אופניים שאין לי מושג מהם עם המון אותיות אנגליות , כל מיני איקסים, אלים ו ארים. דבר אחד חשבתי שהבנתי, שככל שיש יותר איקסים וארים זה כנראה יותר טוב. אבל מה קונים? לילות שלמים ישבתי על האינטרנט. התחלתי להשתתף בפורומים, העלתי שאלות, וקיבלתי גם תשובות. חלקן טובות יותר, חלקן פחות, ולאט לאט התחלתי להבין מי נגד מי.
מסתבר שהעסק לא מסובך מאד. יש שילדה, שמחוברים לה גלגלים, שאותם מפעילים מערכות. יש מערכות של חברת שימנו (מכיר- שהייתי קטן אמרו לי שימנו זה טוב), ויש גם סראם (לא מכיר- אבל בפורומים אמרו שזה טוב).
הבנתי שיש אופני "מדבקה", ככה מכונים האופניים הפשוטים, שהשלדה מיוצרת ביצור המוני, ורק מדבקת השם משתנה.אלו אופניים שמיועדות לרכיבה רגועה בעיר, במושב, ללא דרישות מיוחדות לעמידות ולאריכות ימים.
הבנתי גם שמנגד יש את האופניים המקצועיות יותר, כאלו שאיתם אפשר אפילו לרכוב בשטח, ויש יצרנים שונים ופירמות שונות- בדיוק כמו מכוניות או אופנועים. אופני השטח הבנתי מתחלקים לשתי קטגוריות: זנב קשיח- אופניים שיש להם בולם זעזועים מקדימה בלבד, ושיכוך מלא, כאלו עם בולם זעזועים גם מאחור. הראשונות זולות יותר, והאחרות יקרות יותר.
החלטתי ללכת ולקנות אופניים טובות, כאלו עם מערכות עם הרבה איקסים, וגם שיהיו עם זנב קשיח, וחלילה לא יקרות מידי. כאן המקום להדגיש שבשום מקום, לא בכתבה הזאת ולא באילו שיבואו אחריה, לא אזכיר סכומים. זה דבר אישי מאד, שהשתיקה יפה לו, בעיקר שיש לך שאיפה להשאר נשוי לאותה אישה לאורך זמן, אז עימכם הסליחה.
וכך הלכתי לי ובחרתי את הפרטנר הראשון שלי לרכיבות שטח: אופני זנב קשיח נחמדות מאד, עם מערכות שהיה כתוב בהם איקס (בדקתי- אפילו גם טי), ובעיניין המחיר – בואו נגיד שהאופניים עלו סכום של 4 ספרות, והראשונה שונה מ – 1.
הבאתי אותם הביתה, הכנסתי אותם להול (אל תצחקו, אצל ההורים שלי בבית היה הול, ולכן גם אצלי בבית יש הול), ופשוט בהיתי בהם. איזה יופי. מחר ננסה אותם חשבתי לעצמי, צילמתי אותם, ורצתי לספר לחבר'ה באינטרנט.

המשך בשבוע הבא

אלי מוסקוביץ

 http://elibike.wordpress.com

emosko@gmail.com

%d בלוגרים אהבו את זה: